פסקי דין על אסתר דה-קסטרו דקל | פסקי דין על מרים (מירית) אדרי | פסקי דין על הגר מור יוסף | פסקי דין על לימור רז |

1072-09/11 א     14/02/2012




א 1072-09/11 אסתר דה-קסטרו דקל נ' מרים (מירית) אדרי, הגר מור יוסף, לימור רז










בית משפט השלום בחיפה




14 פברואר 2012

ת"א 1072-09-11 דה-קסטרו דקל נ' אדרי ואח'



כב' השופט שלמה לבנוני
, סגן נשיא



התובעת
אסתר דה-קסטרו דקל
ע"י ב"כ עוה"ד
י. ישורון



נגד

הנתבעים
1.
מרים (מירית) אדרי
2.
הגר מור יוסף
3.
לימור רז
ע"י ב"כ עוה"ד
3-2. איתמר סונינו

החלטה

1.
התובעת היא בעלת בית ברח' דגנית שבשכונת הכרם בעכו. נטען כי שכונת הכרם מתאפיינת בבנייה צמודת קרקע למגורים. הנתבעת 1 הינה בעלת זכויות בנכס המצוי בסמיכות לביתה של התובעת והידוע כרח' החרצית 1 בעכו. הנתבעת 1, כנטען, השכירה את הנכס לנתבעות 2 ו-3. התובעת הגישה כנגד הנתבעות תובענה לצו מניעה קבוע אשר נספחה אליו בקשה למתן צו מניעה זמני, היא נשוא החלטתי. הנתבעות 2 ו-3 (להלן, גם "הגננות") מפעילות בדירה שהושכרה להם, כנטען, קייטנה ו/או פעוטון ו/או גן ילדים. הדבר נעשה שלא כדין תוך הסבת מטרדים ועוגמת נפש לתובעת.

2.
לא נעניתי לעתירת התובעת למתן צו במעמד צד אחד. הנתבעת 1 לא התגוננה בפני
ההליכים שבפני
י. הגננות הגישו כתב תשובה, אף כתב הגנה. לעניינו של צו המניעה הזמני נחקרו מצהירים על תצהיריהם והונחו בפני
י סיכומי טענות ב"כ הצדדים.

3.
אין ספק כי התנהלותן של הגננות אינה מניחה את הדעת, דרך המעטה. כיום נהיר לחלוטין כי בקיץ שחלף הן קיימו במקום קייטנה. נעשתה פנייה לעיריית עכו על ידי התובעת ותושבים נוספים. כתוצאה מכך הוצא צו הפסקה שיפוטי ביום 17.7.11 ולאחר שהגננות לא פעלו על פיו הוצא כנגדן צו הפסקה שיפוטי שני ביום 23.8.11 על ידי בית משפט השלום בעכו.

4.
ועוד אין עוררין כי החל מ-1.9.11 פועל במקום פעוטון. מהודעת פרסומת שהונחה בפני
י (ת/3), עולה כי הוא נקרא "פעוטון יהלום". הוא מופעל יום-יום משעה 7:00 עד 16:00 וכן ביום ו' עד השעה 12:00. בין היתר נטען שם כי הגן מצויד אף ב"חצר מאובזרת". נטען כי בין היתר הילד יקבל במסגרת הטיפול המסור אף חוגי "ריתמוסיקה".

5.
בעקבות צו ההפסקה שיפוטי השני הוגשה בקשה לביטולו. ב"כ הצדדים לא המציאו לי כתבי בי-דין לעניינו של הליך זה ואולם נהיר לי שלפי שעה בוטלו צווי ההפסקה השיפוטיים באופן שלנוכח היבט זה, למצער, אין כנגד הפעוטון צו הפסקה שיפוטי כלשהו.

6.
ועוד נהיר כי על יסוד תוכנית בניין עיר השכונה מיועדת לשמש כאזור מגורים. על מנת שיינתן היתר להפעלתו של הפעוטון יש לקבל היתר לשימוש חורג. נטען כי הגננות פועלות בכיוון זה. נטען על ידי התובעת כי גם אם נכונים הם פני הדברים קלושים הסיכויים כי יינתן היתר לשימוש חורג.

7.
ב"כ הצדדים, הן בראיותיהם והן בסיכום טענותיהם, פרסו בפני
י יריעה רחבה. חלק ניכר מן הטיעונים האמורים, מן הסתם, יעמדו כנדבך לשיקוליי הכוללים, שעה שאדרש להכרעה סופית בפסק דיני הצפוי. במצב הדברים הקיים שומה עליי לשקול את השיקולים, אך לעניין הוצאת צו מניעה זמני, כמבוקש על ידי התובעת, אם לאו.

8.
כבר ציינתי את התנהלותן הנפסדת של הגננות. אכן לא אחת בתי המשפט הביעו מורת-רוחם מנטילת הדין לידיים, כבפרשה שבפני
י. והרי ברור לחלוטין שטרם שהחליטו הגננות לפתוח במקום קייטנה, ולימים פעוטון, הן אמורות היו תחילה ליצור את התשתית המשפטית המאפשרת להן לעשות כן. הן אמורות היו לקבל היתר לשימוש חורג. הליך זה אמור היה להיות סדור, אף תוך שמיעת מתנגדים צפויים, דוגמת התובעת. אם לאחר כל אלו היו הגננות זוכות בהיתר הן היו זכאיות אז, אך רק אז, לקיים את הפעוטון.

9.
ואולם הגם שאין לבטל את חשיבות השיקול האמור, הנה שיקול זה, ביסודו של דבר, הוא עניין ליחסים המינהליים שבין הגננות לבין הרשות, ובענייננו העירייה. אכן העירייה פועלת, בין השאר, על יסוד תלונות שמוגשות בפני
ה. עיריית עכו בחרה להוציא צווי הפסקה שיפוטיים נגד הגננות. לימים, ובהסכמה, בוטלו צווי הפסקה שיפוטיים אלו. ואם אכן טוענת התובעת, ובלהט רב ובצדק, הכיצד ניתן להשלים עם קיומו של הפעוטון תוך ביזוי צו הפסקה שיפוטי, לא ניתן, באותה נשימה, שלא לייחס את אותה מידת חשיבות לכך שלשיטתה של עיריית עכו, למצער לפי שעה, צו הפסקה שיפוטי זה אינו בר-תוקף. אין לי אלא להניח כי בכך לא הגיעו הגננות, במסכת היחסים שלהן עם העירייה, אל המנוחה ואל הנחלה. אין לי אלא להניח כי העירייה תשקוד על מילוי הוראות כל דין. ככל שהעירייה לא תעשה כן, חזקה על התובעת והתושבים המסכימים עמה, שאף הם לא ינוחו ולא ישקטו, וינקטו צעדים שינקטו.


אכן כן, בבוא השעה, וכאשר אצטרך לשקול מכלול השיקולים בפסק דיני הסופי, לא אתעלם אף מן הנתון האמור.

10.
ככל שעסקינן בהליך שבפני
י שומה עליי למקד עיקר מעייניי לעניינו של המטרד הנטען על ידי התובעת. נטען על ידה בעיקר למטרדי רעש, כתוצאה מפעילותו של הפעוטון, קולות הבכי והרעש הבוקעים ממנו. נטען על ידה למטרדי צפיפות חניה, לנוכח העובדה שבדרך הטבע הורי הפעוטות מביאים ומשיבים את ילדיהם לגן. כתוצאה מכל אלו, כך נטען על ידי התובעת, נפגעה שלוות נפשה ונגרעה איכות המגורים שלה כאישה פנסיונרית, שגרה בשכונת וילות יוקרתית, והמעוניינת באיכות חיים מניחה את הדעת.

11.
אכן אף נתון זה יישקל על ידי בבוא השעה. למולו יישקלו שיקולים נוגדים. אכן הונחו בפני
י אסמכתאות, ואסמכתאות נוגדות, לעניין השקפת בתי המשפט באשר לקיומם של פעוטונים וגני ילדים בשכונת מגורים.


וכך, למשל, קבעה כב' השופטת ד"ר סורוקר, בעמ"ק 1209/08 מדינת ישראל נ' יפה שמואל (במאגרי "נבו") כי "ככלל, הביטוי 'מגורים' צריך להתפרש על פי משמעותו השגרתית והסבירה. מגורים כשמם כן הם, נועדו לאפשר מגורי אנשים בבתים שבהם מדובר, על כן, ברגיל אין לכלול בביטוי זה משרד, בית כנסת, או גן ילדים" (סעיף 8). וגם כאשר מדובר בצהרון הרי מטבעם של דברים "מתרבה הרעש במקום, גדל הצורך בפינוי אשפה, מתרבות המכוניות של ההורים החונים במקום כדי להוביל את ילדיהם – וכך גדל העומס על השכונה" (סעיף 7).

מנגד קבע כב' השופט שטרנליכט, ב-ת.א. 3668/04 נורובטי מרים נ' דוידוביץ רותי (במאגרי "נבו"), תוך שהוא מצטט מדבריו של כב' השופט מודריק ב-עת"מ 14/98 אוסקר ואח' נ' לוריה כי "אין חולק כי הקמתם של פעוטונים במסגרות חינוך לילדים רכים בשנים מהווה אינטרס ציבורי ראשון במעלה במציאות החיים המודרנית" (עמ' 6). אף ועדת הערר המחוזית בערר 336/06 אשד יעקב ונחמה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשל"צ (במאגרי "נבו") רשמה כי "אין חולק כי הקמת גני ילדים ופעוטונים לילדים רכים בשנים מהווה אינטרס ציבורי ראשון במעלה במציאות החיים המודרנית. אין גם חולק כי בגילאים האמורים אין פתרון או מסגרת לילדים אשר ניתן על ידי הרשות המקומית ו/או משרד החינוך ובדרך כלל טיפול בילדים בגילאים אלה הוא במסגרת מעונות, משפחתונים או מטפלות, ואינו טיפול ממוסד במבני ציבור אשר נבנו מלכתחילה לייעוד זה" (עמ' 2).

12.
כל אלו, מן הסתם, יעמדו לנגד עיניי בבוא השעה ואף אני אכריע כאשר אכריע. ככל שעסקינן במסכת שבפני
י, שומה עליי להתמקד בשאלה האם לעת הזו קיים צורך דחוף ומיידי ליתן צו מניעה זמני. הייתי שוקל לעשות כן לו הייתי מגיע למסקנה כי מטרד הרעש הבוקע מן הפעוטון הוא בלתי נסבל.

13.
לעניינם של מפגעי רעש נתתי דעתי בפסק דיני ב-ת.א. 5827-07-08 זוהר נ' רגב (במאגרי "נבו"). אכן שם נדרשתי למטריה אחרת באשר לנביחותיה הנטענות של כלבה. ואולם אף שם סבור הייתי כי מול עדות סתמית על אודות הסבל מן הרעש, כתוצאה מעדות סובייקטיבית פלונית, או חוסר כל סבל מן הרעש, כתוצאה מעדות סובייקטיבית אלמונית, ראוי שבפני
בית המשפט תונח חוות דעת של מומחה. כתוצאה מכך ציינתי כי "לנוכח האמור נהיר לחלוטין כי תובע יזכה בתובענה בגין רעש חזק של בעל חיים, אף בהעדר חוות דעת מקצועית, רק מקום שניצבות ראיות מוצקות וחד-משמעיות, המייתרות את הצורך בחוות דעת זו. מטבע הדברים מקרים אלו יהיו נדירים ביותר" (סעיף 8).

14.
בפעוטון שבפני
י, כך אני למד, שוהים 15 פעוטות מגיל חצי שנה עד גיל שלוש. במצב דברים זה, לכאורה, אינני מתרשם ממפגעי רעש כה חזקים המצדיקים, למצער, מתן צו מניעה זמני. אכן כן, קיימים מפגעי רעש פוטנציאליים כה חד-משמעיים, שייתכן שייתרו הגשת חוות דעת מקצועית. וכך, למשל, אילו הגננות היו מקיימות במקום חנות לממכר כלי מוזיקה, ואף מוזיקת רוק רועשת וסואנת, יכול שהכף הייתה נוטה להוצאת צו מניעה זמני. ואף זאת לא מן הנמנע, לאחר שתונח בפני
י חוות דעת של מומחה, שאגלה שמפגעי הרעש, ולו של פעוטון, ואף בהינתן הדעת להימצאו בשכונת מגורים, הוא בבחינת מפגע רעש שאיננו סביר. אם אלו יהיו פני הדברים אשקול
מחדש מאזן שיקוליי.

15.
כללם של דברים: לעת הזו איני סבור כי יש מקום למתן צו מניעה זמני. בהעדר חוות דעת לעניין מפגעי רעש, ואף לנוכח טיבו של הפעוטון, דומה שכפות המאזניים, לעניין מאזן הנוחיות, מטים את הכף שלא להוציא צו זה.

16.
אכן כן, מדובר במסכת דינאמית. בדעתי לדון בתביעה העיקרית. בדעתי לזמן ישיבת קדם משפט לאחר שובי מחופשת שבתון מתוכננת בת ארבעה חודשים החל מ-1.3.12. עד אז תסתיים שנת הלימודים ונעמוד בפתחה של שנת לימודים נוספת. או-אז, מן הסתם, יתבהרו העניינים באשר למתן היתר לשימוש חורג, ואף לעניין סוגיות נוספות, ויכול שיהיה מקום לשקול מחדש את מאזן שיקוליי.

17.
לעניינו של צו המניעה הזמני ידה של התובעת על התחתונה. ועם זאת לא זו בלבד שאין בדעתי לחייב את התובעת בהוצאות, אלא בדעתי לחייב בהוצאות את הגננות. שהרי יש ליתן ביטוי להתנהלות הנפסדת על פיה "קודם יורים ואחר כך חושבים". אכן גם מקום שבית המשפט, כבנסיבות שבפני
י, סבור שהנתונים אינם אוצרים די כוח ליתן צו מניעה זמני, למצער עתה, ראוי שיופנם המסר שגם אז חוטא לא יצא נשכר. לכן אין בדעתי ליתן צו מניעה זמני ואולם יש בדעתי לחייב את הגננות בהוצאות משפט הולמות, ללא קשר לתוצאות הדיון.

18.
לפיכך הנני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני.


הנני מחייב את הנתבעות 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

19.
הנני מזמן ישיבת קדם משפט ליום 9.7.12 שעה 8:50.

20.
המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.



_________________________
שלמה לבנוני
, שופט
סגן נשיא








א בית משפט שלום 1072-09/11 אסתר דה-קסטרו דקל נ' מרים (מירית) אדרי, הגר מור יוסף, לימור רז (פורסם ב-ֽ 14/02/2012)