פסקי דין על אליהו אלקריאף

46661-05/11 פ     17/11/2011




פ 46661-05/11 מדינת ישראל נ' אליהו אלקריאף




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 46661-05-11 מדינת ישראל
נ' אלקריאף(עציר)



17 נובמבר 2011


בפני
כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

מדינת ישראל


נגד

הנאשם
אליהו אלקריאף



<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אביעד כ"ץ

הנאשם הובא על ידי השב"ס
ב"כ הנאשם עו"ד
לירן פרידלנד


<#2#>
גזר דין

בישיבת בית המשפט מיום 12.9.11 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון. על פי ההסדר כתב האישום שהוגש נגד הנאשם תוקן, לאחר תיקונו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אלא שהטיעונים לעונש נדחו בהסכמה עד לקבלת תסקיר משירות המבחן. התביעה הצהירה כי עמדתה לעונש היא, בין יתר העונשים, למאסר בפועל
ממושך.

בישיבת בית המשפט מיום 25.10.11 טענו הצדדים לעונש לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן.

בטרם דיון והכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כפי שאפרט להלן, ראוי תחילה לפרט העובדות בהן הודה הנאשם.

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, תוקן כאמור. בעקבות התיקון נותרו בכתב האישום שני אישומים, מתוך השלושה שהיו בו מלכתחילה. ראוי עוד להקדים ולומר כי בין הנאשם לבין המתלוננת התקיים בעבר קשר זוגי שנמשך במשך כשנה וחצי. השניים נפרדו מספר שבועות לפני 22.5.11. הנאשם לא הפנים הפרידה ועל רקע זה, ביצע העבירות שבביצוען הודה.

על פי המצוין באישום הראשון בתאריך 21.5.11, בערב ל''ג בעומר, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת בראשל''צ, ודרש ממנה לפגוש אותו. משירדה המתלוננת ופנתה לבית חברתה עקב אחריה הנאשם. הנאשם לא הירפה גם לנוכח בקשותיה להניח לה. בהמשך לכך, הגיעה המתלוננת לאזור מדורות ל''ג בעומר, ושם ביקשה מהנאשם לעזוב המקום משום שנאמר לה כי בכוונת הנוכחים להזעיק משטרה, לפי שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול. בתגובה לבקשה זו של המתלוננת, היכה אותה הנאשם באגרופים בפני
ה, באיזור השפה, עין ימין ובאזור הצוואר. אחר כך, תפס בשערותיה הוריד אותה אל הרצפה, ובעט בה בכל חלקי גופה כשהיא שרועה על הרצפה. כתוצאה ממכות אלה נגרמו למתלוננת נפיחות באזור הצוואר, נפיחות מתחת לעין ימין, שפשוף קל באזור מצח ימין נפיחות ורגישות בכתף שמאל וירך ימין.

הנאשם לא הסתפק באלימות זו, אלא הוסיף על כך, ואיים על המתלוננת באומרו לה: "אני אהרוס לך את הפנים שאף אחד לא יסתכל עליך, אני ארצח אותך, אם אף אחד לא חינך אותך אני אחנך אותך".

העובדות באישום השני מתייחסות לאירוע שהיה קודם לאישום הראשון מבחינה כרונולוגית. שכן על פי אישום זה, כחודש וחצי לפני האירועים המתוארים לעיל, בבית המתלוננת, איים עליה הנאשם ואמר לה שירצח אותה ושאם אף אחד לא חינך אותה אז הוא יחנך אותה.

תסקיר שירות המבחן שהוגש עובר לטיעוני הצדדים לעונש, פורש באופן מפורט וענייני כל הנסיבות הרלבנטיות לנאשם, ובמיוחד להתנהגותו האלימה והקשה של הנאשם. מדובר באדם שאובחן, בגיל צעיר,
כחולה בסכיזופרניה. לנאשם אשפוזים
רבים במוסדות פסיכיאטרים, מהיותו נער. חלק מהאשפוזים נמשכו
מספר חודשים. לא זו בלבד, אלא שמצבו של הנאשם הוחמר לאחר שנחשף לשימוש בסמים בהיותו בן 18. הנאשם לא שיתף פעולה עם מטפליו ומצבו התדרדר להתנהגות אלימה כלפי בני משפחתו. עולה אם כן, שמדובר באדם הסובל מתחלואה כפולה, מחלת נפש והתמכרות לסמים ולאלכוהול, על רקע זה קיימת בעיה בהתנהגות אלימה. כל זאת, ללא רצון לשיתוף פעולה עם גורמים מסייעים. מעבר לכך, הנאשם אינו נוטל אחריות למעשיו, ומשליך האחריות על המתלוננת.

התמונה הכללית העולה מתוך התסקיר היא קשה, שלילית אשר כל כולה מצביעה על מסוכנותו של הנאשם.

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש חמור של מאסר בפועל ממושך. והכול משום הנסיבות לחומרה כפי שבאו לידי ביטוי במעשיו האלימים של הנאשם כלפי המתלוננת, ועל רקע אישיותו הבעייתית של הנאשם.

באת כוחו של הנאשם, עתרה למעשה לרחמים וכוונה דבריה לנסיבותיו האישיות ואומללותו של הנאשם משום התחלואה הכפולה. לדבריה יש להתייחס אל הנאשם כאל אדם חולה שהשליטה במעשיו מוגבלת ביותר, משום מחלת הנפש.

בפתח הדיון ראוי לציין כי הנאשם מצוי במעצר מיום 22.5.11 ועד היום וזאת לנוכח בקשת התביעה לעצור הנאשם עד תום ההליכים והחלטת בית המשפט להורות על מעצרו.

אין ספק שמבחינה סובייקטיבית הנאשם אדם אומלל הוא. מחלת נפש הינה בדרך כלל מחלה שאין לאדם שליטה עליה. לעיתים היא מכניסה האדם למעין מעגל שוטה, לפיו אי השליטה של הנאשם על מעשיו והתנהגותו מביאה אותו גם לאי שיתוף פעולה עם גורמים המטפלים במחלה. ומשום שאין אדם מטופל הרי אי השליטה במעשיו נשארת - וחוזר חלילה.

מבחינה משפטית הנאשם אחראי למעשיו ומסוגל לעמוד לדין ומצד שני, אין בידינו כחלק מענישת אדם, אמצעים משפטיים לטפל באדם ולשקמו, אמצעים שניתן לקבעם במסגרת גזר דין. משום כך, כל שנותר הוא לקחת במכלול השיקולים נסיבותיו האישיות של הנאשם. אך אל מול נסיבות קשות אלה של הנאשם, קיים שיקול הדעת העונשי מבחינה אובייקטיבית. שכן, דווקא מצבו הנפשי התמכרותו לחומרים פסיכו אקטיביים, אי שיתוף פעולה עם מטפליו, ומתוך כך, אי שיקומו של הנאשם, יוצרים תמונת מצב של אדם מסוכן, שיש להרחיקו מהציבור פן יפגע בו.

האלימות הקשה, ולטעמי המזעזעת שגילה הנאשם כלפי המתלוננת, ודי לדמות התמונה של הנאשם המכה את המתלוננת בפני
ה, אחר כך אוחז בשערה ומצמידה לקרקע, ותוך כדי כך, בועט בה, כדי להבין עד כמה הנאשם מסוכן משום אלימותו.

לקחתי בחשבון לקולא הודיית הנאשם שכן, הודייה הינה מרכיב חשוב בגזירת הדין. אלא שבמקרה זה, שיקולי ההקלה בדין, נדחקים אל מול האכזריות שגילה הנאשם כלפי המתלוננת האומללה ובתוך כך, מסוכנותו הרבה.

לטעמי יש ממש בעתירת התביעה להחמרה בדינו של הנאשם גם אם אני מגלה מידה של רחמים ואמפטיה כלפי אדם אומלל מבחינה סובייקטיבית, משום מחלתו. אני סבור שתכלית הענישה במקרה זה, היא במידה רבה, הגנה על הציבור שיש בהרחקת הנאשם ממנו.




ואלה העונשים שאני משית על הנאשם:

24 חודשי מאסר בפועל.
עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם:
22.5.11.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות, מסוג עוון לרבות עבירה של איומים.

9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות כלפי גוף אדם מסוג פשע.

לא מצאתי להשית על הנאשם סנקציה כספית.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' חשון תשע"ב, 17/11/2011 במעמד הנוכחים.


אברהם הימן
, סגן נשיא

הוקלד על ידי: יפעת מינאי







פ בית משפט שלום 46661-05/11 מדינת ישראל נ' אליהו אלקריאף (פורסם ב-ֽ 17/11/2011)