פסקי דין על מדינת ישראל - משרד הבריאות | פסקי דין על מדינת ישראל בית החולים ע"ש ברוך פדה | פסקי דין על פוריה | פסקי דין על י. שפירא ושות' משרד עורכי דין | פסקי דין על עו"ד ליאור שפירא | פסקי דין על עו"ד יגאל שפירא |

15327-11/11 תאק     31/01/2012




תאק 15327-11/11 מדינת ישראל - משרד הבריאות, מדינת ישראל בית החולים ע"ש ברוך פדה, פוריה נ' י. שפירא ושות' משרד עורכי דין, עו"ד ליאור שפירא, עו"ד יגאל שפירא








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תא"ק 15327-11-11 י. שפירא ושות' עורכי דין ואח' נ' מדינת ישראל משרד הבריאות ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
2

בפני

רשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1
.
מדינת ישראל - משרד הבריאות

2
.
מדינת ישראל – בית החולים ע"ש ברוך פדה
, פוריה


נגד


משיבים

1. י. שפירא ושות' משרד עורכי דין
2. ליאור שפירא
, עו"ד
3. יגאל שפירא
, עו"ד



החלטה

1.
תביעה כספית על סך 10,434,506 ₪ הגישו המשיבים (להלן: "שפירא") נגד המבקשים (להלן: "משרד הבריאות") בהליך של סדר דין מקוצר.

2.
בקשה למחיקת כותרת והעברת התובענה לבירור בסדר דין רגיל, הוא נושא ההחלטה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי למחוק את כותרת ההליך ולהעביר את הדיון לבירור כתובענה בסדר דין רגיל.

3.
נושא התביעה הוא שכר טרחה שלטענת שפירא הוא זכאי לקבל ממשרד הבריאות.
על פי כתב התביעה, נחתם הסכם בין שפירא לבין משרד הבריאות ביום 1.3.94 שעניינו ייצוג בתביעות לגביית חובות בגין דמי אשפוז וטיפול מרפאתי עבור בית החולים פוריה
(להלן: "ההסכם"). לטענת שפירא נקבע בהסכם [בסעיף 13(א)] מנגנון לאופן תשלום שכר הטרחה וההוצאות כך שיגזרו מהכספים שנגבו בפועל בתיקים השונים; שפירא מדגיש כי הסעיף נועד להסדיר את מנגנון גביית שכר הטרחה וההוצאות בפן הטכני ולא את עצם הזכות לתשלום שכר טרחה והוצאות שכן אין חולק כי שפירא היה זכאי לתשלום שכר טרחה בגין הטיפול המשפטי בתיקים.
עוד כלל ההסכם הסכמה ככל שמשרד הבריאות יורה לשפירא לחדול מטיפול בתיק זה או אחר ישלם משרד הבריאות את שכר טרחת שפירא והוצאותיו.

לטענת שפירא, הורה משרד הבריאות בשנת 2004 לחדול לטפל בתיקים שהועברו לטיפולו והמשיך לפעול בתיקים אלה רק לשם גביית שכר הטרחה והוצאות ו"אין צורך להכביר במילים על הקושי הרב שבגביית מרכיב שכר הטרחה וההוצאות בלבד, בשעה שבית החולים מחל לחייבים על קרן החוב...".

על פי כתב התביעה, 5 שנים מאוחר יותר הורה משרד הבריאות לשפירא לחדול לטפל בכל התיקים שהועברו לטיפולו, לרבות גביית שכר הטרחה והוצאות.
בעקבות השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, פנה שפירא אל משרד הבריאות בדרישה לשלם את הסכומים המגיעים לו על פי ההסכם אלא שמשרד הבריאות סירב לכך תוך נסיון להתנער מההסכם בין הצדדים והכל תוך ניצול ה"מנגנון הטכני" שנקבע בהסכם שכל תכליתו היתה להקל על משרד הבריאות לענין מועד העברת התשלום בפועל.

שפירא טוען כי הליך של סדר דין מקוצר מתאים לתובענה מאחר שמדובר בתביעה לסכום קצוב הנסמכת על התחייבות בכתב.

4.
מנגד, טוען משרד הבריאות כי התביעה אינה ממלאת את תנאי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ויש למחוק את הכותרת.
לטענת משרד הבריאות, אחד התנאים הקבועים בתקנה 202 תקנות סדר הדין האזרחי הוא כי על התביעה להיות תביעה לסכום קצוב ובמקרה דנא תנאי זה לא מתקיים שכן סכום התביעה אינו ניתן לחישוב אריתמטי פשוט "ללא צורך בשומה או בהערכה". משרד הבריאות טוען כי שפירא לא צרף לכתב התביעה את התשתית העובדתית הנדרשת לחישוב סכום התביעה האסטרונומי הנתבע על ידו, כי לא פורט אופן החישוב בו נקט וכי כל שצורף היא טבלה בה מופיעים סכומים שונים לגביהם לא סופקו הסברים כיצד הגיעו לסכום, לא הוסבר אופן החישוב והרכיבים לחישובו. עוד נטען כי שפירא תובע חוב שכר טרחה בגין חובות שסווגו על ידו כ"חוב אבוד" אלא שמונח זה הוא מונח מתחום החשבונאות ואינו יכול לבסס כל טענה בתובענה זו כשלא ניתן להבין את הסיבה לסווג חובות כחובות אבודים והמשמעות שנתן לכך שפירא, ומכל מקום סיווג זה מופיע בטבלה שצורפה לכתב התביעה, באופן סתמי.

בתגובתו טוען שפירא כי אין מחלוקת שהתביעה דנא הוגשה מכח חוזה עליו יש ראיה בכתב. עוד נטען, כי סכום התביעה הוא סכום קצוב ומפורש וניתן לחישוב אריתמטי פשוט. בהקשר זה נטען כי התשתית העובדתית באשר לסכום התביעה פורטה במלואה וכי בהסכם נקבע כי מקום בו ניתנה הוראה של משרד הבריאות לחדול מלטפל בתיקים זכאי שפירא לתשלום שכר הטרחה ללא אבחנה באשר לסטאטוס התיק, ובכלל זה לתשלום בגין תיקים שסווגו כ"חוב אבוד".
עוד נטען, כי שכר הטרחה שנקבע בהסכם ביחס למקרים בהם תינתן הוראה בדבר הפסקת הטיפול בתיקים הוא שכר טרחה מידתי בהתאם לתעריף המינימאלי לפי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 ומשכך מדובר בסכום קצוב הקבוע בחיקוק ומתיישב עם החלופה הקבועה בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.
ולהכרעתי.
בהתאם להוראות תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי תובע להגיש תביעה בסדר דין מקוצר כאשר מדובר בתביעה לסכום קצוב, וכשהתביעה היא מכוח חוזה או התחייבות מפורשת או מכללא, ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב – והגשת תובענה בהליך זה מחייבת קיומם של כל התנאים.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדה כי שכר הטרחה נתבע מכח ההסכם שעותק ממנו צורף לכתב התביעה ומשכך נותר לבחון האם התביעה היא תביעה לסכום קצוב כטענת שפירא.
בע"א 316/64 ארגון פועלים ע"ש בן עמי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד י"ח (4) 336, נקבע כי:
"בכל

תביעה
,
ובייחוד

בתביעה

המוגשת

לפי

סדר

דין

מקוצר, חייב

כתב התביעה

להראות על־פניו

בבירור

מה

נתבע
,
מהן

העובדות

המשמשות

יסוד

לתביעה
,
וכיצד

הגיע

התובע לסכום

התביעה,

כדי

שאם

הנתבע

לא

יתגונן

או

לא

יקבל

רשות

להתגונן

יוכל

בית־המשפט לפסוק

את

הדין

על־אתר

ולדעת

בדיוק

מה

הוא

פוסק"
)
ההדגשות שלי א.נ.ח).

האם נסיבות המקרה דנא ממלאות אחר התנאי המחייב שהתביעה תהיה על "סכום קצוב" כמשמעו בפסיקה לעיל (להבין בבירור מה נתבע, מה העובד וכיצד הגיעו לסכום התביעה)?
אני סבורה שהתשובה לכך שלילית.

כאמור, הסכום הנתבע הוא שכר טרחה ששפירא טוען כי משרד הבריאות חייב לו מכח ההסכם בגין תיקים בהם הפסיק לטפל בהוראת משרד הבריאות.
בסעיף 13א. להסכם נקבע, בין היתר, כי שפירא יוכלו לגבות את הכספים המגיעים מתוך הכספים שגבה בפועל מתיקים בטיפולם לאחר שיגישו "דווח מפורט לממונה בצירוף האסמכתאות".

בסעיף 13 ב. להסכם נקבע כך:
" (1)
שכר הטרחה של עוה"ד יהיה עפ"י קביעת ביהמ"ש ו/או לשכת הוצל"פ אם יהיה פס"ד ויגבה מהחייב.

(2)
עוה"ד יגבה את שכר הטרחה מהחייב עבור מכתב התראה וכן במקרה של הפסקת הטיפול לאחר הגשת כתב התביעה, לפי התעריף המינימלי הרלוונטי.

(3)
ביה"ח יהיה אחראי לתשלום שכר הטרחה המינימלי לפי התעריף המינימלי במקרים הבאים:
א. נשלח מכתב התראה למען מוטעה כפי שנמסר על ידי ביה"ח.
ב. הממונה הורה לעוה"ד להפסיק את הטיפול בתיק לאחר משלוח מכתב התראה.
ג. הממונה הורה לעוה"ד להפסיק את הטיפול בתיק לאחר הגשת כתב תביעה.
ד.ביה"ח גבה מהחייב את החוב ללא תיאום עם עוה"ד בעניין תשלום שכר טרחתו.
ה. לא עלה בידיו של עוה"ד לגבות את שכר טרחתו מהחייב לגבי תיקים עליהם חל הסכם הפשרה בהמרצת פתיחה 1139/91 בבית משפט מחוזי חיפה בגלל מעשיו או מחדליו של ביה"ח צילום הסכם הפשרה מצורף בזה כנספח א' "

מעיון בכתב התביעה עולה כי אין פירוט כיצד חושב סכום התביעה ואף לא פורט הבסיס העובדתי המתחייב לצורך גיבוש סכום התביעה. שפירא סומך טענותיו כי סכום התביעה הוא סכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי פשוט על נספח 11 לכתב התביעה אותו כינה "פירוט שכר הטרחה הנתבע בתובענה". אלא שלמעשה מדובר בטבלה בת עמוד אחד שהוכתרה בכותרת: "בי"ח פוריה
טבריה – נכון ל- 20/9/10 (500,52,69,636)" טבלה ששפירא ערך ובה רשימה של תיקים המחולקים לסטאטוסים שונים: "פעילים", "מבוטלים", "סגורים", "מעוכב"
וכיוב' כשלצד כל אחד מהסטאטוסים מספרים שונים שלצידם לא כתוב דבר.

לא ניתן להבין מאומה מטבלה זו שערך שפירא ועליה הוא מבסס את טענותיו לסכום קצוב, טבלה החסרה את הפירוט הנדרש אשר לשאלה "
וכיצד

הגיע

התובע לסכום

התביעה" (ע"א 614/64 הנ"ל) קרי
, לאופן ההגעה לסכום הנתבע. כך למשל, לא ניתן להבין באיזה שלב מצויים התיקים שסווגו בסטאטוס "מבוטלים" שלגביהם טען שפירא כי מדובר בתיקים שבוטלו על ידי משרד הבריאות מסיבות שונות, שפירא לא ציין באיזה שלב הופסק הטיפול בתיקים אלה ומשכך ממילא לא ניתן להכריע האם התמלאו התנאים המחייבים את משרד הבריאות לשלם את שכר טרחת שפירא בהתאם לסעיף 13ב. (3) להסכם.
המפורט לעיל יפה גם ביחס ליתר הסטאטוסים המפורטים בטבלה.

לציין, כי לא נעלם מעיני ה"פירוט" שניתן על ידי שפירא בתגובתו לענין הסבר מהות הסטאטוסים בהם סווגו התיקים אלא שגם ב"פירוט" זה, אין כדי ללמד על השלבים השונים בהם הופסק הטיפול בכל אחד מהתיקים לגביהם נתבע שכר הטרחה וממילא לא ניתן להבין ממנו דבר ביחס לאופן חישוב סכום התביעה.

6.
משקבעתי שכתב התביעה נעדר פירוט עובדתי בסיסי על פיו ניתן להבין כיצד חושב סכום התביעה

"וכיצד

הגיע

התובע לסכום

התביעה"
הרי שלטעמי התביעה אינה תביעה על סכום קצוב ותנאי זה שבתקנה
202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי אינו מתמלא.

להדגיש כי העדיפות הדיונית שפתיחת הליך בסדר דין מקוצר מקנה לתובע, מחייבת עמידה בכל התנאים שבתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התובע רשאי תמיד לבחור בסדר דין רגיל – הוא ברירת המחדל, אך משבחר בסדר דין מקוצר עליו למלא בדקדקנות אחר כל הדרישות המופיעות בתקנה.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי לא היה מקום להגיש את התובענה בהליך של סדר דין מקוצר, אלא יש לבסס את הזכות לקבלת שכ"ט מכל תיק ותיק ולהבהיר כיצד נבנה גושב סכום התביעה, ומשמצאתי כי התביעה אינה ממלאת אחר כל התנאים המתחייבים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מוחקת את הכותרת 'סדר דין מקוצר' ומורה לנתבעים (המבקשים) להגיש כתב הגנה במועד הקבוע בדין.

אני מחייבת את המשיבים לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך של 15,000 ₪.

5129371

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







תאק בית משפט מחוזי 15327-11/11 מדינת ישראל - משרד הבריאות, מדינת ישראל בית החולים ע"ש ברוך פדה, פוריה נ' י. שפירא ושות' משרד עורכי דין, עו"ד ליאור שפירא, עו"ד יגאל שפירא (פורסם ב-ֽ 31/01/2012)