פסקי דין על עו"ד דוד קירשנבוים | פסקי דין על רחמים רפאילוב
54340-02/11 א 12/02/2012
א 54340-02/11 עו"ד דוד קירשנבוים נ' רחמים רפאילוב
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
12 פברואר 2012
ת"א 54340-02-11 רפאילוב נ' קירשנבוים
בפני
כב' השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה
המבקש
הנתבע
עו"ד
דוד קירשנבוים
ע"י ב"כ עו"ד גליק
נגד
המשיב
התובע
רחמים רפאילוב
ע"י ב"כ עו"ד שלמה יוחאי
החלטה
בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.2.12, עלי לבחון מחדש את החלטתי לחיוב המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו מיום 29.11.11.
עסקינן בתביעה כספית על סך של 2,499,000 ₪ שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו, לכאורה, למשיב, בשל רשלנות המבקש בייצוגו בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה ביום 26.4.92 ע"י בנק הפועלים בע"מ כנגד המשיב וכנגד נתבעים נוספים.
לאחר עייני ובחני ראיות הצדדים וטענותיהם בעניין זה, לא מצאתי לנכון לשנות את החלטתי בעניין והנני סבורה כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו כדלקמן:
1.
התרשמתי כי המשיב אינו בעל חוסן כלכלי, ובאם תדחה התביעה יתקשה הוא לשלם למבקש את הוצאות המשפט שיפסקו לזכותו, כאשר אלו יפסקו.
המבקש הציג בפני
בקשה מטעם המשיב להכריז על עצמו כחייב מוגבל באמצעים ממנה עולה כי כנגד המבקש מתנהלים לא פחות מ-51 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל, אותם ביקש לאחד ולהכריז על עצמו כחייב מוגבל באמצעים ולקבוע כי עליו לשלם לא יותר מ-100 ₪ בחודש במסגרת תיק האיחוד.
(ראה: נספח ט' לבקשת המבקש).
מנגד, המשיב מודה בסעיף 6.7 לתגובתו כי מצבו הכלכלי הינו רעוע וטוען כי המבקש מנסה לנצל את מצבו הכלכלי של זה על מנת למנוע את זכותו לגישה לערכאות.
כמו כן, הוסיף המבקש כי סיכויי התביעה דנן נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תביעה דומה אשר הוגשה לבית המשפט דשם
במסגרתה דן בית המשפט בבקשה למתן פטור מאגרה אותה הגיש המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לפטור מאגרה מהטעם היחיד כי סיכויי התביעה קלושים, וכי המשיב הינו חסר יכולת לשלם את האגרה. המשיב אכן לא שילם את האגרה ועל כן תביעתו דשם נמחקה.
יתרה מזאת, המשיב מודה כי אינו יכול לשאת בתשלום שכר טרחה של עורך דין ועל כן נעזר הוא בסיוע של עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי.
המסקנה המתבקשת הינה כי המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את יכולתו הכלכלית. טענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי של המשיב לא נסתרו על ידי המשיב, ולו לכאורה, אלא נהפוך הוא - המשיב מציין כי מצבו הכלכלי בכי רע. על כן, יש מקום לחייבו בהפקדת ערובה.
2.
המבקש טען בבקשה, כי מדובר בתביעת סרק שסיכוייה קלושים. המדובר בתביעה אשר הוגשה על סכום של 2,499,000 ₪, שהינו סכום עתק וספק באם תתקבל במלואה, ולטעמי,
במקרה דנן, לא ניתן להעריך בשלב זה את סיכויי התביעה או ההגנה. הצדדים מעלים טענות סותרות אשר יתבררו במהלך הבאת הראיות.
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984
המסמיכה את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, מאפשרת לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, מבלי שהתקנה עצמה קבעה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה ובאילו מקרים לדחותם.
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט ש. לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד (1) 647 בסעיף 5:
"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה.
ובהמשך נקבע:
"עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי
את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר. תקנה 519 אינה מפרטת, כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים, שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול-דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ-לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2). להבדיל מתקנה 519 מונה עכשיו צו 23 תקנה 1 של התקנות האנגליות את סוגי העניינים שבהם עשוי בית המשפט "בהתחשב בכל הנסיבות וכאשר הוא סבור שצודק לעשות כן" להורות על מתן ערובה".
לאור האמור לעיל, צודק
הוא לחייב את המשיב בהפקדת ערובה וזאת בתוך 30 יום מהיום, בסכום של 15,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, להבטחת הוצאות המבקש.
בהעדר הפקדה כאמור, ניתן יהיה לפעול עפ"י תקנה 519 (ב) לתקסד"א.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
א.
ב.
5129
ג.
ניתנה היום 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 54340-02/11 עו"ד דוד קירשנבוים נ' רחמים רפאילוב (פורסם ב-ֽ 12/02/2012)