פסקי דין על עוזיאל בלסיאנו | פסקי דין על אורלי בלסיאנו | פסקי דין על עו"ד יצחק בר-תנחום

9430-05/11 תט     02/02/2012




תט 9430-05/11 עוזיאל בלסיאנו, אורלי בלסיאנו נ' עו"ד יצחק בר-תנחום








בית משפט השלום ברמלה



ת"ט 9430-05-11 בר תנחום נ' בלסיאנו ואח'






בפני

כב' הרשם
דן סעדון


מבקשים

1. עוזיאל בלסיאנו

2. אורלי בלסיאנו
ע"י עו"ד מזור



משיב

1.יצחק בר-תנחום
,

עו"ד



החלטה



לפניי התנגדות לביצוע שיק על סך
8500 שקלים שזמן פירעונו 31.10.2010 (להלן: "השיק"). המבקש 1 חתום על השיק כמושך השיק. המבקשת 2 חתומה על השיק כערבה לפירעונו.

הרקע להליך
:

1.
מר עידן בלסיאנו (להלן: "החייב") חב כספים בתיק הוצאה לפועל למר שי מדינה המיוצג על ידי המשיב דנא. המבקשים הם הורי החייב.

2.
המבקשים טוענים כי המשיב, בחוסר תום לב, נמנע מלעדכן את כתובתו הנכונה של החייב בתיק וזאת על מנת לנקוט הליכי הוצאה לפועל בכתובת עסקו של המבקש1. מאמציו של המשיב נשאו פרי. המבקש 1 חתם על שני הסדרי חוב. הסדר אחד (ת/1) נחתם ביום 18.12.08. ההסדר השני [ת/2]
נחתם בשנת 2009. במסגרת ההסכמים התחייב המבקש 1 לפרוע את חוב החייב בתיק ההוצאה לפועל והסכים לצירופו כחייב בתיק ההוצאה לפועל. אין חולק כי הסכמים אלה [ת/1; ת/2] לא בוטלו כדין על ידי המבקש 1, הגם שלטענתו יסודם בכפייה, אילוץ ועושק שהופעלו כלפיו.

3.
ביום 27.10.10 הופיעו במקום עסקו של המבקש 1 גברתנים לשם ביצוע הוצאת מעוקלים מן העסק. המבקשים
חתמו על השיק כמושך וכערבה.
המבקשת 2 טוענת כי נאלצה לחתום כערבה לשיק נוכח חשש כי אם לא תעשה כן - לא יעזבו המעקלים את המקום.
מבקש 1 משך את השיק לאחר שחשש כי מקור פרנסתו מעסקו ייגדע אם יינקטו הליכי עיקול נגד רופאים השוהים במרכז הרפואי המנוהל על ידו.
יודגש כי הליכי עיקול אלה נעשו לאחר שבתיק ההוצאה לפועל ניתנה החלטה לפיה מענו של החייב אינו מקום עסקו של מבקש 1. בסופו של יום, בוטלו ההליכים שננקטו נגד עסקו של המבקש 1. משבוטל ההליך, טוענים המבקשים, אין לחייבם לשלם את השיק.


דיון והכרעה

4.
כאמור, במסגרת הסדר החוב ת/1 קיבל על עצמו המבקש 1 לשלם את החוב שהיה החייב חייב בתיק ההוצאה לפועל. ההסדר ת/2 החליף את ת/1 אולם לא שינה ממנו מהותית. אין חולק כי המבקשים מעולם לא ביקשו לבטל את הסדרי החוב שנחתמו עימם, לא תוך זמן סביר ממועד בו פסקה הכפייה הנטענת ולא בכלל.
משכך, יש לקבוע כי חרף הפגמים הנטענים בכריתת הסדרי החוב הרי שמשעה שאלה לא בוטלו כדין ממועד הפסקת הכפייה הנטענת, שוב לא ניתן לפעול לביטולם והם שרירים וקיימים.

5.
פקודת השטרות קובעת כי שיק שנמסר תוך הפעלת כפייה פוגם בזכות הקניין של מקבל השיק.
לצורך בחינת השאלה אם הייתה כפייה בענייננו יש להבחין
בין המבקש 1 לבין המבקשת 2. המבקש 1 היה חייב בתיק ההוצאה לפועל במועד בו משך את השיק לפקודת המשיב ובמועד בו הגיעו למקום עסקו מעקלים לצורך נקיטת הליכים.
המשיב, בשם הזוכה באותו תיק הוצאה לפועל, היה לכאורה רשאי לנקוט בהליכי עיקול במקום עסקו של המבקש 1 שכן באותו מועד היה גם המבקש 1 – ולא רק החייב – חייב בתיק ההוצאה לפועל. נסיבות אלה אוצלות לטעמי על השאלה אם נקיטת הליכים נגד המבקש 1 בנסיבות האמורות עולה כדי כפייה במסירת השיק.
ההלכה הפסוקה קובעת כי הכפייה הנזכרת בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 " כוללת גם כפייה שהיא כלכלית בטיבה, דהיינו כפייה הקיימת כאשר מתקשר אדם בחוזה כדי להשתחרר מלחץ עסקי-מסחרי בלתי חוקי המופעל עליו. במקרה כזה רב הקושי למצוא איזון ראוי בין קיום חוזים שנכרתו לבין הצורך לשמור על האוטונומיה של רצון הפרט בכריתת חוזים, שכן לעתים לא קל להבחין בין לחץ המצוי בתחום האטמוספרי-הכלכלי הרגיל לבין לחץ שהוא לבר אותו תחום, בין לחץ "לגיטימי" – והוא חלק מאורחות החיים – לבין לחץ "שאינו לגיטימי" אשר לעניינו ייזעק המשפט להעניק סעד לאדם

" (
ע"א 1569/93


מאיה
נ'
פנפורד (ישראל) בע"מ
, פ"ד מח (5) 705
(1994; הדגשה הוספה). לטעמי, ספק אם נקיטת עיקול במקום עסקו של המבקש 1 במסגרת ניהול תיק הוצאה לפועל בו המבקש 1 הינו חייב עולה כדי לחץ "לא לגיטימי" המופעל עליו, חרף חששו של המבקש 1 לפגיעה במקור פרנסתו. עם זאת, מצאתי ליתן למבקש 1 רשות להתגונן בנקודה זו נוכח הקושי להתוות את קו הגבול בין לחץ הנחשב לגיטימי לבין לחץ אשר נחשב כבלתי לגיטימי.

6.
מצבה של המבקשת 2 שונה. היא לא צורפה כחייבת לתיק ההוצאה לפועל ולא הסכימה לשלם את החוב בתיק ההוצאה לפועל. המבקשת 2 העידה כי המבקש 1, בעלה, היה עם "דופק מואץ ולא הסכימו לשחרר אותו, אם לא אחתום... בכל זאת אילצו אותי למרות שהוא לא הרגיש טוב, במקום לתת לו סיוע רפואי, הם החלו לפנות את כל המרפאה" [ עמ' 2 שו' 24-26] . המצוקה הנפשית בה הייתה המבקשת 2 שרויה במעמד בואם של מעקלים מטעם המשיב או מרשו לעסקו של המבקש 1 הניעה אותה לחתום על השיק כערבה וזאת מבלי שהייתה לה כל זיקה קודמת לחוב שמבוקש לגבותו.
לטעמי, לא מן הנמנע כי ניתן יהיה להכיר בנסיבות האמורות כעולות כדי כפיה ביצירת ההתחייבות השטרית.
לפיכך ניתנת למבקשת 2 רשות להתגונן.

7.
סוף דבר: ניתנת למבקשים רשות להתגונן כמפורט לעיל. תצהירי המבקשים ישמש כתב הגנה.
הצדדים יפעלו להתאמת כתבי הטענות להליך סדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי. הוצאות הליך זה יקבעו על פי התוצאות.





ניתנה היום,
ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 9430-05/11 עוזיאל בלסיאנו, אורלי בלסיאנו נ' עו"ד יצחק בר-תנחום (פורסם ב-ֽ 02/02/2012)