פסקי דין על נאוה ראובן זאדה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3905/08 בל     29/02/2012




בל 3905/08 נאוה ראובן זאדה נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



ב"ל 3905-08


בפני
:
כב' השופט אילן איטח
נציגת עובדים גב' נילי שביט

התובעת
:
נאוה ראובן זאדה
ע"י ב"כ עו"ד משה גלעד



נגד

הנתבעת
:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי




פסק דין


1.
לפנינו תביעה של התובעת ובה היא עותרת להכיר בצרידותה כמי שנגרמה - לפי תורת המיקרוטראומה - בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.
בדיון מיום 23.2.11[1]
הסכימו הצדדים על העובדות להלן:

"א.
התובעת ילידת שנת 1972.
ב.
התובעת עבדה במשרות כטלפנית או אשת מכירות בטלפון, במקומות עבודה שונים כמפורט להלן:
ב.1. בחודש יוני 2001 - מכירות בטלפון 6 שעות ליום, 5 ימים בשבוע.
ב.2. מיום 13.11.01 - 13.11.02 כאשת מכירות בטלפון בעיתון 'ידיעות אחרונות', חמישה ימים בשבוע, 6.5 שעות ביום ואחת לשבועיים גם ביום שישי.
ב.3. בחודש מאי 2003 כטלפנית בעמותת 'קו לחיים' – חמישה ימים בשבוע, 5-6 שעות ביום.
ב.4. מפברואר 2006 עד אפריל 2006 כטלפנית בחברת 'סקיו-לייף' – מכירות של מכשירי מצוקה, חמישה ימים בשבוע, 6 שעות ביום.
ב.5. מינואר 2007 עד מאי 2007 כטלפנית בעמותת 'אותיות התורה' – מכירות טלפוניות, חמישה ימים בשבוע, 6 שעות ביום.
ג.
במסגרת העבודה כטלפנית או כאשת מכירות בטלפון נדרשה לדבר באופן אינטנסיבי במכשיר הטלפון, לרוב ללא הפסקה ולעיתים תוך הרמת קול.
ד.
לטענת התובעת, בשל מצב קולה הפסיקה לעבוד כטלפנית מאחר והצרידות הופיעה תוך כדי עבודה וקולה היה נעלם."

3.
ביום 23.3.11 מונה ד"ר דניאל ציק כיועץ רפואי לבית הדין (להלן – המומחה) והועברו לו שאלות עליהן התבקש להשיב. ביום 6.4.11 נתן המומחה את חוות דעתו.

בפתח חוות דעתו מבהיר המומחה שהתובעת עברה ביום 22.5.06 בדיקה 'ישנה' אחת וחלקית של מיתרי הקול. המומחה מסתייג מן הבדיקה 'הישנה' ומציין כי נמצא בה שיש חוסר סגירה מלא של מיתרי הקול ואין ממצא נוסף. המומחה מסביר כי
"אין בבדיקה הסבר מדוע קיימת הפרעת סגירה של מיתרי הקול ולכן בדיקה זו אינה איכותית"
. עוד מוסיף המומחה ומציין כי התובעת סרבה בעבר לבדיקות ע"י סיב אופטי ולכן האבחנות שנעשו ע"י הרופאים המטפלים היו אבחנות המבוססות על השערות בלבד ועל אותה בדיקה 'ישנה', לפיכך יש קושי לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין צרידותה. יחד עם זאת השיב המומחה על שאלות בית הדין. להלן נפרט את השאלות והתשובות:

א.
מהי הפגימה הרפואית ממנה סובלת התובעת בקולה?


"התובעת סובלת מצרידות. כאמור, לא ניתן לדעת כיום מה היא סיבת הצרידות. ב-22/05/06 נמסר כי הצרידות נובעת מהפרעה בקירוב ובסגירת המיתרים כנדרש בעת הפקת קול וכי יתכן כי סיבת ההפרעה בסגירת מיתרי הקול מקורה בהחזר ושטי (
espohageal reflux
). החזר ושטי אינו נגרם על ידי מאמצי דיבור. עם זאת הרי שכאמור, אני מטיל ספק גמור באבחנה משוערת זו. "

ב.
האם ניתן לומר כי הפגימה הרפואית נובעת מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר התוצאה של כל פגיעה זעירה הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיעה אצל התובעת הפגימה הרפואית (מיקרוטראומה) או שמא מדובר בהליך תחלואתי מתמשך?


"הפרעת סגירה של מיתרי הקול יכולה לנבוע מפגיעות חוזרות בלתי הפיכות כך שבצירופן תופיע אצל החולה פגימה רפואית (מיקרוטראומה) כמו במצבים הבאים: יבלות קול (
vocal nodules
), צלקת על מיתרי הקול, ציסטה של מיתרי הקול, פוליפ של מיתרי הקול וכו'. במקרים אחרים הפרעת סגירה של מיתרי הקול יכולה להופיע עקב תהליך תחלואי מתמשך כמו במחלות הבאות: גידולי מיתרי קול שפירים או ממאירים, בצקת סובאפיטליאלית של מיתרי הקול (מעשנים), דלקת כרונית של מיתרי הקול על רקע החזר ושטי (
reflux esophageal
) או על רקע
[כך במקור – א.א.]. כאמור, במקרה הנדון איננו יודעים מה גורם להפרעת הסגירה של מיתרי הקול בשל העדר בדיקה עדכנית ונאותה של מיתרי הקול."

ג.
אם התשובה לשאלה ב' היא כי המדובר בסדרת פגיעות (מיקרוטראומה), האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה הרפואית לבין תנאי עבודתה של התובעת המפורטים בסעיף 3 דלעיל?


"הסיבה השכיחה ביותר והנפוצה ביותר לצרידות ולהפרעת סגירה של מיתרי הקול אצל אלו שקולם הוא מקצועם (מורים, טלפנים, אנשי מכירות, זמרים וכו') היא יבלות קול (
vocal nodules
). אלו נוצרו במנגנון פגיעות חוזרות ובלתי הפיכות אשר בצירופן מופיעה יבלת הקול (מיקרוטראומה). כאמור בהעדר בדיקה נאותה של מיתרי הקול אין באפשרותי לקבוע בוודאות שזו סיבת צרידותה על אף שכיחותה הגבוהה מאוד אצל טלפנים ואנשי מכירות".

ד.
אם התשובה לשאלה ג' היא שקיים קשר סיבתי, אנא נסה להעריך את מידת ההשפעה (באחוזים) של תנאי העבודה על גרימת הפגימה הרפואית לעומת גורמים אחרים שפעלו, אם פעלו.


"במידה והצרידות והפרעת הסגירה של מיתרי הקול נובעים מיבלות של מיתרי הקול, הרי שקרוב לודאי (מעל 75%), עבודה כטלפנית וכאשת מכירות, היא סיבת הופעתן וסיבת תלונותיה."
(הדגשות הוספו – א.א.)

4.
בהתאם להמלצת המומחה ועל מנת להתמודד עם חוסר היכולת ליתן חוות דעת מספקת בענינה של התובעת, עברה התובעת ביום 25.5.11 בדיקת סיב אופטי. ביום 14.7.11 נתבקש המומחה להשיב האם יש בתוצאות הבדיקה הנ"ל כדי לשנות ממסקנותיו. ביום 25.7.11 השיב המומחה כך:

"א.
בהמשך לחוות דעתי הקודמת מה-10/04/11, התובעת עברה ביום 25/05/11 בדיקה של מיתרי הקול בעזרת סיב אופטי. הבדיקה נערכה ע"י ד"ר ר. בן טובים. בבדיקתו נראו יבלות קול (
vocal

nodules
) קטנות ע"פ שני מיתרי הקול ובנוסף נצפתה בצקת לאורך השליש הקדמי של השוליים החופשיים של מיתרי הקול. הרופא הבודק מציין כי בעת הפקת קול הוא ראה הפרעה בסגירה של מיתרי הקול.

ב.
שימוש יתר במיתרי הקול גורם לפגיעות זעירות חוזרות ובלתי הפיכות במיתרי הקול כך שבצירופן תופענה אצל הנפגע יבלות קול (
vocal nodules
), ולעיתים קרובות גם בצקת בשוליים החופשיים של המיתרים (מיקרוטראומה). תופעות פתולוגיות אלו, בהגיעם לגודל מתאים, יגרמו להפרעה בהידוק ובסגירה של מיתרי הקול
בעת הפקת הקול ועל כן לצרידות ולשינוי באיכות הקול.

ג.
הסיבה השכיחה והנפוצה ביותר לצרידות ולהפרעת סגירה של מיתרי הקול אצל אלו שקולם הוא מקצועם (מורים, טלפנים, אנשי מכירות, זמרים וכו'), היא יבלות קול (
vocal nodules
) ובצקת ע"פ השוליים החופשיים הקדמיים של המיתרים כגון אלו שאובחנו אצל התובעת זה לא מכבר.

ד.
הפרעת הסגירה של מיתרי הקול נובעת, במקרה הנדון, מיבלות קול ומבצקת של השוליים החופשיים הקדמיים של מיתרי הקול וקרוב לודאי (מעל 75%), עבודתה כטלפנית וכאשת מכירות, היא סיבת הופעתן וסיבת תלונותיה על צרידות ואובדן קול."

(הדגשות הוספו – א.א.)

5.
ביום 31.7.11 ניתן צו לסיכומים. ביום 3.10.11 הוגשו סיכומי התובעת. בסמוך להגשת סיכומי התובעת, הגיש הנתבע בקשה להעביר למומחה שאלות הבהרה. לאחר קבלת עמדת התובעת הותר להעביר למומחה 3 שאלות הבהרה (החלטה מיום 26.10.11), עליהן השיב המומחה ביום 10.11.11. להלן שאלות ההבהרה והתשובות:

א.
בהתייחס לבדיקה מיום 22.5.06 מביה"ח בלינסון – אנא השב האם העדר הממצא של בצקת ויבלות נובע מהעדרם של אלה או מסיבה אחרת.


"קרוב לודאי בשל סיבות אחרות. כאמור, בחוות דעתי הראשונה מן ה-06/04/11 (עמ' 2 "הקדמה") הערכתי את בדיקת מיתרי הקול מיום 22/05/06 כבדיקה לא איכותית. בדיקה זו הצביעה על הפרעת סגירה של מיתרי הקול עם זאת היא לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לסיבת הפרעת הסגירה. סוג כזה של תשובה היה נפוץ בעבר כאשר לא ראו את אבר הדיבור במלואו ומקצה לקצה. בנוסף, בדו"ח הבדיקה לא צויין באיזה טכניקה הבדיקה בוצעה (בדיקת ראי לא-ישירה מוגבלת באיכותה או בדיקה עם סיב אופטי שזו בדיקה איכותית ומקפת). מתוך סירובה של התובעת לעבור בדיקת סיב אופטי בהמשך אפשר להניח כי הייתה זו בדיקה ראי לא-ישירה".

ב.
האם הפתולוגיה כמתוארת בחוות דעתך היתה צריכה להביא לכך שבבדיקה מיום 22.5.06 יתגלו הבצקת והיבלות בשים לב למועדי עבודתה כטלפנית כמתואר בסעיף 3ב' להחלטה מיום 23.3.11?


"קרוב לודאי שכן במידה ובדיקת 22/05/06 הייתה איכותית."

ג.
כיצד מתיישבים הממצאים של הבדיקה מיום 25.5.11 עם הפסקת עבודתה של התובעת כטלפנית בחודש מאי 2007?


"בדיקתו של ד"ר ראובן בן טובים מה-25/05/11 היא בדיקה איכותית. ד"ר בן טובים מוסר כיצד הוא ערך את הבדיקה (סיב אופטי), מתאר ממצאים, מסביר מדוע יש הפרעת סגירה של המיתרים ומלווה את הסיכום בסכמה של מיתרי הקול כנדרש. בבדיקה זו הוא ראה יבלות קול קטנות
(
vocal nodules
) ובצקת בחלק הקדמי של מיתרי הקול והפרעת סגירה של המיתרים הנובעת מכך. בדיקה זו מספקת הסבר מניח את הדעת גם על סיבת הפרעת הסגירה שנראתה בבדיקה ה-22/05/06. הממצאים שדווחו בבדיקת ה-25/05/11 גורמים תמיד להפרעת דיבור ולקושי רב לקיים רצף עבודה של שעות כטלפנית ויש בהם בכדי להסביר מדוע הפסיקה עבודתה כטלפנית במאי 2007."

6.
ביום 17.11.11 ניתן בשנית צו לסיכומים. השלמת סיכומי התובעת הוגשה ביום 13.12.11 וסיכומי הנתבע
ביום 19.2.12. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל, ואלה טעמינו בתמצית:

א.
כעולה מחוות הדעת של היועץ יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הופעתן של יבלות על מיתרי הקול של התובעת – יבלות שגרמו לצרידות שבעטיה חדלה התובעת מעבודתה כטלפנית.

ב.
הנתבע מעלה שורת טענות כנגד קבלת חוות דעתו של המומחה. טענות אלה אינן מתקבלות על דעתנו. למשל, לא ברורה לנו הטרוניה של הנתבע על המצאת הבדיקה מיום 25.5.11 – בדיקה שנעשתה לפי המלצת המומחה ושהנתבע כלל לא חלק עליה ועל עצם הגשתה בעת שהוגשה.

ג.
איננו מקבלים את הטענה לפיה קביעות המומחה לפיהן מדובר בקשר סיבתי של "קרוב לודאי" הן בגדר של "השערה גרידא". המומחה מציין כי רמת הודאות של אותו קשר סיבתי היא 75% (תשובה ד' לתשובות המומחה מיום 25.7.11) שהיא מעבר לרמת הודאות הנדרשת בהליך משפטי. כמו כן, הטענה כאילו חוות דעתו של המומחה היא 'השערה גרידא' – טוב היה לה אלמלא נטענה, שכן היא חותרת תחת מומחיותו של המומחה.

ד.
הנתבע נתפס לליקוי בבדיקה הישנה. אלא שבכל הכבוד, לקוי זה אין בו כדי לשלול את קביעות המומחה הנשענות הן על מומחיותו בהבנת הבדיקה הישנה והן על המשמעויות של הבדיקה מיום 25.5.11. שכן, המומחה נסמך על שניים: אחד, הן על הקביעה כי 'קרוב לודאי' שהעדר ציון על קיומן של יבלות על מיתרי הקול אינו נובע מהעדרן אלא מסיבות אחרות. המומחה מסביר כיצד הגיע למסקנה זו, בין היתר תוך הפניה לכך שסוג כזה של סיכום בדיקה היה נפוץ כאשר לא ראו את איבר הדיבור במלואו; השני, הקביעה כי הממצאים שנמצאו בבדיקה יום 25.5.11 מספקים הסבר מניח את הדעת לגבי סיבת הבעיה בסגירת מיתרי הקול בשנת 2006 ולהפסקת העבודה בתחום זה.

ה.
לבסוף יש לדחות את הטענה לפיה לא ברור כיצד יתכן שהיבלות 'הופיעו' 4 שנים אחרי הפסקת העבודה. המומחה לא קבע שהן 'הופיעו' כנטען, אלא שהן היו קיימות אך דבר קיומן לא צויין בבדיקה הישנה, ולכך כבר התייחסנו.

7.
לאר האמור, אנו קובעים כי צרידותה של
התובעת היא בבחינת פגיעה בעבודה, לפי עילת המיקרוטראומה.

8.
לאור התוצאה, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד – לפי עקרון של כפל סיוע משפטי – בסך של 7,000 ₪.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.


ניתן היום, ו' אדר תשע"ב, 29 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.




גב' נילי שביט
נציגת ציבור עובדים

אילן איטח

, שופט
אב"ד

[1]


נציג ציבור שני שהוזמן לדיון לא בא, והדיון התקיים בהעדרו. לפיכך, ניתן פסק הדין במותב חסר.







בל בית דין אזורי לעבודה 3905/08 נאוה ראובן זאדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 29/02/2012)