פסקי דין על אקסיומה פרסום ואינטראקטיב בע"מ | פסקי דין על מיינד פאואר | פסקי דין על אורן זריף זכאי | פסקי דין על לילי זריף זכאי |

53416-12/11 א     19/02/2012




א 53416-12/11 אקסיומה פרסום ואינטראקטיב בע"מ נ' מיינד פאואר בע"מ, אורן זריף זכאי, לילי זריף זכאי






בפני

כב' הרשמת ורדה שוורץ
מבקשת

אקסיומה פרסום ואינטראקטיב בע"מ
נגד
משיבים

1. מיינד פאואר בע"מ

2. אורן זריף זכאי

3. לילי זריף זכאי
החלטה

1. בפני
בקשה למתן תוקף לצו עיקול זמני שניתן ביום 29.12.11 על נכסי המשיבים וזאת לבקשת המבקשת במסגרת תובענה כספית בסך 594,197 ₪.
עילת התביעה נסמכה על 4 הסכמים לביצוע פרסום עבור עסקו של המשיב 2 אשר נחתמו כולם בחותמת החברה "תת מודע בע"מ" (להלן: "חב' תת מודע").
הסכמים אלו נוסחו כמכתב המופנה אל המשיב 2 אך נחתמו על ידי חב' תת מודע בלבד.
הסכמים אלו לוו בהמחאות לפירעון התמורה לאחר ביצועם על ידי המבקשת.
אין מחלוקת כי הפרסומים בוצעו וכי ההמחאות לא נפרעו ולפיכך, נוצר חוב אותו אין המשיבים מכחישים ועיקר טענתם מתרכזת בזכות הקיזוז ובזהות החייב.
אין מחלוקת כי חב' תת מודע הפסיקה את פעילותה ואינה סולוונטית.
חב' תת מודע היא הנתבעת מס' 1 בתובענה אך לא הוגשה כל בקשה לבטול צו העיקול הזמני מטעמה.
לטענת המבקשת יש לייחס למשיבים בבקשה זו את חובה של חב' תת מודע מאחר והמשיבה 1 הוקמה כהמשך ישיר של חב' תת מודע ואילו המשיבים 2 ו 3 חבים את החוב מכוח העילה של הרמת מסך.
המשיבים מצידם טוענים לזכות קיזוז בגין בונוסים אותם נותרה המבקשת חבה לחב' תת מודע וכן דוחים כל טענה כי הינם חבים חוב זה באופן אישי.

2. בתחילת הדיון הנני לדחות טענת ב"כ המשיבים כי צו העיקול הזמני פקע בעקבות האיחור לכאורה בהמצאתו למשיבים.
צו העיקול מורה במפורש כי ההמצאה למשיבים תבוצע תוך 3 ימי עבודה מיום מתן תוקף לצו. סעיף 4ה לצו העיקול קובע את מועד מתן תוקף לצו והוא מיום הפקדת מלוא הערבויות הנדרשות בהתאם לצו.
ואכן לצו העיקול ניתן תוקף ביום 4.1.12 והמסמכים הומצאו למשיבים ביום 8.1.12 כאשר הימים
6-7.1.12 הם ימי סוף השבוע.

3. שאלת הזכאות לקיזוז בגין בונוסים מובטחים אשר לא מומשו בפועל היא טענת הגנה אפשרית בלבד כנגד התביעה.
בהתאם להלכה הפסוקה בעניין רכיב עילת התביעה הנדרש לקיומו של סעד זמני נקבע ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ כדלקמן:
"בשלב זה די בכך כי בימ"ש ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה".
דהיינו, אין צורך בדיון והכרעה בסיכויי התביעה ו/או ההגנה, אלא יש רק לבדוק האם לא הוגשה תביעת סרק על פניה ואשר סיכוייה קלושים.
טענת המשיבים בדבר זכאות לבונוסים אינה הופכת את התובענה לתביעת סרק ועילת הגנה זו דינה להתברר רק במשך הדיון בתובענה.
הטענה בדבר קיומה של עילת תביעה כנגד המשיבים, להבדיל מעילת התביעה כנגד חב' תת מודע, ראויה לבחינה יסודית יותר.
הרמת מסך ושיוך חובות חברה אחת לחברה אחרת ולבעלי מניותיה ומנהליה הינן עילות חריגות שאינן מתקבלות בדרך של שגרה על ידי בית המשפט.
עקרון האישיות הנפרדת בין חברה לבעליה ובין חברה אחת לרעותה הוא עקרון בסיסי שלא בנקל יפסוק בית המשפט בניגוד לו.

4. המבקשת ביססה את עילת התביעה כנגד המשיבים במספר עובדות:
א. צמצום היקף הפרסומים באמצעות המבקשת ופריסת חובה של חב' תת מודע בחודשים מאי-יולי 2010 והקמת המשיבה 1 בסמוך לאותו מועד וביום 24.5.10.
ב. סוג הפרסום על ידי שתי החברות הוא זהה ומתבסס על אישיותו של המשיב 2 ויכולותיו המנטליות.
ג. הקמת המשיבה 1 בבעלות מלאה של אשת המשיב 2, היא המשיבה 3, בניגוד לחברת תת מודע שהיא בבעלות המשיב 2 ובהנהלתו.
ד. זהות מוחלטת בין כתובת משרדיה של חב' תת מודע עם כתובת מגוריהם של המשיבים 2 ו 3.
ה. קיומו של אתר אינטרנט על שם המשיב 2 אשר פרטיו פורסמו בכל המודעות, הן של חב' תת מודע והן של המשיבה 1.
ו. שימוש בהסכמים שנכרתו עם חב' תת מודע כבסיס לתנאים בהם פורסמו המודעות המוזמנות על ידי המשיבה 1.
ז. העסקת אותם עובדים שהועסקו על ידי חב' תת מודע במשיבה 1.
ח. העסקת המשיבה 3 כמנהלת החשבונות, הן בחב' תת מודע והן במשיבה 1.
ט. רישום כתובות מגורים שונות של המשיבים 2 ו 3 ברשם החברות ובמשרד הפנים בעודם מתגוררים יחדיו בכתובת אחרת.
בתשובה לטענות אלה, טענו המשיבים כי נוכח העדר חוב של חב' תת מודע למבקשת, אין עילה להקמת חברה אחרת וכי קריסתה של חב' תת מודע נבעה כתוצאה מפגיעה אנושה במוניטין של החברה אשר ארעה עם פרסום כתבה של אמנון לוי בטלויזיה.
עוד טען המשיב 2 כי חב' תת מודע לא הותירה אחריה חובות ונסגרה בצורה הדרגתית, שקולה ואחראית כאשר החוב למבקשת לא שולם לאור טענתה בדבר זכאות לקיזוז הבונוסים.
הראיה לכך היא הפעילות של המבקשת עם המשיבה 1 כאשר הסכימה לפרסם עבורה מודעות שונות.
המשיבים מכחישים טענת המבקשת כי המשיבה 1 הוקמה כהמשך ישיר של חב' תת מודע. לטענת המשיב 2, המשיבה 1 אינה ממשיכה את פעילותה של חב' תת מודע אלא עוסקת בתחום מצומצם (הדרכה וטפול) ונועדה לשיקום תדמית בלבד (כך בלשונו של המשיב 2). עוד טוען המשיב 2 כי משרדיה של המשיבה 1 הם בכתובת שונה (באשדוד) וכי הפרסום שביצעה באמצעות המבקשת היה בהיקף קטן ועל בסיס תשלום שוטף עבור הפרסום.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש בפי המבקשת עילת תביעה ראויה לבירור וכי אין בטענות המשיבים כדי להפוך את התביעה לתביעת סרק המביאה להעדר התנאי לקיומה של עילת תביעה הנדרש למתן סעד זמני.
טענותיה העובדתיות של המבקשת לא הוכחשו על ידי המשיבים ודי מעיון במודעות שפורסמו כדי להבחין באמיתותן של עובדות אלו.
כל המודעות מתרכזות באישיותו של המשיב 2 ופועלו. אין ולו אזכור אחד של אחת החברות, הן חב' תת מודע והן המשיבה 1 ולו ברמז.
בכל המודעות מופיע אותו מספר טלפון ואותם פרטי אתר האינטרנט שאף שמו מורכב משמו של המשיב 2 בלבד.
אף המשיב 2, בטענתו כי המשיבה 1 הוקמה לצורך שיקום תדמיתי בלבד, מודה כי הקמת החברות נועדה רק לצורך ניהול אותו העסק והוא עסק המבוסס אך ורק על פעולותיו וכישוריו של המשיב 2.
אין מחלוקת כי תדמיתו של המשיב 2 היא שנפגעה בפרסום כתבתו של אמנון לוי בטלויזיה ותדמית זו היא שנזקקה לשיקום.
כל עסקו של המשיב 2 מתבסס על יכולותיו האישיות והדבר עולה אף מנוסח מודעות הפרסום ויש בהן כדי לסתור את טענת המשיב 2 כי פעילותה של המשיבה 1 אינה זהה לפעילות חב' תת מודע.
המשיבה 3 הינה אשתו של המשיב 2 ולא הוכחש כי תפקידה הוא הנהלת חשבונות בלבד. לא הוכחשה טענת המבקשת כי המשיבה 3 אינה הרוח החיה של העסק וכי פרטיה נרשמו כבעלת מניות ומנהלת לצורך הסוואת הקשר של המשיבה 1 עם המשיב 2.
אין ספק כי הסוואה זו נדרשת רק כלפי הספקים ונותני האשראי למשיבה 1 שכן כלפי לקוחות המשיבה 1 אין למשיבה 1 כל מוניטין והוא מבוסס כולו על המשיב 2 בלבד.
בחקירה נגדית של המשיב 2 במעמד הדיון אף אומר המשיב 2: "רק אני מבצע את הכל" וזאת בתשובה לשאלות הנוגעות למעורבותה של המשיבה 3 בעסק. המשיב 2 אף ציין כי המשיבה 3 חותמת רק כאשר הוא נותן לה אישור לעשות כן (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).
הטענה כי המשיבה 1 הוקמה לצורך שיקום תדמיתה של תת מודע נסתרת על פניה שכן כיצד ניתן לשקם תדמית של חברה אשר שמה לא הועלה כלל בתכנית הטלויזיה ושפעילותה ממילא הופסקה ואין היא קיימת עוד. התדמית שנזקקת לשיקום היא תדמיתו של המשיב 2 בלבד.
לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי הונחה תשתית עובדתית לפחות לכאורה הנדרש לביסוס התנאים להרמת מסך כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות.

6. נותרה לדיון שאלת ההכבדה.
המשיב 2 מודה בתצהירו כי החב' תת מודע אותה הפעיל לצורך עסקו, נקלעה לקשיים כלכליים ואף הפסיקה את פעילותה.
המשיב 2 טוען כי היום הינו פועל באמצעות המשיבה 1 וזאת לאחר שאף הלוואות שהלווה לחב' תת מודע לא הועילו וזו קרסה.
המשיב 2 מודה כי פעילותה של המשיבה 1, ולמעשה פעילותו הוא, צומצמה ביותר וללא רווחים והכנסות אלא לכיסוי הוצאות שוטפות.
יש להוסיף לכך כי די בעובדה שהמשיב 2 מפעיל את עסקיו המבוססים על אישיותו בלבד באמצעות חברות בע"מ ואף מקים חברה חדשה מיד לאחר קריסתה של חברה קודמת בבעלות אשתו, כדי להוות ראיה לכאורה המבסס חשד להברחת נכסים.
על הנדרש לצורך ביסוס יסוד ההכבדה כבר נפסק ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. icc industries lnc:
"יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 522-520; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29.1.07) (להלן: עניין גב ארי)).
"יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 431-429 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי)".
לפיכך, די באמור לעיל כדי לבסס אף את תנאי ההכבדה הנדרש במתן צו עיקול זמני.

7. אשר על כן, הנני דוחה את בקשת המשיבים לבטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.
המשיבים ישלמו הוצאות הדיון בסך 5,000 ₪.
סכום ההוצאות שנפסק משקף גם הגשת סיכומים על ידי ב"כ המשיבים בהיקף של 7 עמודים בניגוד להגבלת מספר העמודים בהחלטה שניתנה להגשתם.
הנני להעיר כי בנסיבות אלו, לא נקראו הסיכומים אלא עד לסעיף 20 בעמ' 4 לסיכומים.
ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 53416-12-11 אקסיומה פרסום ואינטראקטיב בע"מ
נ' תת מודע בע"מ ואח'

תיק חיצוני:
1 מתוך 6









א בית משפט שלום 53416-12/11 אקסיומה פרסום ואינטראקטיב בע"מ נ' מיינד פאואר בע"מ, אורן זריף זכאי, לילי זריף זכאי (פורסם ב-ֽ 19/02/2012)