Google

י. ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ - יובל איתי, ש.ט.ג קרישטל בע"מ, יחיאל אבוקרט ואח'

פסקי דין על י. ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ | פסקי דין על יובל איתי | פסקי דין על ש.ט.ג קרישטל | פסקי דין על יחיאל אבוקרט ואח' |

8751/11 עא     01/02/2012




עא 8751/11 י. ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ נ' יובל איתי, ש.ט.ג קרישטל בע"מ, יחיאל אבוקרט ואח'




החלטה בתיק ע"א 8751/11
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בבית המשפט העליון


ע"א 8751/11 - א'



לפני:

כבוד השופט י' עמית


המבקשת:
י. ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ


נ


ג


ד

המשיבים:

1. יובל איתי



2. ש.ט.ג קרישטל בע"מ



3. יחיאל אבוקרט


4. אסתר אלון


5. לאה טל ויצחק טל


6. פאולינה ארוך


7. יצחק סולן


8. ד"ר אליהו אטיאס


8. אחים קוז'קרו בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין


בשם המבקשת:
עו"ד מאיר גולן

בשם המשיבים:
עו"ד עמי זנטי


החלטה



בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט
ד' צרפתי
), בו נתקבלה תביעת המשיבים, והמבקשת חויבה להפקיד סך של 104,700 ₪ בחשבון נאמנות שיפתח על ידי בא כוח המשיבים לצורך תיקון הרכוש המשותף, הכל כפי שיפורט להלן.

1.
המבקשת היא היזם של קניון "לב הצפון" בקרית שמונה והיא הבעלים של חלק מהיחידות במבנה. המשיבים הם מחזיקים ובעלי זכויות בחנויות ומשרדים בקניון, אשר בנוי משלוש קומות אך טרם נרשם כבית משותף.


בחודש יולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השניה, נפגע הקניון מהפגזה, והמבקשת הגישה תביעה למס רכוש לקבלת פיצוי בגין הנזקים.


מבלי להיכנס לפרטי ההתנהלות מול מס רכוש והסכומים השונים שנתקבלו, אציין כי המשיבים הגישו תביעה לבית משפט קמא בטענה כי המבקשת ואחד מבעלי מניותיה אשר היה מעורב במגעים מול המשיבים, הפרו התחייבויות שנטלו על עצמם לתיקון הנזקים שנגרמו למבנה מתוך כספי הפיצויים שקיבלו. עוד נטען כי נעשה בכספי הפיצויים שימוש שלא למטרות לשמן נועדו.

2.
לבית משפט קמא הוגשה חוות דעת עדכנית של מהנדס מטעם מס רכוש, המפרטת אלו נזקים תוקנו ואלו טרם תוקנו. כן מונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיכריע ויקבע את אופן חלוקת הפיצוי – איזה חלק יוקדש לרכוש המשותף, אם בכלל, ואיזה חלק יוקדש ליחידות הפרטיות של המבקשת.

3.
בית משפט קמא קבע כי הפיצוי שקיבלה המבקשת ממס רכוש כולל פיצוי עבור "רכוש משותף", וכי המשיבים זכאים לכך שהשטחים הציבוריים במבנה, המצויים בשימושם ואשר משליכים באופן ישיר או עקיף על איכות השימוש וההנאה מיחידותיהם הפרטיות, יתוקנו, הגם שאין המדובר ב"רכוש משותף" על פי דיני הקנין.


לאחר שבחן את חוות הדעת שהונחו בפני
ו, בית המשפט קבע כי שיעור הכספים העומדים לטובת התיקונים שטרם תוקנו בשטחים הציבוריים מסתכם ב-104,700 ₪ לא כולל מע"מ; כי המבקשת קיבלה כספים ממס רכוש לצורך תיקון נזקים אלו; כי המבקשת שימשה כנאמנה בשם נציגות המבנה לצורך קבלת הכספים וביצוע התיקונים; וכי הפרה את התחייבויותיה בכך שלא השלימה את התיקונים כבר בתחילת שנת 2007, כדרישת מס רכוש ובהתאם להתחייבויותיה כלפי המשיבים.


אי לכך, נקבע כי על המבקשת להפקיד את הסכום האמור בצירוף מע"מ בחשבון נאמנות שייפתח למטרת שיפוץ המבנה על ידי בא כוח המשיבים, וכי נציגות המבנה תפעל לביצוע התיקונים על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, באמצעות קבלן מורשה, תוך 90 יום מרגע בחירת הקבלן המבצע. כן חויבה המבקשת בשכר טרחת עורכי דינם של המשיבים בסך 30,000 ₪.


נציין כי התביעה האישית נגד בעל המניות במבקשת נדחתה, והמשיבים חויבו בשכר טרחת עורך דינו בסכום של 5,000 ₪.

4.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור, ולצדו הבקשה שלפניי לעכב את ביצוע פסק הדין, ולחלופין להורות על עיכובו כנגד הפקדת ערבות בנקאית על מלוא סכום התביעה.

5.
המבקשת טוענת לשגיאות אשר נפלו בפסק דינו של בית משפט קמא, ואשר יש בהן כדי להביא, לדבריה, לקבלת ערעורה. כן טוענת המבקשת כי אם יופקדו הכספים הדרושים לתיקון המבנה והתיקונים יבוצעו בפועל – אזי הלכה למעשה הליך הערעור יסוכל, שכן למבקשת לא יוותר על מה לערער. בנוסף, המבקשת טוענת כי מאחר שפסק הדין מטיל חובה לבצע תיקונים, הרי שאין מדובר ב

פסק דין
כספי.


המבקשת מפנה לכך שמזה מספר שנים המשיבים לא טרחו לתקן על חשבונם את הדרוש תיקון, ולטענתה יש בכך כדי להצביע על כך שאין בידיהם האמצעים הכלכליים לכך, ועל כן הם יתקשו להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור. לחלופין, המבקשת טוענת כי אין מדובר בנזק הדרוש תיקון דחוף, כך שאין בעיכוב ביצוע פסק הדין משום גרימת נזק למשיבים.

5.
דין הבקשה להידחות ויש להצר על כך שהוגשה מלכתחילה, באשר ההלכות לגבי עיכוב ביצוע

פסק דין
כספי מוכרות וידועות.


כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק עיכוב ביצוע של ההחלטה מושא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש לעכב את ביצועו של

פסק דין
לשכנע את בית המשפט כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. נטל זה גדול במיוחד כאשר מדובר בבקשה לעכב ביצועו של

פסק דין
כספי, אז נדרש המבקש להראות בנוסף כי מימוש פסק הדין יעורר קושי ניכר בהשבת המצב לקדמותו או לחלופין יגרום לו נזק בלתי סביר (ראו, למשל:
ע"א 1264/11


לוין נ' זוהר

(לא פורסם, 11.5.2011)).


מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא מצאתי בבקשה נימוק המצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. ראשית, המדובר ב

פסק דין
המטיל על המבקשת

חיוב כספי

. העובדה שהמשיבים נדרשים לעשות שימוש בכספים לצורך תיקון המבנה, אינה הופכת את החיוב אשר הוטל על המבקשת לחיוב שאינו כספי. מכל מקום, המשיבים בעצמם מבהירים בתשובתם כי אם יתקבל ערעורה של המבקשת היא תוכל לקבל את כספה בחזרה.


אשר לטענה כי המשיבים אינם בעלי יכולת כלכלית להשיב את הסכום של כמאה אלף ₪ שעל המבקשת להפקיד, הרי שזו נטענה בעלמא מבלי שהובאו לה כל תימוכין. בהקשר זה אציין כי איני סבור שהימנעות המשיבים מלתקן את הדרוש תיקון על חשבונם – שעה שסברו כי זו חובתה של המבקשת (ואף זכו בסופו של דבר בתביעתם) – מעידה כי איתנותם הכלכלית מוטלת בספק עד כדי כך שלא יעלה בידיהם להשיב את הסכום האמור במידת הצורך.


אי לכך, הבקשה נדחית. משנתבקשה תגובה, המבקשת תשא בשכר טרחת עורך דינם של המשיבים בסך 15,000 ₪.



ניתנה היום, ח' בשבט התשע"ב (1.2.2012).
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11087510_e03.doc

עכ

ב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 8751/11 י. ב גלאור ייזום והשקעות בע"מ נ' יובל איתי, ש.ט.ג קרישטל בע"מ, יחיאל אבוקרט ואח' (פורסם ב-ֽ 01/02/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים