פסקי דין על אמיר בהרי | פסקי דין על אהרן אייל בהרי | פסקי דין על י. בהרי יזמות והנדסה | פסקי דין על ערן ורנר

9494-09/10 א     14/02/2012




א 9494-09/10 אמיר בהרי, אהרן אייל בהרי, י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ נ' ערן ורנר








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 9494-09-10 בהרי ואח' נ' ורנר

תיק חיצוני
:
תיק עזר


בפני
כב' השופטת מירב בן-ארי


התובעים:
1. אמיר בהרי
2. אהרן אייל בהרי
3. י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ


נגד

הנתבע:

ערן ורנר


החלטה

1.
לפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף של התביעה ולחילופין, לעיכוב ההליכים.

2.
בקליפת אגוז, הרקע לתביעה זו הוא סכסוך הקיים בין הנתבע, שרכש דירה מחברת הבנייה התובעת 3 (להלן: התובעת). התובעים 1 – 2 הם בעלי מניות ומנהלים בתובעת 3.


בין הצדדים מתנהלות מספר תביעות, ביניהן תביעה אישית של הנתבע כלפי התובעת, המתנהלת בת.א. 2707/09 שלום כפר סבא בגין ליקויי בנייה בדירתו וכן תביעה בת.א. 2132/07, שהוגשה ע"י קבוצת דיירים בבניין בו גר הנתבע, בנוגעת להחלפת חיפוי האבן החיצוני של שני בניינים (להלן: תביעת ליקויי הבנייה).

3.
בכתב התביעה נטען שהנתבע פעל כראש קבוצת דיירים, ואיגד אותם על מנת לתבוע את התובעת בתביעות הנ"ל.


בנוסף להליכים המשפטיים, שהם הליכי סרק, התקבלו אצל התובעים ידיעות על דברי כזב שהנתבע מפיץ עליהם.


לפי הנטען הדברים פורסמו לשכניו של הנתבע, לרוכשים פוטנציאליים, לאנשים אחרים, בני משפחה, נותני שירותים ועוד.


בנוסף לאמירות הכלליות, כולל כתב התביעה פרסום ספציפי, שנעשה ביום 16.7.10, באוזני חוקרים ששלחו התובעים לביתו של הנתבע, במסווה של רוכשים פוטנציאליים, האמורים לרכוש דירה מהתובעת.


באותה שיחה, הנתבע התייחס, לפי התמליל שצורף לכתב התביעה, לליקויי הבנייה שהתגלו ולאופן טיפולם של התובעים באותם ליקויים, כאשר, בין היתר, כינה את התובעים "נוכלים", "רמאים", "שקרנים", "אינם ראויים לאמון מינימלי", "בונים ללא פיקוח ובאופן חסר מקצועיות" ועוד (סעיף 11 לכתב התביעה).

4.
הנתבע טען כי יש לסלק על הסף את התביעה משום שהפרסום בפני
החוקרים הפרטיים, לאו פרסום הוא, שכן אינו אלא פרסום לתובעים עצמם, שהחוקרים הם שלוחיהם. זאת, בהתאם לפסק הדין שניתן בת.א. (שלום ת"א) 21336/01 תמיר מנוביץ נ' פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ (לא פורסם, להלן: עניין מנוביץ). זאת, מעבר לכך שהאופן בו נהגו התובעים מהווה פגיעה בפרטיות, על ההשלכות שיש לכך לפי הדין.


באשר ליתר הפרסומים, הנתבע טען שכתב התביעה אינו מגלה עילה, באשר הם לא פורטו.


בנוסף, טען הנתבע כי יש לעכב את ההליכים בתובענה זו עד להכרעה בתביעת ליקויי הבנייה, באשר יש להכרעה השלכה על הגנת "אמת דיברתי" או הגנות אחרות הקיימות לפי החוק.

5.
התובעים התנגדו לבקשה על כל חלקיה.


התובעים טענו כי אין במשלוח החוקרים משום פגיעה בפרטיות. כן הפנו לכך שכתב התביעה מתייחס לפרסומים נוספים פרט לפרסום לחוקרים, ואשר לגביהם אין כלל רלבנטיות לטענות שהתובע העלה באשר לפרסום לחוקרים.


התובעים אף התנגדו לבקשה לעיכוב ההליך מהטעם שאין כל קשר בין תביעת ליקויי הבנייה לבין הליך זה.

הבקשה לסילוק על הסף

6.
אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לפרסום לחוקרים.


פסק הדין בעניין מנוביץ אינו מהווה הלכה מחייבת בשאלה של פרסום לחוקרים פרטיים, וקיימת פסיקה הקובעת היפוכו של דבר. כך, בע"א (מחוזי ת"א) 1963/05 דיוור אקספרס נכסים והשקעות בע"מ נ' מירי בן ארי (לא פורסם, ניתן ביום 3.1.07) נקבע שיש בפרסום מסוג זה משום הוצאת לשון הרע. כך גם, בת.א. (שלום רחובות) 2167/03 לביא אתי נ' כהן יהודה (לא פורסם, ניתן ביום 21.8.07). ראוי לציין את הקביעה בעניין לביא לפיה ההכרעה בשאלה זו, גם ההכרעה העקרונית, וגם מידת הדיבה שיש בדברים, היא תלוית נסיבות, עניין המצריך שמיעת ראיות.


משכך, אף שכל טענותיו של הנתבע שמורות לו, אין מקום לסילוק על הסף.

7.
אני מקבלת את הבקשה באשר ליתר הפרסומים.


על תביעה בעילה של לשון הרע לכלול פירוט מינימלי המאפשר לזהות את הפרסום: למי נעשה, מתי ומה תוכנו. אמירה "כללית" בדבר פרסום, בכתב התביעה, אינה גודרת את המחלוקת, אינה מגלה עילה, ואינה מאפשרת לנתבע לנהל באופן ראוי את הגנתו. הטענה לפיה הפרסומים "יפורטו" בשלב הבאת הראיות חותרת תחת יסודות ניהול ההליך האזרחי. שלב הראיות הוא השלב שבו מוּכחות הטענות שבכתבי הטענות, ולא השלב שבו הן נוצרות.


לעניין זה ראה ת.א. (שלום י-ם) 9871/02 שלמה גרבץ נ' יצחק אלישיב (לא פורסם, ניתן ביום 21.3.04, סעיף 29 לפסק הדין) ת.א. (שלום חי') 5415/07 כרמוכרום בע"מ נ' וי.בי. אן שיווק מכונות בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 8.12.08), בש"א 1514/05 ת.א. 1307/03 (שלום אילת) בן חיון אליהו נ' מנשה רחמים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 22.1.07, ראה סעיף 2 להחלטה).


משכך, אני מורה על מחיקת כל הטענות הכלליות באשר לפרסומים שלא פורטו כדבעי.


הבקשה לעיכוב ההליך


8.
הדין עם הנתבע בבקשה זו.


9.
עיון בתמליל שצורף לכתב התביעה, ובכתב התביעה עצמו, מעלה כי לשיטתם של התובעים עצמם, הפרסום לחוקרים נעשה בקשר צמוד והדוק בכל הנוגע לליקויי הבנייה, והתנהלותם של התובעים באשר לטיפול בליקויי הבנייה, ובהמשך – לאחר הגשת התביעה בגין הליקויים.


10.
אם כן, השאלות הנוגעות להיקף ליקויי הבנייה והתנהלות התובעים באשר לתיקונם (אף התובעים מתייחסים בתגובתם לעובדה שתביעת ליקויי הבנייה תכלול את שאלת ההזדמנות הסבירה לתקן), הן כולן שאלות רלבנטיות למחלוקת דנן. הרלבנטיות היא גם באשר להגנות העומדות לנתבע וגם באשר להיקף הנזק.


הצדדים הם צדדים זהים, והשאלות שיוכרעו בתביעת ליקויי הבנייה מהוות תשתית ראייתית נכבדה בתובענה זו.


מאחר ששאלות אלו עומדות להכרעה בפני
ערכאה שיפוטית אחרת, ראוי כי הדיון באחריות, בהגנות ובנזק בתיק זה, יתקיים לאחר הכרעה בהן.


מעבר לשיקולי היעילות, קיים טעם של ממש בטענת הנתבע לפיה ניהולה של תובענה זו בד בבד עם התביעה לליקויי הבנייה עלולה להביא להכרעות סותרות.


11.
לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה זו, עד למתן הכרעה חלוטה בתביעת ליקויי הבנייה.

12.
לאור התוצאה, איני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 9494-09/10 אמיר בהרי, אהרן אייל בהרי, י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ נ' ערן ורנר (פורסם ב-ֽ 14/02/2012)