Google

דוד ברמן, ישראל שקדי - אברהם הלוי

פסקי דין על דוד ברמן | פסקי דין על ישראל שקדי | פסקי דין על אברהם הלוי

57271-11/11 הפ     30/01/2012




הפ 57271-11/11 דוד ברמן, ישראל שקדי נ' אברהם הלוי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



30 בינואר 2012

ה"פ 57271-11-11 ברמן נ' הלוי






בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן
, סגנית נשיאה

מבקשים
1. דוד ברמן
2. ישראל שקדי
ע"י ב"כ עו"ד אוסטשינסקי


נגד

משיבים
אברהם הלוי
ע"י ב"כ עו"ד ישראל



החלטה

לפני בקשה לאישור פסק בורר.

כללי :

ביום 30.11.11 הגישו המבקשים, בקשה לאישור פסק בורר, אשר ניתן בבית דין צדק בבני ברק, במסגרת הליך בוררות שקיימו הצדדים (להלן: "בקשה לאישור פסק בורר").

ביום 18.12.11 הגיש המשיב תגובתו לבקשה לאישור פסק הבורר, בטענה כי ביום 11.12.11, עוד טרם הומצאה לו הבקשה לאישור פסק הבורר, הוגשה על ידו בקשה לביהמ"ש המחוזי, לביטול פסק הבוררות, מחמת היותו בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור.

משכך, סבר המשיב, אין לאשר את פסק הבוררות, עד לאחר שתוכרע הבקשה לביטולו.

כן טען המשיב כי הסמכות לדיון בבקשה לאישור פסק הבוררות, על פי חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), נתונה לבית המשפט המחוזי.

ביום 26.1.12, הגיש המשיב בקשה לדחיית הבקשה לאישור פסק בורר, בה ציין כי המבקשים הגישו תגובתם, בבית המשפט המחוזי, לבקשה לביטול פסק הבורר.

כן ציין המשיב כי המבקשים לא השיבו לתגובתו לבקשה לאישור פסק בורר.

לאור האמור, מבקש המשיב מבית המשפט לדחות הבקשה לאישור פסק בורר, ולחייב המבקשים בהוצאות.

ביום 30.1.12 הוגשה תגובת המבקשים לבקשה לדחיית הבקשה לאישור פסק בורר.

לטענת המבקשים, הם הגישו הבקשה לאישור פסק בורר מבלי שהיו מיוצגים, ומזכירות בית המשפט היא זו אשר ניתבה הבקשה לבית משפט השלום, אשר תחילה דחה הבקשה בטענה שמדובר בפסק בורר חלקי, ומכיוון שביום 20.2.11 הודיעו הבוררים כי מדובר בפסק בורר סופי, הוגשה הבקשה בשנית.

המבקשים מפנים לתקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הקובעות כי ביהמ"ד לא ייעתר לבקשת דחייה מחוסר סמכות, אם הוא סבור כי יש להעביר העניין לבימ"ש אחר.

משכך, מבקשים המבקשים מביהמ"ש, כי ככל שתתקבלנה טענות המשיב בנוגע לחוסר הסמכות העניינית, תועבר הבקשה לאישור פסק הבורר לבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה
:

סעיף 23 לחוק הבוררות קובע:

"אישור פסק בוררות [תיקון: תשס"ט]
(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק - דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.
(ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב".

סעיף 1 לחוק הבוררות, מגדיר את המונח "בית משפט" בחוק –

""בית המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 - בית המשפט המחוזי".

אמנם,
קיימת אפשרות מכוחה מוסמך בית משפט השלום לדון בענייני בוררות, והיא קבועה בסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט, הקובע שבית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו כולו או מקצתו לבוררות וכן רשאי הוא בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות. במצב עניינים זה, במידה וביהמ"ש שהעביר את העניין לבוררות הינו בית משפט השלום, הופך הוא לבית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות, לרבות בקשה לאישור פסק בורר
.

חריג זה אינו מתקיים במקרה דנן, בו הסכסוך לא הועבר לבוררות על ידי בית משפט השלום. הבוררות נוצרה והתקיימה מכוח שטר בירורין אשר נחתם על ידי הצדדים, וצורף לבקשה לאישור פסק הבורר.

לאור האמור, הרי שהבקשה לאישור פסק הבוררות, הוגשה לבית משפט זה בחוסר סמכות עניינית.

באשר לטענת המבקשים, כי הבקשה הוגשה למזכירות, והיא זו אשר ניתבה אותה לבית משפט השלום – מזכירויות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בתל אביב מפורדות לחלוטין.

הבקשה הוגשה למזכירות בית משפט השלום, ומשכך, נותבה לשופט בית משפט השלום.
למבקשים אין להלין אלא על עצמם, אשר לא ביררו מבעוד מועד מהו בית המשפט המוסמך לדון בבקשתם.

סיכום
:

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה לאישור פסק בורר – להידחות, מחמת סמכות עניינית.

עם זאת דרך המלך משעה שנמצא שההליך אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה, אינה סילוקו על הסף אלא העברתו לביהמ"ש המוסמך מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.

אני מורה אפוא על העברת ההליך לביהמ"ש המחוזי הנכבד
בתל אביב.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב
בסך 1,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה, מיום מתן החלטה זו.

ניתנה היום,
ו' שבט תשע"ב, 30 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


נועה גרוסמן
, שופטת
סגנית נשיאה












הפ בית משפט שלום 57271-11/11 דוד ברמן, ישראל שקדי נ' אברהם הלוי (פורסם ב-ֽ 30/01/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים