פסקי דין על גלינה בוגומזוב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אמות השקעות | פסקי דין על שופר סל ואח' |

35263/07 א     22/01/2012




א 35263/07 גלינה בוגומזוב, המוסד לביטוח לאומי נ' אמות השקעות בע"מ, שופר סל בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

בס"ד
24/1/012

ת"א 35263-07 בוגומזוב ואח' נ' אמות השקעות בע"מ ואח'







בפני

כב' השופט
מנחם (מריו) קליין


התובעים/המבקשים:

1
.
גלינה בוגומזוב

2
.
המוסד לביטוח לאומי


נגד


הנתבעים/המשיבים/המבקשים הנגדיים:

1. אמות השקעות בע"מ
2. שופר סל בע"מ
3. מרכז הקריה בע"מ



החלטה

רקע

גב' בוגומזוב גלינה (להלן: "המבקשת") נפגעה בתאונה ביום 06.09.04 , כשהחליקה על כבש מתכת עליו פסעה.
ביום
27/05/07
הוגשה תביעתה לבית המשפט.
במהלך השנים 2008 עד 2010 התנהלו ארבעה קדמי משפט
בפני
כב' השופטת מיכל שריר.
עקב פרישתה של כב' השופטת שריר משיפוט הועבר התיק לטיפולי ונקבע לו מועד הוכחות ליום 21/3/011. בסיום שמיעת הראיות ביקשו הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב. לאחר שניתנו אורכות להגשת הסיכומים הוגשו הסיכומים האחרונים מטעם נתבעות 1 ו-3 ביום 25.08.11 . פסק הדין ניתן ביום 28.10.11 (להלן: "פסק הדין").

ביום 09.11.11 הוגשה בקשה מטעם המבקשת לתיקון טעות קולמוס בפס"ד. ב"כ המבקש המלומד טען כי בפסק הדין נשמט עניין הוצאות המשפט שעל הנתבעות לשלם, ועל כן מתבקש בית המשפט לתקן טעות זו בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").
בתגובתו מיום 17.11.11 ציין ב"כ המשיבות 1 ו-3
כי דין בקשת המבקשת להידחות שכן התיקון הנטען על ידי המבקשת אינו בא בגדרו של סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.

כמו כן הגישו המשיבות מצידן בקשה לתיקון ולפיה נפלה שגגה בפסק הדין בכל הנוגע לחיוב תוספת הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן.
ביום 23.11.11 הוגשה תשובת המבקשת הדוחה את הבקשה לתיקון של המשיבות ובה נטען שטענות המשיבות נטענו רק לאחר בקשת התיקון על ידי המבקשת וזאת מטעמי 'איזון' בלבד וכי את הטענות לעניין תוספת הריבית וההצמדה יש להעלות במסגרת ערעור בלבד שכן מדובר בהחלטות מהותיות בפסק הדין.
בהחלטתי מיום 24.11.11 הצעתי לצדדים להגיע להסדר דיוני ואם לאו, להגיש רשימת תאריכים מתואמים לקיום דיון בעניין. ביום 08.12.11 הוגשה רשימת תאריכים מתואמים וקבעתי את התיק לדיון.
ביום 19.01.12 הוגשה תגובת התובעת 2 לבקשת המשיבות לתיקון טעות ובה נטען כי הבקשה שגויה שכן קביעתו של בית המשפט לעניין הפרשי ההצמדה וריבית היא קביעה מהותית אשר אינה מתאימה לתיקון של טעות סופר.

ביום 21/2/012 נערך הדיון בנוכחות ב"כ הצדדים ובו נדונו שני העניינים. ב"כ המבקשת המלומד חזר על טענותיו לעניין תיקון טעות סופר וציין עוד שלא נפסקו הוצאות עבור שכר טרחת המומחה הרפואי וכן שכ"ט המהנדסת המומחית ששכרה עמד על 10,000 ₪ וכי בית המשפט שמט בשגגה את עניין ההוצאות ועל כן מדובר בטעות שקל לתקנה במסגרת ס' 81(א) לחוק בתי המשפט.
ב"כ המשיבות טענה כי בית המשפט התכוון שלא לפסוק הוצאות ואין מדובר בהשמטה ואילו בקשת המשיבות לתיקון בעניין תוספת הצמדה וריבית – בדין יסודה שכן מהתחקות אחר כוונת בית המשפט עולה כי בית המשפט התכוון לתוספת הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ולא מיום הגשת התביעה ומשמדובר בתיקון טעות סופר אין צורך להגיע אל בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע לאמור:


"מצא בית משפט כי נפלה טעות ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה – "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

בע"א 2005/03
גילה ברנר נ' אברהם ברנר
(פורסם בנבו) צויין:


"סעיף 81 לחוק בתי המשפט... מסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק הדין או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו".

סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 81 לא נועדה לאפשר לשופט תיקון שגגות מהותיות בפסק הדין, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכונן מלכתחילה לומר בפסק דינו (ראה
רע"א 9066/01
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חיים שטיינר,
תק-על 2002 (1) 31).

מדובר בעיקר בתיקון שיבושים טכניים שחלו בפסק הדין וברור שתיקון טעויות מהותיות או השלמת חסרים מהותיים בפסק הדין יכולים להיעשות רק על דרך הערעור (ראה
ע"א 9085/00,
אברהם שטרית ואח' נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 402).

מן הכלל אל הפרט

בנסיבות המקרה דנן אני מקבל את בקשת המבקשת ודוחה את בקשת המשיבות.
בקשת המבקשת לעניין הוצאות המשפט בדין יסודה. אכן נשמט מפסק דיני עניין חיוב בהוצאות המשפט והדבר נבע מהסח הדעת ולא בהחלטה מהותית ועל כן אני מורה לנתבעות לשאת בהוצאות המשפט של התובעת 1. ככלל אני סבור שלעניין פירוט הוצאות המשפט יש לפעול על פי תקנה 513 לתקנות הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת כי שמדובר בהוצאות שסכומם עולה מהחומר שבתיק ויש לפנות למזכיר הראשי של בית המשפט או אל סגנו ובאשר להוצאות הטעונות שומה יש לפנות בבקשה לרשם והרשם יאשרן אם סבור הוא שהן סבירות. במקרה דנן משפירט ב"כ המבקשת את שכר טרחת המומחה הרפואי ושכר טרחת המהנדסת ועל מנת שלא לסרבל עוד את התיק אני קובע כי ההוצאות שפירט ב"כ המבקשת הן בכלל הוצאות המשפט ועל אף ששכר הטרחה של המהנדסת גבוה יחסית – הרי שהוא סביר משהעידה המומחית שזהו שכרה ולא הועלתה כל טענה נגדית לעניין זה, אני מאשר אף את 'הוצאת משפט' זו.
באשר לבקשת המשיבות לעניין תוספת הריבית וההצמדה אין צורך לנסות ולהתחקות אחר כוונת בית המשפט שכן כוונתי הייתה כפי שנכתבה בפסק הדין
ועל כן משלא מדובר בטעות שבהיסח הדעת אלא בתקיפת החלטה מהותית הרי שהדרך לבצע תקיפה זו היא על ידי ערעור לבית המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, וכיוון שהטעות כאמור נוגעת רק לי, לא ראיתי לעשות צו להוצאות בגין הדיון שבפני
י.


5129371
13
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 35263/07 גלינה בוגומזוב, המוסד לביטוח לאומי נ' אמות השקעות בע"מ, שופר סל בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/01/2012)