פסקי דין על אברהים גולאני | פסקי דין על באסמה גולאני | פסקי דין על המשרד לבטחון פנים | פסקי דין על הממונה על חופש המידע במשרד לבטחון פנים | פסקי דין על משרד המשפטים ואח' |

3479-02/11 עתמ     30/01/2012




עתמ 3479-02/11 אברהים גולאני, באסמה גולאני נ' המשרד לבטחון פנים, הממונה על חופש המידע במשרד לבטחון פנים, משרד המשפטים ואח'










בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני
כב' השופט נֹעם סולברג
עת"ם 3479-02-11



בעניין:
1
.
אברהים גולאני
2
.
באסמה גולאני



ע"י ב"כ עו"ד אריאל עטרי
העותרים


נגד



1. המשרד לבטחון פנים
2. הממונה על חופש המידע במשרד לבטחון פנים
3. משרד המשפטים
4. הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים


ע"י ב"כ עו"ד מינו אליאסיאן
סגנית לפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי)
המשיבים


פסק דין


עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן –
החוק
).

תמצית הרקע העובדתי
1.
נגד העותרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של החזקה בתנאי עבדות, לפי סעיף 375א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לצורך הגנתם במשפט הפלילי, הם מבקשים לטעון לאכיפה בררנית, ולשם כך ביקשו לקבל מידע על אודות מדיניות האכיפה של המשיבים בעבירה זו, באמצעות בדיקת תיקי חקירה שבהם הועלה חשד לביצוע עבירה זו, וכתבי אישום שהוגשו בגינה.

2.
ביום 26.1.11 פנו העותרים אל המשיבים 2 ו-4 בבקשה לקבל את המידע כדלהלן: (א) כל התיקים שבהם נודע לנציגי המדינה על חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 375א הנ"ל.
(ב) כל התיקים שבהם נודע לנציגי המדינה על חשד לביצוע עבירה של כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק העונשין, לפרק זמן העולה על חודש, ובפרט כלפי עובדים זרים.
(ג) כל מידע על מקרים שבהם נודע לנציגי המדינה על חשד שאדם מונע מעובד זר, או מאדם אחר, לצאת מן המקום שבו עבד במשך חודשים, שבעה ימים בשבוע.
(ד) כל מידע בדבר כל התיקים שבהם נודע לנציגי המדינה על תנאי תעסוקה, או החזקה בלתי הולמים של עובדים זרים.
(ה) כל מידע על החלטה שהתקבלה בנושאים הללו, בדבר העמדה, או אי העמדה לדין, בדבר פתיחה, או אי פתיחה בחקירה, או החלטה להפסיק לחקור, או לסגור תיק.

3.
המשיבה 4 השיבה לפניית העותרים ביום 6.4.2011. בתשובתה כתבה כי אין יכולת למערכות המידע להפיק נתונים על אודות מקרים שבהם נודע לנציגי המדינה על חשדות, משום שהמידע שברשותה מוגבל לתיקי חקירה שהתקבלו מן המשטרה ולכתבי אישום שהוגשו מטעם הפרקליטות. עוד הבהירה המשיבה 4, כי אין יכולת לפלח את התיקים לפי עבירה קונקרטית, כי אם לפי סוגי עבירות כלליים בלבד, בקטגוריות אחדות. לפיכך, כדי להענות לבקשת העותרים, יהיה צורך לבדוק באופן ידני אלפי תיקים. זאת, לדבריה, אין בכוונתה לעשות, משום שתידרש לשם כך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

4.
בשם המשיבים 1 ו-2 השיבה לעותרים הממונה על חופש המידע במשטרת ישראל, במכתב מיום 22.2.11. אף היא כתבה כי פילוח המידע בהתאם למבוקש יחייב בדיקה ידנית שתדרוש משאבים בלתי סבירים. עם זאת, הציעה לעותרים לקבל מידע סטטיסטי על תיקי החקירה שנפתחו בעבירות של כליאת שווא והחזקה בתנאי עבדות, לאחר שתשולם האגרה כקבוע בתקנות. מידע זה אכן הועבר לידי העותרים במסגרת הליכי העתירה.

תמצית טענות הצדדים
5.
בעתירה דנא, שבים העותרים ומבקשים את אשר ביקשו בפני
ותיהם אל המשיבים. לטענתם, הם זכאים לקבל את כל המידע הנ"ל כדי לבסס את טענת אי-השוויון באכיפת סעיף 375א לחוק העונשין. העותרים ביקשו להיתלות בפסק הדין שניתן בבית משפט זה בעת"ם 814/07
סגל נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 12.2.08), שבו חויבה המדינה להעביר לידי העותר
"את כל ההחלטות שנתקבלו לעניין העמדה לדין ואי העמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט החל משנת 2000 ועד שנת 2007"
. בגמר הדיון בעל-פה בעתירה, ובעקבות קבלת ערעור המדינה על פסק הדין הנ"ל בעע"ם 2398/08

מדינת ישראל - משרד המשפטים נ' אליצור סגל

(ניתן ביום 19.6.11) (להלן – עניין
סגל
)
,
נֵאוֹתו העותרים לצמצם את היקף גילוי המידע ולהעמידו על המסמכים הבאים: (א)
כל התיקים שנסגרו או שהוגש בהם כתב אישום ביחס לביצוע עבירה לפי סעיף 375א הנ"ל, קרי, החזקה בתנאי עבדות;
(ב)
כל התיקים משנת 2010 אשר נסגרו, או שהוגש בהם כתב אישום ביחס לביצוע עבירת כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק העונשין; (ג) ביחס ליתר העבירות, צומצמה הבקשה לתיקים משלוש השנים האחרונות. העותרים מדגישים את חשיבותה של טענת האכיפה הבררנית וכי על שכמם מוטלת החובה להוכיח כי אכן המדינה נוקטת נגדם אכיפה כזו. לטענת העותרים, הרשות לא עמדה בנטל המוטל להוכיח

"הכבדה ממשית"
, לא הוצגו נתונים פרטניים מספקים, ולא הוצג תצהיר ברור על מנת לאמת פרטים אלו.

6.
המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף, כי לשיטתם היא מוקדמת והעותרים לא מיצו את ההליכים תחילה. רק חמישה ימים יצאו מעת ששלחו העותרים את פניותיהם אל המשיבים וכבר נחפזו להגיש את עתירתם. לגופו של עניין טוענים המשיבים, כי הזכות לקבל מידע אינה זכות אבסולוטית, אלא יש לאזנה אל מול צרכיה הבסיסיים של הרשות לשמור על תפקודה התקין. בנסיבות העניין דנן, יש לדחות את בקשת העותרים, לטענת המשיבים, משום ש
"הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה"
(סעיף 8(1) לחוק). אין בשימוש המשיבים מערכת ממוחשבת אשר באמצעותה ניתן לפלח את הנתונים כמבוקש. פילוח הנתונים, שאינם נמצאים בשלב זה בידי המשיבים, מחייב בדיקה דקדקנית, בדיקה ידנית מורכבת שצפויה להימשך זמן רב.

דחיית הבקשה לסילוק על הסף
7.
רק חמישה ימים חלפו מעת ששלחו העותרים את פניותיהם אל המשיבים וכבר נחפזו להגיש את עתירתם. ככלל, יש צדק רב בטענת המשיבים, בית משפט זה לא יטה ליתן את הסעד המבוקש, כאשר העתירה מוקדמת, וההליכים בתוככי הרשות לא מוצו. אולם כעת, לאחר שניתנו תשובות המשיבים כדלעיל, לאחר שנתתי לצדדים מזה ומזה
להשלים את טיעוניהם בעקבות פסק הדין בעניין
סגל
, לאחר שגם ניסינו לקדם פשרה לגוף העניין,
לא יהא זה מועיל ולא צודק לסלק את העתירה על הסף על מנת שהעותרים יגישוה שוב; נכון יותר, להביא בחשבון את הפגם הזה במסגרת פסיקת הוצאות.
דיון משפטי
8.
לגופו של עניין: חוק חופש המידע גרם אמנם ל'מהפכה' בזכותו של הציבור לקבלת המידע שבידי הרשויות, אולם אין הוא מעניק זכויות בלתי מוגבלות בתחום זה. נוסחו של החוק הוא תוצאה של איזונים בין הרצון לאפשר לאזרח גישה למידע הנמצא אצל הרשויות, לבין הצורך להימנע מלהטיל על הרשות חובות ברמה בלתי סבירה, אשר תשבש את פעולתה ותגזול ממנה משאבים במידה שמעבר לכל פרופורציה, או שתפגע באופן ממשי באינטרסים ציבוריים חשובים אחרים. ואמנם,
הזכות לקבל מידע, אשר הורמה על נס בסעיף 1 לחוק, נפרטה לפרוטות – ולסייגים – בסעיפים שלאחריו.
"מידע"
, על-פי הגדרתו בחוק, הוא
"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב"
; ולגבי
"קבלת מידע"
מגדיר החוק,
"לרבות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע בכל דרך אחרת בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו"
. על-פי נוסחו, נוקט הסעיף לשון מרחיבה. לכאורה, הוא בא לרבות ולא למעט. אולם אין להתעלם גם ממה שאין בו בסעיף. יש לשים לב לכך שהוא מתייחס אך ורק למידע קיים, ויהא הפורמט שבו הוא שמור כאשר יהא. מידע שאינו קיים בידיה של הרשות, ולשם הצגתו הוא צריך לעבור עיבוד, פוטר סעיף 7(ה) לחוק את הרשות מלתיתו:
"המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש"
(ראו גם עע"ם 1825/02
מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' איגוד בתי אבות
, פ"ד נט(3) 726 (2005)). דומה, כי בעידן שלנו, שבו בכוחן של מערכות ממוחשבות להפיק מסמכים ונתונים על-פי הזמנה בקלות יחסית, יש ליתן פירוש מרחיב למונח
'פלט מחשב'
, ולראות מידע כ
'מצוי'
גם אם כדי לתתו יש להפיק ממערכות המיחשוב נתונים באופן שטרם הופקו עד לאותה שעה; כאלה הנמצאים בכוח מבחינה טכנית, גם אם בפועל לא הופקו עד כה באופן הזה. אולם ככלל, החוק לא בא להטיל על הרשות חובה של ליקוט נתונים שאינם תחת ידה. על-פי החוק, זכותו של האזרח לקבל מידע איננה כוללת את הזכות להורות לפקידי הרשות לערוך עבודות מחקר, ולדרוש מהם לייצר מסמכים שאינם קיימים. דומני, כי מסקנה זו מתיישבת היטב גם עם ההיגיון וניסיון החיים, שהרי הענקת זכות כזו לאזרח צפויה להטיל על פקידי הרשות עומס אין-סופי, והיא גם אינה מחוייבת מכוח הרציונאל שבבסיס חוק חופש המידע.
9.
ברוח זו, קובע גם סעיף 8(1) לחוק כאמור כי
"רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע"
כאשר
"הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה"
. עוד לזאת יש לשים לב, כי תיקי החקירה של משטרת ישראל והחומר המצוי בהם אינם תחת תחולתו של חוק חופש המידע. סעיף 14(9) לחוק מחריגם. הנחיית פרקליט המדינה בעניין זה קובעת, כי עיון בתיקי החקירה יתאפשר במקרים המתאימים, על-פי שיקול דעתו של הגורם המחזיק במידע. שיקול דעת זה יש להפעילו בהתאם לעקרונות חוק חופש המידע והסייגים הקבועים בו, נוסף לשיקולים מפורטים שנקבעו על-ידי פרקליט המדינה בהנחייתו.

10.
בקשת העותרים מלכתחילה
לקבל לידיהם את כל התיקים
שבהם נחקרו חשודים בעבירות של כליאת שווא, או החזקה בתנאי עבדות, אינה חוסה תחת הוראות החוק. חשיפת המידע הכלול בהם יכולה לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים
(סעיף 13 לחוק),
וכמו כן לגרום נזק מודיעיני למשטרה, ולפיכך וגם לאור הנחיית פרקליט המדינה לא מצאתי פגם בשיקול דעתם של המשיבים שלא להעביר לידי העותרים את מלוא החומר כפי שהתבקש בתחילה
. זאת ועוד, בקשתם הכוללנית של העותרים, כפי היקפה מלכתחילה
, הייתה מחייבת את המשיבים לפתוח אלפי תיקים, לבחון את החשדות שעלו בהם, לבור את הבר מן התבן, להבחין בין עבירות מסוגים שונים, לבדוק את אחריתה של חקירה ועוד עבודות חקר ומיון וטרחה עד אין קץ, שבעלי מקצוע יצטרכו למלאן, ודומה שאין הצר שווה בנזק הרשות; לכך כיוון המחוקק בפוטרו את הרשויות מ
"הקצאת משאבים בלתי סבירה"
לשם גילוי מידע.
"החוק כולל איזונים ובמסגרתם יש להקפיד כי הזכות לחופש המידע לא תנוצל לרעה. מכאן חשיבות השיקול המצוי מן הצד השני של כפות המאזניים, קרי, שיקול תמונת הקצאת המשאבים הנתונה של הרשות המינהלית"
(עניין סגל; פסקה 39).

11.
ביתר פירוט אציין כי בקשת העותרים כפי שהוגשה מלכתחילה אכן מצריכה הקצאת משאבים ברמה בלתי סבירה. מדובר בצורך ראשוני לאתר 3,762 תיקים במחוזות השונים של משטרת ישראל ברחבי הארץ, חלקם באריכיונים, חלקם בתביעות, חלקם בפרקליטויות. בגמר מלאכת האיתור יש צורך בריכוז כל התיקים הללו באגף החקירות והמודיעין של המשטרה. לא רק מלאכה רבה באיתור התיקים ובריכוזם עוד לפני בדיקת הנתונים עצמם יש כאן, אלא גם עיכוב בניהול תיקים פליליים תלויים ועומדים על מנת ליתן מענה לבקשת העותרים. אין ניתן להסתפק בבדיקה ממוחשבת. יש צורך בבדיקה ידנית של מסמכים רבים, בדיקה מושכלת של עדויות ושאר מסמכים בתיקי החקירה; כאמור, מדובר ב- 3,762 תיקים. אין תיק אחד הדומה למשנהו, אך הערכה סבירה היא, כפי שטענה ב"כ המשיבים, כי לגבי תיקים רבים מכלל התיקים הללו יכולה הבדיקה להימשך כדי מספר שעות. העותרים ביקשו כזכור עוד יותר מכך, לקבל גם מידע
"בדבר התיקים בהם נודע על תנאי תעסוקה או החזקה לא הולמים של עובדים זרים"
, תיקים שאינם רק בעבירות של כליאת שווא וחטיפה והחזקה בתנאי עבדות. איתור שכזה יחייב את המשיבים לעבור ולבדוק מאות ואלפי תיקי חקירה. הדבר איננו סביר. הבדיקה האמורה אינה עניין טכני, אלא עניין מקצועי, והדבר משליך על זהות הבודק שצריך להיות בעל מקצוע. דומה כי לעת הזאת מוסכם על הכל שלבקשות העותרים בתחילה אין ניתן להעתר. העותרים צמצמו את בקשתם, וגם הוצעה כזכור הצעת פשרה מטעם בית המשפט.

12.
מן הראוי לציין כי ב"כ המדינה אישרה שאכן כתב האישום שהוגש בעניינם של העותרים הוא הראשון שהוגש בעבירה של החזקה בתנאי עבדות (למעט בעניינו של גואל רצון, שם הנסיבות היו שונות בתכלית). יש טעם בטענת ב"כ המדינה כי חידושה של העבירה מצמצם ממילא את תוחלתה של טענת האכיפה הבררנית. הנתון הזה 'שקול' בנסיבות העניין לעיון במסמכים רבים, כי כמוהו כמסקנה אשר נגזרת מן העיון. הלכה למעשה חוסך הנתון הזה חלק מן הצורך בעיון; חסכון לעותרים ולמשיבים כאחד. יש משמעות לדבר הזה, בהתייחס לטענת האכיפה הבררנית שהעותרים מבקשים לבססה. כאמור, אין חובה על הרשות בחוק חופש המידע לספק מידע מעובד. יחד עם זאת, באיזונים הנדרשים למשל במה שנוגע לטענה על
"הקצאת משאבים בלתי סבירה"
, יש ובהמצאת נתונים סטטיסטיים, או ריכוז נתונים בטבלה וכיוצא באלה דרכי עיבוד של נתונים, יש כדי 'לקנות' את הצורך בהמצאת מסמכים, לשמש תחליף לגילוי המידע הגולמי, בדרך שמועילה גם לרשות וגם למבקש החומר.

13.
על כל פנים, בעצם הראשוניות של כתב האישום בעבירה של החזקה בתנאי עבדות שהוגש נגד העותרים, עדיין לא נחרץ גורלה של טענתם לאכיפה בררנית, עניין שעתיד להיות נדון ומוכרע במשפטם הפלילי של העותרים; אך במשטר האיזונים המחוייב, יש משקל לעובדה זו שנמסרה מפי המשיבים. כיוצא בזה, נדרשת הלימה בין מידע שבא בגדר
"חומר חקירה"
כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לבין
עיון בתיקי חקירה לפי חוק חופש המידע. מדובר כאמור ב
"הלימה"
; לא בזהות. אומנם
"אין לראות מסירת המידע מכוח חוק חופש המידע 'חסד' או סיוע' להגנת הנאשם"
(
עניין
סגל
; פסקה 38 וראו גם פסקה 53 לפסק דינה של כבוד השופטת נאור ופסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט גרוניס), אך
לא יתכן פער גדול כל כך בין אי-זכאות לקבל את המידע לפי סעיף 74 לחסד"פ, לבין קבלה גורפת וללא סייג של המידע לפי חוק חופש המידע. מה שהיה מסווג כ"מסע דייג" פסול בפלילים, ביחס לנאשמים, לא יהפוך בנקל ובבת אחת למהלך כשר שיכול להֵעשות לא רק על-ידי הנאשמים, אלא על-ידי כל אזרח. ההרמוניה החקיקתית מחייבת איזון.

14.

בקשת העותרים היא אכן מפליגה. ברם,
"כשמוגשת לרשות בקשה 'מכבידה', וכשאין עילה אחרת לסרב לבקשה, על הרשות לשקול, ביוזמתה, אם ניתן להיענות לבקשה באופן חלקי, שאין עמו הקצאת משאבים בלתי סבירה. הדבר עשוי לייתר התדיינויות משפטיות"
(עניין
סגל
; פסקה 51). המרובה כולל את המעט.
על רקע זה הצעתי את אשר הצעתי בדרך של פשרה במהלך המשפט. הצעתי התקבלה באופן חלקי בלבד, במה שנוגע לבדיקת תוכנם של תיקי החקירה שנפתחו בגין חשד לעבירת ההחזקה בתנאי עבדות. ב"כ המשיבים הציגה נתונים לגבי כמות התיקים, ובאיזה סטטוס הם נמצאים. 13 תיקי חקירה בעבירה של החזקה בתנאי עבדות עודם פתוחים. די בנתון הזה לגבי התיקים הללו, משום שאין ניתן להעביר לעיון העותרים את חומר החקירה בתיקים אלה בשל החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט. גם אין בהם תועלת לעותרים, משום שכל עוד לא הוחלט מה יֵעשה בתיקים הללו, אין ניתן לבסס עליהם טענה לאכיפה בררנית. 4 תיקי חקירה נסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור. די במה שפורט בעניין זה בסעיפים 33 ו-34 לעמדה בכתב שהוגשה מטעם המשיבים. 8 תיקי חקירה בעבירה של החזקה בתנאי עבדות מצויים בפרקליטות המדינה, על מחוזותיה. שניים נסגרו מחוסר ראיות; שלישי נסגר משום שלא אותר חשוד בביצוע העבירה; ברביעי הוגש כתב אישום בעבירות שונות מן העבירה של החזקה בתנאי עבדות. מדובר בעבירות של התעללות בחסר ישע, סחיטה באיומים וכליאה. הנאשם הורשע שם ונדון למאסר בפועל למשך 40 חודשים ולמאסר על תנאי למשך 12 חודשים; תיק חמישי ממתין לשימוע שלאחריו יוחלט אם יוגש כתב אישום. מדובר שם בעובדת זרה שנאנסה. נמסר כי אין ודאות שאם יוגש כתב אישום הוא יוגש בעבירות של כליאת שווא והחזקה בתנאי עבדות, ויתכן שכתב האישום יוגש בעבירות מין; שני תיקים נוספים נפתחו בעניינם של שלושה נאשמים. נגד האחד הוגש כתב אישום בעבירות "כישוף", ונגד שניים אחרים לא הוגש כתב אישום.

15.
ב"כ המשיבים הסבירה מדוע ההצעה לבדיקה פרטנית של דפי סיכום החקירה בתיקי החקירה בעבירות של כליאת שווא, אינה ישימה, באשר היא דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה. מדובר בבדיקה פרטנית של 383 תיקי חקירה בעבירות כליאת שווא בשנת 2010. לצורך הבדיקה יש לערוך מיפוי ממוחשב של כל תיקי החקירה על מנת לברר את מיקומם הפיזי. יש לפנות לכל אחת מן היחידות ולבקש לאתר את התיקים שבחזקתן. יש והתיקים לא נמצאים ביחידה, אלא בתביעות, בפרקליטות או בארכיון. לאחר איתור כל התיקים יש להעבירם אל גורם מרכזי במשטרת ישראל על מנת שיערוך את הבדיקה. או אז יש לבחון את דפי סיכום החקירה בכל התיקים, כשלעצמם, ובאם הם נאמנים לתוכן התיק. יש ויהיה צורך לעבור על מכלול הראיות שבתיק בכדי לגבש את תמציתו ולערוך רישום של תמצית תיק החקירה. על גבי דפי סיכום החקירה, יהיה צורך להשחיר את הפרטים המזהים והחסויים. כידוע דף סיכום החקירה הוא מסמך פנימי שיש בו גם תרשומות פנימיות שאין חובה לגלותן. פירוט הדברים הללו (סעיפים 36-39 לעמדת המשיבים שהוגשה בכתב), הריהו מניח את הדעת במובן זה שאכן מדובר בנסיבות העניין בהקצאת משאבים בלתי סבירה.

16.
במה שנוגע לכתבי אישום בעבירות של כליאת שווא, נמסר כי אלו עוסקים בעיקר בכליאת שווא בתוך המשפחה, בכליאה לצורך ביצוע עבירות מין וכו'. מידע זה על פני הדברים ממילא אינו רלבנטי לעניינם של העותרים ולא יוכל לסייע לביסוס טענתם לאכיפה בררנית. על רקע זה, נראית נכונה טענת המשיבים על הקצאת משאבים בלתי סבירה. כתבי אישום שהוגשו על-ידי יחידות התביעות של המשטרה אינם ניתנים עדיין לשליפה ממוחשבת. במחשב לא קיים תמיד נוסחם הסופי והמעודכן, ועל מנת לאתר בוודאות את הנוסח הנכון, יש צורך בבדיקה פרטנית של תיקי התביעה בכל יחידת התביעות. גם זו תהא הקצאת משאבים בלתי סבירה בנסיבות העניין, לאתר את כל התיקים הללו (מן היחידות החוקרות, מן התביעות, מן הארכיונים החיצוניים), להעבירם אל יחידות התביעה ומשם לידי גורם שירכז את איסוף המידע. לאחר מכן, יהיה צורך לעבור על כתבי האישום ולחסות בהם פרטים מזהים לגבי נפגעי עבירה, נאשמים וצדדים שלישיים. עוד נמסר על 167 כתבי אישום שהוגשו על-ידי פרקליטות המדינה באמצעות יחידותיה. ההשקעה הנדרשת היא רבה, ותוחלת התועלת לעותרים הריהי מועטה. מדובר בתיקים שעניינם בדרך כלל בעבירות כליאה, אגב אירועי אלימות ומין למיניהם. אין מדובר בתיקים של כליאה בשילוב עם החזקה בתנאי עבדות, כך שהשקעת המשאבים הנדרשת אינה סבירה כי מדובר בתחום שאינו רלבנטי לעניינם של העותרים. מדובר בבדיקה במחשב לאיזו פרקליטות שייך כל תיק; פנייה לכל פרקליטות על מנת לאתר באופן ידני את תיקי התביעה. יש ביניהם תיקים 'קטנים', עם חומר מועט, יש ביניהם תיקים עם חומר רב, בקלסרים, או אף בקרטונים, הכל תלוי בהיקף התיק המדובר. לאחר איתור התיקים והעברתם לפרקליטויות, יש צורך בהוצאת כתבי האישום מן התיקים, בהעברתם לידי גורם מרכזי שיאסוף את המידע, יש לחסות פרטים מזהים העלולים לפגוע בפרטיות שלא כדין, ועוד.

17.
לגבי מידע שנמסר למתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים על חשד שאדם מנע מעובד זר או מכל אדם אחר לצאת מן המקום שבו עבד, או העסקה רצופה במשך שבעה ימים, הרי שאם מדובר בחשד לפלילים, מועבר המידע בתחילה אל משטרת ישראל. נמסר מפי המתאמת כי למיטב ידיעתה אין מקרים שבהם הועבר אליה דיווח על חשד לעבירה פלילית, אשר לא הועבר למשטרה. מן הטעם הזה ושאר הטעמים שנִמנו בסעיפים 45-49 לעמדת המשיבים שהוגשה בכתב, דומני כי גם כאן מדובר בנסיבות העניין בהקצאת משאבים בלתי סבירה.

18.
מן הראוי לזכור ולהזכיר את המחיר הנדרש בהון ובאון לצורך הטיפול בבקשת העותרים. זמנם של עובדי מינהל, חוקרי משטרה, תובעים ופרקליטים, הוא משאב של הציבור כולו ויש לעשות בו שימוש מושכל. הפניית זמנם ותשומת לבם לטיפול בבקשה לקבל מידע תגרום מיניה וביה להסטת משאבים מן הטיפול בתיקי חקירה ותביעה תלויים ועומדים. לא 'סתם' שיקולי יעילות מינהלית וכלכלית יש כאן, אלא שיקול דעת בהקצאת המשאבים. זכורים דברי בית המשפט העליון על
"הכבדה ממשית שהיא בעלת זיקה להקצאת המשאבים עשויה לבוא לידי ביטוי בשיבוש סדר העדיפויות של הרשות המינהלית באופן המחייב אותה להסיט משאב קיים ממשימתו העיקרית למשימה אחרת..."
(עניין
סגל
; פסקה 28).
המשיבים שכנעו בעניין זה, כמו גם במספר הבחנות שציינו בין נסיבות עניין
סגל
, לבין נסיבות העניין דנן, אשר מצדיקות גישה מצמצמת יותר כאן ביחס לשם (פסקאות 34-38 להשלמת הטיעון מטעם המשיבים).

בעניין
סגל
הוּשׂם דגש על הסכמתה
של המדינה לגבי גילוי לתקופה של 3 שנים, מה שאין כן בענייננו. שוכנעתי גם כי איסוף הנתונים בענייננו קשה יותר מאשר בעניין
סגל
, מצריך השקעת משאבים רבים יותר, ותוחלת תועלתו לעותרים פחותה. כאמור בעניין
סגל
:
"בענייננו, נדרשת המדינה להוכיח כי בהתבסס על התשתית העובדתית שהציגה, היענות לבקשת המשיב יוצרת הכבדה ממשית במילוי משימתה העיקרית של התביעה, והיא בירור וטיפול בעניינם של נאשמים גם בתיקים אחרים"
(פסקה 30). בענייננו הוכיחה המדינה כזאת; גם לחזקת
התקינות המינהלית
יש ליתן את משקלה הראוי לה בסוגיה הנדונה.

19.

דומה כי העותרים צריכים לבוא על סיפוקם בגדרי עתירה זו בחומר שקיבלו, אם בכתב התשובה, אם במהלך הדיון בעתירה. מצבם השתפר, ומבעד למשקפי טענתם לאכיפה בררנית, עליהם להסתפק במה שניתן. לצד הקצאת המשאבים הבלתי סבירה הנדרשת, יש לזכור גם כאמור את הפטור מהעברת מידע על-פי הוראות החוק, שניתן למערכי החקירות והמודיעין של המשטרה. כמו כן, לפי טיב
טענתם של העותרים לאכיפה בררנית בהתבסס על נתוני כתב האישום שהוגש נגדם, הרי שזיקתם למרבית תיקי החקירה שביקשו היא רחוקה, ואינה מצדיקה פגיעה בפרטיות של המעורבים בתיקי החקירה וחשש לפגיעה בחקירות ובמודיעין. אך העיקר הוא כאמור בהקצאת המשאבים הבלתי סבירה הנדרשת לצורך טיפול בבקשת העותרים, על חשבון עיסוק המשיבים באכיפת החוק, כשתוחלת התועלת הצפויה לצמוח לעותרים מן החומר הנוסף על זה שנמסר להם, לצורך ביסוס טענתם לאכיפה בררנית, היא פחותה.

20.
אשר על כן, החלטתי לדחות את העתירה.

העותרים ישאו בהוצאות העתירה וכמו כן ישלמו למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

ניתן היום, ו' בשבט תשע"ב (30.1.12), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים
.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 3479-02/11 אברהים גולאני, באסמה גולאני נ' המשרד לבטחון פנים, הממונה על חופש המידע במשרד לבטחון פנים, משרד המשפטים ואח' (פורסם ב-ֽ 30/01/2012)