פסקי דין על הרטן מלונאות ונופש בע"מ(בכינוס נכסים) | פסקי דין על נופים פלוס | פסקי דין על דוד בינט | פסקי דין על עמאר עפר נסים |

1945/08 א     21/02/2012




א 1945/08 הרטן מלונאות ונופש בע"מ(בכינוס נכסים) נ' נופים פלוס בע"מ, דוד בינט, עמאר עפר נסים








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 1945-08 הרטן מלונאות ונופש בע"מ(בכינוס נכסים)
נ' נופים פלוס בעמ ואח'






בפני

כב' השופטת
הדסה אסיף

תובעת
הרטן מלונאות ונופש בע"מ(בכינוס נכסים)


נגד

נתבעים
1.נופים פלוס בע"מ
2.דוד בינט
3.עמאר עפר נסים





פסק דין


1.
התובעת (בכינוס נכסים), ניהלה בתי מלון, בין היתר, בזכרון יעקב. לטענתה, הנתבעים נותרו חייבים לה סכומים שונים בקשר לעיסקאות שונות שבמסגרתן רכשו את שירותי המלון במועדים שונים.

2.
הנתבעת 1, היא חברה בע"מ והיא נכנסה להליכי פרוק וכינוס נכסים. לפיכך, נוהלה התובענה כנגד הנתבעים 2 ו- 3.


הנתבעים 2 ו – 3 נתבעו מכח התחיבויות ובטחונות שנתנו לתובעת, לטענתה.


כך, לטענת התובעת, חתמו הנתבעים על שיק בטחון בסכום של 800,000 ₪ ומאחר שחובה של הנתבעת 1 לתובעת גבוה יותר, הם מבקשים לחייב אותם במלוא הסכום הנקוב בשיק.


עוד טוענת התובעת כי הנתבע 3 מסר לה התחייבות אישית בלתי מוגבלת בסכום שעל פיה ערב לכל התחייבויות הנתבעת 1 ומשכך, מבקשת התובעת לחייב נתבע זה במלוא חובה של הנתבעת לתובעת, חוב שעומד לטענת התובעת על סך של 1,359,754 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.

3.
הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן ולאחר שרשות כזו ניתנה להם, הוגש מטעם הנתבעת 1 גם כתב תביעה שכנגד אך תביעה זו נמחקה לאחר שהנתבעת 1 נכנסה להליכי פירוק.

4.
בבקשת הרשות להתגונן טענו הנתבעים כי אין לחייב אותם באופן אישי בחובותיה של הנתבעת 1.


לטענתם, השיק שעליו חתמו זוייף, ככל הנראה על ידי התובעת, או מי מטעמה, באופן שהתאריך הנקוב עליו שונה, כאשר במקום 15/3/07 שונתה הספרה
"3" באופן שהתאריך נחזה להיות 15/8/07.


הנתבעים טוענים כי השיק ניתן כשיק בטחון בקשר לעיסקה אחת בלבד, העיסקה שבה התקשרו עם התובעת בנוגע לחג הפסח בשנת 2007 וכי כל התשלומים הנוגעים להתקשרות זו שולמו במלואם.


לטענתם, לא היתה רשאית התובעת לעשות שימוש בשיק בגין חובות, כביכול, הנוגעים לעיסקאות אחרות והיה עליה להשיבו להם.

5.
אשר לכתב ההתחייבות, שעליו מבוססת בין היתר התביעה כנגד הנתבע 3 – נטען כי כתב ההתחייבות אינו חתום על ידי הנתבע 3, ועל כל פנים, מסמך זה נערך ,במקורו, כהתחייבות אישית לחובות חברה בשם "פרסום עוז" ושמה של הנתבעת הוסף בו מאוחר יותר.


במילים אחרות, נטען כי גם מסמך זה זוייף וכי גם מהטעם הזה לא ניתן ,על בסיס מסמך זה,

לחייב את הנתבע 3 בחובות הנתבעת 1.

6.
באשר לחוב עצמו, העלו הנתבעים טענות שונות וביניהן טענות להנחות שהובטחו לחברה ולא הופחתו מסכום החוב וכן טענות לסכומים שונים שזכאית החברה הנתבעת 1 לקזז מן החוב.

7.
לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בטיעוני הצדדים בסיכומים שהגישו, אני מחליטה לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3.

8.
עדותם של הנתבעים, שהעידו שניהם כי השיק על סך 800,000 ₪, שעליו חתמו כשזמן פרעונו 15/3/07, נועד להבטיח את התחייבויות החברה והתחייבויותיהם בנוגע לעיסקת פסח 2007 בלבד, לא נסתרה.
אין מחלוקת על כך שלא נותר חוב כלשהו של הנתבעים או מי מהם בנוגע לעיסקת פסח 2007.

9.
אין מחלוקת על כך שהמועד שהיה נקוב בשיק במקור, 15.3.07, שונה, על מנת שיהיה כתוב בו 15.8.07. איש לא חתום ליד השינוי הזה.


התובעת טוענת כי השינוי נעשה על ידי הנתבע 2 וכי הנתבע 2 שינה את התאריך על מנת שהשיק ימשיך וישמש כבטוחה לתובעת גם להתחייבויות מאוחרות יותר של הנתבעים או מי מהם.


הנתבעים לעומת זאת טוענים כי מעולם לא הסכימו לשינוי התאריך או לכך שהשיק ימשיך וישמש בטוחה גם להתחייבויות אחרות, וכל שכן שלא ביצעו את השינוי בעצמם.

10.
טענת התובעת, לפיה השינוי נעשה על ידי הנתבע 2 לא הוכחה.


בכתב התשובה שהגישה התובעת נטען כי שינוי התאריך בוצע על ידי הנתבע 2, בפני
ו של מר שירן בריל, שהיה אז חשב התובעת (סעיף 5.7 לכתב התשובה).


חרף זאת, לא שמענו דברים אלה מפיו של מר בריל עצמו, אשר נתן
תצהיר מטעמה של התובעת ואף נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. אין בתצהירו של מר בריל דבר וחצי דבר בנוגע לשיק והתצהיר מתייחס אך ורק להתחייבות האישית שמכוחה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע 3. העובדה שמר בריל בחר שלא לאשר בתצהירו את הדברים שטענה התובעת בסעיף 5.7 לכתב התשובה שהגישה (ובסעיף 21 לסיכומים מטעמה), מדברת בעד עצמה ופועלת, כמובן, לחובת התובעת.

11.
לא רק שמר בריל לא ציין דבר לעניין זה בתצהירו, ואף לא נחקר בעניין הזה בבית המשפט, ומכאן שאין מדובר בהשמטה מקרית אלא בהתעלמות מכוונת מכל הטענות הנוגעות לשיק, גם הנתבע 2, שלטענת התובעת הוא ששינה את התאריך הנקוב בשיק, לא נחקר בעניין הזה כלל ולא עומת כלל עם טענות התובעת בעניין הזה.


יוצא שאין בפני
כל ראיה לכך שהנתבע 2 הוא ששינה את זמן הפרעון הנקוב בשיק, וגם אין בפני
כל ראיה לכך שהנתבע 2 או הנתבע 3 הסכימו לשינוי זמן הפרעון הנקוב בשיק.

12.
אין מדובר בעניין טכני שכן מועד הפרעון הנקוב בשיק קשור בקשר הדוק לשאלה לאיזה מטרה ניתן לעשות שימוש בשיק. זאת, מאחר שאין מחלוקת על כך שהשיק ניתן מלכתחילה כבטוחה לעיסקת פסח 2007, אלא שהתובעת טוענת, כפי שכבר פורט לעיל, כי הנתבעים הסכימו לכך שהשיק ימשיך וישמש בטוחה גם לעיסקאות אחרות ולשם כך שינו את זמן הפרעון הנקוב בו.

13.
מאחר שלא עלה בידי התובעת להוכיח את הטענה לפיה זמן הפרעון שונה על ידי הנתבע 2, וכל שכן שהשינוי נעשה בהסכמה, ממילא נשמט הבסיס מתחת לטענתה לפיה הסכימו הנתבעים כי השיק ישמש כבטחון גם לעיסקאות נוספות, ולא רק לעיסקה של פסח 2007.


מאחר שאין מחלוקת על כך שהתשלומים בגין עיסקת פסח 2007 שולמו, אין התובעת זכאית לפרוע את השיק בגין חובות אחרים.

14.
יש לדחות אפוא את התביעה כנגד הנתבעים ככל שהיא מבוססת על השיק האמור.

15.
אשר להתחייבות, שגם מכוחה הוגשה התביעה כנגד הנתבע 3 – גם כאן עלו טענות של זיוף כאשר הנתבע 3
טען כי שמה של הנתבעת "נופים פלוס" הוסף למסמך שלא על ידו וללא רשותו. לראיה ציין כי בעת שנעשה המסמך, בחודש ינואר 2006, עוד לא קמה החברה הנתבעת, שנוסדה רק ביום 15.3.06.


הנתבע 3 טוען גם כי מספרה של הנתבעת 1 הוסף גם הוא בשלב מאוחר יותר ומדובר אפוא במסמך מזוייף.


מטעם זה, כמו גם מהטעם שהוא אינו חתום על גבי מסמך זה, טוען הנתבע כי לא ניתן לחייב אותו מכח מסמך זה בגין חובותיה של החברה הנתבעת 1, ויש לדחות את התביעה נגדו.

16.
התובעת הגישה בעניין זה את תצהירו של מר שירן בריל. בתצהירו לא טען מר בריל דבר באשר לנסיבות שבמסגרתן הגיע לידיו המסמך האמור והסתפק בטענה כי המסמך הוחזק על ידו במחלקת הנהלת החשבונות של התובעת. מר בריל אף טען, בסעיף 8 לתצהירו, כי למיטב ידיעתו אם לא מופיעה על גבי המסמך חתימתו של הנתבע 3, הרי שהדבר נובע מטעות.


סעיף זה נמחק בהחלטה מיום 5/6/11 (עמ' 4 לפרוטוקול) לאחר שהתברר כי ההתחייבות כלל לא נעשתה על ידי העד או בפני
ו.

17.
בהמשך העיד מר בריל מפורשות כי לא הוא החתים את הנתבע 3 על ההתחייבות והוא כלל לא היה מעורב בהכנתו של המסמך הזה. לטענתו, המסמך נמסר לו על ידי עורך דין שמואלי, שבזמנו היה כונס נכסים לתובעת, לאחר שזה התקשר אליו ומסר לו כי הוא החתים את הנתבע והעיסקה סגורה (עמ' 8 שו' 13 ואילך).


אין זכר לדברים האלה בתצהירו של מר בריל ושמו של עו"ד שמואלי כלל אינו מוזכר בתצהיר.

18.
התובעת גם לא הביאה את עו"ד שמואלי כעד מטעמה, על מנת שיעיד על הנסיבות שבהן נערך המסמך, למרות שעדותו של עו"ד שמואלי יכולה היתה, אולי, לשפוך אור על אותן נסיבות, על הסיבה לכך שחתימתו של הנתבע 3 אינה מופיעה על גבי המסמך, ועל הטענות בדבר שינויו של המסמך בהמשך.

19.
מאחר שהתובעת נמנעה מלהביא את עו"ד שמואלי כעד מטעמה, נותרה רק עדותו של הנתבע 3 שהכחיש מכל וכל כל מפגש בינו ובין עו"ד שמואלי (עמ' 47 שו' 2-5).
הנתבע 3 גם הכחיש כי הוא חתום על המסמך ואכן מעיון במסמך נראה כי חתימה אין עליו
וכי מופיעים בו רק פרטיו של הנתבע 3, שאותם הוא מאשר כי רשם בכתב ידו.
הפרטים נרשמו כך
שהכתובת שנרשמה חרגה מהמקום שיועד לרישומה והיא משתרעת גם על גבי המקום המיועד לחתימה. גם עדות זו של הנתבע לא נסתרה, ונראה כי גם התובעת מודה שאין חתימה של הנתבע 3
על גבי המסמך.

20.
כאילו לא די בכך, התובעת גם נמנעה מלהציג לבית המשפט את המסמך המקורי וזאת למרות אורכות חוזרת ונשנות שניתנו לה בעניין הזה, כפי שניתן לראות מפרוטוקול הדיונים השונים שהתנהלו בתיק זה.


בסופו של דבר, הודה ב"כ התובעת כי לא עלה בידו לאתר את המסמך המקורי. עם זאת הוא שב וציין כי שוחח עם עו"ד שמואלי וזה מסר לו שהוא מכיר את המסמך ויודע על מה מדובר.

21.
בנסיבות האלה, שבה ועולה השאלה מדוע נמנעה התובעת מלהביא את עו"ד שמואלי לעדות, ומחדלה של התובעת בעניין הזה, פועל לחובתה וההלכות בעניין זה ידועות.


בנסיבות, שבהן מדובר במסמך שאינו חתום ולנוכח טענות הנתבעים, שלא נסתרו, באשר לשינויים והתוספות שנעשו במסמך זה לאחר שהנתבע מילא בו את פרטיו, אך לא חתם עליו, לא ניתן לקבל את טענת התובעת לפיה די במסמך כפי שהוצג כדי לחייב את הנתבע בכל חובותיה של הנתבעת 1 כלפי התובעת.

22.
במילים אחרות, דין התביעה, ככל שהיא נסמכת על מסמך זה, להדחות.


יוצא שאין עילה לחיובם של הנתבעים 2 ו- 3, או מי מהם, בחובות הנתבעת 1 ודי בכך כדי לדחות את התביעה נגדם.

23.
בנסיבות האלה, אין עוד צורך להידרש לשאלת חובה של הנתבעת 1 לתובעת, עניין ששני הצדדים הקדישו לו חלק ניכר ממאמציהם, הן במהלך שמיעת הראיות והן בסיכומיהם. משניתן כנגד נתבעת זו צו פרוק ,ההליכים בעניינו של חוב זה, שהנתבעים 2 ו- 3 אינם חייבים בו אישית לאור האמור לעיל, צריכים להתברר במסגרת הליכי הפרוק (ראה הודעת הנתבעת 1 וההחלטה שניתנה בה ביום 10/5/10).


יצויין כי התובעת ביקשה ארכה על מנת לפנות לבית המשפט המחוזי, שם התנהלו הליכי הפרוק, על מנת לקבל הסכמתו להמשך ההליכים בפני
גם בעניינה של הנתבעת 1, אך בסופו של דבר הודיעה כי היא מוותרת על הליך כזה ותגיש תביעת חוב לכונס הנכסים שמונה לנתבעת 1 (ראה הודעת התובעת מיום 2/1/11).

24.
סוף דבר שהתביעה כנגד נתבעים 2,3 נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים (שכר עדים) וכן בשכר טירחת עו"ד לנתבעים ביחד ולחוד

בסכום של 15,000 ₪.





ניתן היום,
כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 1945/08 הרטן מלונאות ונופש בע"מ(בכינוס נכסים) נ' נופים פלוס בע"מ, דוד בינט, עמאר עפר נסים (פורסם ב-ֽ 21/02/2012)