פסקי דין על יוכסל נאש | פסקי דין על ג'יהאן נאש | פסקי דין על אשוואק עבד חאפז | פסקי דין על עיזבון המנוח חמד חסן אחמד צוצחא | פסקי דין על דריה עלי סוסחה ואח' |

3811/02 א     09/12/2011




א 3811/02 יוכסל נאש, ג'יהאן נאש נ' אשוואק עבד חאפז, עיזבון המנוח חמד חסן אחמד צוצחא, דריה עלי סוסחה ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנצרת



ת"א 3811/02 אשואק חאפז נ' נאש חאלד
ת"א 4017/02 יוכסל נאש
ואח'
נ' אשוואג חאפז ואח'


בפני

כב' השופטת
נבילה דלה מוסא

תובעות
1. יוכסל נאש

, ת.ז. 026391862
2. ג'יהאן נאש

, ת.ז. 051376077


נגד

נתבעים
1. אשוואק עבד חאפז

, ת.ז. 020650719

2. עיזבון המנוח חמד חסן אחמד צוצחא

, ת.ז. 020654140


באמצעות יורשיו/נתבעים 3-7


3. דריה עלי סוסחה
, ת.ז. 020654158


4. נביהה חמד לואוז
, ת.ז. 020654174


5. סמיח חמד צוצחא
, ת.ז. 020654166


6. נג'את חמד סוסחא
, ת.ז. 050657196


7. אסיה חמד סוסחא (חסויה)
, ת.ז. 053739033

באמצעות אפוטרופסיה נתבעים 4-6

8. עיזבון המנוח אסעד פשמאף סולימאן שוגן


באמצעות יורשיו ויורשי יורשיו, נתבעים 9-25



9. עיזבון המנוח עבד אלרחמאן אסעד שוגן



באמצעות יורשיו נתבעים מס' 10-17



10. חאני עבד אלרחמאן שוגן



11. מרזה עבד אלרחמאן שוגן



12. ניאז עבד אלרחמאן שוגן



13. יורי עבד אלרחמאן שוגן



14. מריאן עבד אלרחמאן שוגן



15. מרים עבד אלרחמאן שוגן



16. סארה עבד אלרחמאן שוגן



17. סאנדרה עבד אלרחמאן שוגן



18. עיזבון המנוח עזיז אסעד שוגן
, ת.ז. 023374630



באמצעות יורשיו/נתבעים מס' 19-25



19. ג'מיל עזיז שוגן



20. שוקי עזיז שוגן



21. זכריא עזיז שוגן



22. גיהאן עזיז שוגן



23. למעאן עזיז שוגן



24. נגווה עזיז שוגן



25. הודה עזיז שוגן
26. שבסו רוזה
, ת.ז. 054418363
27. בזוק שהרזאדה
, ת.ז. 052365814

28. חאכו פתחיה
, ת.ז. 020650503
29. עיזבון המנוח חאח'ו חאכו
, ת.ז. 020654299



באמצעות יורשיו נתבעים 30-37


30. חאכו פתחיה
, ת.ז. 020650503


31. אבזאך מרים
, ת.ז. 053739330


32. נבסו סלוא
, ת.ז. 054833231


33. חאכו ריאן
, ת.ז. 051788636


34. עיזבון המנוח סלים יחיא חאכו
, ת.ז. 054392618


באמצעות יורשיו נתבעים 35-37


35. אמל מחמד חאכו
, ת.ז. 055822860


36. ליסה סלים חאכו
, ת.ז. 315750232


37. אניסה סלים חאכו
, ת.ז. 318333044


נתבעות 36-37 באמצעות אמם נתבעת מס' 35

38. רשות הפיתוח

39. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "גליל מזרחי"



פסק דין
(חלקי)

1.
בפני
שני תיקים שאוחדו. המחלוקת בשני התיקים המאוחדים מתייחסת לחלקת אדמה הידועה כחלקה 1 גוש 15330, מאדמות כפר כמא, בשטח 8,122 מ"ר
(
להלן: "החלקה").

התביעה נשוא התיק הראשון
(ת.א. 3811/02)
למתן צו מניעה קבוע הוגשה, ביום 9.6.02, על ידי הנתבע 1 כנגד נאש עקיף ח'אלד, בעלה של התובעת 1 (להלן: "ח'אלד"), בטענה כי ח'אלד החל בביצוע עבודות גידור וחפירה בחלקה ללא היתר כדין ומכיוון שהחלקה הינה מושאע, ולא פורק השיתוף בה ואין כל תוכנית חלוקה מאושרת, לא ניתן לבנות על החלקה מבנים כלשהם, לרבות גדרות, וכי בנייה כאמור נופלת בגדר החריג לשימוש וניהול המקרקעין על פי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, דבר המחייב הסכמת כל השותפים או קבלת היתר כדין לאחר אישור תוכנית חלוקה על ידי מוסדות התכנון.
במסגרת אותה תובענה ניתן צו מניעה זמני
(בש"א 1975/02)
האוסר על ח'אלד לבצע עבודות בניה או גידור כלשהם בחלקה.

התביעה השניה (ת.א. 4017/02) לפירוק שיתוף במקרקעין הוגשה, ביום 18.6.02, על ידי ח'אלד ואימו מרים נאש כנגד נתבעים שונים, לפירוק השיתוף בחלקה. כתב התביעה הנ"ל תוקן מספר פעמים לאור שינוי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין כך שבסופו של דבר כל בעלי הזכויות הדרושים לצורך דיון בתובענה צורפו כבעלי דין.

2.
הצדדים הגיעו להסדר לפיו מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר התבקש להכין הצעת חלוקה המתחשבת, בין היתר, בחזקה ובשימוש בפועל של הבעלים בחלקה לרבות הבניה הקיימת.

3.
זכויות הבעלות בחלקה רשומות בלשכת רישום המקרקעין כדלקמן
(ראה נסח רישום ת/1)
:

הבעלים
החלק בנכס

אסעד פשמאף סולימאן שוגן (נתבעים 8-25)
1/8

חמד חסן אחמד סוסחה (נתבעים 2-7)
1/8

שבסו רוזה (נתבעת 26)
1/8

בזוק שהרזאדה (נתבעת 27)
1/8

ג'יהאן ח'אלד נאש (תובעת 2)
17/320 + 1/16

רשות הפיתוח (נתבעת 38)
3/160

נאש יוכסל (תובעת 1)
17/320 + 1/16

עבד חאפז אשואק (נתבע 1)
1/8

חאכו פתחיה (נתבעת 28)
1/16

עזבון המנוח חאח'ו חאכו (נתבעים 29-37)
1/16





תיאור החלקה

4.
החלקה נמצאת בחלק הדרום מערבי של כפר כמא, צפונית לכביש הראשי מספר 767 ומזרחית לכביש ראשי בכניסה לכפר. בחלקה קיימים 7 בתים השייכים ובהם מתגוררים בעלי הדין או חלקם.
על החלקה חלה תוכנית מתאר כפר כמא מס' ג/5710 בתוקף מתאריך 17.5.01. שטח מגרש מינימלי 400 מ"ר או כפי שקיים בפועל. אחוזי הבנייה 36% בקומה או 280 מ"ר.

5.
לפי תוכנית מתאר ג/5710, בחלקה יש הפרשות כדלקמן:
שטח ציבורי פתוח
406 מ"ר

דרכים
2,426 מ"ר

דרך גישה כתוצאה מחלוקה
121 מ"ר

סה"כ
2,953 מ"ר


אחוז ההפרשות משטח החלקה: 36.36%.

יתרת השטח החלקה לאחר ההפרשות: 5,169 מ"ר.

אחוז יתרת השטח לחלוקה 63.64%.

יש לציין, כי ברוב השטח המופקע לפי אותה תוכנית, ההפקעה לא מומשה והוא עדיין בחזקת הבעלים.

6.
קיימת תוכנית מתאר חדשה ליישוב אשר נמצאת בשלבי תכנון מקדים (טרם הופקדה) שמספרה ג/16036

(להלן: "תוכנית מתאר חדשה")
.

המצב הקיים והתוכנית משנת 1956

7.
מהראיות שהוצגו בפני
י עולה, כי בחלקה קיימים מבנים שנבנו והוחזקו על ידי הבעלים שבחלקה, כאשר במסגרת הסכם שיתוף קיבל כל בית אב, כפי שיובהר בהמשך, לחזקתו מגרש ספציפי ועליו הקים מבנים. החזקה בחלקה חולקה ל-5 מגרשים במסגרת אותו הסכם שיתוף. המיקום של המגרשים כאמור וזהות המחזיקים בכל מגרש אינו שנוי במחלוקת בין בעלי הדין, אם כי קיימת מחלוקת, בעניין זה, אודות מיקום הגבולות ודרכי הגישה.

8.
כאן המקום לציין כי הנתבעים 2-7 טענו, כי לא מדובר בזכויות במושאע וכי קיים פירוק שיתוף בין כל השותפים מאז שנת 1956. אולם, טענה זו לא הוכחה. לא הוצגו בפני
י מסמכים כלשהם או תוכנית חלוקה או אף הסכמי רכישה מהם ניתן להסיק מסקנה כאמור.

גם עדות הנתבע 5 לא היה בה כדי לתמוך בטענה זו. העד הנ"ל בעדותו
(תצהיר נ/2)
הצהיר, כי אביו רכש זכויות בחלקה
(1/8

מהחלקה)
, בנה ביתו במגרש 1, וזאת בשנות ה-50', והעד גדל וגר שם עד שנת 1975. לטענתו, אביו רכש את הזכויות בחלק ספציפי של החלקה, מגרש מס' 1, וכי כל אחד מהבעלים החזיק חלק ספציפי משלו בחלקה ששימש לגידולי ירקות. עוד הוסיף, כי מעולם לא נוהלו יחסי שיתוף עם יתר השותפים, חלקת אביו גודרה בחוטי תיל ובגבול הדרומי הייתה טרסה עד שנבנה קיר הבטון שנמצא כיום שעלותו שולמה בהשתתפות התובעות. כל החלקים הספציפיים (המגרשים) הוחזקו על ידי מי שעודנו מחזיק בהם כיום וכל המגרשים מגודרים בחוטי תיל. העד טען עוד, כי הוא לא הצליח לאתר את הסכם הרכישה כדי להוכיח שאביו רכש חלק ספציפי. הוא הדגיש, כי מעולם לא הייתה דרך מעבר בין מגרשו למגרש הנתבע מס' 1 (מגרש 2).
עדותו הנ"ל נותרה ללא כל תימוכין או ראיות לחיזוק, וכמובן ללא כל תוכנית או מסמך להוכחת הטענות. יתר העדים שהעידו בפני
י לא אישרו את העדות ועדותו של הנתבע 5 בעניין זה נותרה כעדות יחידה של בעל דין.

9.
כבר ייאמר, כי העובדה שבעלי הזכויות בחלקה מחזיקים בחלקים ספציפיים בחלקה אינה סותרת את היות הזכויות בחלקה זכויות במושאע, שכן מדובר בהסכמה שהושגה בין הצדדים בדבר ההחזקה בחלקה, היינו הסכם שיתוף.

הצעות החלוקה

10.
המומחה מטעם בית המשפט, מר סוהיל זידאן, הגיש 3 הצעות חלוקה, וזאת ביום 21.9.07.


המודד הציע לחלק את הבעלים של החלקה ל-5 בתי אב כדלקמן:

בית אב
החלק בחלקה
שטח מ"ר
סה"כ

תובעות
א
נאש יוכסל
1/16 +17/320
940
1880

גי'האן ח'אלד נאש
1/16 + 17/320
940

נתבעים 8-27
ב
8-25
1/8
1015
3045
26
1/8
1015
27
1/8
1015

נתבעים 2-7 + 38
ג
2-7
1/8
1015
1167
38
3/160
152

נתבע 1
ד


1/8
1015

נתבעים 28-37
ה


1/8
1015


11.
אתיחס תחילה להצעת חלוקה מס' 3 – הצעה זו נערכה בהתאם לתוכנית המתאר החדשה. המומחה נחקר ובחקירתו ציין מפורשות, כי לא ניתן לאמץ את הצעת החלוקה מס' 3, הואיל ואינה תואמת לתוכנית המתאר הקיימת, וכי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי דנה בשלושת הצעות החלוקה הנ"ל והחליטה לדחות את ההצעה מס' 3 מאחר וזו
נערכה לפי התוכנית החדשה שטרם הופקדה
(ראה פרוטוקול הדיון מיום 11/5/09, עמ' 14 וכן מוצגים ת/2 מאותו יום)
.


בנסיבות אלה אין כל רלוונטיות להצעת החלוקה השלישית. הוועדה אישרה את שתי ההצעות מס' 1 ו-2.

הצעת חלוקה מס' 1 והצעת חלוקה "מתוקנת" מס' 1

12.
הצעה מס' 1 נערכה לפי מצב החזקה בפועל בשטח החלקה על ידי הבעלים, היינו לפי המצב הקיים, הן מבחינת השטח המוחזק על ידי כל בעל דין והן מבחינת מיקום המגרשים.


לאחר שהמומחה העביר את שלושת ההצעות לצדדים, פנה אליו הנתבע 1 בשאלות הבהרה והעלה טענות בדבר גודל השטח המוחזק על ידו בפועל (מגרש 2), לכן ערך המומחה הצעה נוספת היא הצעה מס' 1 מתוקנת כשהתיקון התבטא בשינויים כדלקמן:
(א)
הזזת הגבול המערבי של מגרש 2 לכיוון מגרש 3 מערבה, היינו שטח מגרש 2 גדל על חשבון מגרש 3, וזאת מאחר והנתבע טען בפני
המומחה כי קיים הסכם בינו לבין פתחיה חאכו (נתבעת 28), לה מיועד מגרש 3 לפי ההצעה, וכי הגבול בין שני המגרשים הוא במקום שצוין בהצעה מס' 1 המתוקנת ולא כפי שנקבע בהצעה מס' 1 המקורית;
(ב)
הנתבע 1 טען עוד, כי הגבול הדרומי של מגרש 2 אינו תואם לגבול שנקבע בהצעה מס' 1, אלא הוא פונה דרומה לכיוון מגרש 5 (המיועד לתובעות), כך שהוא כולל את כל השטח המעובד בחלק הדרומי של מגרש 2.
המומחה שביקר בשטח מצא כי קיים שטח מעובד בצד הדרומי של מגרש 2 ושטח לא מעובד והוא תיקן את הגבול הדרומי של מגרש 2, כך שהגבול הוזז דרומה וכלל את כל השטח המעובד ובכך נגס ממגרש 5.

13.
המומחה הבהיר בחקירתו כי בהצעה מס' 1 המתוקנת הוא שיקף את הטענות שהושמעו בפני
ו על ידי הנתבע 1 ביחס למגרשים הנ"ל, היינו מגרשים 2, 3 ו-5, והשאיר את ההכרעה בעניין לשיקול דעת בית המשפט. עוד הוסיף, שההצעה המתוקנת לא הועברה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אם כי אין מניעה מאישורה על ידי הוועדה.

במילים אחרות, במידה והטענות של הנתבע 1 ביחס לגבולות המערבי והדרומי לא תתקבלנה, הצעת החלוקה המתוקנת לא תאומץ על ידי בית המשפט.

14.
המומחה נחקר בין היתר על התאמת הצעה 1 המתוקנת למצב בשטח ולהלן הערותיו:

א.
בהצעה 1 המתוקנת מגרש 3 קָטֵן ויש בו נישה לא יעילה.

ב.
הצעה 1 המקורית עדיפה על פני המתוקנת מבחינת צורת מגרש 5.

ג.
מגרש 2 יקבל יותר מהמגיע לו על חשבון מגרש 3 ו-5.
ד.
המומחה אף התייחס לטענת הנתבע 1 ביחס לקו הגבול של מגרש 2. שכן הנתבע 1 ניסה לחזק טענתו בעניין זה בכך, שלדבריו, הגבול בין מגרש 2 למגרש 5 הוא בהתאם להצעה מס' 1 המתוקנת ולא המקורית, לאור קיומם של עצי זית שמסמנים את קו הגבול.

המומחה שלל נימוק זה הואיל ולדבריו, העצים הנ"ל מפוזרים ואינם בקו אחד, דוגמת העצים שבין מגרש 3 ומגרש 4. מה גם, עצי זית בדרך כלל אינם מסמנים קו גבול, אלא עצי ברוש כפי שקיים גם בין מגרש 3 ומגרש 4.

15.
כאמור, קבלת הצעת החלוקה המתוקנת תתאפשר ככל שיעלה בידי הנתבע 1 להוכיח טענתו לעניין קו הגבול. אלא מה, הנתבע 1 לא הציג ראיה כלשהי בעניין זה ואף לא העיד בפני
בית המשפט. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את טענתו, ופועל יוצא מכך, לא ניתן לקבל הצעת חלוקה מתוקנת מס' 1.

למעלה מן הצורך, אציין כי לא ניתן לקבל הצעה זו גם לאור הסבריו של המומחה אודות אי התאמתה לנתונים בשטח וקיפוח חלק מבעלי הדין, כפי שפורט לעיל.

הצעת חלוקה מס' 2

16.
הצעה זו נערכה בהתאם לזכויות הבעלות בנסח הרישום מבחינת גודל חלקו של כל שותף, תוך התחשבות במצב החזקה בפועל, מבחינת מיקום המגרשים.

מי מבין שתי ההצעות, 1 או 2, עדיפה

17.
כאמור, השותפים הסכימו לחלוקת שימוש מסוימת בחלקה כולה ובפועל כל בית אב מחזיק בחלק ספציפי בחלקה מזה שנים רבות ומשתמש ונוהג בו מנהג בעלים. בחלוקה כאמור, הצדדים לא נתנו דעתם להפקעות והפרשות שתתכנה בחלקה, וכך יצא, כי הבתים שנבנו על ידי התובעות או קודמיהם במגרש 5 גולשים למעשה לתוך שטח מופקע על פי תוכנית המתאר הקיימת, וכך גם יוצא כי הם מחזיקים בשטח גדול יותר מזה שהם אמורים להחזיק בו לפי נסח הרישום, שכן אותו שטח מופקע מוחזק על ידם.

יחד עם זאת, הוועדה המקומית אישרה את תוכנית החלוקה המוצעת מס' 1, חרף העובדה שהבניינים לפי אותה תוכנית גולשים לשטח המופקע.

18.
יש לציין, כי סיטואציה זו בה קיימת חלוקה בין השותפים שאינה מתחשבת בהפקעות עתידיות הינה סיטואציה נפוצה והפסיקה בעניין זה ברורה, ולפיה יש לכבד את משאלות השותפים עת ביצעו את אותה חלוקה, וכך במידה וההפקעה נופלת בחלקו של שותף ספציפי, אין להטיל את תוצאותיה על יתר השותפים. הוא הדין אם מתרחשת השבחה בחלקו של אותו שותף, אין לשוב ולהתחלק איתו באותה השבחה
(ראה ספרו של מוטי בניאן, "דיני מקרקעין, עקרונות והלכות (מהד' שנייה, 2004), עמ' 619-624)
.

מכאן, וככל שתמומש אותה הפקעה בעתיד (דבר שכנראה סיכוייו מאוד קלושים), הרי שהיא תנגוס מחלקיהם של השותפים הספציפיים שההפקעה בחלקם, וכמובן, ככל שההפקעה לא תבוצע, ימשיכו אותם שותפים ליהנות מאותם חלקים נוספים.


פועל יוצא מהאמור הוא שיש להעדיף את הצעת החלוקה לפי המצב הקיים, היינו הצעה מס' 1.

חוסר תום לב

19.
לפני סיום יש להתייחס לטענה שהעלו חלק מהנתבעים לפיה יש לדחות את תביעת הפירוק
בשל חוסר תום לב מצד התובעות בהגשתה וניהולה וזאת בשל קיומה של תוכנית המתאר החדשה, שכשיסתיימו הליכי התכנון לגביה, היא תביא להגדלת השטח שיקבלו התובעות בשל ביטול הפקעות קיימות. חוסר תום הלב מתבטא גם ברצון התובעות לשתף את כל בעלי הזכויות בחלקה בתוצאות הפקעות שלא היו קיימות עת חולקה החזקה בחלקה בין השותפים ובשל רצון התובעות לקבל דרך גישה חדשה למגרשם שמעולם לא היתה קיימת.

20.
באשר לזכותו של שותף לדרוש פירוק השיתוף במקרקעין נקבע בפסיקה
(
ע"א 319/74 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' פיין, פ"ד ל
(1) 454)
, כי הוראת היסוד שבסעיף 37(א) לחוק המקרקעין
היא כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף", כשהדגש הוא על "בכל עת" ולא כאשר יסכימו לכך שותפיו. הוסברו גם הטעמים להוראה זו, שכן לא רק ששיתוף במקרקעין עלול לגרום לריב ולמדנים, אלא שפירוק השיתוף מעודד בדרך כלל מגמה רצויה של פיתוח המקרקעין, בעוד שהמשך פיצול הבעלות מכביד על סחירות המקרקעין ופיתוחם.

צודקים אותם נתבעים בטענתם, כי ניתן לעשות שימוש בעקרון תום הלב בדיון בתובענה
לפירוק שיתוף במקרקעין אולם, שימוש זה הוא מצוצמצם מאוד לאור עקרון העל של זכות הפירוק (מיגל דויטש "קניין" כרך א' (התשנ"ז-1997) 598).

21.
יתרה מזו, לא מצאתי כי שימוש בעקרון תום הלב בתובענה שבפני
נו יכול לגרום לדחיית התביעה או השהיית הפירוק עד לסיום הליכי התכנון ביחס לתוכנית החדשה, שכן מדובר בתובענה שהוגשה לפני למעלה מתשע שנים שבמהלכם עלה נושא התוכנית החדשה מספר פעמים מבלי שנראה באופק סיכוי או סממן כי זו תאושר בקרוב, מה גם זכותו של בעל דין כי הליך משפטי יסתיים בהקדם האפשרי ולא יהא זה צודק לדרוש מהתובעות, להמתין עוד פרק זמן בלתי ידוע למימוש זכותן בפירוק השיתוף, עד שיתברר מצב התוכנית החדשה.

יתרה מזו באשר להפקעות הקיימות והשלכתן על הפירוק והביטול הצפוי של אותן הפקעות, ככל שתאושר התוכנית החדשה, הרי שהעניין קיבל התייחסות בפסק הדין לעיל וחלקם של התובעות בחלקה לא גדל ולא יגדל לאור אותן הפקעות.


באשר לטענה בדבר דרך הגישה למגרש התובעות, מדובר בדרך שהוצעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט אשר בחקירתו הבהיר כי לא ניתן לפרק שיתוף במקרקעין בלי להסדיר מעבר בחלקה לכל מגרש ומגרש באמצעות כבישי גישה מאותה חלקה ולא מחלקות סמוכות.
המומחה הוסיף, כי לכל המגרשים שבחלקה קיימות דרכי גישה למעט מגרש מס' 5, המיועד לתובעות שאין לו דרך גישה מתוך החלקה לכן הוא הציע דרך גישה ממגרש מס' 1, והסביר גם מדוע זו הדרך הכי מתאימה בנסיבות העניין.
המומחה התיחס גם למעבר הקיים בפועל למגרש 5 דרך חלקה סמוכה (חלקה 23) והסביר כי לדרך זו אין מעמד סטטוטורי מכיוון שהיא לא מאותה חלקה ולא מופיעה בתוכנית המתאר לכן לא ניתן להציע דרך זו כפתרון למעבר למגרש מס' 5
(עמ' 16 לפרוטוקול מיום 11.5.09
.

מכאן לא ניתן לקבל את הטענה, כי הדרך המוצעת על ידי המומחה מעידה על חוסר תום לב מטעם התובעות.

22.
אינני רואה, אפוא, חוסר תום לב בתביעת התובעות לפירוק השיתוף במקרקעין.







לסיכום

23.
הנני מורה על פירוק השיתוף בחלקה על דרך חלוקה בעין לפי הצעת חלוקה מס' 1 שנערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, מר סוהיל זידאן, בחוות דעתו מיום 21.9.07 ותוכנית חלוקה מס' 5004/2007 המצורפת לחוות הדעת וכדלקמן:


בעלי דין
בית אב
תת חלקה
השטחים בדונם
יעוד

נתבעים 2-7 + 38
ג
1/1
0.855
מגורים

נתבע 1
ד
1/2
0.832
מגורים

נתבעים 28-37
ה
1/3
0.910
מגורים

נתבעים 8-27
ב
1/4
1.518
מגורים

תובעות
א
1/5
1.054
מגורים




1/5
0.406
ש.צ.פ.




1/7
2.357
הרחבה לדרך




1/8
0.121
דרך




1/9
0.065
דרך




1/10
0.004
מגורים



רישום החלוקה בלשכת רישום המקרקעין מותנה בקבלת אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בהתאם לסע' 143 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.


המזכירות תזמין את הצדדים להמשך דיון בעניין תשלומי האיזון.


ניתן היום,
י"ג כסלו תשע"ב, 09 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 3811/02 יוכסל נאש, ג'יהאן נאש נ' אשוואק עבד חאפז, עיזבון המנוח חמד חסן אחמד צוצחא, דריה עלי סוסחה ואח' (פורסם ב-ֽ 09/12/2011)