פסקי דין על סמ"ר יהונתן סויונוב | פסקי דין על התובע הצבאי הראשי

62/11 תיק     10/01/2012




תיק 62/11 סמ"ר יהונתן סויונוב נ' התובע הצבאי הראשי




פס"ד לפרסום




בלמ"ס
ערעור (תעבורה) 62/11


בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני
:
אל"ם אבי
לוי
-
שופט
בעניין:
סמ"ר יהונתן סויונוב
-
המערער (ע"י ב"כ, סרן רגינה רודלסון
)
נ ג ד
התובע הצבאי הראשי
-
המשיב (ע"י ב"כ, סגן אליסה אקרונוביץ'
)

ובעניין:
התובע הצבאי הראשי
-
המערער (ע"י ב"כ, סגן אליסה אקרונוביץ'
)
נ ג ד
סמ"ר יהונתן סויונוב
-
המשיב (ע"י ב"כ, סרן רגינה רודלסון
)
ערעורים על

פסק דין
של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי ז"י שניתן בתיק
תעבורה/4/10 (אל"ם ארז פורת - נשיא) בתאריך 13/11/2011. ערעור ההגנה (חומרת העונש) נדחה. ערעור התביעה (קולת העונש) התקבל בחלקו.
פ ס ק – ד י ן
כללי
המערער סמ"ר יהונתן סויונוב
נתן את הדין לפני בית-הדין זרוע היבשה בגין עבֵרה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, זאת על כך שביום 5/7/2009 הוא נהג ברכב צבאי במהירות של 152 קמ"ש בדרך בין-עירונית, ובכך חרג מהמהירות המותרת ב-62 קמ"ש. בתחילה, כפר המערער באשמה, אך לאחר שהתקבלה החלטה עקרונית בתיק אחר שלפיה, מכשיר המדידה אשר באמצעותו נמדד כלי הרכב הינו תקין, הורשע בדינו, למעשה על סמך הודאתו.



גזר דינה של הערכאה הראשונה
נשיא בית-הדין, אשר דן בעניינו, הטיל עליו 4 חודשי פסילת רישיונות נהיגה לריצוי בפועל, 10 חודשי פסילת רישיונות על תנאי וקנס בסך של 750 ש"ח. הנשיא המלומד נמנע מלגזור על המערער מאסר על תנאי, בשל היות האירוע הנדון, לדבריו, בגדר חריגה נקודתית ובודדת, אשר בוצעה חרף שנים במקצוע הנהיגה ואינטנסיביות שלא הובילה להסתבכויות נוספות. הנשיא המלומד ציין, שכתב האישום הוגש רק מקץ חצי שנה לאחר ביצוע העבֵרה ושהתיק התנהל פרק זמן ממושך בשל תיאומים הנוגעים למידת המהימנות והדיוק של תוצאות המדידה במכשיר המדידה, שבאמצעותו נמדדה המהירות בה נסע המערער. הנשיא המלומד הדגיש גם, שעברו של המערער נקי ושגם מאז ביצוע העבֵרה הוא לא הסתבך בעבירת תנועה כלשהי, חרף העובדה שהוא מועסק בתפקיד נהיגה, מקצוע בו הוא עוסק גם בעבודה פרטית במהלך השירות. הנשיא היה ער לכך, שעניין לנו בחריגה משמעותית ביותר ומצא למתן את הענישה, כלשונו, לנוכח חלוף הזמן והיעדר כל הסתבכות מאז.

הערעורים
על מידת העונש ערערו הן סנגוריתו של המערער הן התביעה הצבאית. הסנגורית המלומדת עתרה לסיוג עונש פסילת הרישיונות שהוטל על ידי הערכאה הראשונה. במסגרת הדיון לפניי, התנתה הסנגורית המלומדת את עתירתה זו למקרה שערעור התביעה יתקבל וכי אורה על הוספת תקופת פסילת רישיון נוספת. הסנגורית הבהירה, כי במקרה זה יסויג הערעור לתקופה הנוספת בלבד. הסנגורית ציינה כי מעבידו של המערער הסכים להעסיקו במשך 4 חודשים בעבודה שאיננה כרוכה בנהיגה, ולפיכך הוא יוכל לרצות את עונש הפסילה שנגזר עליו בלא לאבד את מטה לחמו.
התביעה הצבאית עתרה בערעורה הן להוספת עונש מאסר מותנה לעונש שנגזר על ידי הערכאה הראשונה הן להחמרת עונש פסילת הרישיונות לריצוי בפועל. התביעה הצביעה על החריגה הקיצונית מהמהירות המותרת ולהלכה הפסוקה, שלפיה במקרים כאלה יש מקום להטיל פסילת רישיונות לתקופה ממושכת, הן מטעמים מניעתיים הן מטעמים הרתעתיים. עוד עתרה התביעה להשתת מאסר מותנה, תוך שהיא מציינת בהודעת הערעור, כי היא נמנעת, לפנים משורת הדין, מלעתור להשתת עונש מאסר לריצוי בפועל על המערער, בעיקר בהתחשב בחלוף הזמן ובעברו הנקי.



דיון והכרעה
לנוכח הצהרתה של הסנגורית, אפנה לדון מיד בערעור התביעה.
במישור העקרוני, ערעור התביעה מוצדק על שני חלקיו. אף אני סבור כמו התביעה שעונש הפסילה שהוטל על המערער הוא קל מאוד ביחס לעונש הראוי, אף לאור השיקולים לקולא אשר צוינו על ידי הנשיא המלומד. עם זאת, כידוע, ערכאת ערעור איננה שמה שיקול דעתה במקום שיקול דעתה של הערכאה הראשונה והיא איננה מתערבת בעונש, מקום בו הסטייה מהעונש הראוי איננה סטייה משמעותית וממשית. ציינתי, במהלך הערעור, כי לטעמי נכון היה אף, בהתחשב בזמן הרב שחלף, בעבר הנקי, בשירות הטוב ובחוות הדעת הטובות, כי בית-הדין קמא יטיל על המערער עונש פסילת רישיונות בן 6 חודשים. אך, בהתחשב בכלל שלפיו בית-הדין לערעורים איננו ממצה את הדין ואיננו מתערב מקום בו הסטייה מהעונש הראוי איננה משמעותית, אני נמנע מלהתערב בעניין זה.
עמדה שונה מצאתי לנקוט בכל הנוגע לעתירת התביעה להטלת עונש מאסר מותנה. סברתי, כי מלכתחילה, ראוי היה להטיל עונש שכזה לנוכח מידת הסטייה מהמהירות המותרת. עונש כזה מהווה עונש מרתיע. בהתחשב בחלוף הזמן ובכך, שיש מקום לשַמֵר תמהיל ענישה ראוי בגין העבֵרה, מצאתי לנכון להיעתר לערעור התביעה בכל הנוגע לרכיב המאסר המותנה ולהוסיף לעונש שהוטל על ידי הערכאה קמא 30 ימי מאסר על תנאי, שבמשך שנתיים לא יעבור עבֵרה של נהיגה במהירות העולה על המותר, כאשר החריגה מהמהירות המותרת היא בת 40 קמ"ש או יותר מכך.
התוצאה הינה, שערעור התביעה מתקבל בחלקו. יווסף לעונש שהוטל על ידי הערכאה הראשונה עונש מאסר מותנה כמפורט לעיל. לא יהיה שינוי בעונש פסילת הרישיונות שהוטל על ידי הערכאה הראשונה.

ניתן והודע היום, ט"ו בטבת התשע"ב, 10 בינואר 2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
___________________
אבי לוי
,

אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל
ע
ר
ע
ו
ר
י
ם

חתימת המגיה: _________________

העתק נאמן למקור


רס"ן
מורן
זלקוביץ'
תאריך: ______________________

מ"מ
ק'
בית
הדין







תיק בית דין צבאי 62/11 סמ"ר יהונתן סויונוב נ' התובע הצבאי הראשי (פורסם ב-ֽ 10/01/2012)