פסקי דין על אברהם גזונטהייט | פסקי דין על מאיר ליפשס | פסקי דין על מ.ליפשס החזקות | פסקי דין על חברת ברזברין בעמ ואח' |

55366-12/11 א     23/01/2012




א 55366-12/11 אברהם גזונטהייט נ' מאיר ליפשס, מ.ליפשס החזקות בע"מ, חברת ברזברין בעמ ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 55366-12-11 ליפשס ואח'

נ' ערד השקעות ופתוח תעשיה בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופטת
רות רונן


מבקשים

אברהם גזונטהייט
ע"י ב"כ עו"ד סול


נגד


משיבים

1
.
מאיר ליפשס

2
.
מ.ליפשס החזקות בע"מ

ע"ע ב"כ עוה"ד לנדה
, שרביט וויגודה
3. חברת ברזברין בעמ
4. ערד השקעות ופתוח תעשיה בע"מ
משיבות 3-4 ע"י ב"כ עוה"ד לשם
, מנשה
, בר און-גיל וארז
5. מלם - תים
בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד וול, בן בסט ואלון
6. שלמה איזנברג




החלטה


בקשה להורות על צירוף המבקש כמשיב נוסף לבקשה למתן צו מניעה זמני.

המבקש (להלן: "גזונטהייט") טען כי יש להורות על צירופו משום שהוא בעל דין דרוש וחיוני לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בשאלות הטעונות הכרעה בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה על ידי המשיבים 1-2 (להלן: "המבקשים"). גזונטהייט טען כי הוא אכן בעל דין דרוש וחיוני, שכן זכויותיו עלולות להיפגע מהחלטת בית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני.

לטענתו של גזונטהייט, המבקשים הודו בנחיצותו להליך, בכך שצירפו אותו כנתבע בהליך העיקרי. הוא טוען כי אף המשיבות 3-5 (להלן: "המשיבות") אינן חולקות על היותו צד נחוץ, כעולה מעמדתן בתשובות לבקשה לצו מניעה זמני. בתשובות אלה טענו המשיבות כי טענותיהם של המבקשים בבקשה לצו מניעה זמני יכולות להיטען רק על ידי "בעלי מניות בערד" (היא המשיבה 3, והיא תכונה להלן: "ערד"), וגזונטהייט הוא בעל מניות בערד. מאחר שהמשיבות טענו כי היריבים האמיתיים לשיטתן הם בעלי המניות בערד, הן אינן יכולות להתנגד לצירופו של בעל מניות כזה כצד להליך הביניים.

צירוף גזונטהייט ישרת את האינטרסים של כל הצדדים, כך נטען, משום שהוא יוכל להשמיע את עמדתו, ואילו המשיבות יוכלו להשיב לטענותיו. גם בית המשפט יוכל באופן הזה להכריע בצורה שלמה בבקשה לצו המניעה, על בסיס כל המידע הרלוונטי.

גזונטהייט כפר בטענת המשיבות כי הוא לא פעל בזמן אמת ולא ניסה למנוע את כינוסה של האסיפה הכללית במשיבה 5 (להלן: "מלם"). בהקשר זה טען גזונטהייט כי אין קשר בין פעולתו לבין השאלה האם הוא בעל דין נחוץ להליך דנן. לטענתו, הצורך שלו להצטרף להליך נוצר רק לאחר שהוגשה תביעת המבקשים, ובקשת ההצטרפות שלו הוגשה שלושה ימים לאחר מכן. לא נדרש תצהיר לצורך בקשת ההצטרפות שכן היא התבססה על נימוקים משפטיים ועל עובדות שעלו מהמסמכים של המשיבות עצמן.

עוד נטען כי מניעיו של גזונטהייט אינם רלוונטיים אף הם לצורך הכרעה בבקשתו להצטרך להליך. על כל פנים, כך נטען, תוצאה שתאפשר למיעוט בערד שאינו נגוע בענין אישי לבחון את תנאי ההעסקה של המשיב 6 (להלן: "אייזנברג"), תשמור בראש וראשונה על האינטרסים של ערד ולא על אלה של בעלי מניות כאלה או אחרים.

גזונטהייט טען כי צירופו כמשיב לא יקפח את זכויותיהן של המשיבות, וכי הוא מסכים כי הן ישיבו לתגובה שתוגש מטעמו 7 ימים לאחר הגשתה.

המשיבות התנגדו לבקשה. הן טענו כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, על ידי מי שמצוי בסכסוך אישי עם אייזנברג. לטענתן, כל מטרתה של הבקשה היא לבצע מקצה שיפורים בבקשה למתן צו מניעה זמני. המשיבות טענו כי המבקשים לא ראו את גזונטהייט כבעל דין נחוץ – והראיה היא כי הן לא צירפו אותו מלכתחילה לבקשתן לצו מניעה זמני. עוד נטען כי למעשה מבוקש כי גזונטהייט יהיה מבקש נוסף ולא משיב נוסף, ומטעם זה אין להיעתר לבקשה. זאת משום שגזונטהייט בחר להצטרף כמשיב לבקשה כדי להתחמק ממילוי הדרישות ממבקש בבקשה לסעד זמני (הדרישה להגיש תובענה, להמציא התחייבות עצמית וערבות, לצרף תצהיר, להיות נקי כפיים ולא להשתהות). צירוף גזונטהייט כמשיב לא יאפשר לבית המשפט לפסוק סעד לזכותו, שכן הוא לא תבע כל סעד בעצמו. לכן צירופו יהיה חסר משמעות.

עוד נטען כי הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין, משום שגזונטהייט אינו בעל דין נחוץ. זאת משום שהוא לא ניסה למנוע בזמן אמת את כינוסה של האסיפה הכללית של מלם, ואת בקשתו הנוכחית הוא הגיש בשיהוי ניכר, הפוגע בזכויות המשיבות. בהקשר זה נטען גם כי גזונטהייט הוא בעל מניות בערד ומכיר היטב את הפרוצדורה בה היא נוקטת מימים ימימה ביחס לאופן ההצבעה שלה באסיפות כלליות של מלם.

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה משום שהיא אינה נתמכת בתצהיר, וכי צירוף גזונטהייט יסרבל את הדיון שלא לצורך תוך פגיעה במשיבות שכנגדן ניתן צו ארעי ביחס לתוצאות ההצבעה.

המבקשים (קרי המשיבים 1-2 בבקשה דנן) הגיבו אף הם לבקשת גזונטהייט, תמכו בה ועתרו כי בית המשפט יצרף אותו כמשיב נוסף בבקשה.

דיון
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, יש להבהיר כי חרף העובדה שגזונטהייט מבקש להצטרף לבקשה כמשיב, בקשתו היא למעשה בקשה להצטרף להליך כמבקש נוסף. מסקנה זו נובעת מהעובדה כי גזונטהייט, הטוען כי תוצאות ההליך עלולות לפגוע בו, לא ייפגע אם הבקשה תתקבל – אלא רק אם הבקשה לצו מניעה זמני תדחה. האינטרס של גזונטהייט – כפי שהוא עולה מבקשתו ומהתגובה לתשובות המשיבות, כמו גם מתשובת המבקשים לבקשתו הנוכחית של גזונטהייט – הוא אינטרס זהה לזה של המבקשים, קרי – שהבקשה לצו מניעה זמני תתקבל.

בנסיבות כאלה, יש פגם בבקשת גזונטהייט להצטרף להליך כמשיב. ראשית, מבחינה פורמלית, בית המשפט לא יוכל ככלל להעניק סעד למי שהוא משיב בבקשה, ולא עתר בעצמו לקבלת כל סעד שהוא. לכן, לכאורה, אם יידחו טענות המבקשים בבקשה, לא יהיה בעובדה שגזונטהייט הוא צד להליך כדי לסייע להן או לו, שכן כאמור הוא עצמו לא עתר לקבל סעד כלשהו.

יתרה מזאת, כפי שציינו המשיבות, מי שמבקש להיות "מבקש" בבקשה לצו מניעה זמני, כפוף למספר חובות. כך בין היתר עליו להגיש את בקשתו כשהיא נתמכת בתצהיר, לצרף לבקשה התחייבות, וכן עליו לעמוד בתנאים שונים להגשת בקשה כגון זו, ובין היתר התנאי לפיו יש להגיש בקשה לצו מניעה זמני ללא שיהוי.

מתן אפשרות לגזונטהייט להפוך ל"מבקש" בבקשה ב"דלת האחורית", ללא שעמד בתנאים הנדרשים לכך ממבקש, עלול לכן לפגוע בזכויות המשיבות. כך, לו היה גזונטהייט מגיש בקשה נפרדת בעצמו לצו מניעה זמני, היו המשיבות יכולות להתמודד עם בקשה כזו, תוך העלאת טענות כנגד גזונטהייט, ובין היתר טענות ביחס למועד הגשת הבקשה. לא יהיה זה סביר לכן למנוע מהמשיבות את האפשרות להעלות את טענותיהן ביחס לגזונטהייט כמבקש, רק משום שהוא הצטרף להליך כ"משיב".

טעם נוסף (אם כי משמעותי פחות) לדחיית הבקשה, הוא העובדה כי קבלתה אכן תסרבל את הדיון, שכן היא תחייב מתן שהות לגזונטהייט להשיב לבקשה לצו מניעה זמני, ושהות נוספת למשיבות – להשיב לתשובתו של גזונטהייט (תשובה שהיא הכרחית משום שכפי שהובהר בין גזונטהייט לבין המשיבות קיימת חזית מחלוקת, שכן גזונטהייט הוא למעשה מבקש נוסף).

לכן, מכול הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את בקשת ההצטרפות של גזונטהייט.
אני מחייבת אותו בהוצאותיהן של המשיבות 1-2 והמשיבה 3 בסכום של 3,000 ₪ לכול קבוצת משיבות.

ישיבת יום 25.1.12 תתקיים אם כן במועדה.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 55366-12/11 אברהם גזונטהייט נ' מאיר ליפשס, מ.ליפשס החזקות בע"מ, חברת ברזברין בעמ ואח' (פורסם ב-ֽ 23/01/2012)