פסקי דין על עארף סעיד ג'בארין | פסקי דין על ראמי עארף גבארין | פסקי דין על אחסאן עארף גבארין | פסקי דין על מוחמד באסם | פסקי דין על באסם אגבאריה |

9027/11 רעא     19/02/2012




רעא 9027/11 עארף סעיד ג'בארין, ראמי עארף גבארין, אחסאן עארף גבארין נ' מוחמד באסם, באסם אגבאריה




החלטה בתיק רע"א 9027/11



בבית המשפט העליון


רע"א 9027/11



לפני:

כבוד השופטת א' חיות


המבקשים:

1. עארף סעיד ג'בארין



2. ראמי עארף גבארין



3. אחסאן עארף גבארין



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מוחמד באסם



2. באסם אגבאריה


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בהפ"ב 59177-10-10 שניתנה ביום 7.11.2011 על-ידי כב' סגנן הנשיאה ש' ברלינר

בשם המבקשים:
עו"ד תאופיק ג'בארין

החלטה



זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיאה ש' ברלינר) מיום 7.11.2011, ואלה, בתמצית, העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין:

1.
בין הצדדים קיים סכסוך על בעלות במקרקעין בשטח של כ-500 מ"ר באום אל פאחם. לאחר שהמשיב 1 הגיש נגד המבקש 1 תובענה בעניין זה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 993/08) הסכימו הצדדים כי המחלוקת ביניהם תוכרע בבוררות. אולם, טרם שהסתיים הליך הבוררות הגיש המשיב 1 ביום 29.10.2010 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתה ביקש להצהיר כי הסכם הבוררות פקע, כי המועד למתן פסק בורר חלף וכי אחד הבוררים מונה שלא כדין.


הדיון בהמרצת הפתיחה נקבע בפני
השופט ע' גרשון ליום 12.12.2011, אך ביום 1.11.2011 הגיש המשיב 1 בקשה להזמנת עד "למתן עדות דחופה" ובה צוין כי מר ריאד פיאז סעד (להלן:
העד
) שהינו עד מרכזי בהליך ומתגורר דרך קבע בארה"ב, שוהה לתקופה קצרה בארץ וצפוי לשוב לביתו בימים הקרובים. המשיב 1 ביקש כי עדותו של העד תישמע באחד משלושה מועדים אותם ציין בבקשתו, ובהם יום 7.11.2011. בקשה זו הובאה בפני
סגן הנשיאה ש' ברלינר, (בשל שהותו של השופט ע' גרשון בשבתון) ובהחלטה מיום 2.11.2011 קבע: "לזמן הצדדים והעד לדיון / במידת הצורך שמיעה בפני
י ביום 7.11.2011 בשעה 13:00". למחרת היום הגישו המבקשים בקשה לביטול הדיון. בבקשתם ציינו המבקשים כי במועד בו נקבע הדיון חל חג הקורבן אותו הם חוגגים, ועוד ציינו כי לגופם של דברים אין מקום להורות על העדתו של העד. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא (סגן הנשיאה ש' ברלינר) ביום 7.11.2011 בקובעו: "המועד נשאר בעינו" (להלן:
ההחלטה
). ואמנם, באותו היום התקיים דיון בהיעדר המבקשים ובא כוחם ובמסגרתו נגבתה עדותו של העד. באותו מועד ציין העד כי יוכל להגיע לישראל ולהעיד בשנית ובלבד שיישאו בהוצאותיו וכן יתאמו עמו את המועד זמן סביר מראש. סגן הנשיאה ש' ברלינר קבע בהחלטה שניתנה על ידו בתום הדיון כי אם הצדק ידרוש את חקירתו הנגדית של העד על עדותו הדבר יובא בפני
השופט ע' גרשון, וזה ישקול את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לרבות העלויות הכרוכות בהעדתו של העד בשנית.

2.


מכאן הבקשה שבפני
י בה טוענים המבקשים כי

בהחלטת בית משפט קמא נפלה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. לטענתם, החלטת בית המשפט לשמוע את העד הייתה בלתי סבירה, כי עדותו אינה רלוונטית לתובענה המתנהלת בין הצדדים וכי מדובר בהליך מסוג המרצת פתיחה המבוסס על הגשת תצהירים ומאחר ותצהירו של העד לא הוגש לבית המשפט, לא ניתן היה להעידו. עוד טוענים המבקשים כי ההחלטה להותיר על כנו מועד דיון החל ביום חג מוסלמי אותו חגגו פגעה בזכויות יסוד שלהם ובהן זכותם לכבוד ולשוויון וכן לחופש דת. המבקשים מוסיפים וטוענים כי כתוצאה מן ההחלטה נמנעה מהם הזכות הנתונה לכל מתדיין בהליך משפטי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בעניינו, וכי אם יחוייבו לשאת בהוצאות הבאתו של העד לישראל על מנת לחקור אותו חקירה נגדית יהיה בכך כדי לפגוע בהם. עוד טוענים המבקשים כי לא היה מקום להורות על העדתו של העד בפני
סגן הנשיאה ברלינר שכן התיק אינו נשמע על ידו על ידי שופט אחר והם מדגישים בהקשר זה כי לא מתקיימים בענייננו התנאים הקבועים בתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
), הקובעת הסדר לשמיעת תיק כאשר נמנע מן השופט שבפני
ו התיק מתנהל לסיים את הדיון. לבסוף מדגישים המבקשים כי ההחלטה שבפני
נו אינה חוסה תחת סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן:
צו בתי המשפט
), המונה בגדרו החלטה בעניין זימון עד, למעט החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת, כבענייננו, שהוחרגה מגדר הוראה זו.

3.
המשיבים טוענים מנגד כי דין הבקשה להידחות. לגישתם מדובר בהחלטה הכלולה בנושאים שבהם לא תינתן רשות לערער על פי צו בתי המשפט. ולענין החרגת החלטות הנוגעות ל"עדות מוקדמת" הם טוענים כי המונח "עדות מוקדמת" מקומו בהליך הפלילי בלבד ועל כן אין הוא רלבנטי לענייננו. עוד טוענים המשיבים כי גם אם תידחה טענה זו הרי שההחלטה דנן היא החלטת ביניים בעלת אופי דיוני מובהק הנוגעת לאופן ניהול ההליך, וככזו ערכאת הערעור לא תטה להתערב בה. המשיבים מוסיפים כי גם לגופו של עניין היה מקום לקיים את הדיון שכן מדובר בעדות מרכזית של עד המתגורר דרך קבע בחו"ל ובהזדמנות להעידו שנוצרה עקב ביקורו בארץ. עוד טוענים המשיבים כי יש לדחות את טענת המבקשים לפגיעה בזכויות יסוד ובחופש הדת בהדגישם כי אין מדובר ביום חג אשר חל בו איסור על פעילות ותנועה, והא ראיה שהמשיבים והעד שכולם מוסלמים התייצבו לדיון. יתרה מכך במשרד בא-כוח המבקשים, כך נטען, מועסקים שלושה עורכי דין נוספים שהיו יכולים להתייצב לדיון.

4.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.


המבקשים צודקים בטענתם לפיה הוראת סעיף 1(5) לצו בתי המשפט אינה חוסמת את דרכם לבקש רשות ערעור על ההחלטה, בהיות ההחלטה נוגעת ל"עדות מוקדמת" שהוחרגה מגדר הסעיף (לענין עדות מסוג זה בהליך אזרחי ראו תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן ע"א 2931/03

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' נורד

(לא פורסם, 26.5.2003); ע"א 8954/06

ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו נ' האפטרופוס הכללי

,

פסקאות 67-68 (טרם פורסם, 26.9.2010).


יחד עם זאת, אין מקום להיעתר לבקשה שבפני
נו המוסבת על החלטה דיונית שקיבל בית משפט קמא והלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין ולאופן לניהולו של ההליך המשפטי

(ראו: ע"א 7497/07
רינגל נ' לינדאור
, פסקה 19 (טרם פורסם, 22.2.2010); רע"א 9155/07

רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום
, פסקה 7 (טרם פורסם, 10.6.2009). כפועל יוצא מכך, תמנע
ערכאת הערעור ככלל מלהתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניינים אלה אפילו אם היא סבורה שראוי היה לנקוט בדרך דיונית אחרת, אלא אם כן ההחלטה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (ראו ע"א 266/88

סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל

פ"ד מד (2), 206, 210-211 (1990)).


5.
אף שראוי היה לעשות מאמץ לקבוע את הדיון במועד שאינו חל ביום החג, נראה כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטות דיוניות של בית משפט קמא. העדות נשמעה בפני
סגן הנשיאה ש' ברלינר, בשל היותו של השופט ע' גרשון בשבתון. סגן הנשיאה ברלינר קבע בתום שמיעת העדות כי השופט גרשון "יוכל לשקול את מצב הדברים ולהחליט כפי שיראה לנכון" ועוד קבע כי אם הצדק ידרוש את חקירתו הנגדית של העד, הדבר יישקל אף הוא על ידי השופט גרשון. מאחר שטרם הוכרע מה יהא מעמדה של העדות והאם ייחקר העד בחקירה נגדית, לא ניתן להצביע בשלב זה על נזק כלשהו שנגרם למבקשים עקב שמיעתה של העדות. כמו כן ובניגוד לטענת המבקשים, לא ניתן לקבוע כבר עתה כי המבקשים הם אלה שיחויבו בהוצאות כלשהן אם יוחלט על הזמנה נוספת של העד. מכל מקום, חזקה על השופט ע' גרשון השומע את התיק כי יבחן בהקשר זה את מכלול השיקולים הצריכים לענין ויחליט כחוכמתו.



משהמבקשים לא הצביעו על פגיעה מהותית שנגרמה להם בשלב זה כתוצאה משמיעת עדותו של העד, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ודין הבקשה להידחות.


אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ו בשבט התשע"ב (19.2.2012).




ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

11090270_v03.doc

מו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 9027/11 עארף סעיד ג'בארין, ראמי עארף גבארין, אחסאן עארף גבארין נ' מוחמד באסם, באסם אגבאריה (פורסם ב-ֽ 19/02/2012)