פסקי דין על שמואל גימפל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

29249-05/11 בל     05/01/2012




בל 29249-05/11 שמואל גימפל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 29249-05-11 גימפל נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני

כב' ס. הנשיא א. קציר

המערער
שמואל גימפל


נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי



פסק דין


1.
זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13/3/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 10% נכות יציבה מיום 1/3/09 (להלן: ההחלטה).

2.
טענות המערער:
הוועדה התכנסה בעקבות פס"ד שניתן ביום 23/1/11 במסגרתו היה על הוועדה להתייחס לקביעות וועדות קודמות שקבעו כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לטנטון, בעוד הוועדה לא התייחסה לקביעות אלה. המדובר בקביעות של וועדה לעררים מיום 22/2/07 ושתי וועדות מדרג ראשון, כאשר בהתאם לפסק הדין חויבה הוועדה להתייחס בפרט להחלטת וועדה אחרונה מיום 15/3/09.

3.
טענות המשיב:

3.1
בפסק הדין בגינו הוחזר העניין מופיע תאריך וועדה אחת בלבד והיא הוועדה מיום 15/3/09 בניגוד למפורט בפסק הדין אין מדובר בוועדה רפואית לעררים אלא בוועדה מדרג ראשון שהיא למעשה הוועדה שלגביה הוגש הערר נשוא הליך זה. הוועדה בוודאי לא צריכה להתייחס לוועדה מדרג ראשון. מאחר שגם פסק הדין הוא שגוי בנושא הזה ונפלה בו טענה כי אין מדובר בוועדה הרפואית לעררים, וועדות אחרות שחברי מזכיר פה זו רק וועדה אחת לפי מה שהבנתי משנת 2007 שהיא וועדה שהתייחסה לנכות זמנית גרידא והנכות הזמנית היא לא מתייחסת לפריט ליקוי מסוים, אלא היא קובעת אחוזי נכות זמניים עקב העובדה שהמצב הוא אינו יציב עדיין כך שאין בוועדות האלה כל דבר שיש בו רלוונטיות אמיתית.

3.2
לעניין החלטת הוועדה נשוא ערעור זה, הרי שאין בעצם כל פגם משפטי בפעולת הוועדה ויכול להיות שבדיעבד פסק הדין שמחזיר לכשעצמו אם מעיינים בו היטב ככל הנראה לא היה צריך להחזיר באותו מועד ומשבוצעה החזרה עדיין בית הדין הנכבד כאן צריך לבדוק מהותית מה הייתה הוועדה צריכה לבצע והפרוטוקול שלה משקף התייחסות רפואית עניינית לטענת הטנטון, כאשר ברור גם שפסק הדין לא בא לחלוטין לשלול ממנה את הסמכות לשאלת הקשר הסיבתי, אלא רק להפנות את תשומת ליבה לוועדות אחרת, אבל למעשה וועדות כאלה אם בודקים בפועל לא קיימות בנמצא.
משכך, יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה:
4.
השאלה להכרעה במקרה שבפני
נו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי:

"משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.
הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות

פסק דין
שניתן ביום 23/1/11 במסגרתו נתן כב' השופט גלם תוקף של

פסק דין
להסכמות הצדדים לפיהם יוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, על מנת שתבדוק את המערער מחדש, תינתן החלטתה בערר המקורי שהוגש על ידי המערער, זאת בשים לב לעובדה כי וועדות רפואיות לעררים קודמות שהאחרונה מהן ביום 15/3/09, קבעו כי יש קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הטנטון ממנו סובל המערער ואז העניקו לו 10% נכות בגין הטנטון.
6.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.
7.
הוועדה אומנם ניתחה את בדיקות השמיעה שעמדו בפני
ה ופירטה בדיקות אלה והתייחסה לאלה, וציינה במסגרת סיכום מסקנותיה שברור שתלונה על טנטון החלה חודשים ואף יותר לאחר התאונה והוסיפה כי תלונת המערער בהתייחס לכך כי הטנטון החל מאז התאונה ולא השתנה עד למועד הופעתו בפני
הוועדה, אינו תואם טנטון כתוצאה מחבלה חד פעמית, כאשר בדרך כלל אמורה להיות הטבה בטנטון לאחר חבלה מספר חודשים לאחר מכן. עם זאת, הוועדה לא התייחסה לקביעות וועדות רפואיות שקבעו קיומו של קשר סיבתי בין תלונות הטנטון לתאונה כפי שנדרשה על פי פסק הדין. על פי פסק הדין חויבה הוועדה להתייחס להחלטות של וועדות לעררים, לרבות וועדה מדרג ראשון, אף אם נרשם לגביה כי המדובר בוועדה לעררים בשוגג, הרי שמחובת הוועדה להתייחס לקביעות אלה ולאבחן קביעות אלה מקביעתה, בכך נפל פגם בהחלטת הוועדה.

במאמר מוסגר יצוין כי העובדה שהחלטות הוועדות לעררים התייחסו לנכות זמנית, אין בה כדי לשנות מהוראות פסק הדין שחייבו התייחסות לקביעות וועדות קודמות לעניין קיומו של קשר סיבתי בין הטנטון לתאונה.
8.
לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתפעל בהתאם לפסק הדין מיום 23/1/11, תתייחס לקביעות וועדות רפואיות לעררים קודמות ולוועדה מדרג ראשון מיום ה- 15/3/09 שקבעו כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לטנטון ממנו סובל המערער. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.
9.
המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.
10.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 29249-05/11 שמואל גימפל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/01/2012)