פסקי דין על מחמוד אבו אלהווא

730-08/11 תתע     22/01/2012




תתע 730-08/11 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו אלהווא





בפני
כב' השופט מרדכי כדורי

המאשימה
מדינת ישראל

באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים

נגד

הנאשם
מחמוד אבו אלהווא
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד חנא קובטי

הנאשם בעצמו
מתורגמן ביהמ"ש מר איברהים מוסטפה

הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של נהיגה בקלות ראש, בכך שהסיע במושב האחורי אישה מבוגרת ו-7 קטינים.
כתב האישום תוקן בשלב מאוחר יותר והוספה לו עבירה של הסעת 6 ילדים לא חגורים בחגורת בטיחות.
הנאשם כפר בעובדה שהסיע 7 ילדים וטען שהסיע רק 4 ילדים אשר כולם היו חגורים בחגורת בטיחות, שניים מהם בחגורה האמצעית.

מטעם המאשימה העידו השוטרים יורם רחמים (להלן: רחמים) ועוזי אברהם (להלן: אברהם).
הנאשם העיד לעצמו.

רחמים, לגרסתו, הבחין בנאשם כאשר הוא נוהג ברכב ברחוב הנביאים, וסימן לו לעצור לבדיקה שגרתית. כאשר הנאשם נעצר הבחין רחמים כי במושב האחורי של הרכב 6 ילדים קטנים, שאינם חגורים ולצדם אישה מבוגרת חגורה בחגורת בטיחות. שניים מהילדים ישבו על רצפת הרכב והשאר ישבו צפופים על ספסל הרכב.
במזכר שערך (ת/1) פירט רחמים 5 מהילדים שנסעו ברכב, על פי הצבעת הנאשם, וציין כי לא הספיק לנסוע את פרטיה של נוסעת נוספת.

אברהם לא היה עד לאירוע, וערך את ההזמנה לדין (ת/2) לפי פרטים שקיבל מרחמים. בהזמנה לדין נרשם כי במושב האחורי של הרכב היו 7 ילדים קטינים.

הנאשם בעדותו טען כי הסיע 4 נוסעים בלבד, 3 נוסעים וחמותו.

שקלתי את הראיות שבאו לפניי ובאתי לידי מסקנה כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הסיע 6 קטינים שאינם חגורים ו-2 מבוגרות (ולא 7 קטינים כנטען בכתב האישום). אנמק.

רחמים ערך דוח מפורט בו ציין את נסיבות האירוע.
לא מצאתי סיבה לפקפק בגרסתו המבוססת על המזכר האמור.
אינני מוצא ממש בסברת הנאשם כי רחמים התייחס לקטינים שעמדו מחוץ לרכב כנוסעים ברכב. רחמים ציין באופן ברור כי כאשר עצר את רכב הנאשם ראה כי במושב האחורי ישבו 6 ילדים קטינים ואישה מבוגרת.
כפי שהעיד רחמים, פרטיהם של הקטינים נרשמו על ידו מפיו של הנאשם ועל פי הצבעתו. ככל שלא קיימת התאמה בין זהותם של הקטינים שנסעו ברכב לבין פרטי הקטינים שנרשמו על ידי רחמים במזכר, הרי שהדבר נובע ממידע לא מדויק שנמסר לו על ידי הנאשם. מכל מקום, אני מתקשה לקבל את טענת הנאשם כי בתו ג'סמין לא נסעה ברכב. במהלך עדותו אף העיד הנאשם כי ג'סמין היתה בין הנוסעים, אך לאחר מכן חזר בו (עמ' 5 לפרו' ש' 5).

לעומת זאת, אני מתקשה עד מאוד לקבל את גרסת הנאשם. מדובר בגרסה שאינה עקבית ואינה מעוררת אמון.
כאמור, במועד ההקראה טען הנאשם כי הסיע 4 ילדים, 2 מהם נחגרו בחגורת בטיחות אחת.
בעדותו לפניי שינה הנאשם את גרסתו וטען כי הסיע 3 נוסעים בלבד בנוסף לחמותו.
אילו היה ממש בטענת הנאשם כי הסיע 4 נוסעים בלבד, לא היה הוא נדרש לחגור 2 מהם בחגורת בטיחות אחת.

גם תגובתו של הנאשם במועד האירוע לשוטר אברהם אינה מתייחסת לגופו של אישום, אלא למספר הנוסעים ברכב במועד בו הגיע לזירה השוטר האמור. היה מקום לצפות כי הנאשם יתייחס בדבריו למצב העובדתי כפי היה במועד בו הבחין בו רחמים, ולא במועד בו הגיע לזירה אברהם.

זאת ועוד, הנשם טען במועד ההקראה כי לקח את פרטיהם של 3 אנשים שהבחינו באירוע. כמו כן, מסר הנאשם במועד ההקראה כי חמותו נכחה ברכב במועד האירוע.
באותו מועד הוסבר לנאשם, שאיננו מיוצג, הכלל לפיו הימנעותו של בעל דין מלהגיש ראיה המצויה באמתחתו מבססת הנחה כי אילו היתה אותה ראיה מוגשת היה הדבר פועל לחובתו. חרף הבהרה זו
נמנע הנאשם מלהעיד מי מהעדים האמורים.
טענת הנאשם כי סניגור ששכר לא הבהיר לו את חשיבות העדת העדים הנ"ל אינה מסייעת בידו לאחר שהדברים הובהרו לו בצורה ברורה על ידי ביהמ"ש.

לאור כל האמור, ועל אף שהלכה למעשה מדובר בעדות יחידה, אני מוצא את עדותו של השוטר רחמים אמינה ומהימנה.
אולם, לא מצאתי בראיות אסמכתא לכך שברכב נסעו 7 ילדים ונוסעת מבוגרת, אלא, שפי שציין רחמים בת/1, 6 ילדים ונוסעת מבוגרת. מסקנה זו מקבלת חיזוק מהעובדה שרחמים ציין את פרטיהם של 5 ילדים, וציין כי לא הספיק לרשום את פרטיו של ילד נוסף.

האישום של הסעת נוסעים שאינם חגורים כלול באישום העיקרי התלוי ועומד נגד הנאשם, ובהסכמת התביעה אינני רואה מקום להרשיעו באישום זה בנוסף.

לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש, בכך שהסיע ברכבו 6 קטינים במושב האחורי שאינם חגורים בחגורת בטיחות.

האישום של הסעת נוסעים שאינם חגורים מבוטל.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה בקלות ראש.
על פי המפורט בהכרעת הדין הסיע הנאשם ברכבו 6 ילדים שאינם חגורים, 2 מהם ישבו על רצפת הרכב ואחרים צפופים על הספסל האחורי.
אישה מבוגרת ישבה במושב הקדמי כאשר היא חגורה.
מדובר בעבירה חמורה ביותר. דומה שאין צורך להכביר מילים על הסכנה שיצר הנאשם בכך שהסיע קטינים בצורה מסוכנת וחסרת אחריות. תאונה קלה עלולה היתה להביא לתוצאות הרות אסון למי מהקטינים שנסעו ברכב. הנאשם התעלם מכל זה ובחר להסיע את הקטינים כפי שהסיע אותם.
עברו של הנאשם מכביד ומלמד כי הנאשם אינו מפנים את החובה המוטלת עליו, כאוחז בהגה, למלא את הוראות דיני התעבורה ובכך למנוע סיכון ממנו עצמו ומן המשתמשים האחרים בדרך.
לנאשם 44 הרשעות קודמות, בהן עבירות של הסעת נוסעים שאינם חגורים, נהיגה ללא חגורת בטיחות, טלפון, מהירות ועוד ועוד.
נראה כי אין מנוס מלמצות את הדין עם הנאשם על מנת למסור מסר מרתיע לנאשם עצמו ולאחרים מפני זלזול כה בוטא בכללי ההתנהגות בכביש ובסיכון חיי אדם (השוו: עפ"ת (י-ם) 35558-03-10 אמיר נ' מדינת ישראל
).

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים החל מיום 1/3/2012.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1/3/2012.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.
<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי
, שופט

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
תת"ע 730-08-11 מדינת ישראל
נ' אבו אלהווא
22 ינואר 2012
1
1








תתע בית משפט לתעבורה 730-08/11 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו אלהווא (פורסם ב-ֽ 22/01/2012)