פסקי דין על סמיח נור אלדין | פסקי דין על עאידה ג'מאל נוראלדין | פסקי דין על שרחביל עלי

30132-11/11 רעא     07/02/2012




רעא 30132-11/11 סמיח נור אלדין, עאידה ג'מאל נוראלדין נ' שרחביל עלי








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 30132-11-11 נור אלדין ואח' נ' עלי







בפני

כב' השופט
יוסף שפירא


המבקשים

1
.
סמיח נור אלדין

2
.
עאידה ג'מאל נוראלדין
ע"י ב"כ עו"ד חוסיין גנאיים ועו"ד טאופיק דראוושה


נגד


המשיב

שרחביל עלי
ע"י ב"כ עו"ד שוכרי



החלטה


1.
בין הצדדים הליכים בבית משפט השלום בירושלים בקשר עם הזכויות בדירה
ברח' אלאחטל 18 בואדי ג'וז בירושלים הידועה כחלקה 145 בגוש ירדני 57 (גוש 30505) (להלן: "הדירה").

כעולה מתוך החלטת בית משפט קמא
במסגרת ההליכים הרבים ניתן ביום 20.6.11 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להפריע לתובע לעשות שימוש בדירה עד להכרעה בהליך העיקרי (להלן : "הצו").

בעקבות בקשה לעיון מחדש בצו, ניתנה ביום 4.7.11 החלטה לפיה צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 30.12.10 (כב' השופט דרורי) יבוא במקום הצו מיום 20.6.11.

2.
ביום 6.7.11 נצטווה התובע (המשיב דכאן) לפנות את הדירה, וזאת ברוח ההחלטה של כב' השופט דרורי לפיה יישמר המצב הקיים, והשוכרים מטעם הנתבעים (פיתאני) יורשו להמשיך ולהתגורר בדירה עד להכרעה בהליך העיקרי (להלן : "החלטת הפינוי").

בקשת התובע לעיכוב ביצוע החלטת הפינוי נדחתה בהחלטה מיום 7.7.11.

ביני לביני התבררו עובדות חדשות, לפיהן ביום 1.7.11 החזירו פיתאני את החזקה בדירה לתובע, והיא הושכרה על ידי התובע ביום 2.7.11 למר אשרף חמוד (להלן: "אשרף").

בעקבות צו הפינוי כנגד התובע, הגיש אשרף בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר הן על התובע והן על הנתבעים להפריע לו בשימוש בדירה (13659-07-11).

בהחלטה מיום 14.7.11 קבעה כב' השופטת מרים ליפשיץ – פריבס כי לא הייתה זכות לתובע להשכיר את הדירה לאשרף, וכי היה בידי אשרף לעמוד על הקושי בהתקשרות בהסכם השכירות עם התובע עובר לכריתתו.

לפיכך, בקשתו של אשרף לסעד הזמני נדחתה, והחלטת הפינוי נותרה על כנה.

3.
על החלטת כב' השופטת ליפשיץ – פריבס הגיש אשרף בקשת רשות ערעור (26278-07-11), בטענה כי הוא שכר את הדירה בתום לב מהתובע, לתקופה של שנה ( עד 2.7.12) , ושילם דמי שכירות בהתאם להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים (להלן : "הבר"ע").
כמו כן הגיש אשרף בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.

בהחלטה מיום 17.7.11 קבע כב' השופט ד. מינץ כי אשרף יישאר בדירה עד לבירור הבר"ע שהוגשה על ידו, והורה על עיכוב ביצוע הפינוי.

בינתיים הגישו הנתבעים, ביום 27.9.11, בקשה למתן הנחיות לגבי ההליך העיקרי, ובו ביום ניתנה החלטה בעניין מועדים להגשת כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן ולהגשת תצהירי עדות ראשית, וכן נקבע דיון (קדם משפט) ליום 21.2.12.

ביום 6.10.11 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בבר"ע של אשרף, ובהסכמתו נמחק ההליך, כאמור בהחלטה של כב' השופטת גילה כנפי – שטייניץ.
עם זאת נקבע בהחלטה האמורה:

"לאור העובדה שמשמעות דחיית הבר"ע היא פינוי המבקש ובני משפחתו מן הדירה, ומאחר שהמבקש שילם לפי הצהרת עו"ד מאג'ד גנאיים דמי שכירות בגין הדירה עד ליום 2.11.11 (המופקדים בידי עו"ד מ. גנאיים) – יחול עיכוב הביצוע שניתן על ידי כב' השופט ד. מינץ עד ליום 2.11.11".

4.
ביום 17.10.11 הוגשה בקשה נוספת על ידי התובע למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להיכנס לדירה ולעשות שימוש בה. לטענת התובע בבקשה זו, הנתבעים הציגו לראשונה ביום 6.10.11 הסכם להארכת תקופת השכירות בשנה שנערך, כביכול, בינם לבין פיתאני ביום 11.7.11, וכי מדובר בהסכם למראית עין ולכן דינו להתבטל.
כמו כן, נטענו בבקשה טענות רבות נוספות אשר מקומן למעשה בהליך העיקרי ולא במסגרת בקשה למתן סעד זמני.
בהחלטתו מיום 23.10.11 קבע כב' סגן הנשיאה ש' פיינברג כי מקריאת התיק עולה ,כי הבקשות לסעדים זמניים בתיק זה מעסיקות את בתי המשפט בירושלים מזה שנתיים, ונראה כי הגיעה העת להכרעה בסכסוך לגופו בהקדם ולא להקדיש זמן שיפוטי יקר נוסף לדיון בבקשה החדשה לצו מניעה זמני.
5.
בהתאם לסמכות לפי תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם למינוי שקיבל כב' השופט פיינברג מכב' הנשיאה – ניתנה הוראה על ידו על הקדמת הדיון בתובענה במקום קיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני.
ביום 24.10.11 הגיש התובע כאמור, בקשה לקביעת מועד דיון במעמד הצדדים לפני 2.11.11 (המועד שבו אמור אשרף לפנות את הדירה), ולחלופין – להורות על עיכוב ביצוע החלטת הפינוי של אשרף, דהיינו, על השארת המצב כפי שהוא קיים כיום (להלן - הבקשה החדשה).
הבקשה החדשה הועברה לתגובת הנתבעים, ומתגובתם מיום 30.10.11 עולה כי הם מתנגדים לבקשה ומבקשים להותיר על כנה את ההחלטה בדבר פינויו של התובע (ושל השוכר מטעמו, אשרף) .
עוד עולה מכתב התגובה, כי לדעת הנתבעים השארת המצב הקיים על כנו פירושה דווקא כי הנתבעים ו/או מי מטעמם (קרי: פיתאני), שהתגוררו בדירה למעלה משבע עשרה שנים , ימשיכו להתגורר בה עד להכרעה סופית בהליך העיקרי ולא השוכר מטעם התובע (ראה סעיף 20 לכתב התגובה).
בהתייחס להשתלשלות עניינים זו,
ובהתאם להחלטת כב' סגן הנשיאה פיינברג, קבע בית המשפט קמא כדלקמן

:

"א. הבקשה החדשה למתן צו המניעה הזמני נדחית, ללא צו
להוצאות.

ב. כזכור, המחלוקת העיקרית היא בנוגע לזכויות הקנייניות בדירה, האם הן של התובע או של הנתבעים.
נראה כי כל אחד מהצדדים – התובע מצד אחד, באמצעות אשרף, והנתבעים מצד שני, באמצעות פיתאני – מנסים לקבוע "עובדות בשטח" על ידי השכרת הדירה לש וכרים מטעמם , ובכך מקווים הם להשפיע על תוצאת ההליך העיקרי.
הואיל והתרשמתי כי כיום יושב בדירה בפועל אשרף, ואף ניתן לו צו עיכוב ביצוע הפינוי עד ליום 2.11.11 עקב תשלום דמי השכירות עד למועד האמור – נראה שיהא זה ראוי והוגן להשאיר על כנו מצב זה, דהיינו להתיר לאשרף להמשיך להתגורר בדירה, בתנאים שייקבעו והמפורטים להלן, ולא לשנות את המצב על ידי היתר לנתבעים לשוב ולהכניס שוכרים מטעמם לדירה, בין אם פיתאני ובין אם שוכר אחר.
יודגש, כי לעניין ההכרעה במחלוקת בהליך העיקרי אין נפקא מינה איזה שוכר יושב כיום בדירה ומטעם מי מהצדדים, שכן עלינו להכריע כאמור בידי מי הזכויות הקנייניות בדירה , הכוללות מן הסתם גם את הזכות להשכירה.
לפיכך, ניתן בזאת צו עיכוב ביצוע החלטת הפינוי של אשרף מן הדירה עד להכרעה בהליך העיקרי, או עד לתום תקופת השכירות שלו (2.7.12), לפי המוקדם, ובלבד שאשרף יפקיד בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 3.11.11, את יתרת דמי השכירות עבור מלוא תקופת השכירות על פי ההסכם שבידו, דהיינו עבור התקופה שבין 2.11.11 ועד 2.7.12.
אם לא יופקדו דמי השכירות במלואם עד למועד שנקבע – יהא על אשרף לפנות את הדירה לא יאוחר מיום 6.11.11, ולא תישמע כל בקשה להארכת מועד זה.

מובהר בזאת, כי אם יפנה אשרף את הדירה בהעדר הפקדה כאמור או מכל סיבה אחרת - לא תושכר הדירה על ידי מי מהצדדים והיא תישאר ריקה עד להכרעה בהליך העיקרי, אשר הדיון בו יוקדם לפי הוראת כב' סגן הנשיאה פיינברג .

ג.
ההחלטה מיום 27.9.11 לפיה כתב ההגנה לכתב התביעה המתוקן יוגש עד ליום 1.11.11 - נותרה על כנה.

ד. בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיאה פיינברג על הקדמת הדיון - תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 1.12.11, ותצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו לא יאוחר מיום 1.1.12, וזאת על אף המועדים שנקבעו בהחלטה מיום 27.9.11".



6.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בה טוענים המבקשים כי בית משפט קמא דחה אמנם את הבקשה שלפניו לגופה, אולם הוסיף וקבע כי אותו אשרף ימשיך לגור בדירה עד ליום 2.7.12 בתנאי שיפקיד את דמי השכירות עד אז. ואולם קביעה זו סותרת לטענת המבקשים את החלטת כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 6.10.11 ברע"א 26278-07-11, שהגיש אותו אשרף חמוד, ואשר קבעה כי בהסכמת המבקש (אשרף) הבקשה נדחית, בקובעה, כדלקמן:

"בהסכמת המבקש, הנני מורה על דחיית הבקשה
לרשות ערעור.
לאור העובדה שמשמעות דחיית הבר"ע היא פינוי המבקש ובני משפחתו מן הדירה, ומאחר שהמבקש שילם לפי הצהרת עו"ד מאג'ד גנאיים דמי שכירות בגין הדירה עד ליום 2.11.11 (המופקדים בידי עו"ד מ' גנאיים), יחול עיכוב הביצוע שניתן ע"י כב' השופט ד' מינץ, עד ליום 2.11.11.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
העירבון שהופקד ע"י המבקש, יוחזר לו באמצעות בא כוחו, עו"ד שוקרי".


עוד בפי המבקשים טענות רבות הן לעניין ההליכים הרבים בהם נוקט המשיב ומסרבלם, והן לגופו של עניין בדבר הבעלות בדירה.
כן נטען לפני כי
להחלטת השופטת א' שניידר נשוא הערעור בה קבעה שהיא דוחה את הבקשה, ועם זאת היא קבעה שהיא מעכבת את החלטת המחוזי מיום 6.10.11 אין יסוד מבחינה משפטית. בית משפט קמא לא יכול לעכב החלטה של בית המשפט המחוזי. אותו אשרף חמוד שנטען על ידי המשיב שהוא זה שמחזיק בדירה, בהליך אחר אשר מתנהל בפני
בית משפט זה,
טען שהוא רכש דירה בסך 450,000 דולר ומחזיק בדירה בשכונת שועפט, לא
נמצא באולם כאן אלא רק את אדון פוטייני.
יש 7 החלטות שיפוטיות. יש לשים קץ לקרקס הזה. אשרף הסכים, כאמור, להתפנות ובית המשפט נתן לו אורכה, ולפני תום התקופה הוא מגיש שתי בקשות.

7.
הנה כי כן,
בהליך שלפני כב' השופטת כנפי-שטייניץ, המבקש היה אשרף והצדדים בבקשה שלפני הם המשיבים בבקשה. בהליך נשוא הבקשה דנן, אשרף לא היה צד.

מכל מקום, הצדדים דכאן נכחו בעת מתן החלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ, וידעו כי המועד שעל אשרף לפנות
הדירה היה 2.11.11, לפיכך
החלטה זו שניתנה בהסכמה, יש לכבד.

עיכוב ביצוע על החלטה זו, היה צריך להעשות על פי פניה לערכאה שנתנה את ההחלטה הנ"ל ולא בגדרו של ההליך חדש בבית משפט השלום.
לפיכך, על אשרף, חרף שאינו משיב בהליך זה, לקיים את החלטת כב' השופטת כנפי שטייניץ ולפנות את הדירה לאלתר ולא יאוחר משבעה ימים מיום שתומצא לו החלטה זו, במסירה אישית, על ידי ב"כ המבקשים.

ככל שאשרף שילם דמי שכירות קדימה, יוחזר לו על ידי המקבל, החלק היחסי.

המשיב יישא בהוצאות ושכ"ט המבקשים בסך 5,600 ₪.


ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 30132-11/11 סמיח נור אלדין, עאידה ג'מאל נוראלדין נ' שרחביל עלי (פורסם ב-ֽ 07/02/2012)