פסקי דין על יהונתן דודיאן

04/10 פל 61-     31/01/2012




פל 61-04/10 מדינת ישראל נ' יהונתן דודיאן








בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה



פ"ל 61-04-10 מדינת ישראל
נ' דודיאן






בפני

שופטת רחל טאובר



בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נגד


יהונתן דודיאן


ע"י ב"כ עו"ד לחנה
/ורטמן
הנאשם


הכרעת דין


הנאשם, יהונתן דודיאן
, מואשם כי ביום 26.3.09 בשעה 07:30 או בסמוך, בכביש מס' 44, נהג מונית מספר 69-651-25 ממזרח למערב, בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

בתאריך 1.1.09 בבימ"ש שלום לתעבורה בת"א, בתיק מספר 31509/08 נידון הנאשם בהעדרו לפסילה מלנהוג לתקופה של חודשיים בפועל.

גזר הדין הודע לנאשם ביום 22.2.09 ע"י שוטר שעצר אותו, בשם טזזו יצחק, עד תביעה מס' 1, ועוד באותו יום הפקיד הנאשם את רישיון הנהיגה שלו בבימ"ש לתעבורה בת"א.
למרות שלא חלפו חודשיים, הרי שבתאריך 26.3.09 בשעה 07:30 נהג הנאשם בכביש 44 ממזרח למערב.

הנאשם כפר באשמה.

טענת ההגנה של הנאשם היתה כי הוא מודה בנהיגה אבל הוא לא נהג בזמן פסילה, הוא לא ידע כי הוא נוהג בזמן פסילה, וכי למעשה הפסילה הסתיימה.

הסניגור המלומד בטיעוניו מודיע לביהמ"ש כי בתיק 31509/08 ביטל בית-המשפט המחוזי את פסק הדין והצדדים הגיעו להסדר לעניין העונש של תשלום קנס בסך 750 ש"ח.
אולם הדגש לדעתי הוא שפסק הדין בוטל רק ביום 24.8.10 ואילו הנאשם מואשם כי נהג בפסילה וללא רישיון נהיגה תקף ביום 26.3.09. כך שביום בו הנאשם ביצע עבירה, פסק הדין של בית-משפט לתעבורה בתיק 31509/08 היה שריר וקיים, ולכן הנאשם צריך היה לפעול לפיו והנהיגה עליו היתה אסורה.

התביעה הביאה לעדות את השוטר טזזו יצחק, עד תביעה מס' 1, אשר העיד כי הנאשם נעצר תחילה בגין עבירה של סטייה מנתיב, לאחר שהנאשם זוהה ונרשם לו דו"ח על סטייה מנתיב, בדק השוטר במסוף המשטרתי ומצא כי הנאשם נוהג בזמן שהוא פסול למשך 45 יום.
במסוף לא הופיע מספר התיק בו פסול הנאשם ולכן הועבר הנאשם לבוחנים, על מנת שייבדק הרישום במסוף ותיבדק השאלה האם אכן הוא באמת פסול.

הנאשם הועבר לבוחנים ואכן הבוחן גבע שמעון, עד תביעה מס' 2, העיד כי ביום 26.3.09 התייצב בפני
ו הנאשם דודיאן יהונתן, בחשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה. הוא גבה הודעה שנמסרה מרצונו הטוב והחופשי של הנאשם תחת אזהרה, והנאשם חתם על ההודעה.

מר גבע שמעון העיד כי במסוף המשטרתי היה רשום שהנאשם נידון בבימ"ש לתעבורה בת"א בתיק 31509/08 לפסילה של חודשיים, חודש שהיה לו ועוד חודש על תנאי שהופעל (ר' עמוד 6 לפרוט' שורות 22-24).

השוטר העיד כי הנאשם הפקיד את רישיון הנהיגה ביום 22.2.09, יום בו נודע לו על הפסילה, ואכן לביהמ"ש הוגש אישור הפקדה של רישיון נהיגה של רישיון נהיגה מאותו יום ועל אישור ההפקדה כתוב "לתקופה של שני חודשים".

אינני מסכימה עם טענת הסניגור המלומד כי הנאשם לא ידע עד ליום 22.2.09 על פסק הדין של בית-המשפט קמא לתעבורה בתיק 31509/08, שכן הנאשם זומן כדין, גם לא נידון לברירת קנס
של 250 ש"ח, כך שאין לו להלין אלא על עצמו ועל כך שהוא לא התייצב בבית משפט ולא זוכר שהיה לו תיק. כמו כן אינני יודעת מדוע הסניגור קובע כי ההליך בתיק פלילי 31509/08 בטל מעיקרו. קביעה זו לא התקבלה ע"י בית-משפט, גם לא בית-משפט מחוזי, וגם לא הוגשה בקשה לביהמ"ש לבטל את כתב האישום אלא לשנות את הענישה לאור הצגת מסמכים מסוימים.

לבימ"ש זה אין סמכות לקבוע כי פסק הדין בתיק פלילי 31509/08 ניתן בחוסר סמכות, שכן בית-משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על בית-משפט לתעבורה בת"א, ואם אכן ניתן בחוסר סמכות, מדוע הגיעו הצדדים להסדר בביהמ"ש המחוזי והנאשם נידון לקנס.

בית-משפט יכול להטיל פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה גם בתיקים בהם העבירה היא עבירה של ברירת משפט, במיוחד כאשר הנאשם מקבל זימון לביהמ"ש, וזאת משיקולי ענישה של בית-המשפט כשנותן את גזר הדין, ולכן טועה הסניגור המלומד בקביעתו בסעיף 35 לסיכומיו, שהעבירה אינה ברת פסילה, מושג שאינו מקובל בבימ"ש לתעבורה, שכן בית-המשפט שוקל גם הרשעות קודמות, נסיבות ביצוע העבירה וכו'.

אם אכן יש לראות בהליך בתיק פלילי 31509/08 בטל מעיקרו, או הליך שתוצאתו זיכוי הנאשם, מדוע זה לא נטען בביהמ"ש המחוזי ב- עפ"ת 15933-08-10.

כמו כן אומר הסניגור המלומד בסעיף 7 לסיכומיו כי הנאשם טעה לגבי תקופת הפסילה שנגזרה עליו. נאשם לא יכול להבנות מטענה של טעות, כמו במקרה שלפניי בו הדברים נכתבו חד משמעית, ולכן הוא נושא באחריות פלילית.

הנאשם בן 54, נולד בארץ, מבין עברית, נהג מונית, ואם טען שלא ידע כי נפסל לחודשיים מיום 29.2.09, אין לו להלין אלא על עצמו. מאחר והנאשם קורא עברית, אדם בוגר, ולא יתכן שאם באישור על הפקדת רישיון נהיגה מיום 22.2.09 כתוב "לתקופה של שני חודשים", בית-המשפט יקבל את הטענה שהנאשם לא ידע את תקופת הפסילה.

לאחר עדותו של הבוחן שמעון גבע, הכריזה התביעה אלה עדיי.

לביהמ"ש הוגש פסק הדין בתיק 31509/08 ממנו עולה כי הנאשם נפסל לשני חודשים, חודש בגין התיק הנ"ל וחודש בגין הפעלת תנאי בהרשעה מספר 52 בהרשעותיו הקודמות.

הנאשם נשפט בהעדרו למרות שזומן כדין, ועל פי התצהיר שהגיש לביהמ"ש שנערך ביום 22.2.09, כתב כי שכח את תאריך המשפט מאחר והשופטת נתנה לו ארכה ארוכה, והוא מבקש לבטל את פסק הדין כי הוא נהג מונית וזוהי פרנסתו, וכיום יש לו רישיון נהיגה שהופקד בתיק.
הנאשם בחקירתו הנגדית הודה כי למרות שהגיש בקשה לביטול פסק הדין לא ידע מהי החלטת השופטת, ולכן גם לא ידע אם פסק הדין אכן בוטל. גם עובדה זו מצביעה על "עצימת עיניים" ועל כך שלמרות שהפקיד את רישיון הנהיגה נהג מבלי לוודא שהפסילה אכן הסתיימה.

הנאשם המשיך לנהוג למרות שלא ידע אם הפסילה הסתיימה, משום שבמהלך התקופה בה כבר הפקיד את רישיון הנהיגה והיה בפסילה, קיבל ממשרד הרישוי רישיון נהיגה חדש, ובחסות רישיון זה המשיך בנהיגה. אם הנאשם היה הולך למשרד הרישוי עם אישור ההפקדה של בית-משפט לתעבורה בת"א, היו אומרים לו שהפסילה עדיין לא הסתיימה. אך מאחר וקיבל רישיון נהיגה ולא הפקיד אותו בבית משפט כאמור בחוק, אלא המתין עד שהפסילה תסתיים "לדעתו", גם המשיך לעצום עיניים ולא לנהוג על פי החוק, היינו לקבל רישיון חדש רק אחרי שהפסילה תסתיים.

הנאשם בחקירתו הנגדית ניסה להסביר כי לא ידע על מה הפסילה וחשב שמדובר בחודש וחצי כי חשב על העבירה הקודמת. עדותו בפני
י היתה מבולבלת, חסרת היגיון, והוא עשה עלי רושם לא מהימן, שכן התבלבל ולא ידע את אורך תקופת הפסילה ובכך אין לו להלין אלא על עצמו.

אכן מהעובדה שהוא בזמן פסילה מקבל רישיון נהיגה ולא מתייצב במשרד הרישוי בסיום הפסילה, יש משום טעם לפגם בלשון המעטה, טעם המצביע על אופן התנהלותו ועל מחשבתו הלא נכונה, כי אם יגיד שלא ידע יהיה בכך משום טענת הגנה.

הנאשם לא היה שוגה אם בסיום הפסילה היה מתייצב במשרד הרישוי ומקבל רישיון נהיגה חדש, ולא נוהג ברישיון שהיה לו כבר איתו, כשהוא באופן אישי עושה חישובי פסילה. בזמן שהיה בפסילה היה צריך להפקיד גם את הרישיון שנמצא בבית ברשותו.

אני סבורה כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק את העבירות המיוחסות לנאשם, ולפיכך אני מרשיעה אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.



ניתנה היום, 31.1.12 ז' בשבט תשע"ב, במעמד הצדדים.








פל בית משפט לתעבורה 61-04/10 מדינת ישראל נ' יהונתן דודיאן (פורסם ב-ֽ 31/01/2012)