פסקי דין על יעקב בורכוב | פסקי דין על עדי רוזנבאום | פסקי דין על דוד רוזנבאום |

6870-11/09 תאמ     09/01/2012




תאמ 6870-11/09 יעקב בורכוב נ' עדי רוזנבאום, דוד רוזנבאום








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 6870-11-09 בורוכוב נ' רוזנבאום






בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי


התובע

יעקב בורכוב
באמצעות בא כוחו עו"ד דדבקש


נגד


הנתבעים
1. עדי רוזנבאום

2. דוד רוזנבאום
באמצעות בא כוחם עו"ד מ. שיח אחמד




פסק דין


1.
בפני
תביעה כספית כנגד הנתבעת עדי רוזנבאום
ששכרה מהתובע דירה בשדרות ירושלים 29 ביפו לתשלום הסך של 81,184 ₪ .
סכום המורכב מהסכומים כדלקמן:
חוב בגין פיגורים בתשלום דמי שכירות
- סעיף 13.1 לכתב התביעה, לפי תחשיב של 100 ₪ לכל יום פיגור לפי 360 יום ובסך הכל 36,000 ₪.
חוב בגין דמי שכירות
בסך כולל של 28,000 ₪ - סעיף 13.2 לכתב התביעה.
חוב בגין חשבונות חשמל
בסך של 1,386 ₪
ופיצוי בגין הפרה יסודית של הסכם השכירות
בסך של 15,000 ₪ - סעיף 13 לכתב התביעה.

2.
התביעה כנגד הנתבע 2 הוגשה לפירעון הסך של 9,600 ₪ -סכום שיק ביטחון שמסר הנתבע 2 – אביה של הנתבעת 1 להבטחת פירעון התחייבויות בתו.

3.
על פי כתב התביעה התקשרו התובע באמצעות מיופה כוחו – אחיו- יצחק ברוכוב , עם הנתבעת בהסכם שכירות לתקופה החל מיום 15/9/08 ועד 14/9/09.
על פי הסכם השכירות שצורף כנספח ב' לכתב התביעה המתוקן סוכמו דמי שכירות חודשיים בסך של 2,400 ₪ לחודש.
אשר לאופן התשלום - על פי סעיף 4 א' להסכם הסכימו הצדדים כי סכום זה ישולם כל חודש מראש החל מיום 15/9/08 ובכל 15 לכל חודש שלאחריו באמצעות הוראת קבע לחשבון הבנק של התובע.
כפי שמתואר בסעיף 6 א' לכתב התביעה הגיעו הצדדים להסכמה זו על רקע קשיים כלכליים של הנתבעת 1 שלא היה באפשרותה לספק שיקים בגין דמי השכירות.
על פי סעיף 6 ג' לכתב התביעה לא שילמה הנתבעת ולא הפקידה ולו שקל בודד בגין דמי השכירות. עוד נטען כי ביוני 2009 נטשה השוכרת את המושכר ללא הסכמת הבעלים וללא הודעה מוקדמת – סעיף 10 לכתב התביעה. בנוסף, הותירה אחריה חובות חשמל.

4.
אשר לתביעה לקנס פיגורים: על פי סעיף 4 ג' להסכם השכירות הסכימו הצדדים כי איחור בביצוע תשלום כלשהו על ידי השוכר יזכה את המשכיר בריבית פיגורים של 100 ₪ כל יום פיגור. בהתבסס על הטענה כי הנתבעת לא שילמה ולא סכום אחד על חשבון דמי השכירות עתר התובע כאמור לדמי פיגורים בשיעור של 36,000 ₪ - 100 ₪ עבור 360 ימי השנה.

אשר לתביעה לפיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית
- על פי סעיף 12 להסכם השכירות הפרה יסודית של הסכם השכירות תזכה את המקיים בפיצויים קבועים ומוסמכים מראש בסך של 15,000 ₪.
לטענת התובע, הפרה הנתבעת את הוראות סעיף 4,8,9 ו- 13 להסכם השכירות בכך שלא שילמה דמי שכירות במועד, בכך שלא שילמה את חשבונות החשמל של הנכס ובכך שלא המציאה בטחונות – שטר חוב בחתימת שני ערבים. מכאן העתירה לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין הפרת החוזה.
.
מטעם התובע העיד ומסר עדות ראשית התובע יעקב בורוכוב ואחיו יצחק בורוכוב שגם הוא מסר תצהיר עדות ראשית והעיד.
כפי שהצהיר התובע יעקב בורוכוב הפרטים המלאים של עסקת השכירות והתשלומים על פיה היו מיודעים לאחיו מיופה כוחו יצחק בורוכוב ואשר הוא התובע טיפל בתקופה הרלבנטית באביו ז"ל שהיה חולה מאוד באותה תקופה ונזקק לטיפול רציף בפעולות הבסיסיות היומיומיות.


עדויות וגרסת התובע ועדיו
5.

בחקירתו הנגדית על תצהירו חזר התובע והצהיר כי לא טיפל בשכירות כלל ומי שטיפל מטעמו אל מול הנתבעת במושכר היה אחיו
6.
אחיו של התובע ומיופה כוחו יצחק בורוכוב הצהיר בתצהיר עדות ראשית מטעמו כי הנתבעת לא הפקידה ולא שילמה ולו שקל בודד בגין דמי השכירות. בנוסף ובניגוד להתחייבותה לא סיפקה 2 ערבים על פי סעיף 13 להסכם השכירות.
לגרסתו של יצחק בורוכוב בשל הטיפול ההדוק באביו
החולה שנפטר במהלך אותה שנה, לא התפנה טרם הגשת התביעה בפועל להליכי גביה כנגד הנתבעים.

עוד הצהיר כי לקראת סוף יוני 2009 נטשה הנתבעת את המושכר ללא כל הסכמה וללא כל הודעה מוקדמת.
לתמיכה בטענה כי לא ניתנה כל הסכמה לפינוי המושכר בטרם תום תקופת השכירות צירף את נספח ד' – מכתב דרישה שנשלח כ- 35 ימים לאחר פינוי הנכס על ידי הנתבעת ובגדרו דרישה לתשלום מלוא דמי השכירות שכטענת התובע לא שולמו על ידי הנתבעת.

7.
במהלך חקירתו הנגדית ,בעמ' 9 לפרוטוקול מיום 20/6/11 , אישר המצהיר יצחק בורוכוב כי טעה בטענה כי לא שולם כל סכום על ידי הנתבעת על חשבון דמי השכירות ואישר "טעיתי, שילמה פעם אחת עשתה העברה סכום של 2,400 ₪. סליחה טעיתי" – שורה 8 לעמ' 9 בפרוטוקול.

בנוסף העיד יצחק בורוכוב כי הקשר עם הדיירים היה באמצעות איש האחזקה במקום בשם "מזהר" הוא זה שטיפל בענייני הבניין והתחזוקה. את "עומר אבו חליפה" הגם שהוא בעל קיוסק סמוך לבניין טען שאינו מכיר.
במהלך החקירה הנגדית אישר יצחק בורוכוב העברת כספים בסך של 2,400 ₪ על ידי הנתבעת 1 – אביה של הנתבעת 1 ביום 16/11/08 – שורה 12 לעמ' 10 לפרוטוקול אלא שחזר וטען שזה התשלום היחיד ששולם עבור דמי השכירות – שורה 14 לעמוד זה.
אשר לנטישת המושכר – חזר על גרסתו
שלא נסתרה ,כי הנתבעת נטשה את המושכר מבלי להודיע "גם לקחה את השידה של הטלוויזיה, שולחן סלון".
את הדירה השכיר רק כעבור 5-6 חודשים – כלומר לאחר תום תקופת השכירות.


הגנת הנתבעים
8.
על פי כתב הגנת הנתבעים ,בטרם פינתה הנתבעת 1 את המושכר הודיעה על כך לתובע ופינתה את הנכס בתיאום מוחלט איתו ובהסכמתו.

עוד טענה
הנתבעת 1 בהתייחס לטענת התובע כי לא שילמה את דמי השכירות, כי שבועיים לפני פינתה הנכס הודה בפני
ה ובפני
אמה "מי שטיפל בנכס מטעם הבעלים" כי קיבל 4,000 ₪ מהנתבעת 1 על חשבון דמי השכירות סעיפים 8 ו- 9 לכתב ההגנה. אעיר כי נוסח עמום זה של טענת ההגנה מעלה תהייה שכן בפירוש לא נקבע בזהותו של מי שקיבל ממנה כספים במסגרת כתב ההגנה.

הנתבעת 1 מודה בכתב הגנתה בחוב מזערי של 800 ₪ דמי שכירות ו- 264 ₪ עבור צריכת חשמל סעיף 12 לכתב ההגנה.
מוצאת לנכון להדגיש כי הנתבעת בכתב הגנתה לא מצאה לנכון להמציא כל אסמכתא שתעיד על תשלומים בפועל
שביצעה על חשבון דמי השכירות (מלבד הסכום בקבלתו הודה מיופה הכח של התובע)- אם לתובע ואם למי מטעמו.

עדויות מטעם הנתבעת
9.
מטעם הנתבעת הצהירו הנתבעת עדי רוזנבאום
, אביה דוד רוזנבאום
וכן אמה אביבה רוזנבאום.
לגרסת אביבה רוזנבאום, השיק שנמסר לתובע היה שיק לביטחון בלבד.
בעדותה טענה כי היא והנתבע 2 העבירו סכומים ישירות לבת. זאת
בנוסף, על העברה בנקאית שאינה שנויה במחלוקת.
עוד טענה כי הייתה עדה לוויכוח קולני בין יצחק בורוכוב לבתה במהלכו דרש יצחק בורוכוב חוב של 5,000 ₪ במאי 2009 ובמהלכו גם טענה הבת כי נתנה ליצחק בורוכוב 4,000 ₪ במזומן ועל רקע זה נותר חוב של 1,000 ₪ בלבד.
מעדותה של האם
גם עולה כי הבת הייתה בקשיים כלכליים, עבדה בעבודה מזדמנת כמלצרית. עוד טענה כי ראתה אותה מעבירה "מעטפה" לעומר השכן ולגרסתה אמרה לה בתה שזה כסף עבור השכירות.

דוד רוזנבאום
האב- הנתבע 2 העיד גם הוא.
לגרסתו בעמ' 14 לפרוטוקול שורות 17-18 אישרה בפני
ו בתו כי "היה לה בלגאן בתשלומים". הוא עזר לה מדי פעם בכספים לרבות לצורך תשלום דמי שכירות.
דוד רוזנבאום
חזר על הטענה בדבר תשלום דמי שכירות בחודש אחד בשיק – התשלום שאינו שנוי במחלוקת.
בהגינותו אישר כי לא ראה את בתו מבצעת תשלום ליצחק בורוכוב אך היה עד לוויכוח בהתייחס לסכום של 4,000 ₪ -עמוד 15 שורה 6 לפרוטוקול.
עדי רוזנבאום
נחקרה גם היא על תצהירה. גם לגרסתה בחודש הראשון עזרו לה ההורים בתשלום דמי השכירות בשיק.
בהתייחס
לתשלומים הבאים מסרה גרסה לא סדורה
עמומה , מעורפלת
ומרובת סתירות. לתשלום השני ,טענה כי קיבלה עזרה מהוריה והעבירה תשלומים ליצחק בורוכוב בד בבד טענה "באוקטובר הייתי מובטלת לא זוכרת איך שילמתי. התשלום השלישי בנובמבר בוצע בהעברה בנקאית". אסמכתא בדבר העברה בנקאית לא צורפה. לאחר מכן פוטרה מעבודתה "בדצמבר או באוקטובר רציתי להעביר כסף . . . לא הגעתי בזמן בדואר . . . הוא אמר לי שהוא ייקח את הכסף . . .
הוא בא ולקח ממני בדירה. שילמתי במזומן תמיד. הוא לא חתם על כסף". שורות 17-23 עמ' 16 לפרוטוקול. גם בהמשך טענה כי שילמה במזומן. בינואר טענה כי מאחר ויצחק בורוכוב לא יכול היה להגיע ולקבל תשלום הציע להעביר את הכסף באמצעות עומר בפועל גם מעדותה עולה גרסה מבולבלת עמומה ולא וודאית "בחודש ינואר לא יודעת בוודאות למי שילמתי". הוא הדין בהתייחס לחודש פברואר – "חושבת שלעומר מאותו רגע שנתתי לעומר את המעטפה איציק ביקש שהעביר את המעטפות לעומר באופן קבוע" – שורות 32 ו- 33 לעמוד 16.
גרסה זו בכללותה תמוהה. והרי על פי הסכם השכירות הייתה אמורה לבצע תשלום על דרך העברה בנקאית – דרך שבהחלט ניתנת להוכחה . הנתבעת 1 לא נתנה כל הסבר מדוע , אם אכן היה הכסף ברשותה , לא ביצעה התשלומים על דרך ההעברה הבנקאית על פי התחייבותה המקורית. זאת גם אם לתקופה מסוימת התפרנסה מתקבולים במזומן שקיבלה כמלצרית.

הנתבעת בעדותה ,אישרה כי לא המציאה שני ערבים על פי התחייבות מפורשת בסעיף 13 להסכם – שורה 6-7 לעמוד 17 לפרטיכל
.ומובן זה הודתה כי הפרה את העיסקה הפרה יסודית.
עוד טענה כי שילמה לאיציק 4,000 ₪ במזומן שורות 11-12 לעמ'
17. טענה שלא נתמכה בכל אסמכתא ממשית ואינני מקבלת את גרסת האם ששמעה ויכוח קולני כתמיכה בטענת תשלום זו.
לגרסתה של הנתבעת על רקע העובדה שהבינה כי אין לה כסף לשלם דמי השכירות
לחודש יוני ואילך, עזבה את הדירה עם חוב על חשבון השכירות "פניתי לאיציק במאי והסברתי לו שביוני לא יהיה לשלם לו לכן אני מבקשת לעזוב את הדירה כי אין לי כסף לשלם הוא ביקש ממני לעזוב עד ל- 10 לחודש
. . ."
לסיכום עד כאן ,לגרסת הנתבעת העמומה והמבולבלת שילמה סכומים במזומן לתובע אם באמצעות עומר השכן ואם באמצעות אחיו והכל מבלי שהמציאה ולו אסמכתא אחת לתשלומים אלו.

עומר אבו כליפה השכן
, סרב למסור תצהיר והעיד בישיבה נדחית לאחר שזומן לעדות. בחקירתו הכחיש מכל וכל הכחשה גורפת כי עדי רוזנבאום
מסרה לו מעטפות עם כסף על מנת שיעביר אותם לאיציק בורוכוב "לא מסרה לי שום דבר להעביר לאיציק. אני לא מקבל מעטפות ולא קיבלתי מעדי מעטפות עבור יעקב או איציק. לא קבלתי שום דבר. עדי לא ביקשה ממני עזרה או שרות עבור דמי השכירות". שורות 22 ו- 24 לעמוד 19 לפרוטוקול.
בהמשך בעמ' 20 שורה 8 "אני אמרתי רק את האמת. אני אומר רק את האמת . . . אני מוכן ללכת למכונת אמת. "



10.
הכרעה
לאחר שעיינתי והאזנתי ושקלתי את גרסאות הצדדים מכאן ומכאן ולאחר שעיינתי בסיכומי באי כוח הצדדים מסקנותיי הן כדלקמן:
על חשבון דמי השכירות שילמה הנתבעת 1 אך ורק את הסך שך 2,400 ₪ לתובע באמצעות אחיו בגין חודש השכירות הראשון. תשלום שהיווה תנאי לקבלת מפתח המושכר לידי הנתבעת 1.
מלבד תשלום אחד זה לא נוכחתי בכל תשלום. אני קובעת כי גרסתה של הנתבעת 1 היא גרסה שקרית.
הנתבעת 1 סתרה את עצמה במהלך עדותה לא תמכה את גרסתה לתשלומים במזומן בכל אסמכתא לתשלום הנטען. גם טענתה כי שילמה כספים לעומר השכן נדחית ואני קובעת כי שיקרה בגרסתה זו ויתכן ובנסיבות של מצוקה כלכלית, אישית שלה ושל הוריה אודות מצוקה כלכלית זו העידו גם ההורים וגם הבת-הנתבעת 1.
אני מקבלת לעניין זה את גרסתו של עומר אבו חליפה שלא קיבל כל סכום מהנתבעת לצורך העברה לתובע ולאחיו.

מסקנתי זו מקבלת תימוכין
גם לאור העובדה שהנתבעת טענה כי יש לה הקלטה של שיחה ובינה ובין עומר השכן במהלכה הוא מאשר כי קיבל כספים אלא שתמליל שיחה כאמור לא הומצא בבחינת בדיה נוספת.

עוד אני קובעת כי הנתבעת הפרה יסודית את ההסכם . הפרה בה היא מודה בכך שלא המציאה ערבים להתחייבויותיה על פי סעיף 13 להסכם השכירות – לא המציאה שטר חוב על סך 15,000 ₪ בערבות 2 ערבים.

בנוסף, מקבלת
ומעדיפה על גרסת הנתבעת 1 את גרסת התובע ואחיו מיופה כוחו על פיה לא נתן כל הסכמה לנטישת המושכר טרם סיום תקופת השכירות. נטישה שאינה מוכחשת על ידי הנתבעת. גם בכך הפרה ,הפרה יסודית, את עסקת השכירות.

11.
לסיכום; מתוך סכום התביעה ובשים לב לתשלום על סך 2,400 ₪ שאינו מוכחש בגין חודש השכירות הראשון, מורה כי יש לגרוע סכום זה כך שהחוב בגין דמי השכירות שלא שולמו מועמד על הסך של 26,400 ₪.
באשר לחוב בגין קנס פיגורים לפי 100 ₪ ליום – יש גם כן להפחית מסכום התביעה 30 ימים לאמור 100 ₪ ליום
x
330 ימים ובסך הכל 33,000 ₪.
לסכום זה יצטרף הפיצוי המוסכם בסך 15,000 ₪
בגין הפרה יסודית את ההסכם
וחוב בגין חשבונות חשמל בסך של 1,386 ₪.
בסך הכל מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך הכולל של 75,786 ₪.

משמסר
הנתבע 2 שיק לבטחון בסכום הנופל בהרבה מסכום חובה של הנתבעת 1 – 9,600 ₪ וזמן פירעונו 12/8/09 מחייבת אותו במלוא סכום התובענה השטרית.
אה היא, שמחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסך הכולל של 75,786 ₪ בצירוף אגרת הגשת התביעה – שני אלה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ועד התשלום בפועל ובצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 11,600 ₪.

כמו כן, ניתן בזאת

פסק דין
סולידרי חלקי המחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע את הסך של 9,600₪ בצירוף אגרת הגשת התביעה השטרית – שני אלה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה השטרית ועד התשלום בפועל ובצירוף שכר טרחת עו"ד בסך של 2,320 ₪.

כל סכום שישלם הנתבע 2 על חשבון קרן החוב להבדיל מההוצאות יגרע מחובה של הנתבעת 1 הנקוב לעיל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים




ניתן היום,
י"ד טבת תשע"ב, 09 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 6870-11/09 יעקב בורכוב נ' עדי רוזנבאום, דוד רוזנבאום (פורסם ב-ֽ 09/01/2012)