פסקי דין על אסרף שלמה | פסקי דין על אסרף מאיה זינה | פסקי דין על אסרף נוי | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

1708-11/08 א     15/01/2012




א 1708-11/08 אסרף שלמה, אסרף מאיה זינה, אסרף נוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בעפולה



ת"א 1708-11-08 שלמה ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ






בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי

התובעים
1
.
אסרף שלמה

2
.
אסרף מאיה זינה

3
.
אסרף נוי


נגד

הנתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


עניינו של

פסק דין
זה בנזקי גוף שאירעו בתאונת דרכים ביום 6/12/05.

ואלה טענות התובעים

על פי האמור בתביעה, ביום 16/12/05, בשעה 17:55 נסעו התובעים באוטובוס בנצרת עלית והיו מעורבים בתאונת דרכים.
ממקום התאונה הוחשו לבית החולים העמק בעפולה, שם עברו בירור ואובחן כי הם סובלים מכאבי ראש, כאבים והגבלה בתנועות הצוואר, כמפורט בתיעוד הרפואי.
עקב התגברות הכאבים, נאלצו התובעים לבקר מס' פעמים אצל רופא מטפל, כאשר הם מתלוננים על כאבי ראש ובחילות, נדודי שינה, כאבים והגבלות בתנועת הצוואר.
התובעים עתרו לפסוק להם בגין הוצאותיהם סך של 3,000 ₪ ובגין הפסד השתכרות סך של 6,000 ₪, וכן נזק כללי בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

ואלה טענות הנתבעת

הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה, נסיבותיה, מועדה וכן כל פרט אחר הכרוך בה. כן היא טוענת כי לא כל התובעים היו מבין נוסעי האוטובוס.

לטענת הנתבעת, גם אם אירעה התאונה, לא נגרמה לתובעים כל פציעה במהלכה ואם נגרמה כזו הרי שהיתה קלה, חלפה ולא הותירה כל מגבלה.

בדיקות שנערכו לתובעים בבית החולים לא העלו כל ממצא, ובנסיבות העניין טענותיהן מוגזמות, מופרזות ואין להן אחיזה במציאות.

דיון והכרעה

שאלת האחריות

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התובעים על פני גרסת נהג הנתבעת בכל הנוגע להתרחשות התאונה, ואנמק החלטתי.

התובעת תארה את אירוע התאונה כדלקמן:
התובעים נסעו באוטובוס בקו ,14 שעה שהיה מעט חשוך.
התובעים ישבו במושב האחורי של האוטובוס, כאשר בתם לצד החלון והתובעת עצמה במעבר.
לדברי התובעת, נסע נהג האוטובוס במהירות ונוסעים שהיו באוטובוס העירו לו על כך. כאשר הגיע האוטובוס לכיוון הר יונה, בסמוך לכיכר, עלה האוטובוס על הכיכר, ולהערות מצד הנוסעים השיב כי
הוא ממהר וכי הוא באיחור. הנהג המשיך בנסיעתו המהירה, וכמה מטרים לאחר מכן טיפס על פס האטה. כתוצאה מכך "עפו" (כלשון התובעת) התובעים ממושבם ונחתו, תוך שהם נחבטים במקומות שונים.
התובעת, לטענתה, נחבטה בראשה, ניגשה לנהג בהיסטריה ודרשה ממנו לעצור באופן מיידי ולאפשר לה ולמשפחתה לרדת מהאוטובוס. התובעת הוסיפה וסיפרה כי טענה בפני
הנהג כי בעלה ובתה נחבטו אף הם בראשיהם וביקשה לקבל את פרטיו, אך הנהג לא הסכים.
לדבריה, בעלה ירד מהאוטובוס עם הילדה מהדלת האחורית והיא עצמה ירדה מהדלת הקדמית.

התובע 1 חזר על תיאור התאונה שהשמיעה התובעת. בין עדויות אלה לא נפלה סתירה כלשהי.

חיזוק לגרסת התובעים מצוי בת/7 – הודעה על תאונת דרכים שמסרה התובעת מספר ימים לאחר התאונה במשטרת ישראל. גם שם סיפרה על אופן פגיעתה והוסיפה, כי הנהג סירב למסור את פרטיו מחמת שמיהר.

חיזוק נוסף לעדויות התובעים מצוי בנספחים הרפואיים שצורפו.
התובעים פנו כולם לקופת החולים מיד לאחר התאונה שם דיווחו על נסיבותיה, וכך נרשם מפי התובעת "
לפני זמן קצר בזמן נסיעה באוטובוס כשה (כך במקור – ת.נ.ש) לדבריה עלה במהירות מוגברת על מקפיצה בכביש נחבלה בראשה"
(ת/1)

דברים דומים נרשמו מפיה מאוחר יותר בחדר המיון וכן מפי התובע.

במסגרת ההליך הוגשו תמונות המקום, מהם עולה כי במקום התאונה אכן מצוי פס האטה ובסמוך לו תחנת האוטובוס כמפורט על ידי התובעים.
אין חולק כי גם לפי עדותו של נהג האוטובוס, מר מלכאווי, היו למצער התובעת ובתה באוטובוס במועד התרחשות הדברים.
מלכאווי, אשר הכחיש את האירוע וכן את אופי נהיגתו, אישר כי התובעת פנתה אליו לקבל פרטים ואלה, לדבריו, נמסרו לה. חרף האמור, לא הבהיר מדוע ראה ליתן פרטים כלשהם כאשר לא ארעה כל תאונה או מאורע אחר שיצדיק מתן פרטים מטעמו. מלכאווי אף לא טען כי ברר עם התובעת מדוע נחוצים לה פרטים אלה. לדבריו
"..אני לא יושב לתובעת בתוך הראש שאני מבין למה היא באה לבקש פרטים"
(עמ' 32 ש' 1 – 2)
כך גם לא נתן כל הסבר כיצד נרשמו הפרטים, כאשר לטענתו ילדה קטנה אחוזה בזרועותיה של התובעת, ובאותו זמן נוסעים נוספים עולים לאוטובוס.

גרסה זו אינה מתיישבת עם השכל הישר ואני מוצאת לדחותה.

אציין כי אשר לנוכחות התובע במקום, הרי שהנהג אישר כי האוטובוס היה מלא נוסעים, ולפיכך אפשר בהחלט כי לא הבחין מי עלה ביחד עם התובעת לאוטובוס ומי ירד בדלת האחורית.

אשר על כן ונוכח האמור לעיל, אני מקבלת את טענות התובעים וקובעת כי התאונה התרחשה כמתואר על ידם.

אשר לנזק

בעניין זה אקבל טענותיהם באופן חלקי בלבד.

לגבי התובע 1

לדבריו, נפגע בתאונה כאשר ראשו נחבט בגג האוטובוס. התובע פנה לקופת חולים ומשם הופנה לחדר מיון בשל חבלת ראש ותלונות על כאבי ראש.

מתעודת חדר המיון עולה כי התובע דיווח על כאבים בראש, בצוואר, בחילות וסחרחורת. מממצאי חדר המיון עולה כי מצבו טוב וכי למעט רגישות, לא נמצאה כל עדות לנזק חבלתי גרמי או אחר.

התובע המשיך לדבריו לסבול מכאבי ראש, הציג אישור מחלה מקופת חולים עד ליום 10/12/05 ואולם לדבריו למעשה לא נעדר מעבודתו כלל.

דעתי היא כי חבלת התובע הינה חבלה קלה אשר חלפה ללא היזקקות לטיפול כלשהו, ומשכך אינה עולה כדי "נזק גוף" כמשמעו בחוק הפלת"ד (ראה לעניין זה רע"א 11467/03 פודי מוחמד נ' אליהו ציון, ת"א (שלום נצ') 2098/06 זועבי מוניר נ' כלל חברה לביטוח).
נוכח האמור, אני דוחה את תביעת תובע זה.

לגבי התובעת 2

גם תובעת זו פנתה לקופת חולים בתלונה על כאבי ראש. התובעת הופנתה לחדר מיון שם התלוננה על כאבי ראש וצוואר, ואף היא שוחררה למעקב רופא מטפל, מנוחה ונוגדי כאבים, ללא שנמצאה עדות לנזק חבלתי גרמי או אחר כלשהו.
התובעת המשיכה להתלונן על כאבי ראש, בחילות ונדודי שינה, וטופלה נגד כאבים. נמצאה רגישות קלה באיזור החבלה וניתנו אישורי מחלה עד 13/12/05.
התובעת נעדרה מעבודתה בהתאם לאישור שהוצג משך 7 ימים, ואולם תלושי שכר לא הוצגו.
לתובעת זו אני פוסקת בגין כאב וסבל סך של 3,000 ₪ וכן 300 ₪ בגין הוצאותיה.

לתובעת 3

תובעת זו היתה כבת 3 במועד התאונה. אף היא הופנתה למיון בגין חבלת ראש. גם היא נמצאה במצב טוב ושוחררה למעקב רופא מטפל.
ביום 15/1/06 הופנתה ע"י רופא המשפחה לרופא עיניים לאחר שהמשיכה להתלונן על כאבי ראש. תוצאת אותו יעוץ לא הונחה לפניי.
לגבי תובעת זו הוצגו גם מסמכים רפואיים הנוגעים לחשד לבעיות למידה, ואולם כל קשר בין עניין זה לבין התאונה לא הוכח. אציין כי מבין מסמכים אלה נמצא כי בדיקה נוירולוגית שנערכה לתובעת נמצאה תקינה.
לתובעת זו אם כן אני פוסקת בגין כאב וסבל סך של 3,500 ₪.

לסיכום
התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות 2 ו-3 סך של 6,800 ₪ לסילוק מלא וסופי של תביעותיהם.
כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט של התובעות ובשכ"ט בא כוחן בשעור של 13% מהסכום שנפסק.

ניתן והודע היום כ' טבת תשע"ב, 15/01/2012 בהעדר הנוכחים.










א בית משפט שלום 1708-11/08 אסרף שלמה, אסרף מאיה זינה, אסרף נוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/01/2012)