Google

מדינת ישראל - סמיר צואפטה, עימאד עבד אלגואדד

פסקי דין על סמיר צואפטה | פסקי דין על עימאד עבד אלגואדד |

14831-02/12 מת     12/02/2012




מת 14831-02/12 מדינת ישראל נ' סמיר צואפטה, עימאד עבד אלגואדד




לך






בית משפט השלום בבאר שבע

מ"ת 14831-02-12 מדינת ישראל
נ' צואפטה(עציר) ואח'



12 פברואר 2012



14821-02-12

בפני
כב' השופט דניאל בן טולילה


המבקשים
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד זילברמן


נגד

המשיבים
1.
סמיר צואפטה
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד ליאור כהן


2.
עימאד עבד אלגואדד
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד שחדה אבו מדיעם
<#1#>

החלטה

בפני
בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

כאשר על פי האמור בכתב האישום,
ביום 4.1.12 שהו המשיבים בבאר-שבע ללא היתר כדין, ואילו על פי האישום השני ביום 6.2.12 שהו בפעם נוספת בעיר באר-שבע וגם זאת כאשר אין בידם היתר כניסה כדין.

על פי סעיף 2 ו – 3 לאישום השני, מפורטים העובדה שהמשיבים קשרו קשר עם אחר לזייף עבורם תעודות זהות ישראליות, וכי בתמורה בסך של 700 ₪ האחר סיפק לכל אחד מהמשיבים תעודות זהות הנושאות את תמונתם יחד עם פרטים של שניים אחרים.

סעיף 4 לכתב האישום מציין כי בהסתמך על תעודות הזהות המשיבים הציגו אותם בפני
מעסיקים במקומות עבודה בישראל ואף נופקו להם תעודות עובד הנושאות את פרטי הזהות המזויפים.

במהלך הדיון שנערך בפני
, העלו באי כוח המשיבים מספר רב של טענות משפטיות אשר אמנה אותן בקצרה:
ראשית, אין בתיק ראיות שאכן ישנם אזרחים ישראליים על שם אימן נסאסרה ואוסים עוודה, ועל כן, אין ראיות להתחזות כאדם אחר כאמור בהוראת חיקוק מספר 4.
שנית,
המשיבים לא הציגו את התעודות מזויפות בפני
השוטרים ועל כן ספק אם ניתן לייחס להם את השימוש באותו מסמך מזויף כאשר אותם המעבידים לא נחקרו גם כן.

ב"כ המשיב 2 הצטרף לטענות ב"כ המשיב 1 והוסיף מצידו, כי החיפוש לא היה חוקי ומשכך ישנו סיכוי שהראיות שנתפסו, היינו תעודות הזהות המזויפות יפסלו. אשר לעבירת קשירת הקשר זו בוצעה בעיר חברון ועל כן אין סמכות מקומית להעמיד לדין. סופם של דברים, ביקש לשחרר את המשיב לחלופה בדמות דודו של המשיב תושב השטחים שהתייצב בפני
.

אתייחס ראשית לשאלת קיומן של ראיות לכאורה ואקבע כי יש ראיות לכאורה לכל המיוחס למשיבים זאת למעט העבירה של התחזות כאדם אחר אשר כאמור לא נמצא בחומר הראיות עדות בדבר קיומם של אותם שניים שפרטיהם מופיעים על התעודות המזויפות.

כאמור אין מחלוקת כי תעודות הזהות מזויפות ובשלב המעצר די בכך שהמשיבים מודים שהציגו אותם למעבידים, ובהמצאות אותן תעודות מזויפות בחומר החקירה כדי להקים קיומן של ראיות לכאורה בשימוש במסמך מזויף.

אשר לשאלת הסמכות המקומית, סעיף 7 לחוק העונשין קובע כי : "עבירת פנים": (2) מעשה הכנה לעבור עבירה, ניסיון, ניסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, הייתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל". ובענייננו קשירת קשר נועדה לאפשר כניסה שלא כחוק שכל כולה נועדה להתבצע בתוך שטח מדינת ישראל
כך שישנה סמכות מקומית, וזאת בנפרד מסוגיית עבירות רבות שחלקן בוצעו בשטח המדינה ושגם ביחס אליהן נקבע שרשרת אחת יכולה "למשוך" את יתר העבירות אל תוך סמכות בית המשפט בישראל.

אשר לשאלת החיפוש בלתי חוקית, אקדים ואציין, כי מדברי ב"כ המבקשת, זה נעשה על בסיס מידע מודיעיני אשר נקבע בפסיקה שיש ויכול כדי להקים את החשד הסביר. גם אם אקבל את טענת ב"כ המשיב, כי עניין הסמים, נועד כל כולו להכשיר את החיפוש, אציין, כי ראשית דינה של טענה זו להתברר במסגרת התיק העיקרי וראה בעניין זה בש"פ 9745/11 נימר בואב נ. מדינת ישראל
ומעבר לנדרש, הרי שגם בע"פ 5121/98 בעניין יששכרוב לא התקבלה דוקטרינת פירות העץ המורעל בשיטתנו, כך שגם אם בית משפט ימצא שהשוטרים פעלו שלא כדין, אין פירוש הדבר פסילה מיני ובי של הראיות שנתפסו ועל כך ראה בין היתר ע"פ 70490/08 רועי קסם נ. מדינת ישראל
וכן ע.פ. 70652/08 זרקה רונן נ. מדינת ישראל
בהם בית משפט קבע, כי החיפוש היה לא חוקי ובכל זאת קיבל את הראיות שנתפסו והרשיע את הנאשמים.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה, יש להתייחס לשאלת החלופה ככל שזו נוגעת למשיב 2 שכן המשיב 1 לא הציג לבית המשפט כל חלופה ושומר את זכותו להציג ככל שזו תמצא.

במעשיו של המשיב 2 נילוו עבירות של שימוש במסמך מזויף וקשירת קשר וכאשר כפי שאף עולה זה נעצר ביום 4.1.12 ושוחרר וכחודש לאחר מכן כשהוא מצויד עתה במסמכים מזויפים שב ונכנס לתוך תחומי מדינת ישראל
.

כידוע, גם כאשר מדובר בעבירות שב"ח "טהורות" ישנו חשש להימלטות מן הדין. אולם כאשר למעשים אלו נילווים עבירות שנועדו להקשות על זיהויו של המשיב כשב"ח, ולהערים על גורמי הבטחון, הרי שמדובר בחשש מוגבר שהמשיב לא יתייצב לדיונים בעניינו, ביחס לכך הפסיקה ראתה בנתון זה כזה שיקשה על מתן אמון, וראה, בין היתר, עמ"ת 11368-09-11 בו בית המשפט מחוזי באר-שבע מצביע על החומרה הנובעת בשימוש במסמכים מזויפים ומורה על מעצרם עד תום ההליכים של שבח"ים שעשו שימוש בתעודות מזויפות, ובדומה ראה החלטת כב' השופטת ביניש במסגרת בש"פ 1308/05 ובדומה ראה עמ"ת 19794-10-11 בית המשפט המחוזי באר-שבע אשר דן במקרה דומה לשלנו, והורה על מעצרם של המשיבים, אשר כאמור עשו שימוש במסמך מזויף.

להשלמת התמונה אציין, כיהמפקח המוצע הינו תושב שטחים אשר כרגע יש לו אישור כניסה לישראל אבל זה מוגבל ומתחדש כל כמה חודשים ונכון להיום בתוקף עד לחודש מאי.

בשים לב לכל האמור לעיל הריני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.
כאשר ביחס למשיב 2 אסייג ואציין, כי במידה ומשפטו לא יסתיים בתוך 60 יום יהיה בכך עילה להגשת עיון חוזר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ב, 12/02/2012 במעמד הנוכחים.



דניאל בן טולילה
, שופט








מת בית משפט שלום 14831-02/12 מדינת ישראל נ' סמיר צואפטה, עימאד עבד אלגואדד (פורסם ב-ֽ 12/02/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים