פסקי דין על לירז אורילוב | פסקי דין על דנה לב טוב | פסקי דין על בנק לאומי לישראל |

998-12/11 הפ     07/02/2012




הפ 998-12/11 לירז אורילוב נ' דנה לב טוב, בנק לאומי לישראל בע"מ








בית משפט השלום בחדרה



ה"פ 998-12-11 אורילוב נ' לב טוב ואח'






בפני

כב' השופט
נאסר ג'השאן


מבקשת

לירז אורילוב


נגד


משיבים

1.דנה לב טוב
2.בנק לאומי לישראל בע"מ




פסק דין


1.
לפניי בקשה למתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו המיטלטלין המצויים בבית המבקשת והמפורטים ברשימה המצורפת לבקשה, הם בבעלות המבקשת וכי אין למשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") זכויות במיטלטלין אלה וכפועל יוצא מכך אין למשיב מס' 2 (להלן: "הבנק"), הנושה במשיבה, הזכות להטיל עיקול על המיטלטלין. בבקשתה, עתרה המבקשת להורות על השבת סך 1,400 ₪ ששולם למעקלים שהגיעו לבית המבקשת לצורך ביצוע עיקול מיטלטלין, ולבסוף שולם לידיהם סך 1,400 ₪ על חשבון החוב בתמורה לכך שלא יבוצע הליך העיקול וההוצאה.

2.
בבקשתה טוענת המבקשת כי היא מתגוררת בבית רחוב נילי 74 באור עקיבא (להלן : "הבית") וכי הן הבית והן תכולתו קיבלה היא עפ"י הסכם גירושין משנת 2010 שצורף לבקשה. לטענת המבקשת, המשיבה, אחותה, התגרשה מבעלה והיא גרה זמנית בבית המבקשת, אולם המשיבה לא הביאה מיטלטלין כלשהם לבית ועל כן המיטלטלין שבבית הם בבעלות המבקשת.

3.
הבנק הגיש תגובה, בה טען, כי הוא מנהל תיק הוצאה לפועל כנגד המשיבה, וכי המשיבה הצהירה במסגרת חקירתה בתיק ההוצאה לפועל המתנהל כנגדה, כי היא מתגוררת "בבית הוריה ברחוב נילי 74 באור עקיבא" (ראו נספח א' לתגובה). עוד טוען הבנק, כי המשיבה התגרשה וסביר להניח כי הביאה עמה מיטלטלין לבית בו היא מתגוררת היום.

4.
המבקשת נחקרה על תצהירה ואביה, אשר התלווה אליה, טען בשמה כי המיטלטלין כולם שייכים למבקשת.



הכרעה


5.
סעיף 28 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, קובע כדלקמן:

"מטלטלין שעוקלו שהיו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו".

ואילו סעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע;

"הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לבקש עיכוב ביצוע של החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות על המטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו".

6.
משמע- החוק מקים חזקה, לפיה מיטלטלין הנמצאים במקום מגוריו של אדם, הם בבעלותו. חזקה זו פועלת במישור היחסים בין המתגורר במקום והמוחזק כבעלים במקרקעין- מצד אחד (בענייננו- המשיבה מס' 1 ), הטוען לבעלות בהם (המבקש) והמבקש לעקלם (במקרה דנן- יתר הבנק).

7.

הסעיף קובע, למעשה, כי נושה בתיק הוצאה לפועל יהיה רשאי לעקל מיטלטלין הנמצאים בבית בו מתגורר חייב, באשר רואים מיטלטלין אלה כנכסי החייב. על הטוען לבעלות במיטלטלין הנמצאים במקום, לפנות לבית המשפט כמצוות סעיף 28 (ג) ולבקש סעד המצהיר על בעלותו במיטלטלין. הכלל הוא, אף במקרה זה, כי המוציא מחברו עליו הראייה.

8.
נראה, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי במעמד הגשת הבקשה (הוא המועד הרלוונטי לעניננו לצורך הכרעה בבקשה), התגוררה המשיבה בבית המבקשת. הדבר עולה מתצהיר המבקשת, לפיו "אחותי גרה זמנית אצלי בבית לאחר גירושיה". בחקירתה בפני
רשם ההוצאה לפועל מיום 24.5.2011 (כעולה מהפרוטוקול שצורף לתגובת הבנק), טענה המשיבה כי היא מתגוררת בבית ברחוב נילי 74 מזה "חודשיים או חודשיים וחצי". בקשת המבקשת הוגשה בחודש 12/2011, ולפיכך חישוב פשוט מעלה כי המשיבה התגוררה בבית (עד ליום הגשת הבקשה) כ- 9 חודשים.

9.
על המבקשת, אפוא, להוכיח, כי כל המיטלטלין המפורטים בבקשה נמצאים בבעלותה וכי אין לאחותה, המתגוררת עימה (למצער, נכון ליום הבקשה), כל זכות במיטלטלין אלה. לאחר עיון בחומר ושמיעת המבקשת, סבורני כי המבקשת לא הרימה הנטל להוכיח שאין לאחותה - המשיבה, זכויות במיטלטלין אלה- ועל כן החלטתי לדחות הבקשה.

10.
המבקשת הצהירה, כי כיום מתגוררים עימה הוריה, אחיה ושתי בנותיה, דהיינו כל בני משפחתה (ראו עדותה של המבקשת בעמוד 3 שורה 22). עוד עולה מנספחי הבקשה כי המבקשת הגיעה להסכם גירושין ביום 26.5.2010. עובדה נוספת ראויה לציון, עליה העידה המבקשת בפני
י, היא כי המיטלטלין מושא הבקשה "נרכשו בשנים 2007-2008" (ראו עדות המבקשת בעמוד 6 שורה 13 לפרוטוקול).

11.
כאשר אלה הן העבודות, סבור אני שהמבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי כל המיטלטלין מצויים בבעלותה, ולהלן נימוקיי:

א.
כאמור, המיטלטלין נרכשו טרם הגירושין, כאשר המבקשת חיה עם בעלה לשעבר ושתי בנותיהם הקטינות, בבית שהיה בבעלות שניהם. אין בפני
י כל הסבר מדוע בשנת 2008, כאשר מתגוררים בבית בני זוג עם שני ילדים קטינים, נמצאים בבית חמישה מכשירי טלויזיה משוכללים וחדשים, שתי מערכות הגברה (מוזיקה), שני מקררים, ארבעה מכשירי
dvd
וחמישה מחשבים (שניים מהם ניידים). גרסתה של המבקשת אינה הגיונית, ולא ניתן לה כל הסבר מלבד הסבר אחד ולפיו "יש לי 6 חדרים, כל חדר יש טלויזיה, חוץ מזה כשבאים אליי אורחים אני נותנת להם לראות טלוויזיה" (בעמוד 6 שורות 16 ו- 17 לפרוטוקול). הסבר זה אינני מקבל מאחר ואינו עונה על השאלה מדוע החזיקה המבקשת מספר רב של מוצרי חשמל בבית בו מתגוררים בני זוג ושתי ילדות קטינות.

ב.
התהיות מתגברות לאור האמור בגוף הבקשה, ולפיו בחדר שתי בנותיה של המבקשת, מצויות שתי טלוויזיות עם מסכי פלזמה, חדר שינה מושלם וחדר שינה הורים. לא ברור מדוע בחדר אחד ישנם שני חדרי שינה, אחד מושלם ואחד "חדר שינה הורים", ולא ברור מדוע בחדר זה ישנן שני מכשירי טלויזיה.

ג.
ההסבר היחידי להימצאות מספר רב של מוצרי חשמל בבית ולהיצאות שני מכשירי טלויזיה ושני מערכות שינה בחדר אחד, הוא שמוצרים אלה אינם, כולם, בבעלות המבקשת, כי אם בבעלות בני משפחתה האחרים המתגוררים עימה (ואשר הצטרפו אליה לאחר הגירושין) ובכלל זה אחותה - המשיבה.

ד.
על האמור לעיל אוסיף, כי המשיבה אף היא עברה הליך גירושין. לא הוכח בפני
י כי המשיבה לא נטלה מיטלטלין כלשהם מן הבית בו התגוררה טרם הגירושין. ראיה זו, כך נראה, היתה ברת השגה ומשלא הובאה ע"י המבקשת, פועל הדבר לרעתה.

12.
המסקנה היא, שהמבקשת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח כי המיטלטלין המצויים בביתה, מצויים, כולם, בבעלותה ועל כן איני יכול להיעתר לבקשה, כפי שהוגשה.

13.
ער אני לעובדה כי חלק מן המיטלטלין הם בבעלות המבקשת, אולם, משהוגשה הבקשה ובה נכללו כל המיטלטלין המצוים בבית ולא נעשתה הפרדה לגבי מיטלטלין ספציפיים, אינני יכול להיעתר לבקשה.
היתה זו המבקשת שערבבה בין מיטלטליה לבין מיטלטליהם של אחרים ועל כן הבקשה, כפי שהוגשה, אינה יכולה להתקבל.

14.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



ניתן היום,
י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 998-12/11 לירז אורילוב נ' דנה לב טוב, בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/02/2012)