פסקי דין על ח'אלד ח'טיב | פסקי דין על קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

24877-09/11 עו     19/02/2012




עו 24877-09/11 ח'אלד ח'טיב נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום








בית המשפט המחוזי בחיפה



19 פברואר 2012

ע"ו 24877-09-11 ח'טיב נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום






בפני

כב' השופטת
ר. למלשטריך-לטר


מערער

1
.
ח'אלד ח'טיב


ע"י ב"כ

עו"ד גב' סיגל יער



נגד


משיב

1. קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום


ע"י ב"כ

עו"ד תום עופר





פסק דין


1.
המערער יליד 1982 ושירת בשירות סדיר ביחידת מג"ב במהלך השנים 2001 - 2004. בחודש יולי 2010 הגיש בקשה להכיר בפגימה בשמיעה עקב שירותו הצבאי. למערער נערכה בדיקת שמיעה אודיולוגית ביום 29.11.10 וועדה מחוזית מיום 21.12.10 קבעה כי קיים ליקוי תחושתי עצבי דו צדדי קל מעבר ל-3000 הרץ וסף השמיעה הממוצע בתדרי הבנת הדיבור הוא 17 דציבל בכל אוזן. נקבע ליקוי שמיעה בדרגת 0% אשר תוקן על ידי ועדה רפואית עליונה לליקוי שמיעה בתדרי הדיבור בדרגה של 1% לפי סעיף 72(א)(1)(א).

המערער אשר ערער לועדה הרפואית העליונה ביקש כי תיקבע לו דרגת נכות גם בנושא הטנטון הקבוע שהוא טוען לו, אך הועדה הרפואית העליונה מיום 8.5.11 דחתה את ערעורו בעניין הטנטון.

2.
החלטת הועדה הרפואית העליונה הדוחה קביעת נכות בנושא הטנטון היא מושא ערעור זה.

3.
הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 18.5.11. הועדה שמעה את טענות ב"כ המערער, אשר טענה כי המערער סובל מחבלה אקוסטית עם טנטון קבוע. הועדה שמעה את טענות הנכה עצמו. הועדה ציינה שאינה מתייחסת לטיעונים משפטיים שהובאו על ידי באת כוחו של המערער, ולעניין נושא הטנטון ציינה שלא מתקיים התנאי הדרוש בתקנות לירידה בשמיעה בתדרים של 3000 עד 4000 הרץ. לפיכך, דחתה הועדה הרפואית העליונה את הערעור.

4.
סעיף 72ג' דן בנכות בנושא הטנטון וזהו נוסחו:

"72. חוש השמיעה והאוזניים(המשך)
ג.
ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 3000 ו - 4000 הרץ החל ב- 25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור) -
(1)
ללא טינטון (

tinitus
) או עם טינטון לא קבוע...............1%
(2)
כנ"ל עם טינטון (

tinitus
) קבוע, המתחיל לא יותר מחצי שנה לאחר החבלה ולא מאוחר מיום ההפסקה לחשיפה לרעש....................................................................10%".

נוסח הסעיף 72ג' מלמד כי תנאי למתן דרגת נכות בנושא של טנטון הינו עמידה בשתי הדרישות המצטברות הבאות -
א.
סף השמיעה בתחום צלילים גבוהים - 3000 ו - 4000 הרץ הוא החל ב- 25 דציבל.
ב.
ליקוי זה הוא בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור.

5.
המערער הביא עימו בדיקת שמיעה מיום 16.4.10 ממכון "סונומד" בכפר ראמה ממנה עלה כי בתחום של 4000 הרץ סף השמיעה הוא 35 (מוליכות אוויר). במוליכות עצם סף השמיעה ב- 4000 הרץ הוא 30 דציבל. לגבי תחום השמיעה של 3000 הרץ אין סימון של מבדק שנעשה.
מעקומת השמיעה הנמתחת שרירותית בין 2000 הרץ ל-4000 הרץ ניתן להעריך כי ב- 3000 הרץ מוליכות אוויר היא על סף 30 דציבל ומוליכות עצם - 20 דציבל.

קצין התגמולים הפנה את המערער לבדיקה אודיולוגית אצל מכון "רפאל שנהב". לפי תוצאות בדיקה מיום 29.11.10 מוליכות אוויר ומוליכות עצם
ב- 3000 הרץ היא 20 דציבל וב - 4000 הרץ היא 30 דציבל.

6.
הועדה ציינה כי לא מתקיים התנאי הדרוש בתקנה 72ג', דהיינו של הירידה בשמיעה בתדרים 3000 עד 4000 הרץ. לפיכך, לא קבעה נכות כלשהיא בתחום הטנטון.

7.
למערער 2 טענות מרכזיות.
האחת - מדוע בחרה הועדה להתייחס לבדיקה אודיולוגית של רפאל שנהב מיום 29.11.10 שנעשתה לאחר הפניה של קצין התגמולים והעדיפה אותה על בדיקה מיום 16.4.10 שנעשתה על ידי מכון "סונומד", כתוצאה מפניית המערער.
השניה - נטען כי זה המקרה שיש לעשות שימוש בתקנה 11א' לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת נכות) התש"ל 1969 שבה נקבע כי אם פגימה אינה נקובה בתוספת אך לנכה ליקוי בכושר של פעולה גופנית מסויימת, יש לקבוע את דרגת הנכות בהתאם לתקנה אחרת הדנה בליקוי בכושר אותה פעולה באותה מידה.

8.
כבר כאן אציין, כי יש מקום לדחות את 2 טענות הערעור. זכותה של הועדה היושבת כועדה רפואית מקצועית להסתמך על בדיקה שהיא מוצאת לנכון להסתמך עליה ואיננה מחוייבת לאמץ תוצאות בדיקה אודיולוגית שהמציא לה המערער מטעמו. בבדיקה שהביא המערער מטעמו אין כל ציון לכך שנבדק סף השמיעה שלו ב-3000 הרץ, ולכן לא ניתן לומר שלמערער סף שמיעה מעל 25 דציבל בנקודה זו. העקומה השרירותית שנמתחה בין 2000 הרץ לבין 4000 הרץ כקו ישר בין שתי נקודות לא נותנת בהכרח את התוצאות הנקודתיות ב-3000 הרץ. הבדיקה עליה הסתמכה הועדה מאוחרת לבדיקה עליה מבקש המערער להסתמך. לא רק שהיא נותנת נתונים נקודתיים, היא גם מעודכנת יותר.
9.
אין כל מקום לעשות שימוש בתקנה 11א' לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות( התש"ל 1969. תקנה זו מתייחסת למקרה בו הפגימה של המערער היא פגימה שלא נקובה בתוספת. טענת ב"כ המערער לפיה - המערער סובל מטנטון קבוע אך יחד עם זאת אין לו ליקוי העולה על 25 דציבל ב- 3000 וב - 4000 הרץ ולכן הפגימה שלו איננה נקובה בתוספת-
היא טענה מלאכותית שטוב היה אם לא היתה
מועלית.

מדובר בפירוש בפגימה שנקובה בתוספת, אלא שהיא דורשת דרישות סף מסוימות על מנת שתוכר כנכות ועל מנת שהמערער יהיה זכאי לדרגת הנכות הקבועה בצידה. משלא עומד המערער בתנאי הסף הנדרשים בדיוק לאותה פגימה ממנה הוא טוען שהוא סובל, איננו זכאי לדרגת נכות כלשהיא.

אימוץ גישתה של ב"כ המערער , יש בו לשים פלסתר את התקנות כולן ולרוקנן מתוכן כי כל אימת שמצבו של מערער לא יתאים לדרישת התקנה, תידרש הועדה לקבוע נכות בכל זאת, למרות שהתקנה איננה מאפשרת.

עוד יאמר, כי הטיעון של ב"כ המערער יוצאת מהנחה כי למערער קיים טנטון קבוע, דבר שלא נקבע ולא הוכר על ידי אף אחת מהועדות.

10.
לפיכך , הערעור נדחה.

11.
המערער ישא בהוצאות הערעור בסך של 2500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום לצד השני.


12.
המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.



המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.

12.



ניתן היום,
כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.





הוקלד על ידי מיכל זבטני








עו בית משפט מחוזי 24877-09/11 ח'אלד ח'טיב נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 19/02/2012)