פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על מוהנד עוואד עודה עודה

4249/06 תיק     01/09/2008




תיק 4249/06 התביעה הצבאית נ' מוהנד עוואד עודה עודה




ב י ת ה מ ש פ ט ה צ ב א י י ה ו ד ה
st1\:*{behavior: }

ב י ת
ה מ ש פ ט
ה צ ב א י
י ה ו ד ה

בפני
כב' השופט: רס"ן אמיר דהאן

התביעה הצבאית
(באמצעות סגן אנדריי ורשצ'גין
– נוכח )

נגד


הנאשם:
מוהנד עוואד עודה עודה
ת.ז
902923911
/שב"ס- לא נוכח
(באמצעות ב"כ עו"ד נאאלה עטיה
- נוכחת)

רמ"שית: רב"ט נאטלי טולדנו


הכרעת דין

הנאשם, מוהנד עוואד עודה עודה
ת.ז 902923911 מהכפר עארורה בשומרון הועמד לדין בכתב אישום שהוגש בפני
ביהמ"ש זה ביום 3/8/06.
כתב האישום תוקן במסגרת הסדר דיוני בין הצדדים ביום 21/8/08 .
א. כתב האישום ומהלך הדיון:
הנאשם, שוטר ברש"פ, הודה בשתי עבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן בפרט הראשון ובפרט השני, שני עבירות אלו בוצעו בין השינים 2003- 2006 ועניינן חברות בחולייה של גדודי חללי אל אקצא - הזרוע הצבאית של הפת"ח, יחד עם בסאם אקטיע חמזה טקטוק ואייהם כמאמג'י אשר גם הם שרתו במנגנוני הרשות הפלסטינית מי כחייל ומי כקצין . במסגרת פעילותו בחולייה זו ביצע הנאשם ניסיון לחטיפה של חייל.
לאחר עיון העלה בית המשפט כי פרטי האישום 1-2 אינם קשורים כלל בפרט האישום השלישי ואינם יכולים לחזקו ראייתית
.

הצדדים הציגו בפני
ביהמ"ש הסדר דיוני לפיו יכריע ביהמ"ש באמור בפרט האישום השלישי.על פי הראיות שיוגשו בפני
ו (ת/1 עד ת/12) וביהמ"ש דרש מהצדדים לפרט את ההסכמה הראייתית לפרטים .
ב .תוכן ההסכמה :
הצדדים הגישו את האמרות והסכימו לגביהן כדכתיב :
·
בית המשפט והצדדים ינהגו באמרות כאילו הוגשו לאחר שהעדים הופיעו ושתקו מעל דוכן העדים .
·
בית המשפט יכריע מהי הגרסה הנכונה ויקבע האם יש דבר לחיזוקה ככל שנדרש חיזוק זה על פי דין לעדות שותף שחזר בו מעל דוכן העדים (סעיפים 10א ו54א לפקה"ר ).
·
הנאשם מצידו הודיע כי אכן נהג מביתו שבעארורה לסנג'יל ברכב "סובארו לגאסי" והסיע את חסן זבן (איש הביטחון הלאומי) ואת המכונה

"אבו ראמי" - אדם
ששמו מוחמד סאלם עפאנה זבן (איש הביטחון המסכל) ורק בשעה מאוחרת באותו יום הגיע חסן ושתה קפה אצל הנאשם.
·
טענות שהעלו הצדדים בקשר להתאמה סבירה בין האמרות ובין תנאי השטח יוכרעו על ידי בית המשפט אשר יעיין לשם כך במפות ובתצלומי אוויר, והצדדים מסכימים לידיעתו השיפוטית בעניינים אלה
.

בהסכמה זו השכילו הצדדים למקד את ההכרעה בשאלות אשר הינן באמת שנויות במחלוקת ובכך חסכו זמן רב לעצמם לבית המשפט ועינוי דין לנאשם . חיסכון זה - דין הוא כי יובא בחשבון לקולא בעת גזירת עונשו של הנאשם .

ג.הראיה המרכזית – אמרת חסן זבן ת/12 בתוך כלל אמרותיו:
חסן זבן מסר במשטרה מספר אמרות (ת/9 עד ת/12) באמרותיו אלו פירט זבן את פעילותו החבלנית עם אחרים.



באמרתו ת/9
מציין חסן זבן את הפרטים הרלוונטיים הבאים :
·
הוא (חסן) חבר לחולייה חבלנית שכללה את הנאשם, אבו ראמי ואדם נוסף בשם מוצטפא מוחמד עבד אל רחמאן מעארורה שחסן אינו יודע את שם משפחתו והוא כלוא ונכלא עם הנאשם
·
מיד לאחר ביצוע פיגוע כנגד אוטובוס בסינג'ל - סיפר לו אבו רמי על ביצועו של פיגוע זה ביחד עם הנאשם כאשר הנאשם לא נכח בשיחה.
·
בחודש יוני 2006 התקשר אליו אבו רמי ואמר כי הוא רוצה להחביא רכב מסוג פיאט אונו בצבע לבן, גנוב והגיע לביתו עם הרכב הזה לאחר מכן כאשר נפגשו ליד הכפר בעין למון סיפר לו אבו רמי כי ביצע את הפיגוע עם הנאשם.

ב-ת/10 מסר חסאן זבן כי אבו ראמי הביא לו רובה קלצ'ניקוב כדי שיבצע פיגועי ירי בכפרו- מזרעת נובאני. דבר זה עשה חסאן זבן פעמיים: פעם אחת ירה על משאית צבאית ופעם שנייה על גי'פים של צה"ל מסוג האמר.

באותה אמרה ת/10 חוזר חסן זבן ומספר כי ידוע לו שאבו ראמי ביצע פיגוע נוסף יחד עם הנאשם על אוטובוס באזור סינג'יל .
לאחר ביצוע פיגוע זה לדברי חסן זבן פגש באקראי באבו ראמי שהיה חמוש ושם אמר לו אבו ראמי שהוא ירה על אוטובוס ביחד עם הנאשם.

ת/9 ניתנה ביום 5/11/06, ת/10 הנ"ל ניתנה ביום 16/11/06
ות/11 ניתנה ביום 6/12/06, בשלושתן מצוינים פרטים על אותו פיגוע עליו שמע חסן זבן וכן מצוין באמרה אחת כי שמע שהיו פצועים מן האוטובוס.

ביום 13/12/06 נחקר חסן זבן באופן לקוני והודע לו על ידי החוקר כי הוא
"חשוד בירי לעבר מטרות ישראליות"
בתשובה אמר את הדברים הבאים אשר מהווים את הראייה המרכזית לגבי האישום השלישי:



" אני הבנתי מה שאמרת לי
אני ספרתי על פיגוע האוטובוס והירי עליו בסינג'יל ולפני פיגוע ירי זה ב-10 ימים התקשר עליו סיפרתי וביקש שאצא איתו לסידור ואמרתי שאבוא והוא אמר כי רוצה לצאת לעארורה ואז אבו ראמי הגיע עם סובארו לגאסי בצבע אפור וצפצף לי בביתי וירדתי ונכנסתי לרכב ונסענו שנינו לעארורה לבית מוהנד עוואד וגם הוא נכנס לרכב כנהג הרכב הוא הביא איתו קלצ'ניקוב ואז הקלצ'ניקוב הועבר לראמי ומוהנד נהג ברכב והגענו לסינג'יל ואז אבו ראמי ירה ירייה אחת לעבר רכב ישראלי מסוג פורד טרנזיט בצבע לבן, הרכב היה עם מס' זיהוי ישראלי הרכב נסע מכיוון רמאללה לכיוון שכם על כביש 60 ואז נתקע הנשק ולא המשיך לירות לכן חזרנו לערורה שלושתנו ושתינו קפה בבית מוהנד וזה כל מה שהיה זה היה בשעה 15:30 בערך הרכב הטרנזיט המשיך בנסיעה ולא עצר, זה היה רכב חדש... המקום שבו ירינו היה מעל כביש 60 ממול גזר הבטיחות שרכבים לא יפלו מהכביש לכיוון מזרח, הירי שלנו ממערב למזרח והירייה הייתה למטה מלמעלה."

באמרותיו שלו מכחיש הנאשם, גם לאחר עימות עם חסן זבן כי נטל חלק בשתי פעילויות אלה כאשר הן החוקר והן הנחקר מתייחסים לשתי ההפללות כראיות תקפות שעל הנאשם להתמודד איתן.

ד .המסגרת הנורמטיבית
אין מחלוקת כי התוספת הראייתית הנדרשת היא מסוג דבר לחיזוק ואף חיזוק מוגבר שכן מדובר בשותף אשר מכוח היותו שותף נדרש חיזוק לעדותו (סעיף 54א לפק"ר ) וכן בהליך על
סעיף 10א לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1971 , על פישני סעיפים אלו כל אחד בפני
עצמו לא יבסס בית המשפט הרשעה על פי אמרה שהוגשה בדרך זו אלה אם מצא ביהמ"ש דבר לחיזוקה.
לפיכך על בית המשפט לבדוק בנפרד ובמנותק את שתי השאלות הבאות :
§
מה משקלה של אמרת חסן זבן ואם ניתן להתייחס אליה כראיה מרכזית מצד עצמה.
§
האם ישנו חיזוק מוגבר לאמרה זו .

ה.משקלה של אמרת חסן זבן
הצדדים ביקשו מביהמ"ש לבדוק באמצעות מפה ותצלומי אוויר אשר הינם בידיעה שיפוטית אם יש בנתיב המתואר בת/12 הגיון טופוגרפי ומבצעי לרבות מקום יציאת הרכב איסוף הנאשם וביצוע הפיגוע. הצדדים הסבירו לבית המשפט את המחלוקת וביקשו כי בית המשפט יכריע בה .

ביהמ"ש בדק במפה ובתצלומי אוויר כפי שהוסמך על ידי הצדדים ומצא כי הנתיב המתואר באמרת חסן זבן הוא הגיוני וסדור. רכב היוצא מכפר מזרעת נובאני עובר באופן טבעי בנוסעו מזרחה לכיוון כביש 60 בכפר עארורה. זאת ועוד הציר היחיד הקיים המחבר בסדר זה את מזרעת נובאני עארורה וסינג'ל מתחבר לכביש 60 באזור הכפר סינג'ל. אורך הנתיב הזה הוא כ – 11 קמ'

אמנם, תאורטית, ניתן לנסוע ממזרעת אל נובאני לעארורה (מרחק 1600 מ') ומשם דרך סלפית לסינג'ל (27.5 קמ') אך דרך זו הינה סיבוב גדול (29 קמ') ובעייתית יותר לחולייה חמושה היוצאת לפיגוע שכן היא עוברת דרך מחסום צה"ל קבוע בצומת תפוח .

המסלול הטבעי הינו ללא ספק זה המתואר על ידי חסן זבן : מזרעת נובאני – עארורה – כביש 60 ליד סינג'יל – חזרה לעארורה .
מתצלומי האוויר והמפות עולה בבירור כי השטח אכן הררי והפרשי הגובה בו אינם מבוטלים, הכביש מתפתל וישנם הבדלי גובה המאששים את גרסתו של חסן זבן לפיה ניתן לירות ממערב (הצד של סינג'ל בכביש 60 ), מזרחה , בתוך מבתר "מלמעלה למטה"
.

תמיהות ומחדלי חקירה
בגרסת חסן זבן
·
התמיהה המרכזית היא כי לא נעשה כל מאמץ, הגם שניתן תאריך מדויק בכתב האישום, לאתר את הרכב שנורתה עליו הירייה או אף לתמוך את אמרותיו של חסן זבן על ידי הוכחת פיגוע האוטובוס אותו הוא מייחס לנאשם ולאבו ראמי .
·
כיצד הפליל חסן זבן את הנאשם בחברות בחולייה צבאית יחד איתו, הפליל אותו בעדות על פיגוע אוטובוס עם נפגעים ולפתע לאחר חודש שלם שהוא מצוי בחקירה הרי הוא "נזכר " ללא שאלות מכוונות כלשהן כי ביצע בעצמו פיגוע ירי יחד עם הנאשם ואבו ראמי ?
·

חסן זבן הפליל את עצמו בפגועי ירי אחרים בהם היו הוא ואבו ראמי שותפים וניסה להפליל את הנאשם בסיפור של פגיעה בירי על אוטובוס. כיצד לאחר כל אלה צץ אצל חסן זבן סיפור חדש עם שני המעורבים הנ"ל?
·
ראוי היה כי רשויות החקירה ידקדקו באמרותיו של זבן וכי החוקר ישאל אותו מדוע לא הזכיר באמרותיו הקודמות את הפיגוע נשוא פרט האישום השלישי. הדבר לא נשאל ולפיכך נותר כחלל ראייתי
·
ראוי היה לחזק את אמרותיו של חסן זבן בחקירתו של מוצטפא עבד אל רחמן אשר נכלא לדברי חסן זבן עם הנאשם אך אדם זה כלל לא נמנה עם עדי התביעה .
·
ראוי היה לנסות ולתמוך את גרסתו של חסן זבן בבדיקה אובייקטיבית, לאור התאריך המדויק שמסר, תכלית הבדיקה היא לנסות למצוא האם דווח אירוע ירי בסמיכות זמן או מקום על טרנזיט או על אוטובוס ולגבות את אמרות המעורבים .

עמדת הנאשם בהסדר הדיוני האם מחזקת את אמרת חסן זבן ?
הנאשם הודה במעורבות בפיגועים אחרים אך הכחיש את הפיגוע נשוא פרט האישום השלישי, מנגד אישר הנאשם כי היה אירוע שבו הסיע בעצמו את חסן זבן ואת אבו ראמי במכונית לגאסי מביתו שבעארורה ומאוחר יותר הגיע חסאן ושתה קפה אצלו.

לשון אחר, הנאשם מאשש את סיפורו של חסן זבן למעט הפרטים הקשורים בנשק
בירי עצמם .

אמנם הצדדים הסכימו כי הימנעותו של הנאשם מלהעיד לא תחזק תוספת ראייתית לחיזוק ראיות התביעה אך ודאי אין הדברים אמורים במה שצירף הנאשם להסכמתו שלו בבית המשפט .

לאחר ששקלתי מצב מורכב זה הגעתי למסקנה כי די בדברי הנאשם עצמו כדי לשמש חיזוק מוגבר לאמרתו של חסן זבן.

אומנם ישנם דברים שקשה להסבירם בהתנהלות החקירה ואין ראיות מסייעות במקום שבו היו צריכות להיות, אך אלה חללים ראייתיים ויש לשקול אותם בזהירות מול הראיות הקיימות .
אכן - חללים ראייתיים אלה – דרכם למשוך ולהטות את הכף לכיוון הספק אך בסופו של חשבון המשקל הראייתי לא היה די בהן כדי לשלול את כוחה הראייתי של אמרת חסן זבן המתחזקת בדבריו של הנאשם כפי שהובאו במסגרת עמדתו בהסדר הדיוני .

בתיק זה הביאו החוקרים בפני
ביהמ"ש תמונה ראייתית חסרה אשר יכולים היו לחזקה בראיות חיצוניות ולא להסתמך בלעדית על הנאמר להם מפי שותפים ואחרים.

אני תקווה כי להבא ישתמשו רשויות החקירה בסמכויות הרבות המוקנות להם על פי חוק על מנת להביא בפני
ביהמ"ש תמונה שלמה ולהוציא את האמת לאור.

אשר על כן, ובהמשך לנאמר בפרוטוקול הישיבה הקודמת אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

1.
חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת

עבירה לפי תקנה 85 (1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.
2.
ניסיון חטיפה בנסיבות מחמירות

- עבירה לפי סעיף 19 ו-20 לצו בדבר כללי האחריות לעברה (יהודה והשומרון) (מס' 225), תשכ"ח-1968 , עבירה לפי סעיפים 67א לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה ושומרון )(מס' 378), התש"ל-1970.
3.
ירי לעבר אדם

עבירה לפי סעיף 58 (א)(ד) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.



ניתנה והודעה היום 1/9/08 מפומבי ובמעמד הצדדים

­­­­­

­____________

שופט



­­­­­
­








תיק בית המשפט הצבאי 4249/06 התביעה הצבאית נ' מוהנד עוואד עודה עודה (פורסם ב-ֽ 01/09/2008)