פסקי דין על סימון אביטן | פסקי דין על יצחק ריומי | פסקי דין על בנק הפועלים סניף 724

22228-10/11 עשא     01/02/2012




עשא 22228-10/11 סימון אביטן, יצחק ריומי נ' בנק הפועלים סניף 724








בית משפט השלום בטבריה



עש"א 22228-10-11 אביטן ואח' נ' הפועלים סניף 724






בפני

כב' השופטת
רים נדאף

המערערים
1
.
סימון אביטן

2
.
יצחק ריומי


נגד

המשיב
בנק הפועלים סניף 724



פסק דין


1.
זהו ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). המערערים טוענים כי ביום 3.10.11 החזיר המשיב 9 שקים בחשבון המערערים שמספרו 330607 (להלן: "החשבון") מחמת חוסר כיסוי מספיק, כאשר מועד פירעונם היה 30.9.11, ובכך גרם להגבלת חשבונם של המערערים. המערערים מבססים את הערעור על סעיף 10(א)(3) לחוק, וטענים כי היה להם יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השקים.

2.
המערערים טוענים כי אומנם מסגרת האשראי המאושרת בחשבון הינה 70,000 ₪, אך המשיב נהג להתיר למערערים לחרוג ממסגרת האשראי, ולכבד שיקים מעבר למסגרת האשראי, כפי שהובאו ב- 30 דוגמאות שהועלו במסגרת הערעור למצבים כאלו.

3.
המערערים טוענים כי מכל ההתנהלות דלעיל הבינו והאמינו המערערים כי ימשיך המשיב לכבד את השקים תוך חריגה מהמסגרת, ותוך ידיעה כי ביום הפירעון או יום למחרת ידאגו המערערים להפקיד בחשבון סכום כסף שיכסה את החריגה. המערערים טוענים כי התקיים נוהג בין המערערים למשיב בדבר כיבוד שיקים כאמור, ועל בסיס אותו נוהג, היה להם יסוד סביר להניח כי למשיב הייתה חובה להמשיך ולכבד את השקים נשוא הערעור.

4.
המערערים טוענים כי עם חילופי מנהל הסניף, נרמז להם כי המנהל החדש הורה על החזרת השקים. ב"כ המערערים הפנתה בבקשה לפסיקה שתתמוך בעמדתה.

5.
בתגובתו טען המשיב כי גם אם בעבר כיבד המשיב התחייבויות של המערערים תוך חריגה ממסגרת האשראי אין בכך כדי ליצור חובה על הבנק להמשיך ולכבד התחייבויות ושקים בתנאים אלו. המשיב הכחיש קיומו של נוהג כאמור וטען כי בתקופה בין 12.12.10 עד 1.3.11 החזיר המשיב 5 שיקים בחשבון המערערים מחמת חוסר כיסוי מספיק, דבר שיש בו כדי ללמד על כך שלא היה נוהג מחייב בין הצדדים, וכי לא היה בסיס לסברה או להנחה של המערערים בדבר המשך כיבוד שקים בחריגה. המשיב הפנה בתושבתו לפסיקה שניתנה בנושא.

6.
ביום 9.1.12 התקיים דיון בתיק, בו נשמעו טענות הצדדים, אשר חזרו על עיקר טענותיהם בכתב. אין מחלוקת כי לתשעת השקים שסורבו ביום 3.10.11 לא היה כיסוי מספיק בחשבון, והשאלה אם היה על הבנק בכל זאת לכבד אותם, אם לאו.

7.
סעיף 10(א)(3) לחוק קובע כי:

"10
.
(א)
לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:


(3)ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;"


הפסיקה התייחסה רבות לשאלה של פרשנות המונחים "יסוד סביר להניח" וה- "חובה על הבנק".

בע"א 4305/98 (מחוזי י-ם) מ.צ.י.ג.ה. בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי (פורסם בנבו) נקבע כי:

"העובדה שהמשיב היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת ואף אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה לעשות כן בכל עת גם בעתיד וללא כל הגבלה. המשיב זכאי לשקול את מדיניותו בכל עת ועת. מקום בו הוא מאשר חריגה, נושא הוא בסיכון עד לשלב שלא יחפוץ להמשיך ולנהוג כך".


בהמ' (שלום י-ם) 7288/92 פולק ספיר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם)
נקבע כי:
ו
"היסוד הסביר של הלקוח צריך להניח חובה מצד הבנק. תקווה, צפייה, מחשבה או סברה אינן מספיקות לשם כך.... אכן הנחה של המבקשת מהפן הסובייקטיבי הייתה גם הייתה כאן, אולם יסוד סביר מהפן האובייקטיבי לקיום של חובה במובן המשפטי, מולה עומדת זכות נגדית, אין כאן"
.
(וראו גם
:
נ
ע"א 583/94 (חי') ש.א. דפוס אופסט תפן בע"מ
נ' בל"ל, דינים מחוזי, כו(3), 108).

8.
עולה מהאמור לעיל כי לא די באמונה סובייקטיבית של המערערים כי לבנק "חובה" לפרוע את השקים, אלא שמוטל על המערערים הנטל להראות ולהוכיח אלמנט איבייקטיבי, היינו חובה אובייקטיבית שמכוחה היה על הבנק לפרוע את השקים נשוא המחלוקת.

9.
לצורך הוכחת האלמנט האובייקטיבי יש לבחון בין היתר את ההתנהלות של הצדדים בחשבון. במקרה דנן אומנם התיר הבנק חריגות מהמסגרת כפי שצויין בערעור ובדפי החשבון שצורפו לו, אך מאידך הבנק כבר החזיר למערערים 5 שקים מספר חודשים לפני כן, ואף שלח למערערים אזהרה בנושא.

10.
המערערים לא טענו או הוכיחו כי מחו בפני
הבנק על החזרת אותם חמישה שיקים מהנימוק שהם מעלים כעת והוא קיום נוהג מחייב לשיטתם להתרת חריגה ממסגרת, ונזכרו להעלות את הטענה אך לאחר הגבלת חשבונם.

11.
כב' השופט עמית במאמרו על חוק שיקים ללא כיסוי מציין בעמ' 469 כי:

החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. ניתן היה לצפות, כי אם סורבו מספר שיקים, ימחה בעל החשבון על כך בפני
הבנק. העובדה, כי בעל החשבון "נזכר" רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה, להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו".

12.
במקרה דנן אין מחלוקת כי המסגרת המאושרת בחשבון עומדת על סך 70,000 ₪, וכן אין מחלוקת כי בסעיף 7(ז) להסכם להקצאת המסגרת נקבע כי הבנק רשאי מעת לעת לכבד הוראות בחריגה לפי שיקול דעתו, מבלי שהדבר ייחשב כהסכמה מצידו להמשיך לכבד הוראות כאלו בעתיד.

13.
אם כך, על פי הסכם המסגרת, וכן על פי התנהלות הצדדים עולה כי כשלו המערערים להוכיח חובה המוטלת על הבנק להמשיך ולכבד שקים בחריגה, או להוכיח נוהג מחייב כאמור. יש לזכור כי השקים שסורבו ביום 3.10.11 היו תשעה במספרם, ואם היו מכובדים, החריגה בחשבון המערערים הייתה מגיעה לסך של 11,000 ₪. התרת חריגות כאלו בעבר, אין בה כדי להקים חובה על הבנק להמשיך ולהתיר בעתיד חריגות בחשבון.

14.
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי פעל המשיב כדין עת סירב את השקים נשוא המחלוקת, וכי אין מקום לגרוע שקים אלו ממניין השקים לצורך החלת ההגבלה.

15.
לסיכום, אני דוחה את הערעור, ומורה על ביטול עיכוב החלת ההגבלה בחשבון המערערים. כן מחייבת את המערערים ביחד ולחוד לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום,
ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט שלום 22228-10/11 סימון אביטן, יצחק ריומי נ' בנק הפועלים סניף 724 (פורסם ב-ֽ 01/02/2012)