פסקי דין על משה נתיב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

17075-07/11 בל     29/01/2012




בל 17075-07/11 משה נתיב נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

בפני
: כב' השופטת רוית צדיק

ב"ל 17075-07-11

תאריך:
29 ינואר 2012




המערער
:
משה נתיב


ע"י ב"כ עו"ד אליהו וייס



-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד רנה הירש





פסק דין



1.
בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.5.2011, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו הבריאותי של המערער.

העובדות
2.
המערער יליד 1955, נפגע בתאונת עבודה ביום 1.6.2008 בצוואר.

3.
ביום

10.6.2009 קבעה ועדה רפואית לעררים כי למערער נכות בשיעור 10% נכות בגין הגבלה בתנועות הצוואר לפי פריט ליקוי 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)
(ס' 7 לפרוטוקול הועדה מיום 5.10.2010)
.

4.
ביום 12.5.2010


ניתן למערער אישור לפי תקנה 36 לתקנות
(נספח
a
לכתב הערעור שהוגש בתיק 14559-11-10)
.

5.
ביום 13.7.2010

התכנסה הועדה הרפואית לעררים (להלן: הועדה) לדון בעניינו של המערער
(מש/2)
. הועדה פירטה מהם המסמכים הרפואיים שעמדו בפני
ה, שמעה את המערער, ביצעה בדיקה קלינית וקבעה ממצאיה, באופן הבא:
"בבדיקה: מבצע תנועות בצוואר עם התנגדות מסוימת ושיעול. בכיפוף קדמי מגיע עד 2 ס"מ מבית החזה, כיפוף אחורי מתנגד מעל 10 מעלות.
סיבוב שמאל מבצע עד 40 מעלות, ולאחר מכן טוען על כאבים. סיבוב ימני 70 מעלות.
לא מבצע הטיה ימינה ושמ'. כח גס תקין, תחושה תקינה, החזרים הופקו ושווים..."

(ההדגשות הוספו)
.

לסיכום ביקשה הועדה לקבל צילום רנטגן ע"ש צווארי עדכני וצילום סמוי של המערער לבדיקת תלונותיו בנוגע לתנועת הצוואר.

יצוין כי בסעיף 27 לפרוטוקול צוין שאין למסור את דו"ח הועדה לידי המערער.

6.
ביום 5.10.2010

התכנסה הועדה בשנית לדון בעניינו של המערער, בנוכחותו. המערער ציין כי אין כל סתירה בין הצילום הסמוי שבוצע לבין תלונותיו מכיוון שיום קודם לביצוע הצילום הוא קיבל זריקה אפידוראלית במרפאת כאב בתל השומר שהשפיעה לטובה למספר ימים. המערער אף הציג בפני
הועדה מכתב מתל השומר לתמיכה בטענותיו. לאחר שמיעת דברי המערער קבעה הועדה:
"הועדה עיינה בסרט וידאו מ-5.8.10. בדיסק נראה שמניע את הראש והצוואר בחופשיות ולכל הכיוונים. אדם בגילו כשקיימת הגבלה בתנועות אפילו לאחר ביצוע זריקה אפידוראלית, זה יכול לתת הקלה בכאבים אך לא עד כדי חופשיות כפי שמבצע בסרט. אי לכך הועדה קובעת כי אין החמרה במצבו"
.

7.
ביום 20.1.2011

ניתן

פסק דין
בהסכמה
(מש/1)
לפיו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת
"שתתייחס לכל המסמכים שהוגשו בפני
ה בהתאם לפרוטוקול מ-13.7.10 ותנמק קביעותיה. המערער וב"כ יוזמנו לדיון בפני
הועדה"
.

8.
בעקבות פסק הדין התכנסה הועדה ביום 29.3.2011 לדון בעניינו של המערער. הדיון התקיים בנוכחות המערער וב"כ. לאחר שמיעת ב"כ המערער אשר ביקש התייחסות מיוחדת ומפורטת ל-14 מסמכים רפואיים ובין היתר לחוות דעת, החליטה הועדה לקיים ישיבת סיכום ללא נוכחות במועד אחר.

9.
ביום 18.5.2011

התכנסה הועדה לדון בעניינו של המערער, ללא נוכחות. וכך קבעה:
"בהתאם לפס"ד הועדה עיינה במסמך מהמרכז הישראלי ד"ר נחשון רנד אשר טוען על הגבלה בטווח התנועות. הועדה עיינה בטופס סיכום בקור מ-2009 חתום ע"י פיזיותרפיסט. מסמך 17.3.10 החתום ע"י רופא תעסוקה ד"ר תמיר גפן. כמו כן בדיקת
c.t
16.5.10 אשר מראה בלט דיסק עם לחץ משמעותי על השק בגובה
c3-4
,
c4-5
"

בהמשך קבעה הועדה:
"הועדה כאמור עיינה בכל המסמכים הרשומים בעמוד הקודם ולדעתה הממצאים שצוינו בחוו"ד של ד"ר נחשון רנד וד"ר תמיר אינם תואמים את ממצאי הועדה בבדיקתה את התובע מיום 13.7.10.
הועדה בבדיקתה התרשמה שהתובע אינו משתף פעולה כראוי. לכן הועדה בקשה לצלמו כשהוא לא מודע על המעקב הסמוי. לאחר עיון בסרט הוידאו התרשמה הועדה שהתנועות בצוואר היו די חופשיות ולכל הכיוונים, והעשרה אחוזים שקיבל בעבר הולמות את מצבו כיום ואין החמרה במצבו"
.

10.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

טענות הצדדים
11.
המערער

טען כי הועדה לא התייחסה לכל המסמכים הרפואיים הוצגו בפני
ה; הועדה שלחה את החומר לרופא מומחה יועץ שהמליץ לקבוע למערער אחוזי נכות זמניים
(מסמך מיום 22.5.2011 – נספח לכתב הערעור)
; מצבו של המערער דינמי ולאחר שנבדק ע"י הועדה לראשונה בוצעו למערער הזרקות לעצבים, המתועדות במסמכים רפואיים אותם סירבה הועדה לקבל; הועדה שגתה עת הסכימה לעיין רק במסמכים הרפואיים הראשוניים שהוצגו לה בעבר; תפקיד הועדה הוא להעריך את מצבו של המערער נכון למועד הבדיקה ואם חלו שינויים במצב הרפואי לאחר ישיבת הועדה על הועדה להתייחס גם למסמכים המאוחרים למועד ישיבתה; הועדה לא התייחסה לטענה לפיה הצילום הסמוי התבצע לאחר שהמערער קיבל זריקה אפידוראלית לצוואר; קביעת הועדה כי המערער לא שיתף פעולה נעשתה ללא בסיס; היה על מזכירות הועדות למנות ועדה בהרכב אחר.

לסיכום, התבקש בית הדין להחזיר את העניין לועדה בהרכב אחר, על מנת שתבדוק את המערער בשנית ותתייחס לכל המסמכים הרפואיים אשר בידיו גם אם הם מאוחרים למועד ישיבת הועדה הראשונה שדנה בעניינו לאחר שניתן אישור ההחמרה.

12.
ביום 26.1.2012 התקיים דיון הערכה מוקדמת.

המשיב
טען כי הועדה קיימה את הוראות פסק הדין ולא נפל פגם משפטי בעבודתה; הועדה התייחסה לכל המסמכים בהם נדרשה לדון; הועדה הסבירה שהממצאים באותם מסמכים אינם תואמים את ממצאי בדיקתה; קביעת הועדה כי הנכות שקיבל המערער בעבר הולמת את מצבו ואין החמרה במצבו היא קביעה רפואית; הועדה לא שלחה את המערער לרופא יועץ שעה
שבהרכבה ישב אורטופד; אין הועדה נדרשת להתייחס לתיעוד רפואי המאוחר למועד ישיבתה וכי תיעוד חדש יכול להוות בסיס לתביעת החמרה נוספת;כל טענות המערער בנוגע לצילום הסמוי הועלו במסגרת ההליך הקודם ואין להן מקום בערעור.

המערער
הוסיף וטען כי עת נתן הסכמתו להחזיר את העניין לועדה לצורך התייחסות למסמכים שפורטו בפרוטוקול הועדה מיום 13.7.2011, כלל לא היה הפרוטוקול בפני
ו וכי כוונתו הייתה שהועדה תתייחס ל-12 המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב הערעור שהגיש; הועדה לא התייחסה לעובדה שהמערער קיבל זריקה אפידוראלית יום קודם לצילום הסמוי; פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לועדה על מנת שתדון בעניינו בשנית על כל המשתמע מכך.

הכרעה
13.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להדחות, כפי שיפורט להלן.

14.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה

(עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213 (1999))
. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן
(עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 22.6.2006))
.

15.
כמו כן, כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי

פסק דין
, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין

(דב"ע (ארצי) נא/29 – 01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 8.1.2008))
.

16.
עוד אציין כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה

(דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו 60)
. בעניין לביא
(דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יז 130)
נפסק כי
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק"
.

17.
בהתאם לפסק הדין כל שנדרשה הועדה לעשות הוא להתייחס למסמכים שפורטו בפרוטוקול מיום 13.7.2011 ולנמק קביעתה לאחר שמיעת טענות המערער ובא כוחו.

המסמכים להם נדרשה הועדה להתייחס הם המסמכים הבאים: דו"ח ועדה מדרג ראשון, ערר המערער, פענוח
c.t
מיום 12.5.2010, תביעה להחמרה לפי תקנה 36, אישור החמרה, אישור מד"ר נחשון מיום 7.9.2009 ואישור רפואי של ד"ר רנד מיום 15.11.2009
(ס' 12 לפרו' – מש/2)
.

מפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה עיינה במסמכים הנ"ל ובמסמכים נוספים שהוצגו לה ע"י המערער
(מסמך של פיזיותרפיסט ומסמך של ד"ר תמיר גפן - רופא תעסוקתי)
. הועדה הסבירה כי הממצאים שצוינו בחוות הדעת של ד"ר נחשון ושל ד"ר תמיר שונים מממצאי הבדיקה הקלינית, שבה התרשמה הועדה כי המערער אינו משתף פעולה ולכן התבקש הצילום הסמוי. הועדה הסבירה כי לאחר שעיינה בצילום הסמוי התרשמה כי תנועות הצוואר של המערער 'די חופשיות' לכל הכיוונים ולכן הנכות שנקבעה לו בעבר בשיעור 10% תואמת את מצבו הרפואי על כן
לא חלה החמרה במצבו.

בכך ביצעה הועדה את הוראות פסק הדין.

18.
לעניין טענת המערער כי עניינו נשלח לחוות דעת רופא יועץ שהחליט על הענקת אחוזי נכות זמניים

– בהרכב הועדה נכלל האורטופד ד"ר ארסבן ואין כל מחלוקת כי המערער לא התבקש להתייצב בפני
מומחה נוסף בתחום האורטופדיה ביום 18.5.2011. אי לכך, אין ליתן למסמך מיום 22.5.2011 שצורף לכתב הערעור משקל מקום בו לטענת המשיב מדובר במכתב שאינו רלוונטי למערער.

19.
לעניין טענת המערער כי היה על הועדה להתייחס למסמכים רפואיים המאוחרים למועד ישיבת הועדה מיום 5.10.2010

– דין הטענה להידחות. הלכה משפטית היא כי על הועדה להתייחס למסמכים רפואיים הקודמים למועד ישיבתה בלבד וכי אין היא מחויבת להתייחס למסמכים המאוחרים למועד ישיבתה. כמו כן, במקרה דנן בהתאם להוראות פסק הדין היה על הועדה להתייחס למסמכים שפורטו בפרוטוקול הועדה מיום 13.7.2011 בלבד.

20.
לעניין הטענה כי המערער נתן הסכמתו מבלי שהיה בפני
ו פרוטוקול הועדה מיום 13.7.2011 – ­

אציין כי המערער היה מיוצג על כן לא ברור כיצד ניתנה
הסכמה מבלי שהמסמך המהווה בסיס לאותה הסכמה לא היה בפני
המערער או בא כוחו באותו מועד. יחד עם זאת, אציין כי הועדה התייחסה גם למסמכים נוספים שהוצגו בפני
ה ע"י המערער לרבות מסמך של רופא תעסוקתי ומסמך של פיזיותרפיסט.

21.
לעניין הטענה כי הועדה לא התייחסה לטענה שהצילום הסמוי בוצע לאחר שהמערער קיבל זריקה אפידוראלית –

דין הטענה להידחות. הועדה דנה בטענת המערער בישיבתה מיום 10.5.2010, קודם למתן פסק הדין. כמו כן, משפסק הדין לא הורה לועדה להתייחס לטענה בנוגע לזריקה האפידוראלית שקיבל המערער או לצילום הסמוי שבוצע בעניינו, לא היה על הועדה להתייחס לעניין זה.

22.
לעניין הטענה כי עניינו של המערער הוחזר לועדה על מנת שתדון בעניינו מחדש

– מדובר בטענה שמוטב כי לא הייתה נטענת כלל ומשנטענה דינה להידחות. פסק הדין מפורט ובהתאם להוראותיו היה על הועדה להתייחס למסמכים שפורטו בפרוטוקול מיום 13.7.2011 בלבד ולא לקיים דיון מחדש בכל טענות המערער.

23.
סוף דבר

– הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים
.










בל בית דין אזורי לעבודה 17075-07/11 משה נתיב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/01/2012)