פסקי דין על אילנית אפרת אליאס פרג'ון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

31963-04/11 בל     15/01/2012




בל 31963-04/11 אילנית אפרת אליאס פרג'ון נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



ב"ל 31963-04-11 אליאס פרג'ון נ' המוסד לביטוח לאומי






בפני

כב' השופטת
חנה טרכטינגוט

המערערת
אילנית אפרת אליאס פרג'ון
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברק
מטעם הלשכה לסיוע משפטי


נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רנה הירש



פסק דין


1.
בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.3.2011, אשר קבעה שלא קיים קשר סיבתי בין הליקוי האורולוגי של המערערת לתאונת העבודה מיום 31.8.2005 (להלן: הועדה).

העובדות
2.
המערערת ילידת 1972.

3.
המערערת נפגעה בשתי תאונות עבודה:
התאונה הראשונה
התרחשה ביום 3.2.1999 ובה נפגעה המערערת בעמוד השדרה המותני (להלן: התאונה הראשונה).
התאונה השנייה
התרחשה ביום 30.8.2005 ובה נפגעה המערערת בעמוד השדרה הצווארי והמותני (להלן: התאונה השנייה).

התאונה השנייה היא הרלוונטית לעניינו. יחד עם זאת, על מנת שניתן יהיה לבחון את טענות הצדדים בנוגע לעבודת הועדה, אתייחס להלן גם לתאונה הראשונה.

4.
במסגרת דיוני הועדה הרפואית שדנה בעניינה של המערערת בנוגע לתאונה הראשונה נבדקה המערערת ביום 21.1.2008

(לאחר התאונה השנייה)
ע"י האורולוג - פרופ' בראף. וכך קבע פרופ' בראף בחוות דעתו
(נספח ב' לכתב הערעור)
:
"לפי התיעוד מדובר בשלפוחית שתן נוירוגנית מסוג הוארון העליון כתוצאה מפתולוגיה בע"ש הצווארי. הפרעה שהיא כתוצאה מסוג של הוארון התחתון באזור הלומבוסקרל גורמת לתמונה אורודינמית שונה לחלוטין.
בסכום, מדובר בשלפוחית עם הפרעה עצבית מהגורם הצווארי ואין כל קשר לתאונה הנדונה. אין נכות אורולוגית כתוצאה מהתאונה הנדונה"
.

5.
ביום 20.12.2009

דנה ועדה רפואית לעררים בעניינה של המערערת בנוגע לתאונה השנייה (להלן: הועדה). הועדה קבעה כי נכותה של המערערת בנוגע לפגיעה בצוואר ובגב התחתון היא 0% מיום 31.8.2005.
יש לציין כי ועדה זו התכנסה בעקבות

פסק דין
בהסכמה שניתן ע"י בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 98/09 מיום 24.5.09 אשר החזיר את עניינה של המערער לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לחוות הדעת של פרופ' בראף, לטענת המערערת כי קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 30.8.05 לליקוי האורולוגי ועל מנת שתבהיר מהי הסיבה בגינה לא בוצעו תנועות בע"ש מותני.
כמו-כן תיתן הועדה דעתה לבדיקת
c.t.
מיום 21.1.07 וזאת בכל הנוגע לתאונה מיום 30.8.05.

6.
ביום 11.11.2010

ניתן בהסכמת הצדדים

פסק דין
, בזו הלשון
(מש/1)
:
"עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים על מנת שתתקבל התייחסות מפורשת מאורולוג בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה מיום 30.8.05 לבין הליקוי האורולוגי ממנו סובלת, כאשר לעניין זה יצוין כי בתאונה זו נפגעה המערערת פגיעה צווארית.
הועדה תשקול שוב עמדתה ותנמק החלטתה"
.

7.
בעקבות פסק הדין זומנה המערערת ביום 15.12.2010 להופיע בפני
אורולוג

(הזימון צורף להודעת המערערת מיום 9.1.2010)
. ביום 3.1.2011 ניתנה חוות דעת האורולוג – ד"ר גורן, לאחר ששמע את תלונות המערערת. בפרק ה
"ממצאים רפואיים"
נכתב כך
(מש/2)
:
"היועץ שמע את תלונות התובעת, עיין בפס"ד שניתן ביום 11.11.10 וכן בתעודת שחרור מיון בי"ח לניאדו יומיים לאחר התאונה ובכל החומר שבתיק ובבדיקה האורודינמית מיום 7.1.07 בחו"ד פרופ' בראף 21.1.08 ובפרוטוקול הישיבה של הועדה 20.12.0. תלונותיה של התובעת מתבטאות בצריבה בהטלת השתן בכאב לסירוגין במותן ימין בתכיפות ובדחיפות וכן באיבוד שתן לעיתים במאמץ (שיעול או התעטשות) ולאחר התאפקות"
.

בהמשך קבע המומחה בפרק ה
"סיכום ומסקנות"
כך:
"היועץ מציין שבדו"ח הבדיקה האורודינמית שבוצע 7.1.07 כלומר כשנתיים לאחר התאונה מצוין בסיבה לבדיקה: 'תכיפות ודחיפות במתן שתן'. ברקע: 'סובלת מתכיפות ודחיפות במתן שתן מזה למעלה מ-10 שנים. קיימת לעיתים רחוקות דליפת שתן בשיעול והתעטשות'. התלונות שציינה התובעת שהופיעו לכאורה לאחר התאונה מצוין במסמכים שהיו קיימים לפחות 8 שנים קודם לתאונה ולכן אין קשר בין התאונה לבין הממצאים הנ"ל"
.

8.
הועדה התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 29.3.2011, שמעה את המערערת וקבעה כך:
"הועדה עיינה בחוו"ד ד"ר גרון אליה: אורולוג, הועדה עיינה בפסה"ד שוב וחזרה ועיינה בחומר הקליני ובבדיקתה ובמסמכים ושוב חזרה וקראה את חוו"ד פרופ' צבי בראף. יש לציין שלתובעת יש 2 תאונות. באחד נפגעה בע"ש מותני ובשני עמ"ש צווארי. מהתאונה השנייה לא נותרה כל נכות צווארית. התובעת סבלה מהפרעות בהטלת שתן כבר לפני 11 שנים. כלומר מבחינת עיתוי לאחר התאונה הראשונה בו לא נפגעה בצוואר, מכאן שאין שום קשר סיבתי בין התאונה מ-2005 לבין הפרעות בהטלת השתן. הועדה מקבלת את חוו"ד האורולוג ודוחה את הערעור.
יש להוסיף בבדיקה הקלינית לא נמצאו כל ממצאים של מלואפטיה צווארית...
הועדה מקבלת את חוו"ד ד"ר גורן אורולוג. הועדה דוחה את הערר"
.

9.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

טענות הצדדים
10.
המערערת

טענה כי הועדה התעלמה מחוו"ד של פרופ' בראף שקבע כי הבעיה האורולוגית נובעת מפתולוגיה בעמ"ש צווארי; כי קיימת טעות בכך שעניינה של המערערת הועבר לבדיקת אורולוג שאינו פרופ' בראף; כי המערערת לא ידעה בעת הזימון כי היא מוזמנת להופיע בפני
אורולוג אחר; כי במסמכים רפואיים של המערערת הקודמים לתאונה לא מתועד ממצא בצוואר; כי לא היה על הועדה לבצע הפחתה בגין 'מצב קודם' בתחום האורולוגי בגין בירור שעברה המערערת בשנת 1993 שהסתיים ללא ממצאים פתולוגיים; כי הועדה שבויה בדעה שהמערערת מגזימה בתלונותיה בגין הפגיעה בעמ"ש הצווארי לאחר שבוצע צילום וידאו של המערערת.

לסיכום, התבקש בית הדין להחזיר את עניינה של המערערת לועדה בהרכב אחר.

11.
מנגד טען המשיב כי פסק הדין שניתן בהסכמה אינו כולל דרישה כי עניינה של המערערת יועבר לייעוץ של פרופ' בראף או שתהיה התייחסות לחווה"ד של פרופ' בראף; כי פרופ' בראף לא היה רופא יועץ לועדה שדנה בתאונה מיום 30.8.2005 וחוות דעתו ניתנה לועדה שדנה בתאונה הראשונה בלבד; כי הועדה והרופא היועץ הסבירו באופן מפורט ומנומק מדוע לא קיים קשר סיבתי בין התאונה השנייה לבעיה האורולוגית של המערערת ולא נפל פגם בעבודת הועדה; כי העובדה שהבירור שעברה המערערת בשנת 1993 לא העלה ממצאים אינה שוללת שכבר מאותו מועד החלו הבעיות בתחום האורולוגי; כי אם סברה המערערת בעת זימונה לקבלת חוו"ד אורולוגית כי לא ראוי שתיבדק ע"י אורולוג אחר מלבד פרופ' בראף היה עליה להעלות טענותיה אז ולא לאחר שניתנה חוות הדעת, ממנה אין היא מרוצה.


הכרעה
12.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

13.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה

(עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213 (1999))
. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן
(עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 22.6.2006))
.

14.
כמו כן, כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי

פסק דין
, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין

(דב"ע (ארצי) נא/29 – 01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 8.1.2008))
.

15.
בעקבות פסק הדין זומנה המערערת לאורולוג – ד"ר גורן. האורולוג שמע את טענותיה של המערערת ועיין במסמכים הרפואיים שבתיק ובחווה"ד של פרופ' בראף. האורולוג קבע כי אין קשר סיבתי בין הליקוי האורולוגי לתאונה השנייה משתי סיבות: האחת, בדו"ח הבדיקה האורודינמית מיום 7.1.2007 טענה המערערת כי היא סובלת למעלה מ-10 שנים מתכיפות ודחיפות מתן שתן. השנייה, תלונות המערערת מתועדות במסמכים שהיו קיימים לפחות 8 שנים קודם לתאונה השנייה.

הועדה קיבלה את חוות דעת האורולוג ועיינה בנוסף גם בחווה"ד של פרופ' בראף. הועדה ציינה כי המערערת נפגעה בשתי תאונות, כאשר בגין התאונה השניה לא נותרה נכות צווארית. הועדה הסבירה כי התובעת סבלה מהפרעות בהטלת שתן לפני 11 שנים, כאשר בתאונה הראשונה לא נפגעה בצוואר ולכן אין קשר סיבתי בין הליקוי האורולוגי לתאונה השנייה. הועדה אף הוסיפה וציינה כי בבדיקה הקלינית לא נמצאו ממצאים המעידים על מלואפטיה צווארית.

הועדה ביצעה את האמור בפסק הדין. הועדה קיבלה חוות דעת אורולוגית בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה השנייה לבין הליקוי האורולוגי ממנו סובלת המערערת, הועדה הייתה ערה לכך שהמערערת נפגעה בעמוד השדרה הצווארי ודנה בשנית בעניינה לאחר שעיינה אף בחוות הדעת של פרופ' בראף. הועדה הסבירה מדוע לדעתה אין קשר סיבתי בין הליקוי האורולוגי לתאונת העבודה. אי לכך, לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה.

16.
בפסק הדין לא נקבע כי על הועדה להתייעץ עם פרופ' בראף ולפיכך לא נפל פגם משפטי בכך שניתנה בעניינה של המערערת חוות דעת של אורולוג אחר.
פרופ' בראף נתן חוות דעתו לועדה אשר דנה בתאונה מיום 3.2.99 ולא בתאונה מושא דיוננו.

17.
סוף דבר

– הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים
.










בל בית דין אזורי לעבודה 31963-04/11 אילנית אפרת אליאס פרג'ון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/01/2012)