Google

אוריאל בן אסולי - בועז הראל, שמשון מנורי, מדינת ישראל

פסקי דין על אוריאל בן אסולי | פסקי דין על בועז הראל | פסקי דין על שמשון מנורי | פסקי דין על מדינת ישראל |

25561-07/11 א     19/01/2012




א 25561-07/11 אוריאל בן אסולי נ' בועז הראל, שמשון מנורי, מדינת ישראל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 25561-07-11 הראל נ' בן אסולי ואח'

תיק חיצוני
:




לפני
כב' השופטת
ריבה ניב


המבקש/ נתבע 1

אוריאל בן אסולי


נגד


המשיב/ תובע:
משיבים פורמאליים/ נתבעים 2,3:

1. בועז הראל
2. שמשון מנורי
3. מדינת ישראל



החלטה בבקשה להפקדת ערובה

לפני בקשה להפקדת ערובה.

1.
התובע, בעל בית דפוס, הגיש תביעתו כנגד המבקש שהינו עו"ד, כנגד הנתבע 2 – רו"ח וכנגד מדינת ישראל
– מע"מ. מכתב התביעה עולה כי בשנת 2005 הוגש כתב אישום כנגד התובע (ת.פ 2437/05 (שלום) רמלה), בשל אי הגשת דו"חות מע"מ תקופתיים לתקופה הרלוונטית. התובע הודה בעובדות כתב האישום והורשע על בסיס זה. בין הצדדים התנהלו מגעים על מנת להגיע להסדר טיעון ביחס לגזר הדין.

2.
לטענת התובע, בהתאם להסכמות, העביר למבקש שיק בסך 100,000 ש"ח על מנת שזה יעבירו
למע"מ, אך הלעה לא עשה כן ואף לא עדכן את בית משפט. לא העביר סכום זה ליעדו ולא טרח לעדכן את בית המשפט בכך. התובע ריצה תקופת מאסר בת שנה.

3.
תביעתו כנגד המבקש הוגשה בעילה של הפרת חובה חוזית וחובה חקוקה והתרשלות. כן תבע בגין הפסד השתכרות בסכום של 20,000 ש"ח לחודש, למשך שנתיים ונזקים לא ממוניים. לצרכי אגרה, העמיד תביעתו על סך 1,000,000 ש"ח.

4.
המבקש ביקש כי בית המשפט יורה למשיב להפקיד סכום בסך 100,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיו. לטענתו, לא התגבש כל הסדר טיעון. ביחס לשיק- טען המבקש כי המשיב פנה אליו ואמר לו כי רו"הח מנהל מו"מ לפשרה עם שלטונות מע"מ, עוד טען כי עורכי דין שייצגו את המשיב בהליך אחר, ביקשו להעביר דרכו (דרך המבקש) לרו"ח סכום הוצאות שנפסק לטובת המשיב בהליך אחר. המבקש טען כי מצבו הכלכלי של המשיב בכי רע - חובותיו עומדים על מעל מכ – 2 מיליון ₪ וכי הוא חב למבקש כ – 150,000 ₪ עבור שכ"ט ב – 15 תיקים משפטיים שעדיין לא שולמו לו.

5.
לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה. אפשרות הפנייה לבית המשפט היא חלק מהזכויות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואין לחסמה מפניו. לשיטתו, השימוש בתקנה זו נעשה רק בהליכי ערעור ולא בערכאה ראשונה, למעט בעניינים של תובעים תושבי חוץ או כשמדובר בחברות. לטעמו, על בית המשפט לברר את התביעה ולא לבחון סיכוייה כעת.

6.

דיון
הבקשה נסמכת על תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1974, המתירה לבית המשפט לחייב תובע ליתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אם תידחה התביעה. הכלל הוא כי בית המשפט נעתר לבקשה כזו במקרים חריגים, כאשר לא ניתן לאתר את התובע, או אם הינו תושב חו"ל. כאן, מענו של המשיב ידוע.

7.

"הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ [1], בעמ' 650). יש הסוברים כי קיומה הוא תנאי לקיומן של שאר זכויות היסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [2], בעמ' 629). זכות זו נתונה לכול, ואין היא נחלתם הבלעדית של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי. ייתכן שעצם היכולת לפנות למערכת השיפוטית היא זכות קניין המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן לראותה אף כזכות הבאה לשרת זכות אחרת, של תביעה בגין פגיעה בקניין (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [10], בעמ' 26). עם זאת הוסמך בית-המשפט בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים (ראו למשל: רע"א 8010/01 מימון נ' אלדן [3]; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ [4])." (רע"א 2146/04 מדינת ישראל
נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, (2004) [פורסם בנבו].

8.
כ
בר נאמר בפסיקה כי אין לקבל בקשה להפקדת ערובה אך משום "עוניו" של המשיב.

למשיב עילות תביעה כנגד המבקש, שאם יתבררו כנכונות, אין לומר עליהן כי הן חסרות סיכוי, או דלות, מבלי לבחנן.
לנוכח כך- נדחית הבקשה.


הוצאות בגין הבקשה יפסקו בתום ההליך בכללותו – בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 25561-07/11 אוריאל בן אסולי נ' בועז הראל, שמשון מנורי, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 19/01/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים