פסקי דין על חן לב רן | פסקי דין על טימן מורן | פסקי דין על ורדה פנסטר ואח' | פסקי דין על לשכת עורכי הדין בישראל | פסקי דין על ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין |

36922-12/11 עתמ     01/02/2012




עתמ 36922-12/11 חן לב רן, טימן מורן, ורדה פנסטר ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 36922-12-11 לב רן ואח'
נ' לשכת עורכי הדין בישראל
ואח'






בפני

כב' השופטת
נאוה בן אור


העותרים

1
.
חן לב רן

2
.
טימן מורן

3
.
ורדה פנסטר

4
.
יעקב פלהיימר

5
.
כבהא אמיר
על ידי ב"כ עו"ד שי דקס
ועו"ד אורון סלמון


נגד


המשיבות

1.לשכת עורכי הדין בישראל
2.ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין
על ידי ב"כ עו"ד אליהו בן טובים





פסק דין



1.
עותרים 1, 2 ו-5 הודיעו כי הם חוזרים בהם מן העתירה.

2.
עותרים 3 ו-4 (להלן: העותרים) הודיעו כי הם מבקשים למחוק את כל טענותיהם בעתירה, למעט זו המתייחסת לשאלה 85.

3.
לנוכח האמור לעיל, אתייחס להלן לעתירה בכל הנוגע לשאלה האמורה, אשר זו לשונה:
"עורך דין החליט לבער את כל התיקים בהם טיפל ואשר ההליכים המשפטיים בהם הסתיימו. עורך הדין הודיע במכתב ללקוחותיו או ליורשיהם (אם נפטרו), על כוונתו לעשות כן, והציע להם לקבל את החומר, להעתיקו או לצלמו.
איש מהם לא נעתר להצעה של עורך הדין.
מה הדין?

א.
ניתן לבער את התיקים אם חלפו 5 שנים לפחות מיום סיום ההליכים המשפטיים, ובלבד שלא יבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לו למשמרת, על פי ההסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר.
ב.
ניתן לבער את התיקים אם חלפו 7 שנים לפחות מיום סיום הטיפול בתיק או מיום סיום ההליכים המשפטיים, ובלבד שלא יבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לו למשמרת, על פי ההסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר.
ג.
ניתן לבער את התיקים אם חלפו 5 שנים לפחות מיום סיום הטיפול בתיק או מיום סיום ההליכים המשפטיים, ובלבד שלא יבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לו למשמרת, על פי ההסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר, ללא אישור הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין.
ד.
ניתן לבער את התיקים אם חלפו 7 שנים לפחות מיום סיום הטיפול בתיק או מיום סיום ההליכים המשפטיים, ובלבד שלא יבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לו למשמרת, על פי ההסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר, ללא אישור הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין.

אין חולק, כי תשובה א' היא תשובה נכונה, וזו התשובה שנקבעה כנכונה על ידי המשיבות. 52% השיבו נכונה על שאלה זו, 35% בחרו בתשובה ב', 6% בחרו בתשובה ג' ו- 6% בחרו בתשובה ד'.

לטענת העותרים, תשובה ג', בה בחרו הם, אף היא תשובה נכונה, שהרי שתי החלופות קובעות אותו הדבר, היינו, שניתן לבער את התיקים. חלופה ג' מוסיפה כי אין צורך בקבלת אישור הוועד המחוזי. משכך, מבקשים הם כי בית המשפט יורה על ביטול השאלה, או על הוספת חלופה ג' כחלופה נכונה נוספת.

4.
בכתב התשובה טען ב"כ המשיבות, כי חלופה ג' אינה נכונה, שכן אין לוועד המחוזי כל מעמד בעניין ביעור התיקים. בטיעון בעל פה הוסיף, כי עצם אזכור הוועד המחוזי צריך היה להדליק נורה אדומה. עם זאת, ביקש שהות כדי לבחון את עמדת המשיבות. בהודעה מיום 30.1.12 הודיע ב"כ המשיבות כי הן עומדות על טענתן לפיה חלופה ג' אינה יכולה להיות נכונה, וזאת משום שהמשמעות של התוספת שבסיפא לחלופה זו משמעותה, שבאישור הוועד המחוזי ניתן לבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לעורך דין למשמרת, על פי הסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר, בעוד שכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א-1971, אינם מקנים לוועד המחוזי כל סמכות ליתן אישור שכזה לעורך הדין.

5.
ניתן להתרשם מן המפורט לעיל, כי חל שינוי בטעמי התנגדותן של המשיבות לקבלת העתירה ביחס לשאלה 85. אם בתשובה המקורית כל שנטען הוא כי לוועד המחוזי אין מעמד בעניין ביעור התיקים, ואי נכונותה של חלופה ג' מתבטאת בעצם אזכורו של הוועד המחוזי, ולו כמי שאין צורך להיזקק לאישורו, הרי שבהודעה המאוחרת, מיום 30.1.12 נטען, כי משמעות הסיפא היא שניתן לבער צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו לעורך הדין למשמרת על פי הסכם, בשביל הלקוח או בשביל אחר, ובלבד שניתן לכך אישור של הוועד המחוזי. אכן, נראה שכך יש לקרוא את חלופה ג', אולם הניסוח אינו ברור דיו, ועובדה היא שגם ב"כ המשיבות עצמו הבין, בקריאה ראשונה, כאילו כל שנאמר בו הוא שאין צורך באישור של הוועד המחוזי לביעור מה שניתן לבער בחלוף 5 שנים. יתכן כי תובנה זו נעוצה בקיומו של הפסיק לפני הסיפא שבמחלוקת, עובדה המאפשרת את קריאתו של הסיפא שלא כתנאי לביעור צוואות או מסמכים אחרים שנמסרו למשמרת, אלא באמירה החלה על כלל הסעיף, ומשמעותה שניתן לבער את שניתן לבער, ואין צורך באישור הוועד המחוזי לשם כך. עצם העובדה שזו הייתה התובנה הראשונית של ב"כ המשיבות די בה כדי להצדיק הכרה בחלופה זו כחלופה נכונה נוספת, על פי הבנה זו. לטעמי, יהיה זה בלתי סביר, בנסיבות אלה, להגיע למסקנה אחרת.

6.

התוצאה מכל האמור לעיל שהעתירה נמחקת ביחס לכל השאלות למעט שאלה 85, ולגבי שאלה זו מתקבלת העתירה, במובן זה שגם חלופה ג' תוכר כחלופה נכונה. בנסיבות העניין, ולאחר שגם עותרים 3 ו-4 חזרו בהם מרוב טענותיהם בעתירה, כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתן היום,
ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 36922-12/11 חן לב רן, טימן מורן, ורדה פנסטר ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין (פורסם ב-ֽ 01/02/2012)