פסקי דין על יאסר טביה

2725-03/11 תתע     11/01/2012




תתע 2725-03/11 מדינת ישראל נ' יאסר טביה





בפני
כב' השופט מרדכי כדורי

המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים

נגד

הנאשם
יאסר טביה
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גלעד משולם

הנאשם בעצמו
ב"כ הנאשם עו"ד מאליק מנצור
הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של עקיפת רכב אחר כאשר הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה, ובכך לגרימת סיכון לנסיעתו של רכב אחר.

במועד ההקראה הודה הנאשם בנהיגה ברכב, בזמן ובמקום המפורטים בכתב האישום, ואף בביצוע העקיפה. אולם, לגרסת הנאשם בעת שביצע את העקיפה הדרך היתה פנויה כאשר לא הגיעו כלי רכב מכיוון הנסיעה הנגדי.

מטעם המאשימה העיד השוטר דן כהן (להלן: השוטר).
על פי עדותו של השוטר הוא נסע בעקבות רכב הנאשם והבחין בנאשם מבצע עקיפה של 4 כלי רכב. במהלך העקיפה הגיע מול הנאשם רכב שנסע בנתיב הנסיעה הנגדי, בכיוון ההפוך לנאשם. הרכב נאלץ לבלום בלימת חירום ולסטות ימינה כדי להימנע מפגיעה בנאשם.

הנאשם העיד לעצמו.
על פי עדותו של הנאשם השוטר נסע מאחריו ובמהלך כל נסיעתו של השוטר הוא הבהב כדי לפנות את דרכה של הניידת. השוטר כעס על כך שהנאשם לא פינה מיד את הדרך, ולכן עצר אותו ורשם לו את ההזמנה לדין. הנאשם העיד עוד כי השוטר מיהר מאחר והסיע שני שוטרים אשר ביקשו לתפוס את האוטובוס למעלה אדומים. השוטר הורה לנאשם לעצור בתחנת האוטובוס למעלה אדומים, שם עלו השוטרים האחרים על האוטובוס. הנאשם נסע בעקבות האוטובוס עד למעלה האדומים והבחין בשוטרים יורדים סמוך לתחנת המשטרה שבמקום.

כפי שיפורט להלן, לא ניתן לקבל את גרסתו של הנאשם ואין מנוס מלאמץ את גרסת השוטר.
העובדה המוסכמת כי התחנה בה ירדו השוטרים אינה התחנה המיועדת למעלה אדומים משמיטה את הקרקע מתחת גרסתו של הנאשם.
לא די בכך כי גרסתו של הנאשם לפיה השוטרים ירדו במקום ועלו על אוטובוס למעלה אדומים התבררה כגרסה שאינה תואמת את המציאות, אלא שאין כל הגיון בכך ששוטר הממהר להוריד נוסעים בתחנה רחוקה יותר יעצור את הנאשם ויטפול לו אישום בעבירה שלא ביצע, צעד אשר יגרור לבזבוז זמן רב לשוטר וממילא יחייב כי השוטרים לא יספיקו לתפוס את האוטובוס אליו שמו את פניהם.
זאת ועוד, גרסת הנאשם לפיה נסע בעקבות האוטובוס והבחין בשוטרים יורדים במעלה אדומים אינה מתיישבת עם השכל הישר. כיצד זה עלה בידו של הנאשם להספיק ולהדביק את האוטובוס, זאת לאחר שהאוטובוס יצא מתחנתו האחרונה בירושלים, ואילו הנאשם עוכב לצורך רישום הדוח.

בחקירתו הנגדית של השוטר הוא לא נדרש לשאלה מדוע לא רשם את פרטיו של הרכב אשר הועמד בסיכון על ידי הנאשם כתוצאה מביצוע העקיפה. ממילא, אין בטענה סתמית כי השוטר לא לקח את פרטיו של נהג הרכב כדי להעמיד בספק את גרסת השוטר. אילו היה השוטר נחקר בעניין היה מתאפשר לביהמ"ש לדחות את גרסתו של השוטר. משלא נעשה כן, לא יהיה זה מופרך להניח כי עד לעצירתו של הנאשם כבר המשיך הרכב האחר בנסיעה.

סברת ההגנה כי אילו היה הנאשם מבצע עקיפה מסוכנת לא היה מתאפשר לשוטר לבצע את העקיפה אינה מקובלת עלי. הרכב שהועמד בסיכון כבר בלם וסטה ימינה, כך כמפורט בת/1, וממילא לא היתה מניעה כי השוטר ידלוק בעקבות הנאשם.

יש טעם בטענת ההגנה כי השוטר נמנע מלציין את פרטיו של שוטר נוסף שהיה עמו בניידת במועד האירוע. היה על השוטר לציין את זהותו של השוטר הנוסף ולפרט האם היה הוא עד לאירוע אם לאו. בחקירתו הנגדית השוטר לא שלל את האפשרות כי השוטר הנוסף היה עד לאירוע, וחרף זאת לא היה בפיו נימוק אשר יהיה בו להצדיק את המחדל מלציין את פרטיו בהזמנה לדין.
כידוע, הימנעותו של בעל דין מלהגיש ראיה מבססת הנחה כי אילו היה הראיה מוגשת היה הדבר פועל לחובתו של אותו בעל דין.
חרף האמור, לאור העובדה כי בעיניי גרסתו של הנאשם אינה יכולה כלל לעמוד הרי שעל אף הכרסום שבראיות המאשימה לאור המחדל מלהעיד את השוטר הנוסף שהיה באירוע, אין במחדל זה כדי להקים ספק סביר בגרסת המאשימה.

מאחר ולאור המפורט לעיל השתכנעתי כי השוטר לא פעל כנגד הנאשם מתוך אינטרס אישי, והוא אינו מעורב באופן אישי באירוע אלא כשוטר הפועל לצורכי אכיפה, הרי יש לגרסתו משקל של ממש וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל
).
לאור כל האמור ועל אף שמדובר בעדות יחידה אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט

<#13#>
גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של ביצוע עקיפה מסוכנת כאשר הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לבצע את העקיפה.

מדובר בעבירה חמורה ומסוכנת בגינה נקבעה על ידי המחוקק פסילת מינימום של 3 חודשים.
ביום 4/4/2011 מאחר וראיתי את הנאשם כמודה וכזכאי להקלות בגין הודאתו בפתח ההליכים, מצאתי שלא להטיל על הנאשם פסילה מעבר לפסילת המינימום.
עתה, לאחר שהנאשם בחר לנהל משפט הוכחות בעניינו, הוא אינו זכאי להקלה הנ"ל ויש לבחון את שיקולי הענישה לגופם.
כאמור, מדובר בעבירה הגורמת סיכון רב לנהג עצמו ולמשתמשים האחרים בדרך. העובדה שעלה בידו של נהג הרכב שהגיע מול כיוון נסיעתו של הנאשם לבלום מבעוד מועד ובכך למנוע אסון הינה מקרית במידה רבה.
לנאשם עבר תעבורתי מכביד הכולל לא פחות מ-37 עבירות קודמות, שונות ומגוונות.
כפי שנקבע לא פעם בפסיקה, העובדה שמדובר בנהג מקצועי אינה מקלה אלא מחמירה. הסברה המוטעית כי לאלה שמקצועם בכך מותר לנהוג לאור ניסיונם שלא בהתאם להוראות הדין ראוי לה שתתוקן על אתר (ע"פ (י-ם) 4160/09 מדינת ישראל
נ' זפרי).

מנגד, יש לתת משקל לגילו של הנאשם, לפרנסתו שתיפגע כתוצאה משלילת הרישיון ומתרומתו לחברה בארץ, כפי שהוצג לפניי.
יש בשיקולים אלו כדי להקל עם הנאשם באופן ממשי ולהצדיק שלא למצות עמו את הדין.

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים החל מיום 1/3/2012.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4.5 חודשים. הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1/3/2012.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט

החלטה

פרק הזמן שהוקצב לנאשם להפקדת רישיונו הינו ארוך מפרק הזמן העומד לו להגשת ערעור.
לכן אין צורך בעיכוב הביצוע.
עיכוב ביצוע מעבר ל-45 יום יעשה רק על פי החלטת ביהמ"ש של ערעור.
<#16#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
תת"ע 2725-03-11 מדינת ישראל
נ' טביה
11 ינואר 2012
1
1








תתע בית משפט לתעבורה 2725-03/11 מדינת ישראל נ' יאסר טביה (פורסם ב-ֽ 11/01/2012)