פסקי דין על אילן שושנה | פסקי דין על הנהלתאקט | פסקי דין על קובי שמעוני |

2101/06 א     15/01/2012




א 2101/06 אילן שושנה נ' הנהלתאקט בע"מ, קובי שמעוני





לפני :
כב' השופט יהושע גייפמן
התובע

אילן שושנה

ע"י ב"כ עו"ד אסף רפפורט
נגד
הנתבעים

1. הנהלתאקט בע"מ

2. קובי שמעוני

ע"י ב"כ עו"ד עמית קרמון

פסק דין
1. התובע הינו ראפר בתחום מוזיקת ההיפ- הופ, שכינוי הבמה שלו הינו "אילן בבילון" [להלן : "התובע"]. הנתבעת 1 הינה חברת הפקות ישראלית. הנתבע 2 הינו ראפר בתחום מוזיקת ההיפ- הופ המוכר בשם הבמה "סאבלימינל" [להלן : "הנתבע"]. הנתבע הינו בעל המניות והמנהל של הנתבעת 1. הנתבע הקים הרכב בשם "משפחת תאקט" במסגרתו הופיעו התובע והנתבע יחד עם אמנים נוספים בתחום מוזיקת ההיפ- הופ.

2. התובע עתר בתביעתו להצהיר על בטלות הסכם מיוני 2003 שנחתם בינו לבין הנתבע -הסכם שהסדיר את זכויות היוצרים והמבצעים בשירים ואת הזכויות בהקלטות, ליתן צווי מניעה האוסרים על השימוש ביצירות המוסיקליות, ולחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי בגין תמלוגים, אי תשלום שכר ראוי עבור הופעות, ועוגמת נפש.

התביעה נדונה בפני
מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני
בספט' 2010.

3. דיני זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירות מסוגים שונים, ביניהן יצירות מוסיקליות, תוך איזון בין הצורך להעניק זכויות כלכליות ביצירות לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע.

החקיקה המעניקה כיום את ההגנה ליצירות מוסיקליות מוסדרת בחוק זכויות יוצרים תשס"ח – 2007, ולפניו הוסדרה בחוק זכויות יוצרים 1911, ופקודת זכויות יוצרים המנדטורית. רובד נוסף מוסדר בחוק זכויות מבצעים ומשדרים תשמ"ד -1984 .

הדין מבחין בין הזכויות הכלכליות ביצירה שנועדו להקנות ליצירה את תכונותיה הקנייניות ולאפשר סחר בה לבין הזכויות המוסריות שנותרו בידי היוצר ונתפסות כזכויות אישיות. הגנה על הזכות המוסרית לא תהיה בלתי מוגבלת, שאחרת עלולה להיפגע הזכות הכלכלית ביצירה.

הזכויות הכלכליות מעניקות ליוצר זכות לשלוט ביצירתו: בהעתקה, בביצוע בפומבי, בשידור ובהשכרה של היצירה. ביצירות מוסיקליות קיימות מספר זכויות כלכליות: זכויות יוצרים ביצירות המוסיקליות [מילים,לחן, עיבוד] – סעיף 4(א)(1) לחוק זכויות יוצרים תשס"ח -2007 ולפניו בסעיף 1(2)(ד) לחוק זכויות יוצרים – 1911, זכויות המבצעים [שירה ונגינה]– זכות זו מעוגנת בחוק זכויות מבצעים ומשדרים תשמ"ד-1984, זכויות יוצרים בהקלטות - למבצע ההקלטה – המפיק זכות יוצרים נפרדת. ראו: סעיף 4(א)(2) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח -2007, ולפניו סעיף 19(1) בחוק זכויות יוצרים 1911. זכות היוצרים ביצירה המוקלטת מוענקת לבעלים של "המאסטר" ממנו שוכפלו התקליטים. עוד ראו לעניין הזכויות בקלטת: ע"א 326/00 עיריית חולון נ' אן.אם.סי מוסיקה בע"מ פ"ד נז(3) 658.

לבעל זכות יוצרים ביצירה זכות בלעדית לעשות יצירה נגזרת ופעולות פרסום וביצוע פומבי של היצירה הנגזרת [סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007]. עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת כגון תרגום ועיבוד [סעיף 16 לחוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007].

זכות יוצרים ביצירה הינה נכס כלכלי לכל דבר וניתן לעשות בה עסקאות [ראו סעיף 37 לחוק זכויות יוצרים – תשס"ח -2007 ובדומה לו הוראות סעיף 5(2) ו- 5(3) לחוק זכויות יוצרים -1911]. בעל זכות יוצרים ביצירה מוסיקלית יכול להעביר בחוזה בכתב את זכויותיו לאחר.

בצד זכות היוצרים ביצירה , שהיא כאמור זכות כלכלית לניצול היצירה , הדין מכיר בזכות נוספת הנובעת מהקשר האישי בין היוצר ליצירה – זכות זו הינה הזכות המוסרית. סעיף 45 (ב) לחוק זכויות יוצרים תשס"ח -2007 מורה שהזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה לאחר. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי יצירתו תתייחס לו, ולא יוטל פגם ביצירתו או יעשה בה סילוף או שינוי צורה באופן הפוגע בכבודו או בשמו של היוצר. הזכות אינה מוחלטת, והוכחת הפרה כפופה לסייג של סבירות.

סעיף 78(ג) לחוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007 קובע כי על מעשה הפרה שבוצע לפני כניסתו של החוק לתוקף ימשיך לחול הדין הקודם, אולם אם מעשה כזה איננו מהווה הפרת זכות יוצרים לפי החוק החדש – לא תהיה לגביו זכות תביעה גם לפי הדין הקודם. בענייננו אין הבדל מהותי בין הדין הישן לבין הדין החדש.

4. בהסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבע ב- יוני 2003 [להלן : "ההסכם"] נקבע :

א. "זכויות יוצרים ומבצעים... בשירים הקיימים ... תהיינה בבעלותו של בבילון [התובע – י.ג] ... כל הזכויות בשירים החדשים, לרבות זכויות היוצרים... וזכויות המבצעים תהיינה בבעלותו של סאבלימינל [הנתבע – י.ג] " – סעיף 4 (ה) להסכם .

ב. " זכויות היוצרים בהקלטות של השירים החדשים ... תהיינה בבעלות סאבלימינל [הנתבע – י.ג] " – סעיף 4(ה) להסכם.

ג. "למרות האמור לעיל, בבילון [התובע – י.ג] יהיה זכאי לקבל תמלוגים ... בגין שימוש ביצירות שחיבר בבילון הנכללות בשירים החדשים ובביצועים שביצע בבילון הנכללים בשירים החדשים לפי גובה התמלוגים הנוהגים בארגוני הזכויות ... ולפי שיעור בעלותו של בבילון בתמלוגים בגין יצירות אלה ... סאבלימינל [הנתבע- י.ג] מצהיר כי הוא מוותר על תמלוגים אלה על אף בעלותו בחלק זה של זכויות היוצרים וזכויות מבצעים אלה" – סעיף 4(ט) להסכם.

ד. "לא יהיה תוקף לכל תיקון , שינוי, ביטול , תוספת ... שחרור מחלק כלשהו מהסכם זה אלא אם נעשה במפורש ובכתב חתום על ידי כל הצדדים" – סעיף 11 להסכם.

בסעיף 30.2 לתצהיר התובע, התובע הודה: "השירים החדשים – העיבודים לעברית [הגרסאות הנגזרות] שיעשו ליצירתו... וכן יצירות חדשות שבהן אטול חלק... הינן היצירות נשוא נספח ב' להסכם בכתב".

להסכם צורף נספח ובו נקבע שהשיר peace in the middle east יכלל בשירים החדשים ולא בשירים הקיימים, וכן נקבעה חלוקה לתמלוגים ביחס לשיר זה: " מילים – קובי שמעוני
[הנתבע- י.ג] , אילן שושנה
[התובע- י.ג.], שי חדד – בחלקים שווים [33.3% כ"א]; לחן – אילן שושנה
[התובע- י.ג .]; עיבוד – אילן שושנה
[התובע- י.ג] - 70%, קובי שמעוני
– 30%; ביצוע בשירה – קובי שמעוני
, אילן שושנה
[התובע – י.ג], שי חדד – בחלקים שווים [33.3% כל אחד]; ביצוע בנגינה... יקבע לפי מבצעים בפועל בהתאם למנגנון המקובל בארגון זכויות מבצעים... היציג הגדול ביותר". על הנספח חתמו התובע והנתבע.

5. עוד הוסדר בהסכם שיתוף פעולה בין התובע לבין הנתבע בעניין הוצאת תקליט ארוך נגן [להלן : " האלבום"] של התובע. לעניין זה נקבע בהסכם :

א. "בכוונתו [של התובע- י.ג] להקליט ולהוציא לאור את השירים הקיימים בתקליט ... בישראל ובחו"ל ". – סעיף 2(ב) להסכם.

ב. "סאבלימינל [הנתבע – י.ג] מצהיר כי הוא ו/או אומנים נוספים יטלו חלק בחיבור ו/או ביצוע והקלטת 5 שירים חדשים לאלבום" – סעיף 3(א) להסכם.

ג. "האלבום יכלול את ההקלטות של השירים הקיימים ושל השירים החדשים" – סעיף 4(א) להסכם.

ד. "סאבלימינל [להלן : "הנתבע - י.ג] לא ישא מכיסו בהוצאות הוצאתו לאור של האלבום למעט ההוצאות להקלטת השירים החדשים " – סעיף 4(ד) להסכם.

ה. "האלבום יצא לאור בידי בבילון [התובע – י.ג] ועל אחריותו" – סעיף 5 להסכם.

6. לעניין הזיקה בין זכויות היוצרים והמבצעים בשירים הקיימים ובשירים החדשים, לרבות הזכויות בהקלטות לבין הוצאת האלבום של התובע נקבע בסעיף 4(יב) להסכם: " במידה והאלבום לא יצא לאור בתוך שנתיים [עד יוני 2005 - י.ג]... יתבטל הסכם זה, ובמקרה כזה כל צד שזכויות היוצרים בשירים ובהקלטות הוקנו לו על פי הוראות ס"ק ה' ו- ו' [ראו סעיף 4(א) ו-4(ב) לפסק – י.ג] יוותר בעל זכויות היוצרים הבלעדי בהן ויהיה זכאי לעשות בהן שימוש כבתוך שלו".

7. הנתבע התחייב בסעיף 3(א) להסכם כי הוא ואומנים נוספים מטעמו יטלו חלק בחיבור או בביצוע ובהקלטת 5 שירים חדשים לאלבום שאמור להוציא התובע. ההתחייבות לא הייתה להפקת שירים של התובע כאמן יחיד.

בהתאם להתחייבות זו, הנתבע ואומנים נוספים נטלו חלק בחיבור, הלחנה, עיבוד או ביצוע שירים בהשתתפות התובע כמבצע, ובחלקם אף התובע היה הכותב והמלחין. הנתבע מימן והפיק הקלטות של יותר מ- 5 שירים חדשים, בהתאם להסכם, שניתן היה לכלול אותם באלבום שהיה אמור להוציא התובע:

א. השיר peace in the middle east - נעשה עיבוד מחדש לעברית בישראל. התובע לא הכחיש, שאת השיר כתבו הנתבע [בית ראשון- בעברית], שי חדד [בית שני - בצרפתית], התובע [בית שלישי- באנגלית], וכל אחד מהם ביצע את הבית שכתב [ראו סעיף 28.1 לכתב התביעה]. התובע הודה בסעיף 34.1.2 לתצהירו, שלפזמון הוספו קולות רקע על ידי סיוון בהנם וגבריאל בטלר.

התובע הודה בחקירתו : "שני בתים באנגלית ירדו [בעיבוד לעברית – י.ג] אחד של קובי בעברית הצטרף, אחד של שי חדד בצרפתית הצטרף ולכן עשינו שיר ... הפזמון סיון הוסיפה על הזמרת הקיימת" [עמ' 44 שורות 23-26 ]; "בשיר יש 3 בתים " [עמ' 45 שורה 6 ]; "אתה חתמת על הצהרה של אקו"ם שקובי שמעוני
הוא המעבד של השיר... ת. חתמתי" [עמ' 46 שורות 3-8].

שי חדד העיד בעמ' 12-13: "אני כתבתי את אחד הבתים... בצרפתית... אחד הבתים באנגלית. אחד הבתים בעברית... כתבתי את הבית שאני שר בהקלטה... רשום באקו"ם כאחד היוצרים".

ב. השיר "בבי בבי" – התובע הודה בסעיף 28.3 לכתב התביעה, שאת הפזמון כתב שי חדד.

התובע העיד בחקירתו: "ש. יש לנו את בבי בבי... נכתב על ידך ועל ידי שי ? ת. נכון " [עמ' 89 שורות 24-29].

שי חדד העיד בעמ' 22 שורות 24-25: "אילן כתב את הבתים וכתבתי לזה פזמון עם לחן", ובעמ' 15 שורה 9: "אני לא שילמתי על ההקלטות".

ג. השיר "משאולין לתל אביב" – התובע הודה בסעיף 28.5 לכתב התביעה, שהכתיבה וביצוע השיר נעשתה גם על ידי הנתבע.

ד. השיר "אול-סטארז" - התובע הודה בסעיף 28.6 לכתב התביעה, שהשירה והכתיבה בוצעה על ידי כל אחד מחברי ההרכב, וכל אחד מהם שר את החלק שלו .

ה. השיר "כשהגשם יורד" – נעשה עיבוד לעברית [ראו סעיף 33.1 לתצהיר התובע]. התובע הודה בסעיף 28.2 לכתב התביעה, שאת שירת הפזמון ביצע גבריאל בטלר.

הנתבע הצהיר בסעיף 31.7 לתצהירו: "אני כתבתי את המילים בעברית שביצע התובע. את הבית השני כתב וביצע יואב אליאסי. השיר לא יצא בהפצה מסחרית". עוד הצהיר הנתבע בסעיף 57 לתצהירו: "השיר בוצע על ידי "הצל", גבריאל בטלר והתובע. אני והנתבעת הפקנו את ההקלטה". התובע ויתר על חקירת הנתבע על תצהירו.

ו. השיר "התפילה" – התובע ציין בסעיף 28.4 לכתב התביעה שאת הכתיבה והלחן ערך עם 3 אומנים מחו"ל. על פי ת/1 הנתבע גם היה מעורב בלחן ובעיבוד השיר.

ז. השיר "מוזיקה להמונים" – התובע העיד בחקירתו: "ש. במוזיקה להמונים? ת. שמה... אני כתבתי חצי ממה שיש, וקובי סיים את החצי. הוא עשה ליטושים " [עמ' 92 שורות 15-16].

התובע היה רשאי לשלב את השירים החדשים באלבום שהיה אמור להוציא , וזאת על פי ההרשאה בהסכם. על פי סעיף 5 להסכם האחריות להוצאת האלבום הייתה על התובע. על פי סעיף 4 (ד) להסכם מימון הוצאות האלבום, למעט הקלטת 5 השירים החדשים, חל על התובע. בפועל האלבום לא יצא לאור על ידי התובע בתקופה שנקצבה בהסכם מיוני 2003 ועד יוני 2005.

התובע לגרסתו הופיע בהופעות של הרכב "משפחת תאקט" ממאי 2002 ועד דצמבר 2004 [ראו עדות התובע בעמ' 75, שורות 15 – 17]. "משפחת תאקט" אינה להקה אלא קבוצת אמנים ששיתפו פעולה עפ"י הסכמים בין הנתבעת 1 לבין כל אחד מהם, ועל כן הרכבה לא היה קבוע. יואב אליאסי העיד בעמ' 29 שורות 19-20, שבהרכב היו 8 ראפרים. התובע לא הגיע למעמד של חבר קבוע ב"משפחת תאקט", באשר הסכם לא נחתם בינו לבין הנתבעת 1.

יואב אליאסי המוכר בשם הבמה "הצל", שהעיד מטעם התובע, ציין בעדותו לעניין הפסקת הופעת התובע עם הרכב "תאקט": " אילן היה כמה בעיות... שפשוט לא התאימו לרוח הדברים בתאקט. הוא הוזהר כמה פעמים... זה לא הצליח להסתדר... הוא הוצא מתאקט ... היה כמה בעיות של סמים, של הטרדות מיניות... ש. אתה נתקלת פעם באלימות של אילן [התובע – י.ג] ת. כן. ש. באופן אישי? ת. כן... אילן היה חמום מוח" [עמ' 32 , שורות 1-24].

8. התובע הודה שהוא מקבל תמלוגים ביחס לשירים החדשים בהם נטל חלק [ראו עדות התובע בעמ' 52 לפרוטוקול שורות 1-7 , עמ' 46 שורות 30-32 , עמ' 47 שורה 2-7 , עמ' 97 שורות 24-25].

9. בע"א 4667/08 שלום הר-עוז נ' סערת תוכנה בע"מ ואח' תקדין עליון2011(1), 1914, שעסק בטענות בעניין הפרת הסכם והפרת זכויות יוצרים , הדגיש כב' השופט עמית בסעיף 22 לפסק הדין: "הדין הראייתי הולך אחרי הדין המהותי ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו. כך על דרך הכלל, וכך מקום בו בעל הדין טוען לפגם בכריתת החוזה".

התובע טען בכתב התביעה, שההסכם מיוני 2003 בטל עקב פגמים שנפלו בכריתתו- ללא פירוט הפגמים [סעיף 1.1.1 לכתב התביעה], שההסכם שונה בהתנהגות לאחר פקיעתו [סעיף 1.1.2 לכתב התביעה]; שההסכם כולל תנאים מקפחים בחוזה אחיד [סעיף 1.1.3 לכתב התביעה]; שקיים הסכם בע"פ קודם הגובר על ההסכם בכתב [סעיף 26 לכתב התביעה] , וכך הציג לו הנתבע את ההסכם [סעיף 52.2 לכתב התביעה]; שלא שלט בשפה העברית והסכים לחתום על ההסכם רק בתנאי שהנתבע יעמוד בהבטחותיו – ההסכם בע"פ [סעיף 30 לסיכומי התובע].

התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, ודין טענותיו בעניין בטלות ההסכם שנחתם ביוני 2003 – להידחות. הטעמים לכך הם כדלקמן :

ראשית, התובע לא פירט איזה פגמים נפלו בכריתת ההסכם ולא הציג תשתית עובדתית המוכיחה פגמים בכריתה .

התובע הודה בסעיף 31 לתצהיר עדותו הראשית, שנוהל מו"מ לפני חתימת ההסכם, ובמו"מ הוא נעזר בייעוץ משפטי, ויוצג על ידי עו"ד מטעמו - עו"ד חוטר. התובע הודה שעו"ד חוטר הסביר לו את ההסכם והעמיד אותו על החסרונות שבו, וחרף כך החליט בסופו של דבר לחתום על ההסכם. בנסיבות אלה אין הצדקה לביטול ההסכם.

במישור הראייתי, התובע לא העיד מטעמו את עו"ד חוטר שהיה מעורב במו"מ עובר לחתימת ההסכם, וויתר על חקירה נגדית של הנתבע.

שנית, בסעיף 11 להסכם שנחתם נקבע במפורש: "לא יהיה תוקף לכל תיקון, שינוי, ביטול, תוספת, ארכה, ויתור, מחילה, דחייה, הקלה, הנחה או שחרור מחלק כלשהו מהסכם זה אלא אם נעשה במפורש ובכתב חתום על ידי כל הצדדים".

בהסכם נקבע מפורשות ששינוי יעשה בכתב ובחתימת הצדדים. לא נערך הסכם בכתב המשנה או מבטל את ההסכם מיוני 2003. לא הוכח שההסכם שונה בדרך התנהגות לאחר פקיעתו. בסעיף 1.1.2 לתביעה נטען שלאחר שההסכם פקע לפי סעיף 4 (יב) להסכם, משלא הוצא אלבום על ידי התובע, המשיך שיתוף הפעולה בין התובע לבין הנתבע בהתאם להסכם בע"פ. התובע הודה בחקירתו בעמ' 75 שורות 15-17, ששיתוף הפעולה בינו לבין הנתבע במסגרת הרכב תאקט היה ממאי 2002 ועד דצמבר 2004. לא הוכח המשך שיתוף פעולה במסגרת הרכב תאקט לאחר יוני 2005. יתרה מכך, גם כאשר הגיעו הצדדים להסכם בעניין השיר "פת במלח" – נערך הסכם בכתב ביוני 2005 ולא גובש הסכם בדרך התנהגות.

שלישית, התובע טען שהוצג לו מצג שההסכם הקודם בע"פ יישאר בתוקף גם לאחר חתימת ההסכם [סעיף 30 לסיכומי התובע]. לעניין התוכן הנטען של ההסכם בע"פ הצהיר התובע בסעיף 22.2 לתצהירו: "הנתבע הצהיר בפני
... בתמורה אני אתן לך... כספים, שיווק, שעות אולפן וכיוצ"ב להפקת אלבום בעברית על שמך ...".

התוכן הנטען של ההסכם בע"פ עומד בסתירה לנאמר בהסכם בכתב עליו חתמו התובע והנתבע. בסעיף 4(ד) להסכם נאמר במפורש: "למען הסר ספק, סאבלימינל [הנתבע- י.ג] לא ישא מכיסו בהוצאות הוצאתו לאור של האלבום, למעט ההוצאות להקלטת השירים החדשים". בסעיף 5 להסכם הודגש: "האלבום יצא לאור בידי בבילון [התובע – י.ג] ועל אחריותו ".

אין המדובר בהשלמה של הסדר בכתב על ידי הסדר בעל פה אלא בסתירה חזיתית בין הסכם בכתב חתום לבין טענה בדבר הסכם בע"פ שקדם להסכם בכתב בזמן.

התובע העיד מטעמו את שי חדד, שהעיד בעמ' 11 שורות 28-29: "ש. מה אתה יודע על נושא האלבום המובטח של אילן? ת. אני לא יודע". התובע גם העיד מטעמו את יואב אליאסי, שהעיד בעמ' 32 שורות 25-26: "ש. מה אתה יודע על האלבום של אילן בארץ – הבטיחו לו. ת. אין לי מושג".

רביעית, התובע לא הגיש הודעת ביטול תוך זמן סביר מקרות ההפרות הנטענות. ההסכם נחתם ביוני 2003. במכתבים שצורפו לתביעה לא הודיע התובע על ביטול ההסכם. הודעת הביטול הועלתה לראשונה בכתב התביעה. הופעת התובע במסגרת הרכב תאקט הופסקה בדצמבר 2004 [ראו עדות התובע בעמ' 75 שורות 15-17] עקב התנהגות התובע שלא התאימה לרוח הדברים בתאקט, לאחר שקודם לכן הוזהר מספר פעמים, ולא עקב הודעת ביטול ששלח התובע [ראו עדות יואב אליאסי, עד מטעם התביעה, בעמ' 32 שורות 1-9 , עמ' 33-34] .

חמישית, לא הוכח שהחוזה שנחתם בין התובע לבין הנתבע ביוני 2003 היה חוזה בנוסח אחיד שנחתם גם עם חברים אחרים בהרכב "תאקט" או עם ראפרים אחרים שהנתבעים או מי מהם ייצגו אותם.

לא הוכח שהמדובר בתנאים מקפחים בהסכם. הנתבע בשם הבמה "סאבלימינל" היה אמן מוכר בישראל בתחום מוסיקת ההיפ הופ, והתובע שלא היה מוכר בישראל רצה להשתלב בארץ בתחום זה. על פי ההסכם התובע לא הקנה לנתבעים זכות לייצגו באופן בלעדי. בעניין השירים החדשים כהגדרתם בהסכם נקבע שהתובע זכאי לבצע את השירים הנ"ל בהופעותיו ללא הגבלה, וניתנה לתובע זכאות לקבלת תמלוגים בגין השירים החדשים. גם לאחר שפג תוקפו של ההסכם [לאחר שחלפו שנתיים ממועד החתימה והתובע לא הוציא לאור אלבום] לא מנע הנתבע מהתובע להמשיך לקבל תמלוגים עבור השירים החדשים, בהתאם לחלקו של התובע ביצירות, ולא הועלתה טענה כנגד תשלום תמלוגים אלה לעתיד.

הנתבע מימן לתובע הקלטה של 5 שירים חדשים, בהם לקחו חלק הנתבע או אמנים נוספים מהרכב תאקט, והתובע היה רשאי לשלבם באלבום שהוא היה אמור להוציא לאור. התובע קיבל פרסום וחשיפה ציבורית בישראל מעצם הופעתו עם הרכב "תאקט" לאחר שלא היה מוכר קודם לכן בישראל .

שישית, הנתבע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית: "לא היה ביני ו/או בין תאקט לבין התובע שום הסכם אחר בע"פ או בכתב... לבד מהסכם ההתקשרות בכתב שנחתם... ואני לא הבטחתי לתובע דבר וחצי מעבר להתחייבויות שנטלתי על עצמי בהסכם" [סעיף 23 לתצהיר]; "אני או תאקט לא התחייבנו להפיק אלבום... אלא רק לשתף פעולה בהקלטות ביצוע יצירות מסוימות לאלבום שהיה בכוונת התובע להוציא לאור " [סעיף 24 לתצהיר]; "ההסכם שיקף את מידת הסיכון שנטלתי בהתקשרות עם אדם... שאינו ידוע ... התובע ניהל עמי מו"מ ... היה מודע לכל פרטי ותנאי ההסכם, העיר, תיקן ... וההסכם משקף את ההסכמות שגובשו בינינו" [סעיף 25 לתצהיר]; " לא הצגתי בפני
התובע שום מצג שלא מצא ביטוי בגדר ההסכם "[ סעיף 29 לתצהיר]; "תאקט ואני פעלנו בכל תקופת הקשר עם התובע – בהתאם להוראות ההסכם " [סעיף 30 לתצהיר] .

לעניין הטענות בדבר תנאים מקפחים בהסכם אחיד , הצהיר הנתבע בתצהיר עדותו הראשית: "התובע אמור להוציא את האלבום בעצמו על פי ההסכם, והוא אינו חתום על הסכם ייצוג בלעדי בהופעות" [סעיף 26 לתצהיר]; "ההסכם נתפר למידותיו של התובע ואינו תואם להתקשרויות אחרות שלי או של תאקט... ההסכם אינו כולל מתן שירותי ייצוג, ניהול, בוקינג, מו"לות. גם עיון בתוכן ההסכם, המתייחס מפורשות... להקלטות שיופקו על פי ההסכם ולאלבום שבכוונת התובע להוציא בישראל ברור כי מדובר בהסכם המותאם להתקשרות עם התובע ולא בהסכם שנועד לאחידות עם חברי הלהקה " [סעיף 27 לתצהיר] .

ב"כ התובע ויתר בעמ' 114 שורה 6 על החקירה הנגדית של הנתבע, והנתבע לא נחקר על תצהירו .

10. גם הטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים ומבצעים ואי תשלום תמלוגים – לא הוכחה ודינה להידחות. הטעמים לכך הם כדלקמן :

ראשית, ההסכם מיוני 2003 קבע את זכויות היוצרים, המבצעים, ואת הזכויות בהקלטות בהתייחס לשירים החדשים. בהסכם נקבע שהנתבע הינו הבעלים של זכויות היוצרים והמבצעים בשירים החדשים לרבות הזכויות בהקלטות, וכן שהוא רשאי לעשות בהקלטות מנהג בעלים ולהשתמש בהן ללא הגבלה [ סעיפים 4(ה) ו- 4(ו) להסכם].

התובע הודה בסעיף 30.2 לתצהירו שהשירים החדשים כהגדרתם בהסכם ובנספח ב' להסכם כללו את העיבודים לעברית [הגרסאות הנגזרות] שיעשו ליצירותיו, ויצירות חדשות בהן ייטול חלק.

שנית, ההסכם מתייחס מפורשות לעיבוד מחדש של השיר peace in the middle east שנעשה בישראל. התובע היה שותף מלא לעיבוד מחדש של השיר הנ"ל . בעיבוד החדש נכתב בית בעברית ע"י הנתבע, שהנתבע ביצע אותו, ובית בצרפתית ששי חדד ביצע אותו. בנספח ב' להסכם נכלל השיר תחת הכותרת "השירים החדשים", ובנספח ג' פורט באופן ספציפי חלוקת התמלוגים ביחס לשיר הנ"ל [מילים , לחן, עיבוד, ביצוע]. גם על נספחים ב' ו- ג' חתמו התובע והנתבע. התובע אף חתם על הצהרה לאקו"ם המאשרת כי הנתבע היה שותף לעיבוד של השיר בעיבודו החדש [ראו נספח א' 2 לתביעה]. הנתבע צירף לתצהירו אישור של אקו"ם אודות יוצרי השיר שעובד מחדש, התואם את המפורט בהסכם מיוני 2003.

שלישית, התובע שלא היה מוכר כאמן בישראל נתן הסכמתו לכך שהשירים החדשים יכללו באלבום כפול "אול-סטארז", שכלל את אוסף שירי אמני הרכב "תאקט" [להלן: "אלבום האוסף"], וזאת כדי שישמש עבורו כרטיס ביקור ויסייע לו בעתיד במכירת האלבום האישי שחפץ להוציא.

באלבום האוסף [מוצג נ/1] הופיעו 16 שירים של הרכב תאקט, שכללו גם 5 שירים המאוזכרים בסעיפים 7(א) – 7(ד), 7(ו) לפסק. השיר "גשם יורד", שאוזכר בסעיף 7(ה) לפסק לא הוכנס לאלבום האוסף, וקטע קצר ממנו נכלל בתקליטור "טעימות" שחולק חינם כדי לקדם את הפצת אלבום האוסף.

התובע בסעיף 38 לסיכומיו הדגיש: "היצירה המעובדת לשירpeace in the middle east , אשר נכללה באלבום ה"אול- סטארז" [אלבום האוסף – י.ג] נועדה להיכלל באלבומו המובטח של התובע, ושילובה ב"אול-סטארז" נועד להוות כרטיס ביקור לתובע ולאלבומו האישי העתיד לצאת לאור".

התובע הודה בסעיף 36 לסיכומיו, שהנתבע הודיע במפגש עם חברי ההרכב באולפן החדש שבכוונתו להוציא את אלבום האוסף אשר יכלול את כל השירים החדשים והדבר יהווה כרטיס ביקור לכל חברי ההרכב.

התובע טען שאלבום האוסף יצא לחנויות ב-29.10.05 [סעיף 39.2 לסיכומיו]. בפועל אלבום האוסף יצא לאור בשנת 2004 [ראה מוצג נ/1]. העד שי חדד , שהעיד מטעם התובע, הודה בעמ' 19 שורה 25: "אול-סטארז יצא. יש לי את הפוסטר. זה 2004. ש. סוף אוקטובר 2004? ת. משהו כזה, כן ". אלבום האוסף לא יצא לאור לאחר שהופסקה השתתפות התובע בהרכב תאקט אלא עוד בתקופת ההופעות המשותפות.

העד מטעם התובע , יואב אליאסי, הידוע בכינוי הבמה "הצל" העיד בעמ' 41 לעניין רצונו של התובע ליטול חלק באלבום האוסף: "ש. נכון לומר שהוא [התובע – י.ג] נורא רצה להשתתף באול-סטארז? ת. אני לא מכיר ראפר בישראל שלא רצה להיות חלק בזה... זה היה הרכב מנצח... היינו כבר סטארים וסופר-סטארים... ש. להכיר לציבור הישראלי עוד אמנים... זאת הייתה המטרה של האול-סטארז [אלבום האוסף- י.ג]? ת. נכון.ש. כדי לקדם את כל אותם אמנים מתוך מטרה שאחר כך כל אחד יוציא את האלבום שלו ? ת. נכון".

לא ניתן לשלול את הטיעון שמטרת אלבום האוסף הייתה ליצור ציפייה של הציבור לאלבום של כל אחד מהאמנים שנטל חלק באלבום האוסף, וששילוב של אמנים בעלי שם עם אמנים שאינם מוכרים באלבום האוסף - העניק פרסום ראשוני לאמנים שאינם מוכרים והניח תשתית ראשונית לקידום מכירת האלבומים שהאמנים הלא מוכרים חפצו להוציא לאור בעתיד. לעניין זה התובע היה אמן לא מוכר בישראל בתחום ההיפ- הופ [ראו עדות התובע בעמ' 64 שורות 14-18], שחפץ לפרוץ לתודעת הציבור ולהוציא אלבום אישי ראשון בישראל.

רביעית, התובע אינו היוצר היחיד של היצירות שבאלבום האוסף אלא היו ליצירות אלה שותפים נוספים. התובע הודה שקיבל ומקבל תמלוגים על פי חלקו ביצירה [ראו סעיף 8 לפסק], והנתבע אינו מונע מהתובע לקבל תמלוגים חרף כך שפג תוקפו של ההסכם [ראו סעיף 83 לסיכומי הנתבע].

הנתבע הצהיר בסעיפים 41 – 43: "התובע מקבל כיוצר תמלוגים מאקו"ם בגין שידור וביצוע פומבי של כל יצירה בה התובע נטל חלק... אין לי ידיעה האם הוא חבר בארגוני המבצעים הוא מקבל תמלוגים מהם, ואם התשובה שלילית הרי האשם כולו בתובע, ורצוי וראוי כי יפעל לפנות לארגוני המבצעים להסדיר את חברותו ואת קבלת התמלוגים... תמלוגים אלו לא הגיעו לידי ו/או לתאקט, ואינם יכולים להגיע לידי ו/או לידי תאקט". התובע ויתר על חקירת הנתבע על תצהירו.

לא הוכח שנגזלו מהתובע תמלוגים בגין שימוש בזכויות ביצירות המוסיקליות. הנתבע הוא הבעלים של הזכויות בשירים החדשים . התובע אינו זכאי לתמלוגים הנובעים מהקלטות, להבדיל מתמלוגים הנובעים מיצירות מוסיקליות [מילים, לחן, עיבוד] וזכויות מבצעים. התמלוגים בגין שימוש ביצירות ובביצועים משולמים באופן סדיר על ידי ארגון זכויות היוצרים אקו"ם וארגון המבצעים – אשכולות בע"מ.

11. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר ראוי בגין השתתפותו ב- 260 הופעות של ההרכב " תאקט" לפי תעריף של 3,000 ₪ להופעה. התובע טען שבגין 130 ההופעות הראשונות לא קיבל כל תשלום, ובגין 130 ההופעות הנוספות קיבל תשלום בסך 100 דולר עבור כל הופעה. כן נתבקש לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר ראוי בגין פועלו בשיווק האלבומים – אלבום הנתבע "האור והצל" וה"אולסטארז"- אלבום האוסף .

בעניין ההשתתפות בהופעות, על התובע היה להוכיח שהופיע מעל 130 הופעות עם הרכב תאקט, באשר התובע טען שעבור 130 הופעות שילמו לו 100 דולר להופעה, ועבור 130 הופעות נוספות לא שילמו לו. כן היה על התובע להוכיח שהשכר הראוי עבור השתתפותו בכל הופעה 3,000 ₪ ולא 100 דולר כפי ששולם לו.

גם עתירות אלה לא הוכחו ודינן להידחות. הטעמים לכך הם כדלקמן :

ראשית, התובע לגרסתו נטל חלק בהופעות של הרכב "תאקט" ממאי 2002 ועד דצמבר 2004 . התובע העיד בעמ' 75 שורות 15 -17: " התחלתי להופיע איתו במאי 2002 אז ממאי 2002 עד סוף 2004 ... הייתי עם הבן אדם... אז שנתיים וחצי ".

כנגד התובע הצהיר בסעיף 7 לתצהירו: "את התובע הכרתי לראשונה במהלך שנת 2003 או בסמוך למועד זה, ובסעיפים 11 ו-13 לתצהיר: "לאחר תקופה ארוכה שהתובע הסתובב בסביבתי... הסכמתי לאפשר מדי פעם לתובע לעלות על הבמה... לצעוק על שמו ולהכריז עם תחילת ההופעה... תקופה ארוכה לאחר מכן... אפשרנו לו מדי פעם לעלות על הבמה לשיר". התובע ויתר על חקירת הנתבע על תצהירו.

העד שי חדד, שהעיד מטעם התובע, העיד בעמ' 14: "ש. יכול להיות שפגשת אותו [את התובע – י.ג] זה היה תחילת 2003 ואתה קצת מתבלבל ת. שאלה טובה... ש. זה היה אחרי "שהאור והצל" כבר יצא ת. כן".

העד יואב אליאסי העיד בעמ' 38 שורות 2-3 שהכיר את התובע לאחר שיצא האלבום שלו ושל הנתבע "האור והצל". העד יואב אליאסי העיד בעמ' 40 שורות 8-10: "מתי הוא [התובע – י.ג] התחיל להופיע איתכם? ת. נראה לי 2003, 2004... לא בטוח בזה".

התובע השיב בסעיף י"ד לשאלון [מוצג נ/3]: "ש. האם בתחילת היכרותו של התובע עם הנתבע, כל שעשה התובע לפני שהופיע עם הנתבע, היה להכריז את שמו ולקרוא לו לבמה? ת. חימום קצר ועליה לבמה של הנתבע". ראו גם עדות יואב אליאסי בעמ' 41 שורות 5-13.

התובע לא היה אמן מוכר בישראל ובתחילת התקופה לא מדובר בהופעות שהופיע התובע לדרישת הקהל. התובע הופיע תחילה ככרוז ואח"כ כאמן אורח. יואב אליאסי העיד מטעם התובע בעמ' 36 שורות 28-32: "ש. איזה הופעות הזמינו אז? ת. סאבלימינל והצל ... הם [האומנים האורחים ובהם התובע – י.ג] עוד לא היו מוכרים ... חשפנו אותם על הבמה". לגבי משך ההופעה של אמן אורח בהופעה של הנתבע העיד שי חדד בעמ' 21 שורה 21: "יש פריצות של 10 דקות, רבע שעה גם". העד יואב אליאסי העיד בעמ' 40 שורה 32: "לא היה לו [לתובע בהופעה – י.ג] שירים ל-20 דקות". אין המדובר בהימצאות התובע על הבמה במשך כל ההופעה.

העד יואב אליאסי שהעיד מטעם התובע העיד בעמ' 38 שורות 10-25: "ש. מי שסגר את ההופעות, קבע את המחיר , גבה את התמורה ... זה הליקון כנען [חברת הליקון כנען בע"מ - י.ג]? ת. הליקון.ש. מי ששילם לכל מי שהיה מעורב, אם זה d.j אם זה הסעות ואם זה אמנים זה הליקון כנען? ת. באותה תקופה הליקון כנען. ש. הליקון כנען שילמו לזמרי ליווי, לאבטחה, להגברה ... ומה שנשאר, איך הם חילקו? ת. ביני ובין קובי... ש. 60% לקובי [הנתבע- י.ג] ו- 40% לך? ת. כן ".

הנתבע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית: "אפשרתי לתובע מדי פעם לעלות על הבמה בהופעות שלנו כדי להכריז על תחילת ההופעה או עלייתנו לבמה. תקופה ארוכה לאחר מכן ... אפשרתי לתובע מדי פעם לעלות לבמה לשיר לפני תחילת ההופעות " [סעיף 66 לתצהיר]; " לא התקשרנו עם התובע בהתייחס להופעות ... התובע השתתף במספר הופעות ... בתמורה מלאה" [סעיף 69 לתצהיר]; "ארגון ההופעות שלי לרבות גביית תמורת ההופעות וביצוע התשלום למשתתפי ההופעות בתקופה הרלבנטית לתביעה בוצע על ידי חב' הליקון כנען בע"מ. התובע קיבל מאת הליקון כנען תשלום מלא עבור ההופעות בהן השתתף" [סעיף 71 לתצהיר]; "לאחר הוצאת האוסף [אלבום האוסף – י.ג] השתתף התובע ב- 3 תוכניות טלויזיה וקיבל תשלום עבור השתתפותו" [סעיף 72 לתצהיר]. "לתובע שולמה תמורה מלאה בגין הופעות בהן השתתף ולא תמורה על החשבון" [סעיף 73 לתצהיר].

הנתבע צירף לתצהירו עותק מכרטסת הנהלת החשבונות של חברת הליקון כנען בע"מ בדבר תשלומים ששולמו לתובע בשנת 2003 – 2005 [נספח 9 לתצהיר]. לעותק הכרטסת צורף אישור של חב' הליקון כנען בע"מ שאלה התשלומים ששולמו לאילן שושנה
בשנים 2003-2005 . כן צורפו בנוסף קבלות והעתקי שיקים בגין שלוש הופעות שהופיע התובע בטלויזיה .

התובע לא תבע את יואב אליאסי למרות שיואב אליאסי ["הצל"] קיבל 40% מהרווחים של ההופעות בתקופה האמורה. התובע לא הזמין למתן עדות מי מטעם חב' הליקון כנען בע"מ שארגן את ההופעות בתקופה האמורה וגבה את התשלום ושילם את השכר לזמרים. התובע ויתר על חקירת הנתבע על תצהירו.
שנית, התובע לא צירף רשימה של הופעות בהן נטל חלק , למרות שהעיד בעמ' 69 שורה 2 : "אני אוכל לתת לך את התאריכים", ולמרות שהעיד: "ש. איך החלטת 260 [ הופעות- י.ג] ? ת. אני יודע גם מהדו"חות שקיבלתי, עשיתי ספירה ... היינו מקבלים ממנהלת ההצגה דפים". התובע הודה שהיו בידו העתקי חשבוניות וקבלות על תשלומים שקיבל עבור פעילותו האומנותית [עמ' 71 שורות 1-2] .

התובע טען שהופיע ב- 260 הופעות: עבור 130 הופעות – לא קיבל שכר ועבור 130 הופעות קיבל שכר של 100 דולר להופעה. אין בפני
בית המשפט ראיות מהימנות שהתובע הופיע עם הרכב תאקט מעל 130 הופעות.

התובע העיד מטעמו את שי חדד, שנמנה על הרכב תאקט, אולם שי חדד הודה בעדותו בעמ' 9 שורות 11-12: "ממש לא הופעתי איתם בתקופה הזאת... ביליתי את רוב הזמן בבית חולים", ובעמ' 10 שורות 22-25: "בכמה הופעות אתה הופעת עם התובע? ת. לא הרבה... אולי שניים".

התובע העיד מטעמו את יואב אליאסי, שנמנה על הרכב תאקט, אולם יואב אליאסי העיד בעמ' 28 שורות 17- 26: "אנחנו היינו מנהיגי ההרכב, מנהיגי הקבוצה... ש. אתה יודע בכמה הופעות פחות או יותר הוא [התובע – י.ג] השתתף ? ת. ממש לא. ש. היית בהופעות האלה ? ת. כן... ["הצל" הופיע בהופעות עם הנתבע – י.ג. ] באיזה מהם הוא היה ספציפית או לא אני לא יכול להגיד".

יואב אליאסי הוסיף והעיד בעמ' 36 שורות 24-29: "ש. תאקט זה להקה? ת. ממש לא להקה. היינו עולים בתור הרכב... ש. ולא כולם היו באותה הופעה? ת. לא. היו הופעות שהיה פחות תקציב. אז היינו מביאים פחות אנשים. ש. וההופעות האלה, איזה הופעות הזמינו אז, הופעות של מי? ת. סאבלימינל והצל".
התובע לא הוכיח באלו הופעות של הרכב תאקט ממאי 2002 עד דצמבר 2004 הוא הופיע, ושמספר ההופעות הנ"ל הינו מעל 130 הופעות, שעבורן הוא מודה שקיבל שכר.

הנתבע הציג את התיעוד בעניין ההופעות שהיה מצוי בידו [ראו נספחים 11- 9 לתצהיר], ובסעיף 71 לתצהירו הצהיר על כך. התובע ויתר על חקירה נגדית של הנתבע. לא הוכח שקיים תיעוד נוסף באלו הופעות נוספות של הרכב תאקט ממאי 2002 ועד דצמבר 2004 השתתף גם התובע, בנוסף ל-130 הופעות ששולם לו שכר על ידי חברת הליקון כנען המארגנת של המופעים. התובע הודה בעדותו בעמ' 69-71 שקיבל דו"חות על ההופעות והחשבוניות, וערך ספירה של ההופעות. התובע ידע לומר במדוייק שעבור 130 הופעות קיבל שכר ועבור 130 הופעות לא קיבל שכר. התובע לא הציג מסמכים ודו"חות ולא הביא הוכחות על כך שהופיע עם הרכב תאקט מעל 130 הופעות. בנסיבות אלה אין הצדקה לאחר שמיעת ההוכחות לחייב במתן חשבונות, והתוצאה היא שהתובע לא הוכיח את תביעתו.

שלישית, התובע הציב בחקירתו גרסה בעמ' 67 שורות 31-32: "הליקון כנען שילמו [לי שכר עבור ההופעות – י.ג] אחרי שיואב "הצל" פנה לקובי [הנתבע- י.ג] והתעקש שאני אקבל כסף". גרסה זו לא אומתה בעדות יואב אליאסי שהעיד מטעם התובע . יואב אליאסי העיד בעמ' 28 שורה 28-29 : "ש. אתה יודע אם הוא קיבל תשלום על ההופעות האלה? ת. לא. אני לא הייתי בחלק הכספי ".

רביעית, התובע לא הוכיח שהשכר הראוי עבור כל הופעה בה הופיע הוא 3,000 ₪, ולא 100 דולר להופעה. לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם התובע. זאת ועוד, הראפר שי חדד שהעיד מטעם התובע , העיד בעמ' 16 : "ש. אם אתה מארח אמן לא מוכר, אתה משלם לו ? ת. כן. ש. כמה ? ת. ... בסביבות 400 ₪ [כ-100 דולר - י.ג]... הופעת אורח".
חמישית, התובע טען שהוא זכאי לשכר ראוי בגין שיווק, פרסום וקידום האלבומים.

הטענה בדבר השתתפות בשיווק האלבום "האור והצל" – העד יואב אליאסי הידוע בכינוי הבמה "הצל", שהעיד מטעם התובע, הודה בעמ' 38 שורות 1-6, שההיכרות עם התובע החלה לאחר שיצא האלבום "האור והצל"- אלבום בביצוע הנתבע והעד יואב אליאסי, ולאחר שהתקיימו הופעות שליוו את צאתו של האלבום.

על פי עדות זו שהובאה על ידי עד מטעם התובע - התובע אינו זכאי לקבל שכר ראוי עבור שיווק אלבום הנתבעים "האור והצל". לא הוכח שהתובע נטל חלק בקידום האלבום "האור והצל".

הטענה בדבר השתתפות בשיווק אלבום האוסף - התובע הודה בסעיף 38 שאלבום האוסף נועד להוות כרטיס ביקור עבורו ולסייע לו בהוצאת אלבומו בעתיד. לא הובאו ראיות בעניין פעילות שיווקית או פרסומית בהן השתתף התובע, למעט הופעה ב-3 תוכניות טלויזיה עבורן קיבל התובע תשלום עבור השתתפותו [ראו נספח 11 לתצהיר הנתבע].

להיבטים נוספים ראו: סעיף 10 לפסק עמ' 14-16.

הטענה בדבר השתתפות בשיווק יומן הנוער לשנת 2004-2005, בו הופיעו 2 תמונות של התובע – היומן חדל להיות משווק עוד בטרם הוגשה התביעה. השימוש בתמונות נעשה על פי רצונו והסכמתו של התובע וזאת כדי לקבל חשיפה. העד שי חדד העיד בעמ' 20 שורות 19-24: "אני זוכר שהצטלמנו לזה כולנו... כולנו הצטלמנו. ש. וכולם רצו להיות שם בצורה זו או אחרת ? ת. כן ". העד יואב אליאסי העיד בעמ' 42 שורות 21 – 28 : "זה יומן שלנו . אנחנו פירגנו לאמנים שלנו. ש. זה נועד כדי לפרגן. ת. כן. ש. הם רצו להיות בפני
ם? ת. ברור. ש. אילן [התובע- י.ג] רצה להיות בתוך היומן הזה? הוא בא להצטלם וביקש ודרש להיות חלק מהיומן הזה? ת. ברור ".

היומן [מוצג נ/4] עסק בעיקר בסאבלימינל והצל, וקרוי על שמם. ביומן המונה עשרות עמודים שולבו רק 2 תמונות של התובע, שלא בעמודים מרכזיים ולא על הכריכה הראשית או האחורית. כמו כן לאחר התמונות נלווה ראיון היכרות עם התובע בצורת שאלות ותשובות. בצמוד לאחת התמונות נשאל התובע : "ש. יש לך כבר מעריצים שמזהים אותך ברחוב? ת. ... 20 שנה התפללתי ליום הזה, וזה מאד מרגש אותי וגורם לי לרצות עוד ועוד". התובע דרש את שילובו ביומן כדי לקבל חשיפה ללא תשלום בטרם הוציא אלבום משלו באופן עצמאי.

עוד נדגיש שבסעיף 75 לתביעה לא נתבע פיצוי בגין שיווק יומן הנוער, וההתייחסות בסעיף 74 לתביעה היא לאלבומים בלבד.

12. משנדחו העתירות בתביעה - אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש. לא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה פיצוי בגין רכיב זה .

עוד נעיר לסיום, כי התובע בסיכומיו התמקד בזכות היוצרים ולא בהיבטים של הזכות המוסרית, ומכל מקום לא הוכחה פגיעה בזכות המוסרית, ובמיוחד לאור ההסכם שנחתם, הדיווחים לאקו"ם והעדויות שהובאו.

13. סוף דבר

א. התביעה לא הוכחה, ודינה להידחות.
ב. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ .

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 2101-06
1 מתוך 24









א בית משפט מחוזי 2101/06 אילן שושנה נ' הנהלתאקט בע"מ, קובי שמעוני (פורסם ב-ֽ 15/01/2012)