פסקי דין על עירית קרית אתא | פסקי דין על הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה | פסקי דין על יהודה אבני |

35934-09/11 עפ     17/01/2012




עפ 35934-09/11 עירית קרית אתא נ' הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה בע"מ, יהודה אבני








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



ע"פ 35934-09-11 עירית קרית אתא
נ' הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופט
אברהם אליקים


מערערת

עירית קרית אתא


נגד


משיבים

1.הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה בע"מ
2.יהודה אבני




פסק דין



מבוא
1.
המערערת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט לענינים מקומיים בקרית ביאליק
(הש' לובנה שלאעטה חלאילה), החלטה מיום 21.8.2011 לפיה בוטלו בשל הגנה מן הצדק שלושה כתבי אישום (הודעות ברירת קנס בנושא הנחת סחורה או טובין מחוץ לכתלי בית העסק), חע"ק 19469-07-10, 38514-07-10 ו-39224-07-10.

2.
המשיבים מפעילים עסק של מכירת כלי בית, חומרי ניקוי ומוצרים חד פעמיים, ברחוב העצמאות 77 בקרית אתא, בפתח ישיבת ההקראה העלו המשיבים טענה מקדמית לפיה ביקשו לבטל את כתבי
האישום שהוגשו נגדם משום שלטענתם נקטה המערערת נגדם באכיפה בררנית פסולה.

3.
בית משפט קמא קבע דיון מיוחד בנושא במהלכו העידו המשיב 2 וצלם, המערערת הודיעה כי "אין לי עדים" ולאחר הגשת סיכומים קבע בית משפט קמא כי יש לבטל את שלושת כתבי האישום בשל אכיפה בררנית שנקטה המשיבה ללא טעם מוצדק, עד כדי פגיעה בניהול הליך הוגן.

4.
המערערת טוענת כי נטל הראיה להוכחת טענת הגנה מן הצדק מוטל על המשיבים והם לא עמדו בנטל זה בין השאר משום שלא הביאו ראיה לאי אכיפה כלפי החנויות שצולמו, או לאכיפה חלקית בררנית תוך הדגשה כי המשיב 2 אישר בחקירתו הנגדית כי אינו יודע על הליכים משפטיים שננקטו "נגד אף בית עסק".

5.
המשיבים טענו כי עמדו בנטל הקל המוטל עליהם ואילו המערערת שהמידע בנושא האכיפה מצוי בידיעתה בחרה שלא להביא ראיות ולכן חלה החזקה כי הימנעות מהבאת ראיות משמעה כי הראיות פועלות לחובת מי שנמנע מלהציגן.

דיון

אקדים ואזכיר מהי המסגרת הנורמטיבית לדיון בערעור ואפנה בענין זה לפסק דינו של הש' ס' ג'ובראן מיום 7.12.2011:

"אולם, כידוע אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעת ממצאי מהימנות ועובדה. הרציונל העומד בבסיס כלל אי ההתערבות הוא שלערכאה הדיונית עדיפות על פני ערכאת הערעור, כמי שמתרשמת באופן בלתי אמצעי מן העדים, מאופן מסירת עדותם, שפת גופם והתנהגותם, ועל כן בכוחה לתור אחר "אותות האמת" בעדותם", ע"פ 900/11

רכארדו עטאללה נגד מדינת ישראל
.

8.
לאחר עיון בהחלטת בית משפט קמא, פרוטוקול הדיון והמוצגים וניתוח טענות הצדדים איני סבור כי יש להתערב בקביעות העובדתיות או בנושא מהימנותו של משיב 2 כפי שנקבעו ע"י בית משפט קמא.

9.
חשוב להדגיש כי בית משפט קמא ביסס קביעותיו על מהימנות המשיב
2 ומהימנות הראיות שהוצגו מטעמו ואפנה לסעיף 29 להחלטה:
"עדותו של הנאשם היתה עדות עקבית ואמינה שקבלה חיזוק בתמונות שהוצגו ומאלה עולה כי עסקים רבים, הנמצאים באזור בו נמצא עסקם של הנאשמים ובסמוך לו, נוהגים להוציא את סחורתם ומרכולתם ומציגים אותה מחוץ לבית העסק. הנאשם העיד, ועדותו נמצאת אמינה עליה, כי מדובר בעסקים הקיימים באזור שנים רבות – חלקם אף כ 15 שנה – ובמהלך כל השנים נוהגים הם להוציא מרכולתם כאמור", (ההדגשות במקור).

קביעה מפורשת זו נתמכת ב-96 תמונות (נ/1) אשר בית משפט קמא ראה בהן חיזוק לעדות המשיב 2: "כי עסקים אלה נוהגים להוציא את מרכולתם מחוץ לעסק וכי אין מדובר במקרה חד פעמי".
10.
המערערת בערעורה בונה תילי תילים על אמירת משיב 2 כי אינו יודע על הליכים משפטיים שננקטו "נגד אף בית עסק" ועל פרשנות בית משפט לדבריו, תוך התעלמות מהעובדה כי המשיב 2 הראה כי מבוצעות עבירות רבות לכאורה, עבירות זהות לעבירות בהן הואשם מבלי שהמערערת הציגה נתון כל שהוא לגבי פעולותיה לגבי אחרים פרט למשיב 2.

11.
ראיות חד משמעיות אלו מהווים למעשה עמידה בנטל הראיה המוטל על המשיבים כפי שקבע בית משפט קמא. לעומת ראיות אלו בחרה המערערת בצורה תמוהה בהתחשב בטענותיה בערעור, שלא לזמן עדים ולא להציג גרסה נגדית או סותרת ולכן מוסיף בית משפט קמא וקובע כי "אי מתן תגובה ענינית ואי הצגת ראיות הנמצאים בחזקתה וידיעתה הבלעדית של המאשימה, נזקפים לחובתה ומחזקים את טענת הנאשמים לאכיפה בררנית". לא מצאתי כי נפל פגם במסקנותיו של בית המשפט קמא או ביישום ההלכות המשפטיות שצוטטו על ידו.

12.
אין למערערת להלין נגד עצמה
אם הסתבר לה בדיעבד כי בשל מחדליה בעת ניהול ההליך בפני
בית משפט קמא לא נחשפה בפני
ו התמונה המלאה ואיני מביע עמדה בנושא זה שכן "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" ובמקרה זה במודע ובמכוון העלימה המערערת כל מידע בנושא האכיפה למרות טענותיהם של המשיבים.

13.
חשוב להדגיש כי בית משפט קמא בהחלטתו קבע כי אין ליתן הכשר להפרת חוק העזר ואוסיף כי אני מצפה מהמערערת כי תפעל לאכיפת החוק בהתאם לחובותיה על פי דין.

14.
בטרם סיום אבהיר כי לא מצאתי פגם ביישום ההלכה בנושא הגנה מן הצדק גם באשר לתוצאה של ביטול כתבי האישום ולא הסתפקות בצורה מתונה יותר וזאת בשל היקף המידע, אדישותה של המערערת בעת ניהול המשפט למידע שהוצג מטעם המשיבים ומהותם של כתבי האישום.




סיכום
לאור האמור לעיל אני דוחה את הערעור.

לבקשת הצדדים פסק הדין יישלח אליהם בדואר ע"י המזכירות.






ניתן היום,
כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.














עפ בית משפט מחוזי 35934-09/11 עירית קרית אתא נ' הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה בע"מ, יהודה אבני (פורסם ב-ֽ 17/01/2012)