פסקי דין על נאסר אבו הדובה |
26360-11/11 עתא 24/01/2012
עתא 26360-11/11 נאסר אבו הדובה נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר
לך
st1\:*{behavior: }
בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע
עת"א 26360-11-11 (מינוי סנג"צ)
עת"א 26446-11-11(טלפון, התייחדות והסרת סיווג ביטחוני)
עת"א 30552-11-11 (חופשות)
אבו הדובה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'
24 ינואר 2012
בפני
כב' השופט שלמה פרידלנדר
העותר
נאסר אבו הדובה
(אסיר)
נגד
המשיב
מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר
נוכחים:
העותר בעצמו
ב"כ המשיב עו"ד ליאת סיגל-לוי
ע' יועמ"ש דרום עו"ד רועי קליפה
<#1#>
<#2#>
החלטה
מן הטעמים שעליהם עמדתי בעניין עת"א 35021-09-10 יואב כהן נ' שב"ס מיום 17.1.11, ובשים לב ליכולתו הנחזית של העותר להציג את עניינו, הבקשה למינוי סנגור ציבורי נדחית.
<#3#>
ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ב, 24/01/2012 במעמד הנוכחים.
שלמה פרידלנדר
, שופט
פסק דין
לפניי עתירות אסיר בקשר עם מתן שיחות טלפון, התייחדות, שינוי סיווגו כאסיר ביטחוני ויציאה לחופשות.
המשיב תומך החלטותיו השליליות בחוות דעת שב"כ.
עיינתי בחוות הדעת.
נחה דעתי, כפי שכבר קבעתי בדיון קודם, כי על רקע הסיכונים הביטחוניים הגלומים בעבירות שביצע העותר, מוצדקת הגדרתו כאסיר ביטחוני.
אולם, הפקנ"צ מכירה בקטגוריה של אסירים ביטחוניים, אשר בהעדר מסוכנות קונקרטית בהווה לביטחון המדינה – לא יהא זה מידתי לשלול מהם טובות הנאה מסוימות המוענקות ברגיל לאסירים פליליים.
לא מצאתי בחוות דעת השב"כ שהוגשה לעיוני בדיון קודם, וגם בזו העדכנית שהוגשה לעיוני היום, טענה לקיומו של מידע קונקרטי עדכני, שממנו עולה יסוד לחשוד כי העותר ינצל לרעה טובות הנאה כאלה ואחרות לצורך המשך הפגיעה בביטחון המדינה, מלבד החשש הכללי העולה מעצם העבירות שבגינן הורשע העותר.
נראה כי חוות דעת המומחה הסודית שהוגשה לעיוני, כאמור לעיל, הינה כללית, ולא התרשמתי כי הדוגמאות שנסקרו במסגרתה הן רלוונטיות באפיוניהן למקרה שלפנינו.
לאור המקובץ, מצאתי צידוק לזהירות שמבקש השב"כ לנקוט בשלב זה, על יסוד המסוכנות העולה מן העבירות שבגינן הורשע העותר, אשר מחייבת פיקוח על קשרי החוץ של העותר.
אולם, לא מצאתי צידוק לשלילת היבטים אחרים של טובות ההנאה הנדונות.
כלומר, מוצדקת הדרישה כי שיחות הטלפון יהיו תחת פיקוח, אולם אין הצדקה כי תדירותן תפחת מן התדירות המקובלת אצל אסירים פליליים שיש לפקח על שיחות הטלפון שלהם מחשש לביצוע פעילות עבריינית.
אני מבין את תכליתו של סעיף 4 בפקנ"צ 03.02.00 בכך שלא יחולו על אסירים ביטחוניים מסוימים הגבלות החורגות מאלו שחלות על אסירים פליליים, ואני סבור כי במידה מסוימת, ובנתון לאמור לעיל לעניין המסוכנות השיורית העולה מן העבירות בהן הורשע העותר,
זהו המקרה בענייננו.
זאת ועוד:
בהעדר הצבעה מטעם שב"כ על מידע מודיעיני נוסף, מלבד העבירות שבהן הורשע העותר, שממנו עולה מסוכנות נמשכת מצדו לביטחון המדינה- ספק אם ניתן יהיה להצדיק לאורך זמן שלילת התייחדויות, בשים לב למעמדה הבכיר של טובת הנאה זו במדרג טובות ההנאה.
לפיכך יהיה העותר רשאי להגיש כמקובל בקשה מנהלית חדשה בחלוף הזמן הקצוב לכך, ואם ההחלטה תהיה שלילית והעותר יגיש עתירה, היא תידון ברוח זו.
העתירה מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל, קרי: העתירה נדחית לעניין חופשות והתייחדויות, ולעניין הסרת הפיקוח על שיחות הטלפון, אולם היא מתקבלת לעניין השוואת התדירות של שיחות הטלפון המפוקחות עם התדירות הניתנת לאסירים פליליים ששיחות הטלפון שלהם מפוקחות.
<#5#>
ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ב, 24/01/2012 במעמד הנוכחים.
שלמה פרידלנדר
, שופט
<#6#>
החלטה
הביצוע של הגדלת תדירות שיחות הטלפון (בפיקוח) יעוכב ב-14 יום.
<#7#>
ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ב, 24/01/2012 במעמד הנוכחים.
שלמה פרידלנדר
, שופט
עתא בית משפט לעניינים מנהליים 26360-11/11 נאסר אבו הדובה נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 24/01/2012)