פסקי דין על סלומון עמוס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

49821-09/11 בל     05/01/2012




בל 49821-09/11 סלומון עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
:




בפני
:
כב' הנשיאה
ורד שפר


המערער

סלומון עמוס
ע"י ב"כ עו"ד רוני אסלייח
(מטעם הלשכה לסיוע משפטי)


נגד


המשיב

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרה מינטוס




פסק דין



1.
זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות, אשר קבעה ביום 1.8.11 כי מוגבלות המערער בניידות איננה נכללת ברשימת הליקויים אשר בהסכם הניידות.

בקביעתה זו קיבלה הועדה לעררים ערר שהגיש המוסד לביטוח לאומי
על החלטת ועדה מחוזית, לפיה יש ליישם לעניינו של המערער את פריט הליקוי ד-3 לרשימה, אשר מקנה 50% נכות בניידות.

2.
ביום 21.12.11 התקיים דיון בפני
כב' הרשם קאסם אשר במסגרתו לא הצליחו ב"כ הצדדים להגיע להסכמה ומשכך הועבר התיק אליי למתן

פסק דין
.

3.
להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א
.
החלטת הוועדה אינה מנומקת ולא ברור כיצד הגיעה למסקנה, אשר לפיה נכותו של המערער אינה נכללת ברשימת הליקויים חרף החלטת הוועדה המחוזית אשר קבעה לו 50%.

ב
.
בנוסף לנכותו של המערער בברך הוא סובל מפולינוירופתיה וחולשת שרירים בארבעת הגפיים, אך דברים אלו לא באו לידי ביטוי בממצאי הוועדה.

ג
.
לא ברור מדוע לא בדקה הוועדה את הכוח הגס בשרירי הגפיים התחתונות, שכן המערער סובל מחולשת שרירים בגפיים אלה, בנוסף לנכות ברגל.

ד
.
המערער עבר מספר ניתוחים עקב קרע ברצועות ולא ברור מדוע הוועדה לא העניקה לו נכות בגין קרע בשתי רצועות הברך, לרבות הברגים שנותרו בברך.

ה
.
הוועדה לא נימקה מדוע ממצאיה אינם נופלים בגדר סעיף הליקוי שנקבע על ידי הוועדה המחוזית.

ו
.
הוועדה לא הוכיחה היעדר קיומו של קרע של יותר מרצועה אחת ואף לא טרחה להזמין את תיקו הרפואי של המערער מקופ"ח, לרבות האשפוזים והניתוחים שעבר.

ז
.
הוועדה לא בחנה את טווח תנועות הברך.

4.
להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א.

מבדיקה שנערכה על ידי הוועדה לא נמצאה תמיכה בקיום קרע בשתי רצועות, לפחות בברך ימין.

ב
.
הקביעה של הוועדה המחוזית מבוססת על מסמך מיום 13.2.11 אשר אין בו כל אשרור לקביעה בדבר קרע כפול.

ג
.
אין צורך לבצע בדיקת כוח גס, מאחר ומלכתחילה לא הייתה הוועדה אמורה לבצע בדיקה זו. יתרה מזו, פגיעה ברצועה לא מזכה בקביעת אחוזי נכות.

ד
.
אין למערער כל מסמך המבסס את טענותיו בדבר מצב רגלו, משכך יש להסתמך על המסמכים הרפואיים עליהם התבססה הוועדה.

ה
.
המערער עבר ניתוח לתיקון הרצועה לפני כ – 25 שנים ואינו סובל ממגבלה באזור הניתוח.

ו
.
תיקו הרפואי של המערער הונח בפני
הוועדה, לפיכך יש לדחות את הערעור.

5.
החלטת הוועדה – דיון ומסקנות:

א.
עיון בפרוטוקול הועדה מושא דיוננו, מראה כי בפרק ה
תלונות ותיאור הפגיעה נרשם כך: "פגיעה בברך ימין, 87, ניתוח 91 , תיקון רצועה מוצלבת קדמית.מתלונן על כאבים, יש ימים שלא יכול לזוז וזקוק למדבקות"
.
בפרק תיאור הבדיקה נרשם – "מתהלך עם קב קנדי בצליעה על רגל ימין, מרכיב מכשיר ארוך ... לגפה ימנית תחתונה".
הועדה בדקה את תנועת מפרקי הברכיים וציינה ממצאיה.
כן ציינה ממצאי בדיקת רנטגן
מ – 13/02/11 בה ניתן לראות שני ברגים בברך הימנית.
הועדה סיכמה מסקנותיה בממצא הבא - "פגיעה בצבא בברך ימין עם תיקון
act
, רפיון קל ברצועה צולבת".

ב.
עיון בפרוטוקול הועדה המחוזית מראה שצוין כי מדובר בפגיעה בברך ימין משנת 1987 וכי היה ניתוח לתיקון רצועה מוצלבת קדמית.

במסגרת הבדיקה הקלינית
נמדדו תנועות הברך בכיפוף וישור וכן יציבותה.

הוועדה קבעה כי מדובר במצב אחרי פגיעה בברך ימין ותיקון של רצועות הברך.

בפני
הוועדה היה צילום מיום 13.2.11 שם צוין: "שני ברגים מחזיקים קצוות רצועה בברך ימין, הברך די שמורה".

יוער כי דווקא הועדה המחוזית היא שלא נימקה או הצביעה על ממצאים המעידים על פגיעה בשתי רצועות.
הועדה המחוזית יישמה פריט ליקוי שעניינו "נקע הברך מלווה קרע של שתי רצועות
לפחות".

לפיכך ניתן להבין מדוע הוגש ערר המוסד אשר נומק כך – "אין תמיכה בקיום קרע שתי רצועות לפחות בברך ימין, על פי תיעוד אורטופד מטפל הברך יציבה".

ג.
הוועדה מושא דיוננו מצאה פגיעה ברצועה אחת, וכך עולה בבירור מממצאיה, בהם מדובר
על "רפיון קל ברצועה מוצלבת ימין".

ד.
באשר ליתר טענות המערער, אשר הפנה למצבו הרפואי הכללי, וציין כי הוא סובל מפולינוירופתיה ועל כן היה מקום, לגישתו, לבצע בדיקה נוירולוגית כולל בדיקת כוח גס – אינני מוצאת שיש בדברים אלה כדי לשקול לענייננו.

אין מדובר, בנסיבות ההליך דנן, על נכות כללית אלא על נכות בניידות, שלעניינה יש לבדוק אותם תחומים שבנוגע אליהם נקבעו פריטי ליקוי בהסכם בניידות.

במקרהו של המערער לא נבדקו התחום הנוירולוגי לעניין הניידות, לא היו מצידו תלונות בהקשרים האמורים בפני
הועדה לניידות, ולמעשה גם לא נטען שלבעיותיו אלה יש נפקות ליישומו של הסכם הניידות, והמערער גם לא הפנה לפריטי ליקוי מסוימים שהוא סבור שהיה מקום לשקול יישומם בעניינו.

6.
סיכומו של דבר –


לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפעולות הועדה או מסקנותיה.

אשר על כן הערעור נדחה בזאת.

7.
משמדובר בהליך למימוש זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי -
אין צו להוצאות.

8.
במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על

פסק דין
זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.


ניתן היום,
י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.











בל בית דין אזורי לעבודה 49821-09/11 סלומון עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/01/2012)