פסקי דין על אברהם פפו |

347-01/12 בפמ     17/01/2012




בפמ 347-01/12 אברהם פפו נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה



בפ"מ 347-01-12 פפו נ' מדינת ישראל

תיק חיצוני
:
535575/11




בפני

כב' השופט
אלי אנושי


מבקשים

אברהם פפו


נגד


משיבים

מדינת ישראל



החלטה

בפני
בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.
התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 27.12.11, כאשר ב-29.12.11 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.
למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בהיותו נוהג במונית (זוטובוס), לא ציית לאור האדום שבכיוון נהיגתו, נכנס לצומת בפני
ה שמאלה והתנגש עם רכב שהגיע מנגד, כתוצאה מכך המבקש, הנהג המעורב ושניים מנוסעי המבקש נפצעו.


תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:
1.

אין ראיות לכאורה כנגד המבקש ומדובר בגרסה מול גרסה.
2.עברו של המבקש אינו מכביד למרות מספר העבירות וזאת לאור מהות העבירות.
3.המבקש הנו אדם שעובד כל יום על הכביש כנהג מונית, ויש להתחשב בכך מבחינת עברו התעבורתי.
4.

אשתו של המבקש חולה קשה במחלת ניוון שרירים.
5.

מצבו הכלכלי קשה.


תמצית מענה ב"כ המשיבה המתנגדת להשבת הרישיון:

1.יש חומר ראיות המצביע על אשמת המבקש בתאונה.
2.עברו התעבורתי מכביד.
בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.


שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:
תיק החקירה שטרם הושלמה, הוגש לעיוני, מחומר הראיות המצוי בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, בין היתר מצאתי כי:
1.

בתיק גרסת הנהג המעורב ונוסע ברכבו אשר טענו כי נכנסו לצומת האור ירוק, יתרה מכך, הנהג המעורב מסר כי מיד לאחר התאונה שמע נוסעת מהמוניות שהתנגשה בהם צועקת על הנהג שבהוא נסע כמו מטורף ושהוא עבר באדום.
2.בתיק דו"ח שרשם שוטר שהגיע ראשון למקום התאונה, ובו רשם כי יש עדה לתאונה (נוסעת במונית) שטוענת שראתה את נהג המונית (המבקש) עובר באור אדום ולמעשה הדבר מתיישב עם גרסת הנהג המעורב.
3.

המבקש טען כי נכנס לצומת באור ירוק וכי הנוסעת שטענה שעברה באדום לא יכלה לראות הרמזור.
4.

בחומר הראיות גם דו"ח בוחן, מסמכים רפואיים, תמונות – ולטעמי כל האמור לעיל מעידים על אשמתו לכאורה של המבקש בגרימת תאונת הדרכים שבה נגרם נזק לרכוש ונפגעו המעורבים.


אין ספק שזכותו של המבקש להעלות את טענותיו לעניין חומר הראיות נגדו, אך זאת במסגרת התיק העיקרי, אם וכאשר יבחר לכפור באשמתו. ולא במסגרת השלב המקדמי שבו עסקינן בראיות לכאורה.


ואני קובע כי בשלב זה ישנם ראיות לכאורה כנגד המבקש לאחריותו לגרימת תאונת דרכים.


עברו של המבקש ומסוכנות לציבור משתמשי הדרך:


עברו התעבורתי של המבקש מכביד עימו, הוא האוחז ברישיון לרכב פרטי משנת 1973 ולחובתו 65 הרשעות קודמות.
יתרה מכך, בניגוד לטענת ב"כ המבקש כי יש להתחשב במספר גבוה זה שכן מדובר בנהג מקצועי, הרי מסר בשימוע כי הנו עובד במונית רק כשנה ובכך למעשה שמט את הבסיס מהטיעון ואין ספק שמדובר בעבר מכביד ביותר. לגבי הטענה, כי צריך לבדוק את מהות העבירות ולא רק את הכמות, הדבר נכון רק במידה מסוימת, שכן מספר כה רב של עבירות (65!!!) מעיד על זלזול בחוק גם כאשר הנו נוהג שנים רבות.
כמו כן, קשה להתעלם מהמסוכנות כפי שנלמדת לכאורה מנסיבות תאונה זו, שבה גרם המבקש, תאונת דרכים ולפציעת המעורב.

אשר על כן הנני קובע בלי היסוס כי במצבו הלכאורי זה, נהיגת המבקש מסוכנת לציבור משתמשי הדרך.
שקלתי גם את יתר הנסיבות שהעלה ב"כ הנאשם, לעניין מצבו הכלכלי הקשה ומצבה הקשה של אשתו, ביהמ"ש גם מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי תאונות הדרכים, ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה שנקבעה בחוק. במצב עניינים זה, לטעמי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו.
יתכן ויזדקק המבקש, בעצמו, לשרותי מוניות או תחבורה ציבורית על מנת ללוות את אשתו לטיפולים, אם הנה נזקקת להם. אולם איני רואה במצבה, סיבה להפחתה בפסילה לאור עברו התעבורתי וחומרת העבירה המיוחסת לו שרק בדרך נס לא הסתימה בקיפוח חיי אדם.
עם כל ההבנה לכך שהמבקש זקוק לרישיון הנהיגה לפרנסתו הרי שלאור העובדה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום וכי איני יכול לקבוע כי המשך נהיגתו לא יסכן את ציבור המשתמשים בדרך, אני סבור כי בדין פעל קצין המשטרה בהטילו פסילה מנהלית למשך 60 יום.


מכל המובא לעיל, דין הבקשה להידחות.
51293

זכות ערר כחוק.
חומר החקירה יוחזר למשיבה ע"י המזכירות.
מזכירות תיידע הצדדים בהחלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.











בפמ בית משפט לתעבורה 347-01/12 אברהם פפו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/01/2012)