Google

מדינת ישראל - שמשון סויסה, אשר ביטון, מיטל עמר, אליהו ראם

פסקי דין על שמשון סויסה | פסקי דין על אשר ביטון | פסקי דין על מיטל עמר | פסקי דין על אליהו ראם |

1378/04 פ     30/06/2004




פ 1378/04 מדינת ישראל נ' שמשון סויסה, אשר ביטון, מיטל עמר, אליהו ראם




44
מדינת ישראל
בש 002319/04
בית משפט השלום
ב א י ל ת
בתיק עיקרי: פ 001378/04

30/06/2004
תאריך:
כב' השופטת ד.בלטמן-קדראי
-סגן נשיא
בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת /
המאשימה
ש. ניוסטד

ע"י ב"כ עוה"ד:
נ ג ד
1. שמשון סויסה
, 058721044
ע"י ב"כ עוה"ד: י. דראבי

מהסניגוריה הציבורית

2. אשר ביטון
, 038378295
ע"י ב"כ עוה"ד: י. מויאל
3. מיטל עמר
,040818486
ע"י ב"כ עוה"ד: רוטנברג

4. אליהו ראם
, 079379269

המשיבים /
הנאשמים
החלטה למשיבה 3

1. ביום 24.06.2004 ניתנה החלטתי, לפיה מתקיימות ראיות לכאורה בתיק זה להוכחת אשמה של המשיבה 3 בשלוש עבירות תיווך לעסקות המיוחסות לה בקשר לעסקות רכישת סם שביצעה סוכנת משטרתית בימים: 19.01.2004 (אז רכשה סם מסוג קוקאין בכמות 1.3285 גרם ממשיב 4 - אישום ראשון], 04.05.2004 [אז רכשה סם מסוג קוקאין בכמות 3.1782 גרם ממשיב 1- אישום רביעי], ו- 24.05.2004 [בה רכשה סם מסוג קוקאין בכמות 1.97 גרם ממשיב 1 - אישום שישי].

2. החלטתי מאותו יום נומקה בקצרה, ולבקשת ב"כ המבקשת, שהוגשה בהתאם להחלטתי הקודמת, ניתנת בזאת השלמת ההנמקה לענין קיומן של ראיות לכאורה.

3. משיב 2 נאשם בתיווך לעסקות הסם, אשר בתיווכו נאשמת גם משיבה 3, וכבר קבעתי בהחלטה מנומקת מיום 27.06.2004 כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמו בתיווך כאמור. החלטתי זו התבססה, בין היתר, על ראיות לפיהן קדמה לכל אחת מהעסקות שצויינו בסעיף 1 לעיל שיחת טלפון בין הסוכנת למשיב 2, בה פירטה הסוכנת את דרישתה להספקת סם, תוך ציון כמות וסוג הסם בקודים המקובלים (שיחות המתועדות בחלקן בקלטות מתומללות חלקן בהודעות הסוכנת), ובה מסר המשיב 2 לסוכנת פרטי טלפון של מי שיספק לה הסם ומחיר הסם, פרטים על פיהם אמנם התבצעו עסקות סחר בסם מתועדות בראיות בסמוך לאחר מכן.

התיווך המיוחס למשיבה 3 הינו תיווך בין הסוכנת לבין משיב 2, זאת על רקע היכרות חברית בין הסוכנת למשיבה 3, שעבדה עמה באותו מקום עבודה (מועדון ה"פפרצ'י" בו הועסקה הסוכנת לצורך עבודתה הסמוייה), ועל רקע היכרותה של המשיבה 3 את המשיב 2.

האישום הראשון
4. בזכ"ד מיום 05.01.2004 רשמה הסוכנת שביום 04.01.2004 הודיעה לה המשיבה 3 כי: "אם אני צריכה משהו (הכוונה לסמים) היא תכיר לי אדם בשם אשר, שהוא בעל של חברה שלה לילך והוא מוכר סמים, ואם אני אצטרך משהו אני תפנה אליו" (כך במקור).

בזכ"ד מיום 13.04.2004 רשמה הסוכנת שביום 12.01.2004, במהלך שיחה עם משיבה 3, הודיעה הסוכנת למשיבה 1 שהיא צריכה את זה למחר (בהמשך לשאלתה אם שוחחה עם אשר אודותיה), והמשיבה 3 אמרה שתדבר איתו (עם אשר) אם תצליח עוד היום.

בהודעת הסוכנת מיום 19.01.2004 מתארת הסוכנת כי היתה בדירת המשיבה 3 וביקשה שוב, לפני שיהיה מאוחר, שמשיבה 3 תיצור קשר עם אשר. המשיבה 3 התקשרה אליו "וכשאשר הבין במה מדובר", המשיבה 3 נתנה לו את הטלפון של הסוכנת, אשר התקשר לסוכנת עוד בהיותה בדירה, וכשיצאה מהדירה, מסרה לו הסוכנת פרטים שונים אודות דרישותיה בענייני סמים וקיבלה ממנו מספר טלפון של המשיב 4, אשר לפי תיאור מאוחר יותר עמו בוצע הסחר בסם נשוא האישום ראשון.

האישום הרביעי
5. בהודעת הסוכנת מיום 05.05.2004 מתארת הסוכנת, כי פנתה אל משיבה 3 וביקשה שתדבר עם חבר שלה, המשיב 2, כי הסוכנת נתקעה (והכוונה לפי הסוכנת - היתה זקוקה לסמים), וביום 04.05.2004, בשעת הלילה, התקשרה הסוכנת שוב למשיבה 3 וקיבלה ממנה את מספר הטלפון של המשיב 2.
הסוכנת התקשרה למשיב 2 והציגה את דרישתה לחמישה גרם הרואין, והלה אמר לה שישלח לה אחר שיספק לה. בסמוך לאחר שיחה זו התקשרה המשיבה 3 לסוכנת, עדכנה אותה כי דיברה עם המשיב 2, שאמר שהוא דואג לסוכנת וישלח אליה מישהו.
בהמשך התקיימה עסקת הסחר נשוא אישום רביעי, עם משיב 1.

בזכ"ד מיום 06.05.2004 מתארת הסוכנת, כי ביום 05.05.2004 התקשרה למשיבה 3 להודות לה, והמשיבה 3 דיווחה לה כי המשיב 2 יחד עם הבחור שהביא את הסמים שאלו אותה האם ניתן לסמוך על הסוכנת.

האישום השישי
6. לפי הודעת הסוכנת מיום 24.05.2004, באותו יום התקשרה בשעה 21:30 למשיבה 3 לצורך קבלת הטלפון של המשיב 2 ועל פי הנחיות המפעיל של הסוכנת ולצורך אימות הקשרים בין המשיבים.

שוב קיבלה את מספר הטלפון ויצרה בעקבות זאת קשר עם משיב 2, ממנו נולדה בסופו של יום עסקת הסם נשוא האישום השישי [שבמהלכה שוב נרכש סם ממשיב 1].

שיחת טלפון זו מתועדת בתמליל, אשר משקף שיחת חולין בין הסוכנת למשיבה 3, במהלכה מתעניינת הסוכנת באם תוכל לקבל מאשר את מספר הטלפון של החבר שלו, ומשיבה 3, למשיבה "כן בטח" ומקריאה לה את מספר הטלפון של משיב 2.

7. מכל אלו למדנו, כי בתיק החקירה ראיות לקיומן של שיחות מקדימות בין הסוכנת למשיבה 3 לפני כל אחת מהעסקות נשוא אישומים 1, 4 ו- 6.

למדנו עוד, כי המשיבה 3 היתה מודעת לכאורה לאיזה צורך מבקשת הסוכנת יצירת קשר עם משיב 2 וסייעה לה בכך, ואף ווידאה כי הקשר נוצר בדיעבד (לגבי האישום הרביעי).
הראיות הן, ברובן, הודעות וזכ"דים של הסוכנת, שהינה שוטרת, ובוודאי מהוות ראיות משמעותיות.
בנוסף, בחומר הראיות תמליל של השיחה בין הסוכנת למשיבה 3 בקשר לאישום השישי.
על אלו יש להוסיף כי בחומר הראיות הוכחות לכך שמספרי הטלפון המפורטים בכל ההודעות והזכ"דים של הסוכנת שייכים אומנם למשיבים השונים, משמע - בכך עיגון אובייקטיבי לחלק מהמתואר בהודעות הסוכנת.
על כל אלו עוד נוסיף את הודעת המשיבה 3, לפיה אמנם היתה בקשרי ידידות עם הסוכנת וכי אפשר ושוחחה עמה בענייני סמים.

לא מצאתי כרסום בראיות אלה, בשל הקודים בם השתמשו המעורבים בשיחות. קיבלתי הטענה בשלב זה כי מדובר בקודים מקובלים וכי שני הצדדים לכל שיחה הבינו את תוכנה. אף לא ראיתי כרסום בכך שלא היה תיעוד מלא בהקלטות של כל השיחות. מובן, כי תיעוד מקיף יותר היה מיטיב את מצב הראיות, אך אין בשלב זה כל סיבה לפקפק במהימנות הסוכנת ולכן הודעותיה ורישומיה מהווים ראיות לכאורה.
לא ראיתי כרסום בכך שזכרונות הדברים של הסוכנת נרשמו לאחר יום ולא בעת כל ארוע - המדובר בדיווחים שוטפים של הסוכנת אודות ימי פעילות מלאים, והתיעוד הסימולטני וודאי איננו תמיד אפשרי.

שוכנעתי לפיכך כי הראיות מוכיחות לכאורה תיווך שביצעה המשיבה 3 בין מי שביקשה לרכוש סם למי שיכול היה לספקו. התיווך אמנם איננו תיווך לצורך עסקה מסויימת ומפורטת, אך הינו תיווך על פי הגדרת החוק ופרשנותו המקובלת.

לכן, הוכחה אשמת המשיבה 3 לכאורה.

8. המזכירות תמציא לצדדים את פירוט החלטתי זו.
ניתנה היום, י"א בתמוז, תשס"ד (30 ביוני 2004), בהעדר הצדדים.

ד. בלטמן קדראי, שופטת
סגן נשיא

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ המאשימה ולב"כ משיבה 3.

002319/04בש 136 קרן שטרית








פ בית משפט שלום 1378/04 מדינת ישראל נ' שמשון סויסה, אשר ביטון, מיטל עמר, אליהו ראם (פורסם ב-ֽ 30/06/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים