פסקי דין על פאול אמיר אנגלר | פסקי דין על הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב

32015-10/11 עו     09/01/2012




עו 32015-10/11 פאול אמיר אנגלר נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"ו 32015-10-11 אנגלר נ' הרשות המוסמכת חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב




לפני
כב' השופטת
שרה דותן

המערער
פאול אמיר אנגלר


נגד

המשיבה
הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב


ע"י ב"כ עו"ד שרה שוהם




פסק דין


ערעור זה מופנה נגד החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן: "החוק"), מיום 19.09.2011 אשר הותירה על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מהדרג הראשון, מיום 09.06.2011.
רקע
1.
המערער הוכר נכה על פי החוק. דרגת נכותו נקבעה ביום 12.04.2011 על ידי הוועדה הרפואית העליונה לשיעור כולל של 48.82 אחוזים בגין הפגימות הבאות: תגובה נפשית לרדיפות (40 אחוזים); לב - רבע על חשבון הרדיפות (12 אחוזים וחצי); יתר לחץ דם - רבע על חשבון הרדיפות (שני אחוזים וחצי).
2.
המערער ביקש לקיים דיון בעניין החמרה שחלה במצבו הנפשי בוועדה הרפואית מן הדרג הראשון. במקביל, ערער על קביעת הוועדה הרפואית העליונה לבית משפט זה, בין היתר בטענה שזו לא דנה בצורך בהפעלת תקנה 12 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), תשמ"ד-1983 (להלן: "תקנה 12"). בפסק הדין הנ"ל זה הבעתי דעתי, כי מן הראוי היה שהוועדה הרפואית העליונה תדון בטענותיו של המערער לעניין החלתה של התקנה, אולם משלא נהגה כך, קבעתי כי "יהיה זה יעיל יותר אם הוועדה אשר תתכנס לדון בעניינו של המערער לעניין החמרה במצבו הנפשי, תדון בהחלת תקנה 12" (ראו: ע"ו 19440-05-11 מיום 29.05.2011).
3.
הוועדה מן הדרג הראשון התכנסה לדון בהחמרה במצבו הנפשי של המערער ביום 09.06.2011 ולא סברה כי יש לשנות את דרגת הנכות שנקבעה לו. בנימוקיה, ציינה כי אין הצדקה לשימוש בתקנה 12 לתקנות מאחר שמצבו הרפואי של המערער "מאוזן יחסית לגילו".

4.

המערער ערער על קביעה זו בפני
הוועדה הרפואית העליונה, אך זו לא שינתה מקביעת הוועדה הרפואית מן הדרג הראשון וציינה לעניין הפעלת תקנה 12 כי "מחלותיו הגופניות מטופלות ומאוזנות, מצבו הכללי טוב, ואינן מוסיפות [כך במקור] על הנכות המוכרת".
מכאן הערעור שלפני.
טענות הצדדים
5.
לטענת המערער, שיעור הנכות שנקבע לו אינו תואם את מצבו הבריאותי. נימוקיו נשענים על שני אדנים: ראשית, טוען המערער, כי בקביעת שיעור הנכות בגין תגובה נפשית לרדיפות התעלמה הוועדה מהחמרה שחלה במצבו הנפשי אשר בעקבותיה החל ליטול שתי תרופות חדשות לטיפול במצבי חרדה ודיכאון. שנית, הוא סבור כי היה על הוועדה לדון באפשרות השימוש בתקנה 12 נוכח מצבו הרפואי הכללי המושפע ממחלות רקע וממחלות נוספות אשר הוכרו כפגימות לפי החוק.
6.

לטענת באת כוח המשיבה, לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ועל כן יש לדחות את הערעור. לטענתה, קבעה הוועדה את שיעור נכותו של המערער בגין הפגימה הנפשית לאחר שציינה כי הלה אינו סובל ממחשבות אובדניות, כי תפקודו האינטלקטואלי תקין וכי אינו מקבל טיפול פסיכיאטרי או סובל מדיכאון קליני. אשר להפעלת תקנה 12, סבורה באת כוח המשיבה, כי בניגוד לטענת המערער הוועדה דנה באפשרות הפעלתה אולם מצאה כי מחלותיו מטופלות ומאוזנות וציינה כן בהחלטתה.
דיון והכרעה
שיעור הנכות בגין הפגימה הנפשית
7.
הוועדה הרפואית העליונה פועלת במסגרת שיקול הדעת המסור לה, כטריבונל מקצועי-רפואי. אופייה זה מחייבה לנמק את החלטותיה. ההנמקה חשובה לא רק עבור מי שההחלטה אמורה לפעול נגדו על מנת שיובהר לו מדוע תביעתו נדחתה, אלא גם לוועדה הרפואית העליונה עצמה, לצורך גיבוש תהליך הפעלת שיקול הדעת המסור לה ולצורך קיום ביקורת עצמית, שמא נשמט ממנה דבר מה. אין אלו דברים של מה בכך. מטרות אלו מסייעות בידה של הוועדה להגיע להחלטה ראויה (ראו גם פסק דיני בע"ו 37305-05-11 הלר נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים (פורסם בנבו, 28.06.2011) וההפניות שם).
8.
בענייננו, לא מילאה הוועדה את חובת ההנמקה.
הוועדה הרפואית העליונה אכן ציינה בהחלטתה את המסמך שערכה רופאת המשפחה של המערער, לפיו מחודש פברואר 2011 הוא נזקק לשתי תרופות חדשות. יחד עם זאת, בנימוקיה לא התייחסה הוועדה להשפעתן של תרופות אלו על מצבו הנפשי של המערער ועל כן לא ברור האם הוועדה בדעה שהשימוש בהן מעיד שחלה החמרה במצבו הנפשי או לא.
הפעלת תקנה 12
9.
שיעור הנכות

קבוע בצדם של מבחנים המופיעים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. תקנה 12 מאפשרת לוועדה הרפואית לסטות במעט

משיעור זה, מקום שהמבחנים אינם משקפים את מצבו של הנכה או אינם מספקים תשובה הולמת למידת ההגבלה התפקודית ממנה הוא סובל. זאת, בהתחשב בגורמים נוספים כגון: גילו של הנכה, מינו ומקצועו.
כלשון התקנה:
"הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות קטנה או גדולה עד רבע מזו שנקבעה במבחנים, בשים לב למקצועו, גילו או מינו של נכה, ובלבד שדרגת הנכות לא תעלה על 100%

".
10.
גילו של המערער קרוב ל- 70, וברי שיש להתחשב בכך לצורך הפעלת תקנה 12.
11.
בנוסף, בית משפט זה כבר נתן דעתו לכך שמרכיב גילו של הנכה אוצר בחובו גם את מצבו הבריאותי הכללי המושפע ממחלות שהגיל גרמן (ראו:

ע"א 4103/04

פרידמן נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים,
דינים מחוזי 2005 (28) 1125

).
בענייננו, סובל המערער מבעיות רפואיות נוספות, בהן יתר לחץ דם ולב אשר הוכרו כפגימות וכן בעיות שיניים וערמונית. ממצאי הוועדה, לפיהם המחלות "מטופלות ומאוזנות", אינם מונעים את הפעלתה של תקנה 12. ודוקו, על אף ממצאים אלו הוכרו שתים ממחלות אלו כפגימות לפי החוק. על כן, טוב הייתה עושה הוועדה לו הייתה שוקלת את הפעלת תקנה 12 בהתחשב בהשפעתן של מחלות אלו על תפקודו של המערער.
12.
זאת ועוד, מלשונה של הנמקת הוועדה למדים אנו כי בחנה את אפשרות החלת תקנה 12 רק לעניין "מחלותיו הגופניות" של המערער ולא לעניין הפגימה הנפשית. מן הראוי היה שתעשה כן לגבי כל אחת מן הפגימות.
13.
לבסוף אך לא בשולי הדברים, אשוב ואבהיר כי על הוועדה לשקול את יישומה של תקנה 12 בכל מקרה ומקרה על רקע תכליתה ותכלית החוק שהינו סוציאלי במהותו ואשר מטרתו להיטיב עם נכים אשר בריאותם נפגעה בשל הרדיפות. על כן, אין להפעיל את התקנה באופן דווקני ומצמצם.
14.
לפיכך, החלטתי לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שזו תשוב ותבחן האם נטילת שתי התרופות החדשות מעידה על החמרה במצבו הנפשי של המערער שיש בה כדי לשנות משיעור הנכות שנקבע לו בגין הפגימה הנפשית. כמו כן, תשוב ותבחן הוועדה את אפשרות יישומה של תקנה 12 בעניינה של כל אחת מן הפגימות.
15.
המערער יהיה רשאי להגיש לוועדה כל חומר רפואי שברשותו.
אין צו להוצאות.
ניתן היום,
י"ד טבת תשע"ב, 09 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








עו בית משפט מחוזי 32015-10/11 פאול אמיר אנגלר נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב (פורסם ב-ֽ 09/01/2012)