פסקי דין על משה פרדס | פסקי דין על דליה סגל | פסקי דין על אסתר רום | פסקי דין על יעקב רומנו |

30101-08/11 ער     01/02/2012




ער 30101-08/11 משה פרדס נ' דליה סגל, אסתר רום, יעקב רומנו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ע"ר 30101-08-11 פרדס נ' סגל ואח'






בפני

כב' השופט
משה סובל
-שלום ת"א


מערער

משה פרדס


נגד


משיבים

1.דליה סגל
2.אסתר רום
3.יעקב רומנו




פסק דין


1.
בפני
ערעור על החלטתו מיום 31.7.11 של כב' רשם ההוצל"פ אבי כהן בתיק 01-17168-11-0 לפיה קיבל את בקשת "פרעתי" שהגישו המשיבים, החייבים בתיק ההוצל"פ, בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ התשכ"ז – 1967, והורה על סגירת התיק וחיוב המבקש, הזוכה בתיק ההוצל"פ בתשלום הוצאות.

2.
בהתאם להחלטתי מיום 13.11.11 הוגשו עיקרי טיעון, המשיבים הגישו תגובה מפורטת לערעור בה פירטו טענותיהם והשתלשלות העניינים. המשיבים טוענים כי דינו של הערעור להדחות ואף עותרים לחיוב בהוצאות.

3.
במסגרת טענותיו טען המערער, כי בהתאם לפסק דינו של כב' השופט אלטוביה מיום 20.11.08 (סימון י' לעיקרי הטיעון), התנאי לפינוי הנכס הינו הפקדת הסכום הפסוק בחשבון הנאמן או בתיק הפש"ר ולא להיפך. כן טען כי שגה כב' הרשם בהחלטתו לפיה נדרש המערער להגיש תצהיר מטעמו, כיוון שידועות למערער כל העובדות מכוח תפקידו כנאמן.

4.
כפי טענת המערער שגה כב' הרשם בהחלטתו לפיה המערער פתח את תיק ההוצל"פ שלא בסמכות, שכן בהתאם להחלטותיו של כב' השופט חגי ברנר מיום 18.1.11 ומיום 8.2.11 ובהתאם להחלטת כב' השופט מנהיים מיום 13.2.11 והחלטת כב' השופטת ורדה אלשיך מיום 22.2.11 ולאור נסיבות העניין הייתה מוטלת עליו החובה לבצע תפקידו בנאמנות וכן לפעול בדחיפות לפי מיטב שיקול דעתו להבטיח את גביית הכספים לקופת פשיטת הרגל ומשכך טען המערער, פעל הוא בסמכות כאשר פתח את תיק ההוצל"פ.


5.
לטענת המערער, מעצם תפקידו כנאמן יש בידיו סמכות טבועה לפתיחת תיק ההוצל"פ.

בנוסף טען, כי שגה כב' הרשם בהחלטתו כאשר התיר למשיב 2 להגיש סיכומי תשובה, במעמד צד אחד, ללא ידיעת המערער (בעניננו: גם הנאמן) וכי עד היום אלו לא הומצאו למערער.

6.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפני
י, ובחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי, גם אם אי אלו מקביעותיו הייתי משאיר בצריך עיון ובהדגשות שונות מכפי שקבע הרשם.

התוצאה של קבלת הבקשה וסגירת תיק ההוצל"פ מקובלת עלי כנכונה וראויה ולפיכך דינו של הערעור להדחות.

7.
טענתם של המשיבים הייתה כי אין מקם לקיומו של תיק ההוצל"פ כל עוד לא מילא הזוכה – המערער את חלקו, דהיינו לא פינה את הנכס ולכן לא הגיע מועד תשלום סכום ההשבה. לו יתנהל תיק ההוצל"פ יווצר מצב בו המערער יגבה כספים טרם התקימות התנאי לקבלתם, בהעדר פינוי הנכס.

8.
המועדים הרלוונטיים הינם כדלקמן:
א.
ביום 19.7.06 ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א פס"ד שקיבל את תביעת המשיבים לביטול עסקת מכר המשק עם הרוכשים, והמערער הינו הנאמן בפש"ר לאחד הרוכשים, אריאל סטלוביץ. באותו פס"ד חייב ביהמ"ש את המשיבים בהשבת כספים שקיבלו מהרוכשים מכח הלכת ההשבה שבחוק החוזים,
למקרה של ביטול חוזה מכר.
ב.
על פסה"ד הוגש ערעור לביהמ"ש העליון שהורה להחזיר את התיק לביהמ"ש המחוזי כדי שידון פעם נוספת ויקבע את סכום ההשבה, כאשר פס"ד לעניין ביטול ההסכם נותר בעינו.
ג.
ביום 3.7.08 ניתנה ע"י ביהמ"ש המחוזי החלטה בה נקבע סכום ההשבה, והערעור שהוגש על החלטה זו נמחק בהסכמה באופן שהקביעות בהחלטה הינן סופיות וחלוטות.
ד.
ביום 13.2.11 פתח המערער את תיק ההוצל"פ הנדון, בו הגיש לביצוע את ההחלטה מיום 3.7.08 לגביית הסכום הכספי שנקבע בהחלטה.

המשיבים הגישו ביום 6.3.11 בקשה בטענת "פרעתי" שנדונה ע"י הרשם הנכבד.
ה.
בתאריך 22.2.11 אישר ביהמ"ש המחוזי הדן בפש"ר למערער לפתוח את תיק ההוצל"פ.
ו.
המשיבים הגישו תובענה כספית נפרדת כנגד גרושתו של פושט הרגל שהחזיקה בנכס ולא פינתה בשל נזקים נטענים.
בדיון שהתקיים בתביעה זו ביום 13.2.11 (מועד פתיחת תיק ההוצל"פ) הגיעו הצדדים לפשרה בדבר הפקדת סכום כסף ופנוי הנכס.
אין בסכום שהוסכם להפקיד כדי למצות את טענות הצדדים בדבר הסכום הנכון, כל צד לשיטתו.

8.
בהחלטתו המפורטת והמנומקת פרט הרשם הנכבד את השאלות שבמחלוקת העומדות בבסיס טענת "פרעתי" והכריע בשאלות אחת לאחת.

לעניין תנאי ההדדיות קבע הרשם כי למרות שבהחלטה מיום 3.7.08 לא נקבע העקרון במפורש, כפי שנקבע בפסה"ד מיום 31.7.11 הרי שעקרון זה תקף לכל דבר ועניין.

הקביעה מסתמכת על התנהלותו של המערער אותה מפרט הרשם בהחלטתו ובין היתר:



"הוכח כאמור, בפני
י כי הזוכה הסכים לתנאי ההדדיות הנטען ע"י החייבים
וכי תנאי זה מחייבו בהליך שבפני
י. משכך ואין חולק שבמועד פתיחת התיק
המשק טרם פונה, הרי שבמועד פתיחת התיק לא התקיים תנאי ההדדיות ובשל
כך אני קובע כי הזוכה לא היה זכאי לפתוח את תיק ההוצל"פ הזה".

גם ללא ניתוח התנהלותו של המערער יש לקבוע כי עקרון ההדדיות נשמר במשך כל
ההליכים שהתנהלו בין הצדדים והעדר אמירה מפורשת בהחלטה בעניין זה לא מבטלת את הקביעה הברורה בפסק הדין.

ביהמ"ש העליון החזיר התיק לביהמ"ש המחוזי כדי לבחון את סכום ההשבה בלבד ולכן ממילא לא נדרש בהחלטתו להתייחס לעניינים שכבר נקבעו בפסק הדין, מעבר לבחינת סכום ההשבה.

9.
הרשם קבע כי לנוכח קביעתו בדבר קיומו של עקרון ההדדיות וכאשר בעת פתיחת תיק ההוצל"פ לא פונה הנכס יכול היה לסיים החלטתו בשלב זה, ואולם מצא לנכון להתייחס גם לשאלות הנוספות שבמחלוקת.

מאחר וכך נהג הרשם ובערעור שבפני
התייחסו הצדדים אף הם לשאלות הנוספות, מצאתי אף אני להתייחס בקצרה לעניינים אלו.

10.
באשר לשאלה האם פעל המערער בסמכות כאשר פתח את תיק ההוצל"פ, טרם שקיבל אישור לכך מביהמ"ש של פש"ר, נראה כי התשובה לכך שלילית, כפי שאף קבע הרשם.

ההסתמכות על החלטות כאלה ואחרות איננה במקומה שכן הבקשה לאישור פתיחת תיק ההוצל"פ הוגשה לביהמ"ש של פש"ר ורק ביום 22.2.11 ניתנה החלטה מפורשת המסמיכה את המערער לפתוח את תיק ההוצל"פ.

אם חרג המערער מסמכותו בפתיחת תיק ההוצל"פ, במועד שנפתח, דומני כי עניין זה ראוי להתברר במסגרת תיק הפש"ר וככל שלא הציג המערער אישור בעת שנפתח התיק, ניתן היה ליתן לו אורכה להמצאת אישור.

שלא יובן אחרת מהאמור לעיל, רשם ההוצל"פ מצווה על תקינות ההליכים, לרבות בדיקת סמכותו של זוכה לפתוח תיק הוצל"פ, בדיקה שעליו לבצע גם מיוזמתו.

11.
באשר לעניין תום הלב, או חוסר תום הלב בעת פתיחת תיק ההוצל"פ, דעתי איננה נחרצת כזו של הרשם הנכבד ולא הייתי קובע (ובמיוחד כשהדבר לא דרוש להכרעה) כי המערער פעל בחוסר תום לב.

המערער פעל להגנת הזכויות עליהן הוא אמון, מכוח תפקידו, ולכל היותר ניתן לאמר כי פעל בשיקול דעת מוטעה.

לא מצאתי שהייתה דחיפות בפתיחת תיק ההוצל"פ, בוודאי שלא טרם נתקבל האישור מביהמ"ש.

בעת פתיחת תיק ההוצל"פ היה ידוע על התביעה האחרת והדיון שנקבע בה ולכן ניתן היה להמתין שאולי ימצא הסדר בדיון שימנע את הצורך בפתיחת תיק ההוצל"פ, הסדר שאכן הושג ולו היה מושג קודם לכן לא היה נפתח תיק ההוצל"פ כלל.

12.
לעניין הטענה העדר חובת המערער להגשת תצהיר מתוקף תפקידו כנאמן, ככלל נקבע כי אין חובה לנאמן בפשיטת רגל או מפרק להגשת תצהיר אולם ישנם חריגים לכלל זה. כפי שנקבע בפסיקה לא אחת: "אין בעל תפקיד חייב בהגשת תצהיר וכזהו הנאמן בהליכי פשיטת רגל, למעט אותם מקרים שבהם מתגלעת מחלוקת עובדתית שבעטייה לא ניתן
לדון בבקשה ללא חקירה ודרישה". (2000/01 בן בסט דוד נ' רהב עין דר, עו"ד נאמנה בפשט"ר על נכסי דוד והדסה בן בסט, עמ' 17, פורסם בנבו).


לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט גרוניס: "בכל הנוגע לחובה לתמוך בקשות בכתב בתצהיר, דומה כי הנסיבות בהן פועל מפרק, או בעל תפקיד דומה, מחייבות התייחסות שונה לבקשות המוגשות על ידו" (רע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן בתפקידו כמפרק זמני, עמ' 12, פורסם בנבו).

13.
באשר לסכום ההשבה, כאמור, טוען המערער כי הפקדת סכום הפשרה איננה מסלקת את מלוא הסכום ואף עפ"י ההסדר שמורה לו הזכות לתבוע את היתרה ובעניין זה יקבל הוראות מביהמ"ש של פש"ר, כפי שקבע הרשם בהחלטתו.

ולבסוף בשאלת ההוצאות שקבע הרשם, לא מצאתי להתערב בגובה ההוצאות ואולם בשל הסכום שנקבע אינני פוסק הוצאות בערעור, למרות שנדחה.


לא ברור כי ההוצאות נפסקו נגד המערער באופן אישי אלא כנגד קופת פשיטת הרגל שכן המערער פעל מתוקף היותו הנאמן ולא מאינטרס אישי ואף קיבל אישור לפתיחת תיק ההוצל"פ.

14.
לאור כל האמור לעיל, נדחה הערעור.

בנסיבות
- אין צו להוצאות.


ניתן היום,
ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.














ער בית משפט שלום 30101-08/11 משה פרדס נ' דליה סגל, אסתר רום, יעקב רומנו (פורסם ב-ֽ 01/02/2012)