פסקי דין על עבדאללה רחאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

50598-09/11 בל     22/01/2012




בל 50598-09/11 עבדאללה רחאל נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני








בפני

כב' השופטת עידית איצקוביץ


המערער

עבדאללה רחאל
ע"י ב"כ עוה"ד רוני אסלייח


נגד


המשיב

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד מוניר ח'יר



פסק דין


1.

בפני
י ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים, אשר קבעה בישיבתה המסכמת מיום 1.9.2011, כי למערער 0% נכות יציבה בגין פגיעה בעבודה מיום 7.11.2003 וכן קבעה נכויות זמניות. הוועדה קבעה כי למערער 10% נכות בגין הגבלה בתנועות בעמוד השדרה המותני לפי סעיף 37(7) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, תוך ניכוי 10% בגין מצב קודם.

2.

אין זו הפעם הראשונה שעניינו של המערער נדון בבית הדין.
הוועדה נשוא הדיון התכנסה בעקבות פסק הדין של כב' הנשיאה בפועל - השופטת איטה קציר, מיום 14.3.2010 (תיק בל 1980/09), אשר החזיר את העניין לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב, עם הוראות כדלקמן:
(ה)
קביעת המצב הקודם
-


...
הוועדה לא פירטה מהם השיקולים שמכוחם ניתן לקבוע כי למערער היה בעבר ליקוי מוגדר


או לקבוע באיזו סבירות


ניתן היה לקבוע קיומו של המצב הקודם אילו נבדק המערער עובר לאירוע, ולא הבהירה כיצד יש


בממצאים הקליניים שנמצאו במערער כדי להעיד על כך שהוא סבל מהגבלה בעמוד שדרה מותני עובר לאירוע, באופן שמצדיק ניכוי מצב קודם. בכך מוצאת אני כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.


ו)





אי התייחסות


הוועדה


לנכויות הזמניות


-

אומנם אין


בפרוטוקול הוועדה התייחסות לנכויות


זמניות, והמערער לא הצביע על קביעות קודמות כלשהן בעניין זה לרבות רישום בתיעוד רפואי כלשהו.

עם זאת, משמוחזר עניינו של המערער לוועדה כאמור, מתבקשת היא להתייחס לטענות המערער בעניין הנכויות הזמניות. ככל שבידי המערער להמציא תיעוד רפואי בהקשר לכך, מתבקש הוא להמציאו לוועדה.


ז)





התייחסות הועדה למסמכים הרפואיים-



הכלל הוא כי ועדה רפואית הדנה בעניינו של נבדק, עליה לציין את עיקרי המסמכים שהיו בפני
ה ואשר בהסתמך עליהם היא קבעה את ממצאיה. יחד עם זאת, הוועדה אינה מחוייבת להכנס לפרטיו של כל מסמך ומסמך.


ו


עם זאת, באשר למסמך הרפואי מיום 28.04.09 עליו הצביע ב"כ המערער, שאומנם אין המדובר ב"חוות דעת מומחה" כפי שטוען ב"כ המשיב, אך ללא ספק מדובר במסמך רפואי מהותי שהופק על ידי מומחה בכירורגיה אורטופדית, הכולל התייחסות למצבו של המערער המצדיק, לכאורה, הפעלת שיקול דעת בדבר קביעת נכות בתחום האורטופדי, ומשכך מחייב הוא ולו התייחסות עניינית של הוועדה לתוכנו.

בהתעלמותה של הוועדה מהמסמך הרפואי האמור, מוצאת אני כי נפל פגם משפטי המחייב החזרת עניינו של המערער אליה, על מנת שתעיין בו ורק לאחר מכן תסכם מסקנותיה, תוך התייחסות מפורשת למסמך הנ"ל.


3.
להלן עיקר טענות ב"כ המערער
:

א.

טעתה הוועדה עת החליטה לנכות בגין מצב קודם בשיעור 10%, אף שלא נימקה מדוע וכיצד העריכה את מצבו הקודם של המערער.

ב.

לא ברור כיצד הוועדה טוענת מחד שאין בפני
ה מסמכים ומאידך, בהתאם לחומר העומד לרשותה, קובעת כי קיים מצב קודם.

ג.

הוועדה לא הצביעה על מצב קודם מהותי. גם אם המערער טופל בשל כאבי גב, לא ברור כיצד נקבעה דרגת נכותו של המערער (בעבר) בשיעור של 10%.

ד.

הוועדה לא התייחסה למסמך רפואי מיום 28.4.09, כפי שנדרש בפסק הדין.

4.
להלן עיקר טענות ב"כ המשיב
:

א.

הוועדה מצאה תיעוד מפורש של הגבלה קלה כ-4 חודשים לפני הפגיעה בעבודה, כאשר מהתיק הרפואי של המערער עולה תמונה של סבל במשך חודשים רבים בגב התחתון עם דיסקופטיה וממצאים לא תקינים.

ב.

הוועדה התכנסה שלוש פעמים וביקשה תיקים נוספים של המערער. התיק הכללי הממוחשב של המערער היה בפני
הוועדה והמערער הודיע כי אין לו תיקים נוספים.

ג.

הוועדה התייחסה באופן מנומק למסמך רפואי מיום 28.4.09, כפי שנדרש בפסק הדין.

ד.

הוועדה מילאה את הוראות פסק הדין במלואן.

5.

דיון ומסקנות:

כאשר עניין מוחזר לוועדה לעררים מכוח

פסק דין
, על בית הדין לבחון האם הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין באופן מלא, אם לאו.
לעניין קביעת הנכויות הזמניות, סבר ב"כ המערער כי הוועדה קיימה את פסק הדין.

ב"כ המערער טען כי הוועדה לא ענתה על דרישות פסק הדין בעניין ניכוי הנכות בגין המצב הקודם של המערער, וכן כי לא התייחסה כראוי למסמך רפואי מיום 28.4.09.

הוועדה נשוא הדיון ישבה לאחר פסק הדין ארבע פעמים:

א.

בישיבה מיום 6.5.10 התייחסה הוועדה למסמך מיום 28.4.09 וציינה: "במסמך זה אין כל התייחסות למידת ההגבלה בתנועות הגב או הצוואר, אלא צוין שהתנועות כואבות ומוגבלות.
slr
נמצא ע"פ המתואר חיובי. הוועדה לא התרשמה על קיומו של ממצא זה במהלך בדיקתה. הוועדה בישיבתה הקודמת התייחסה לעניין תלונותיו בע"ש, צילומים והנכות הנובעת מתלונות אלו בהקשר לתאונה הנדונה וכן לעניין הממצאים בצילום הרנטגן"

.
הוועדה ביקשה לקבל תיקים - כללי ואורטופדי של המערער ולהתכנס שוב לאחר קבלתם.

ב.

הוועדה התכנסה ביום 19.8.10 לאחר שהתקבל תיק רפואי ממוחשב החל משנת 2003, וציינה כי ברישום מ-11.7.03, דהיינו כ-4 חודשים טרם קרות האירוע הנדון, נכתב "מתלונן על כאבים בגב תחתון מזה חודשיים בבדיקה נמצא יישור הלורדוזה הגבלה בתנועות ונוקשות של השרירים. בביקור נוסף 3 ימים מאוחר יותר נכתב כי בצילומי הרנטגן הודגמו דיסקופטיה דגנרטיבית 5
l
-4
l
, הוזכר בשנית כי תלונותיו נמשכות מזה כחודשיים והופנה לטיפול פיזיותרפי. תיעוד זה לכשלעצמו יש בו כדי להצביע על מצב קודם של הפרעות בגב שהתבטאו הן בבדיקה הגופנית והן בצילומי הרנטגן. הנפגע יליד 1942 ולא הוצג בפני
הוועדה כל תיעוד המתייחס לבעיותיו הרפואיות עד שנת 2003".

על אף שהוועדה סברה כי יש באמור לעיל בכדי להצדיק את החלטתה, היא ביקשה לקבל כל התיקים הרפואיים של המערער "החל מנערותו ועד שנת 2003".

ג.

ביום 17.2.11 ישבה הוועדה שוב, אך מאחר ולא קיבלה את התיקים המבוקשים (ולא הסתפקה באישור מטעם עו"ד לפיה המערער לא היה בטיפול אורטופדי לפני שנת 2003), היא לא סיכמה את הדיון, אלא חזרה על בקשתה להשלמת חומר רפואי.

ד.

בישיבתה המסכמת מיום 1.9.11, ציינה הוועדה כי היא לא קיבלה כל מסמך רפואי עובר לשנת 2003, לא מן המערער ולא מן המשיב.

הוועדה סיכמה, כי מן החומר אשר עמד לרשותה עלה בברור כי כמה חודשים עובר לתאונה כבר טופל המערער במרפאה בשל כאבי גב תחתון מלווים בהגבלות בתנועה ואף בוצע בירור רדיולוגי בנושא. לפי תיאור סבלו של המערער וממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה עובר לתאונה, והנתמכים בממצאי הבדיקה הרדיולוגית, סברה הוועדה כי הוא סבל (אז, בטרם התאונה בעבודה) מנכות בשיעור 10% בשל הגבלה בתנועות הגב התחתון, מה שמצדיק את הניכוי בגין "מצב קודם".
כן קבעה הוועדה בישיבתה המסכמת נכויות זמניות בגין הפגיעה בעבודה.

באשר למסמך רפואי (סיכום ביקור אצל רופא אורטופד - ד"ר ג'מאל עונאללה), התייחסה הוועדה באופן מפורט וראוי בישיבתה הראשונה, תוך התייחסות לתיאור של תנועות "כאובות ומוגבלות" מבלי שצויינה במסמך מידת ההגבלה. באשר לממצא של
slr
חיובי, הוועדה לא התרשמה מאותו ממצא בבדיקתה הקלינית.

בהתאם להלכה הפסוקה רשאית הוועדה לחלוק על מסקנות שבחוות דעת של רופא מומחה בהתבסס על שוני בממצאים. הלכה זו חלה, עוד ביתר שאת, עת מדובר במסמך רפואי – סיכום ביקור – שאינו חוות דעת.
בנקודה זו קיימה הוועדה את הנדרש ממנה בפסק הדין.

באשר לניכוי של אחוזי הנכות בשל מצב קודם, עמד בפני
הוועדה התיק הממוחשב של המערער החל משנת 2003, כאשר הוועדה התאמצה לקבל תיקים של המערער בשנים קודמות לשנה זו, ללא הצלחה.
הוועדה מצאה רישומים בתיק הרפואי של המערער, אשר כאמור לא היה מלא, המצביעים על תלונות, בדיקה, טיפול ובדיקות הדמיה, זאת מספר חודשים לפני הפגיעה בעבודה, אשר לדעת הוועדה הצדיקו, באותה עת, קביעת דרגת נכות למערער בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני. על כן, סברה הוועדה כי יש לנכות את נכויותיו של המערער, שנקבעו לפי בדיקתו על ידי הוועדה באותו שיעור של 10%, עקב המצב הקודם.

עליי לציין כי התרשמתי במקרה זה מיסודיותה של הוועדה, שלא הסתפקה בהנמקה שטחית, אלא ניסתה לערוך בירור מעמיק על מנת לקיים את דרישות פסק הדין.

הנני סבורה כי הוועדה קיימה את כל הנדרש ממנה בפסק הדין על הצד הטוב ביותר וכי אין כל פגם משפטי בהחלטתה.

6.

לאור האמור, הערעור נדחה.

בהתחשב כי מדובר בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

7.


כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום
מקבלת פסק הדין.

ניתן היום כ"ז טבת תשע"ב

, 22/01/2012 בהעדר הצדדים.











בל בית דין אזורי לעבודה 50598-09/11 עבדאללה רחאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/01/2012)