פסקי דין על וגדאן עבאדי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6827-09/10 בל     22/01/2012




בל 6827-09/10 וגדאן עבאדי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 6827-09-10 עבאדי נ' המוסד לביטוח לאומי






בפני

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר
נציג מעסיקים – מר יוסף פנקובסקי


התובע

וגדאן עבאדי


נגד


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי




פסק דין


זוהי תביעה להכיר בתובעת כתושבת ישראל ממועד נישואיה למר עבאדי מוחמד, בתאריך 28/4/00, אשר הינו תושב הכפר טורה בשטחים.

להלן עובדות המקרה:

1.
התובעת נולדה בתאריך 23/12/1976, להורים שהינם אזרחי ישראל המתגוררים בכפר ברטעה המערבית שבישראל.

2.
בתאריך 28/4/00 נישאה התובעת לבעלה, מר עבאדי מוחמד, תושב כפר טורה שבשטחים.

3.
מהנישואים נולדו לתובעת ארבעה ילדים בתאריכים: נאיף יליד 4/5/01, איה ילידת 30/9/02, מוסטפא יליד 12/9/05 ואחמד יליד 8/10/08.

4.
ביום 2/11/08 שלח הנתבע לתובעת הודעה לבדיקת תושבות התובעת וזכאותה לקצבת ילדים וזאת דרך המערכת הממוחשבת האוטומטית של הנתבע.

5.
ביום 2/1/09 קיבל הנתבע שני שאלוני תושבות של התובעת ובעלה במחלקת הביטוח והגביה בסניף חדרה.

6.
לשאלון התושבות צורפו המסמכים הבאים:

א)
תצהיר חתום על ידי התובעת, המצהירה בו כי היא בתו של מוסטפא קבהא וכי היא גרה בבית אביה יחד עם ילדיה ובעלה בקומת קרקע.
ב)
תצהיר חתום על ידי קבהא תייסיר (אב התובעת) כי וג'דאן היא בתו ומתגוררת אצלו עם בעלה וילדיה ללא כל תמורה בקומת הקרקע.
ג)
צילום תעודת זהות של שני בני הזוג.
ד)
צילום חוזה נישואין.
ה)
תדפיסי תנועות מחשבון בנק הדואר.
ו)
טופס 106 ע"ש עבאדי מוחמד.
ז)
אישור מהמועצה כי הבנים נאיף ואיה לומדים בבית ספר יסודי בכפר ברטעה בשנת הלימודים 2009.
ח)
צילום רישיון נהיגה ורישיון לרכב ע"ש מוחמד עבאדי.
ט)
אישור מהמועצה המקומית בסמ"ה כי בני הזוג וג'דאן ומוחמד גרים בברטעה משנת 2000.


(ראה מסמכים – נ/1,נ/2,נ/8,נ/27).

7.
בעלה של התובעת, מר מוחמד עבאדי, קיבל מעמד של תושב ארעי א/5 ממשרד הפנים החל מיום 19/12/01 ועד 20/11/08 עקב נישואיו לתובעת.

מעמדו כתושב ארעי בוטל על ידי משרד הפנים ביום 20/11/08 ומאז לא חודש עד היום.

8.
בתאריך 19/5/09 ביצעו שני חוקרים מטעם הנתבע, מר גלעד צעירי ומר עבדאללה אבו-רוקון, ביקור פתע בבית אביה של התובעת וגם ביצעו חקירה סביבתית (ראה מסמכים נ/3-נ/6).

החוקרים פגשו את אמה של התובעת עם שני ילדים קטנים. האם מסרה כי התובעת נסעה עם שניים מילדיה לבקר את האחיין שלה בבית החולים, שסבל מכוויות בפני
ם וכי שניים מילדי התובעת נשארו עימה. החוקרים ביקשו לראות את חדרה של התובעת ובעלה בבית ההורים וראו מספר קטן של בגדים זרוקים על הרצפה. הם לא ראו ספרי לימוד במקום. במהלך הסיור נכנס לבית שכן, וכשאמרה אמה של התובעת, כי הבגדים שייכים לתובעת ולבעלה, חייך ואמר "ח'רטה" (ראה מסמך נ/5).

בעקבות הביקור הנ"ל הורה פקיד התביעות לערוך ביקור נוסף אצל התובעת.

9.
ביום 15/12/09 שוב הגיעו החוקרים, מר גלעד צעירי ומר עבדללה אבו-רוקון, לביקור פתע בבית הורי התובעת והפעם פגשו את מר מוסטפא מוחמד, אביה וכן את אמה של התובעת. האב מסר לחוקרים כי התובעת הלכה לטיפת חלב בכפר קרע או בחדרה. כשביקשו החוקרים להיכנס לבית כדי לראות את בגדיה של התובעת הוא השיב: "לא צריך, לא השתנה שום דבר מביקור קודם שלכם". האב גם לא ידע לדווח מתי תחזור התובעת לבית (ראה מסמך נ/4).


10.
בעקבות החקירות שביצעו חוקרי הנתבע, ובהעדר המצאת מסמכים מטעם התובעת, התומכים בטענתה כי נותרה תושבת ישראל גם לאחר נישואיה לבעלה תושב השטחים, החליט הנתבע לשלול את תושבות התובעת רטרואקטיבית מיום נישואיה. ביום 9/3/10 הודיע הנתבע לתובעת גם על שלילת זכאותה לקצבאות ילדים ועל חוב בסך של 36,964 ₪ שהתובעת נדרשת להחזירו לנתבע.


מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

11.
בטופס דין וחשבון רב שנתי מפורט (ראה מסמך נ/8) נדרשו התובעת ובעלה למלאו. בטופס שמולא ביום 15/1/09 הם ציינו כי הם מתגוררים בכפר ברטעה בישראל מסוף שנת 2000 אצל אביה של התובעת ומשתתפים בהוצאות חשמל ומים בלבד. בטופס, בסעיף 6(ז)
לשאלה – האם אתה ישן בדירה הנ"ל – בתשובות היו 4 אפשרויות לסימון ובטופס סומנה התשובה "בסוף השבוע".

כן צוין בטופס כי הם נוהגים לבקר את משפחת הבעל בכפר טורה. כל ארבעת הילדים נולדו בישראל והילדים נאיף ואיה לומדים בבית ספר בכפר ברטעה המערבית.
הבעל עובד במפעל "המפרק – פירוק בשר וניקיון בע"מ", כעובד שכיר וכי התובעת היא עקרת בית (ראה תלושי שכר של הבעל נ/18).

12.
התובעת, בעלה וגם אביה הגישו תצהירים בנדון לנתבע (ראה מסמכים נ/9-נ/10). אביה של התובעת גם הצהיר כי התובעת ובעלה משתתפים גם בתשלומי המיסים העירוניים על הבית.

13.
בנוסף לשאר המסמכים שצורפו לדין וחשבון הרב-שנתי, צורפו טפסי 106 של הבעל לשנת 2005, 2006 ו-2007 ותלושי שכר לשנת 2008 (ראה מסמכים נ/17-נ/18).

14.
כן צורף אישור ממחלקת החינוך של מועצה מקומית בסמ"ה מיום 15/1/09 (ראה מסמך נ/19), כי הילדים נאיף ואיה התחילו את לימודיהם במערכת החינוך של המועצה מגן טרום חובה ועד היום.

15.
כן הגישו התובעת ובעלה אישור בכתב מלשכת ראש המועצה מיום 15/1/09, כשעליה חתום מר כבהא ריאד, ראש המועצה, כי התובעת ובעלה וארבעת ילדיהם מתגוררים בתחום שיפוט המועצה משנת 2000 ועד היום (ראה מסמך נ/20). לאישור צורף חוזה שכירות.

16.
לבעל גם ניתן רישיון נהיגה ישראל שהינו בתוקף עד יום 22/7/16 (ראה מסמך נ/21) וכן צורף גם רישיון ישראלי לרכב מס' 9927624 שהיה בתוקף עד 17/10/09.

17.
גם התובעת מילאה טופס דין וחשבון רב שנתי מפורט (ראה מסמך נ/2) בתאריך 15/1/09, כאשר גם בטופס שלה, בסעיף 16(ה), צוין כי היא מתגוררת ברשות אביה בברטעה, ואילו בסעיף 6(ז) בסעיף האם אתה ישן בדירה הנ"ל צוין: "בסוף השבוע".

18.
מן הראוי לציין כי טופס נ/2 וכן טופס נ/8 מולא בשפה העברית וניראה בעליל כי שני הטפסים מולאו על ידי אותו אדם השולט בכתיבה בשפה העברית ולא על ידי התובעים עצמם.

19.
אין גם מחלוקת כי התובעת וילדיה חברים בקופת חולים מאוחדת ומקבלים שם טיפולים רפואיים וכל הילדים טופלו בזמנו בטיפת חלב בישראל.

20.
לתובעת יש גם חשבון בבנק הדואר בסניף עארה שגם הוא בתחומי ישראל.

21.
מטעם התובעת העיד מר ריאד כבהה, שהיה ראש המועצה המקומית בסמ"ה במועד הרלוונטי לדיון בתיק זה. מר ריאד כבהה נתן כאמור אישור בכתב מטעם המועצה, כי התובעת, בעלה וילידה מתגוררים בתחום שיפוט המועצה מאז שנת 2000 ואילך, אולם הוא לא בדק באופן אישי אם אכן התובעת מתגוררת בבית אביה עם בעלה וילדיה. מר כבהה נתן את האישור בהסתמך על בדיקה כלשהי שנעשתה לדבריו מטעם המועצה. האישור ניתן למעשה לאור בקשת אביה של התובעת, שהינו קרוב משפחה של מר ריאד כבהה בדרגה שישית.

22.
התצהיר של אבי התובעת מיום 7/1/08 הוגש בהסכמה על ידי ב"כ הנתבע וסומן נ/10. בתצהיר הצהיר האב כי התובעת, בעלה וילדיה מתגוררים בקומת הקרקע בבית המגורים שלו. בבית הדין לא העיד אביה של התובעת, אשר לטענת התובעת ובעלה הם מתגוררים בביתו ומשתתפים חלקית בתשלום החשמל, הארנונה והמים בגין דירת מגוריהם. הנתבע יכל לדרוש שהאב יבוא להעיד ולא להגיש את תצהירו בהסכמה לבית הדין. על כן לא היה מקום לתקוף את משקל התצהיר הנ"ל כשהנתבע ויתר על זכותו לחקור את האב.

23.
מן הראוי לציין, כי כפר טורה נמצא בתחום הרשות הפלסטינאית, נמצא במרחק של שעתיים נסיעה ברכב מכפר ברטעה המערבית. אין זה סביר בעינינו שבעלה של התובעת נוסע כל יום שעתיים לכל כיוון על מנת לעבוד במפעל "המפרק", הנמצא בכפר ברטעה המערבית, בעוד שאשתו וילדיו מתגוררים בכפר טורה, כפי שטוען הנתבע. יש לזכור, כי המעבר מהגדה לתחומי מדינת ישראל מחייב מעבר במחסום צה"ל, דבר שלעיתים גורר זמן המתנה ארוך לכל צד ולכן גם הנסיעה לעבודה וחזרה יכולה להימשך הרבה מעבר לארבע שעות ביום הלוך ושוב, וזאת בנוסף לשעות העבודה במפעל עצמו.

24.
יתר על כן, החקירות של חוקרי הנתבע היו חקירות שטחיות ביותר. הביקור הראשון של החוקרים בוצע בתאריך 19/5/09 בשעה 14:45 והביקור השני ב-15/12/09 בשעה 11:30. בשני הביקורים התובעת לא היתה בבית הוריה, כאשר הוריה נתנו הסבר סביר להיעדרותה מהבית כגון: ביקור בבית חולים של ילד בן משפחה שנכווה בפני
ו, ובפעם השניה ביקור בטיפת חלב. החוקרים לא טרחו לחזור פעם נוספת באותו היום או למחרת היום בשעת בוקר מוקדמת, על מנת לראות אם אכן התובעת ישנה עם ילדיה במקום או לאו. הפער בין שני הביקורים הוא של שמונה חודשים, כאשר ניתן היה לבצע בדיקות פתע נוספות, על מנת לבדוק את מגוריה התובעת, בעלה וילדיה בבית הוריה.

25.
בביקור הראשון היו בבית ההורים שני ילדים קטנים, כאשר אמה של התובעת טענה שהם ילדיה של התובעת וכי היא מטפלת בהם. החוקרים לא טרחו לברר את שמות הילדים שהיו בבית, על מנת לבדוק אם אכן מדובר בילדי התובעת או לאו (ראה מסמך נ/5).

26.
בנוסף, בביקור הראשון היו בגדים זרוקים על הרצפה, שלטענת אמה של התובעת הם שייכים לתובעת ולבעלה. החוקרים לא ביקשו לבדוק ולא שאלו היכן מונחים המזרונים עליה ישנים התובעת, בעלה וילדיה, או היכן נמצאים הבגדים של הילדים, אלא הסתפקו בהערה שלא מצאו בחדר ספרי לימוד של הילדים (ראה מסמך נ/3 ו-נ/5).

27.
שני הילדים הגדולים יותר של התובעת לומדים בבית הספר בברטעה המערבית. החוקרים לא ניגשו למועצה לבדוק ממתי ילדי התובעת לומדים במסגרת מערכת החינוך של המועצה המקומית, דבר שניתן היה לבדוק בקלות יחסית. אין זה סביר בעינינו כי הילדים נוסעים כל יום מכפר טורה לברטעה המערבית על מנת ללמוד בבית ספר בברטעה המערבית, כשמדובר כאמור בנסיעה ברכב של כשעתיים לפחות לכל כיוון, וזאת מבלי לקחת בחשבון את המעבר במחסומי צה"ל באזור.

28.
הביקור השני שביצעו החוקרים היה כאמור ביום 15/12/09. בדו"ח סיכום החקירה מיום 16/12/09 (ראה מסמך נ/6) נכתב כדלקמן:

"התבקשה בדיקת מגורי התובעת. בתאריך 15/12/09 ביקרנו בבית אביה בברטעה, שם הצהירה כי היא גרה. אביה מסר כי נמצאת בטיפת חלב או בחדרה או בכפר קרע, ביקשנו לראות את דבריה בביתו. אמר לא צריך לא השתנה כלום מפעם קודמת. היות וכך מוחזר התיק למחלקה".


דו"ח הפעולה וזיכרון הדברים מיום 15/12/09 תוכנו זהה לדו"ח סיכום החקירה ואין בו כל פרטים נוספים. מן הראוי היה כי החוקרים יבהירו לאב כי מחובתם לבדוק בתוך הבית את מגורי התובעת וכי הדבר עלול להתפרש לרעת התובעת, כפי שאכן קרה, ולא לעזוב את המקום מבלי לבצע חקירה כלשהי נוספת ו/או לחזור בשעה יותר מאוחרת לביקור נוסף במקום. ההסבר שניתן לכך שהם לא מבקרים בשעות הערב בכפר ברטעה המערבית הוא בגלל שאין שם גבול מסודר ומבחינה ביטחונית אסור להם לבקר במקום לאחר רדת החשיכה. יחד עם זאת, מדובר בביקור שהיה בשעה 11:30 בבוקר וניתן היה לערוך ביקור חוזר בשעה 14:00 או למחרת בבוקר, בשעה 08:00 למשל.

29.
הן התובעת והן בעלה לא נחקרו על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי
ולא נגבתה מהם עדות כלשהי המסבירה מדוע צוין בטופס דין וחשבון רב שנתי מפורט, כי הם ישנים בדירה בכפר ברטעה בסוף שבוע ולא כטענתם, כי הם מתגוררים אצל אביה של התובעת כל ימות השבוע ונוסעים לבקר את קרובי משפחת הבעל בשטחים בימי חמישי ושישי בלבד (ראה עמ' 8 לפרוטוקול מיום 28/6/11 בחקירה הנגדית של התובעת).

30.
לבית הדין הוגשה תעודת עובד ציבור של מר אגבאריה עזיז, רכז גל"ש במוסד לביטוח לאומי בחדרה מיום 9/2/11. בתעודת עובד ציבור מצוין בזו הלשון:


"תוך כדי ביקור החוקרים נכנס אדם שהזדהה כשכן ואמר להם: "זו ח'רטה", במפורש שניתן להבין שהתובעת אינה גרה בנדון. יש לציין כי השכנים מסרו כי התובעת גרה עם בעלה וילדיה בכפר טורה שבשטחים".


לסיכום קבע מר עזיז בזו הלשון:

"לאור כל הממצאים ומביקורי החוקרים שלא נמצאה ולא נחקרה, ומהתרשמותם שלא מצאו חפציה ובגדי ילדיה וספרי הלימוד, הוחלט לבטל לתובעת את התושבות מיום הנישואים דהיינו מיום 28/4/00. ובקשר לבעלה מר עבאדי מוחמד הוחלט לבטל לו את התושבות מיום קבלת מעמד תושב ארעי (א5) דהיינו מיום 19/12/01. יש לציין כי למר מוחמד לא חודש (א5) מיום 20/11/08".

31.
ביקורי החוקרים היו כאמור בתאריכים 19/5/09 ו-15/12/09. אין ביקורים של החוקרים בשנים קודמות. על כן לא ברור כיצד הסיק מר עזיז את המסקנה כי התובעת מתגוררת בשטחים מיום נישואיה, ביום 28/4/00, ולבטל את התושבות של הבעל רטרואקטיבית מיום 19/12/01, כאשר הנתבע לא הביא ראיה כלשהי פרט לאמור בסעיף 5.ז. בדין וחשבון רב שנתי מפורט ששם נכתב לשאלה "האם אתה ישן בדירה הנ"ל" ומי שסימן את הטופס סימן את התשובה "בסוף שבוע" ולא סימן "כל יום".

32.
לאור החקירה השטחית שביצעו חוקרי הנתבע בתיק זה לא ניתן להגיע למסקנה, כי התובעת, בעלה וילדיה מתגוררים באופן קבוע בכפר טורה ולא בבית אביה בכפר ברטעה המערבית – כטענת הנתבע.

33.
התובעת, בניגוד לנתבע, הגישה מסמכים רבים המוכיחים את טענתה כי היא תושבת ברטעה המערבית וגם העידה הנדון בבית הדין ועדותה לא נסתרה על ידי הנתבע. לא מצאנו הצדקה משפטית לשלילת התושבות של התובעת וילדיה וזאת ממועד נישואי התובעת ביום 28/4/00 ושל הבעל מיום 19/12/01.

34.
על כן אנו קובעים כי התובעת וילדיה הינם בגדר תושבים החל מיום 28/4/00 ואילך, בעוד שהבעל הינו תושב ארעי (א5) לתקופה החל מיום 19/12/01 ורק עד יום 20/11/08, היום בו בוטל מעמדו כתושב ארעי על ידי משרד הפנים.

35.
בנסיבות אלה התביעה של הנתבע מהתובעת להחזר קצבת הילדים ששולמה לה, בסך 36,964 ₪ נכון ליום 10/3/10 – מבוטלת בזאת.

36.
כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.

ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.






א. קציר

סגנית נשיא



מר יוסף פנקובסקי
נציג מעסיקים







בל בית דין אזורי לעבודה 6827-09/10 וגדאן עבאדי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/01/2012)