פסקי דין על גד עטייה | פסקי דין על דוד אליאסי

3129-06/11 תק     16/02/2012




תק 3129-06/11 גד עטייה נ' דוד אליאסי




לך






בתי המשפט

בית משפט השלום קריית גת

ת"ק 3129-06-11

16 פברואר 2012

בפני
: כב' השופט אבישי זבולון


בעניין:

גד עטייה



התובע- הנתבע שכנגד

נ ג ד


דוד אליאסי




הנתבע- התובע שכנגד

<#1#>

נוכחים:
התובע בעצמו
הנתבע בעצמו
פסק דין
בפני
סכסוך כספי אשר ניטש בין הצדדים ביחס ליתרת דמי שכירות אשר לטענת התובע והנתבע שכנגד (להלן "עטיה"), הינו זכאי לתשלום דמי הנתבעת והתובע שכנגד (להלן "אליאסי"), בהתאם לחוזה שכירות, אשר נערך בין הצדדים לפיו שכר אליאסי מידי עטיה שטח בן 96 מ"ר מתוך מבנה הנמצא במשק חקלאי ואשר שימש בעבר כלול ובנסיבות אשר לא פורטו בפני
בית המשפט הפך מבנה זה למבנה אשר משמש לשימושים תעשייתים ומכיל בין היתר את המסגריה בה עסק אליאסי, ושימושים מסחריים נוספים בידי שוכרים אחרים מהם נהג ככל הנראה עטייה לגבות דמי שכירות.

מדברי הצדדים ומכתבי הטענות עולה כי בעבר ניטש בין הצדדים סכסוך ביחס לתשלום דמי ארנונה לאור חיוב בארנונה אשר הושת על עטיה בדיעבד בגין השימוש המסחרי במבנה האמור ורצונו של עטיה לחייב את אליאסי בחלק מן הארנונה.

כפי שעולה מכתבי הטענות, המחלוקת האמורה בין הצדדים נדונה בבית משפט השלום בקריית גת ובהתאם ל

פסק דין
אשר ניתן, אשר העתקו לא הובא בפני
בית המשפט, חויב אליאסי בתשלום 7500 ₪ בלבד מתוך כלל סכום הארנונה בו חויב עטיה.

אין מחלוקת כי ביום 1.1.11 היה על אליאסי לפנות את המושכר, כאשר לקראת הפינוי ולאחר שאליאסי שהה בו תקופה של 10 שנים החל משנת 2000, משסבר עטיה כי אליאסי מבצע פעולות לצורך נטילת פרטי רכוש אשר שייכים לו, ניתק באופן חד צדדי את החשמל למסגרייה באופן שבו שותקה פעילותו של אליאסי בעסק.

בנוסף, אין מחלוקת בין הצדדים כי מועד ניתוק החשמל על ידי עטיה חל ביום 25.12.10.

מתקיימת מחלוקת בין הצדדים ביחס למועד בו חובר החשמל מחדש לעסק, כאשר לטענת עטיה העסק חובר ביום 6.2.11 ואילו לטענת אליאסי חובר החשמל ביום 15.2.11.

עוד עולה מדברי הצדדים ומכתבי הטענות, כי עם סיום המחלוקת שבין הצדדים על פי פסק הדין אשר ניתן כאמור לעיל, יתאפשר לאליאסי על פי המוסכם בין הצדדים לשוב ולשכור את המושכר לצורך עסקו, כאשר בין הצדדים נערך הסכם אשר צורף לכתב ההגנה שכנגד מיום 6.2.11 בו נרשם כי החל משנת 2011 יהיה פתור אליאסי מתשלום ארנונה כדי סכום בסך 7500 ₪, אשר פסק כבוד בית המשפט השלום בפסק דינו כאמור לעיל.

בתביעה שבפני
י טוען עטיה, כי אליאסי לא שילם כלל דמי שכירות עבור התקופה הנוספת בה שהה בנכס, החל מיום 1.1.11 ועד למועד פינוי הנכס על ידי אליאסי ביום 31.5.11, כאשר דמי השכירות כטענת עטיה הנם בסך 1900 ₪ לחודש.

בנוסף לאמור, טוען עטיה כי אליאסי נותר חייב בגין תשלום ארנונה בסך 950 ₪, חשמל בסכום 300 ₪ ומים בסך 500 ₪. סך כל תביעת עטיה מסתכמת בסך 11,250 ₪.

מנגד, הוגשה תביעה שכנגד על ידי אליאסי במסגרתה מעלה טענות ביחס לנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מניתוק החשמל על ידי עטיה ושיתוקו של עסקו. לטענתו היה זכאי להחזר השקעתו בגין התקנת מערכת החשמל בעסק אשר שולמה על ידו (ובוצעה על ידי מר עטיה) וכן בגין שקעתו ביציקת רצפת בטון במושכר.
בנוסף מעלה אליאסי טענות בדבר אובדן רווחים בגין התקופה בה נותק החשמל במושכר על ידי עטיה. וכן מעלה טענה בגין הפסדים לאור הוצאותיו בעסק בתקופה זו לרבות תשלום משכורות לעובדים.

ביום 12.2.12, נעתר בית המשפט לבקשתו של אליאסי לצירוף מסמכים נוספים לצורך הוכחת תביעתו ובהן מסמכים אשר לכאורה יש בהם כדי לתמוך בטענתו כי לאור הפסדיו בעסק נאלץ ליטול הלוואה וכן צורף מסמך מיום 9.1.11 ממנו עולה כי אליאסי קיבל את התראות בגין עיכוב בביצוע עבודות כלפי צד ג', כל זאת כדי לתמוך בטענותיו בדבר הפסדים כספיים אשר נגרמו לו במהלך תקופת ניתוק החשמל בעסק, כאמור לעיל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את כתבי הטענות אשר הוגשו על ידם ואת המסמכים אשר צורפו להם, הנני סבור כי שני הצדדים כאחד שגו בדרך פעולתם.

מחד, סבורני כי עטיה לא היה רשאי לפעול באופן חד צדדי לניתוק החשמל לעסקו של אליאסי ולהביא בכך לשיתוקו המיידי של העסק מבלי שניתנה לכך הודעה מוקדמת כפי שניתן היה לצפות ממשכיר סביר בתום 10 שנות יחסי שכירות אשר על פניו ניתן להניח כי היו ליחסים תקינים, בהינתן כי התמשכו בתקופה כל כך ממושכת וחרף האמור לא מצא לנכון ולראוי לנקוט בצעדים מתונים יותר, אשר לא יהיה בהם כדי לגרום נזק לאליאסי.

מנגד, שוכנעתי כי עטיה פעל כן לאור פעילותו של אליאסי, עובר לפינוי הנכס ובהם חיתוך עמודים לצורך הסרת סככה אותה הקים במהלך השנים בעסק, לכאורה פעולות אשר יתכן שלא היה זכאי לעשות בהינתן כי לאור תקופת השכירות הממושכת מן הראוי היה, לכאורה, להותירם לשימושו של המשכיר.

בנוסף, נכונים הדברים ביחס לטענתו של אליאסי בדבר החזר השקעתו בהתקנת מערכת החשמל במושכר וכן בגין יציקת רצפת בטון למושכר, בהינתן כי עשה שימוש במשך שנים לא מעט במערכת החשמל האמורה ואף ברצפה היצוקה.

התוצאה היא כי אני מגיעה למסקנה כי שני הצדדים פעלו שלא כדין האחד כלפי רעו, כאשר עטיה גרם כתוצאה מניתוק החשמל לנזק בעסקו של אליאסי .
מנגד, לא מצאתי סיבה ראויה לאי תשלום דמי השכירות על ידי אליאסי לעטיה ואף הטענה כי החליט על דעת עצמו להימנע מתשלום דמי השכירות לאור ניתק החשמל אף בכך יש משום עשיית דין עצמי אשר אין לה מקום במערכת יחסים חוזית כה ממושכת שבין הצדדים ויתכן כי מן הראוי היה לבחון את המחלוקות ביניהם במסגרות אחרות ראויות תחת גרימת נזק, האחד כלפי משנהו.

לאור סכום תביעתו של מר עטיה העומד בסך 11,250 ₪ ולאחר שבחנתי את התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי אליאסי בגין הנזקים אשר נגרמו לעסק כתוצאה מניתוק החשמל באופן חד צדדי כאמור לעיל, הנני סבור כי התביעות מתקזזות אחת מול השנייה ולפיכך, התוצאה היא כי איני פוסק תשלום כלשהו לאחד מן הצדדים.

בנסיבות האמורות, איני רואה לנכון לעשות צו להוצאות ביחס לאיש מן הצדדים.

זכות לבקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי.

<#3#>



ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.


אבישי זבולון
, שופט

<#4#>
החלטה
פוסק את שכרם של העדים, מאיר ביליה בסך 150 ₪ אשר ישולם על ידי אליאסי.

שכרו של העד יעקב חודוס בסך 150 ₪ ישולם על ידי עטיה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.



אבישי זבולון
, שופט








תק בית משפט שלום 3129-06/11 גד עטייה נ' דוד אליאסי (פורסם ב-ֽ 16/02/2012)