פסקי דין על חמיד אל גדיפי

49139-05/10 פ     07/02/2012




פ 49139-05/10 מדינת ישראל נ' חמיד אל גדיפי











בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 49139-05-10 מדינת ישראל
נ' אל גדיפי(עציר)


07 פברואר 2012





בפני

כב' השופטת דרורה בית אור
, סגן נשיא

המאשימה:
מדינת ישראל
–פמ"ד
ע"י ב"כ עו"ד


יחיא ג'ראר


נגד

הנאשם:
חמיד אל גדיפי

ע"י ב"כ עו"ד רפי ליטן


גזר דין

1.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של סחיטה באיומים בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין התשל"ז - 1977
(להלן:"החוק").

2.
על פי כתב האישום המתוקן איברהים אלסייד (להלן: "המתלונן") הינו הבעלים של חברת שמירה (להלן: "חברת השמירה") שמספקת שירותי אבטחה לגופים שונים ברחבי הארץ.

3.
בין היתר מספקת חברת השמירה שירותי אבטחה לחברת אגרוטוב (להלן: "החברה") שבונה באתר במושב רתמים (להלן: "האתר") .

4.
על פי כתב האישום, הנאשם ואחרים גרמו לשומר שעבד באתר מטעם החברה לעזוב את האתר בטענה כי הם שומרים במקום. בהמשך לכך הודיע אדם בשם מחמד אלגדיפי למתלונן כי "העיף" את השומר ולא יתן לאף אחד אחר להיכנס לשטח.

5.
עקב כך נשאר האתר מספר ימים ללא שמירה.

6.
ביום 19.5.10 הגיע המתלונן לאתר ופגש במקום את הנאשם. הנאשם פנה למתלונן ואמר לו: "קח את הרגליים שלך, תעוף מכאן, לא רוצה לראות את הרגליים שלך פה. אני אקבע עובדה מי יעבוד ואיזה שכר יקבל, אני אראה לך מה אני עושה עכשיו, תיכף יבוא הסוף שלך".

7.
במעשיו אלה על פי כתב האישום איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, ברכושו ובפרנסתו והטיל עליו אימה בדרך אחרת הכל כדי להניעו לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה.


תסקיר שירות המבחן:
8.
במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לשירות המבחן.
מהתסקיר עולה כי מדובר בנאשם בן 25 רווק, שרת בצה"ל. שירות המבחן מתרשם מנאשם כאדם בעל אינטליגנציה תקינה שניהל אורח חיים תקין, סיים 12 שנות לימוד. בשיחה עימו ביטא ערכים נורמטיביים וצורך ורצון להשתייך לחברה. שירות המבחן מתרשם כי מעורבותו באירוע נשוא כתב האישום גורמת לו לבושה רבה וכן הינה גורם בעל משמעות הרתעתית. הנאשם גם הביע רצון להשתלב
בטיפול בשירות המבחן.

9.
אשר לאירוע נשוא כתב האישום קיבל על עצמו הנאשם אחריות למעשה, הודה בביצוע העבירה וטען כי היא התרחשה על רקע קשייו לקבל את החלפת חברת השמירה
באזור בו
נהג לעבוד ופיטוריו בעקבות זאת. עוד הדגיש כי באותה עת היה נתון ללחץ כלכלי. הנאשם הביע בפני
שירות המבחן חרטה על מעשיו ועל אופן התנהלותו בעבירה.

10.
שירות המבחן
התרשם מכנות דבריו של הנאשם.
שירות המבחן סבור כי יהיה זה נכון
להשתמש במקרה זה בהליך המשפטי כגורם מדרבן לטיפול. לכן ממליץ להשית על הנאשם צו פיקוח למשך שנה וכן מאסר על תנאי ועבודות של"צ.


טיעוני הצדדים לעונש:
11.
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ועל נסיבותיה. מדובר בעבירה מסוג פרוטקשיין במובן זה שהסוחט אומר לנסחט "תעסיק אותי או מישהו מטעמי, בסכום ותנאים שאני אקבע, אם לא אני אשרוף לך את המקום". בעניין זה מפנה ב"כ המאשימה לסעיף 10 לכתב האישום, ממנו עולה איום מפורש של הנאשם כלפי המתלונן.

יצויין כי עיון בסעיף 10 מראה כי הנאשם אכן אמר למתלונן ש"יעוף" מהאתר וכי הוא יקבע מי יעבוד ואיזה שכר יקבל והוסיף ואמר למתלונן כי תכף יבוא הסוף שלו, אבל לא אמר לו כי ישרוף את המקום.

12.
ב"כ המאשימה הציג לבית המשפט את ע"פ 1725/07 מדינת ישראל
נ' אבן סעיד ואחרים
שם נגזרו על הנאשם שביצע עבירה של סחיטה באיומים 30 חודשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, ציין ב"כ המאשימה כי עקב התסקיר החיובי שהוגש בעניינו של הנאשם, צמצמה המאשימה את טיעוניה להשתת עונש מאסר בפועל של 9 חודשים
וכן מאסר על תנאי.

13.
ב"כ הנאשם ציין בראשית דבריו
כי העובדות הרלוונטיות לעניינו של הנאשם, מופיעות בסעיף 10 לכתב האישום המתוקן. לדבריו, אין ולא הייתה כוונה להפחית מחומרת דברים שנאמרו למתלונן, אך יש צורך לדייק בעובדות.

14.
טוען ב"כ הנאשם כי הנאשם עבד במקום כשלושה חודשים, ויום אחד ללא התרעה וללא הודעת פיטורין או תשלום פיצויים, שלח המתלונן למקום שומר אחר, אותו סאבח שמופיע בכתב האישום, שהחל לשמור על האתר.

15.
טוען ב"כ הנאשם שיש פער גדול בין תופעת הפרוטקשיין ואותם המקרים שב"כ המאשימה הציג
לבית המשפט לבין האירוע נשוא כתב האישום. לטענתו, זעם הנאשם על העובדה כי נגדע מקור פרנסתו. הוא לא הציע חסות ולא ביקש חסות, הוא רק רצה לעבוד במקום בו עבד, אך הוא אכן חטא בדברים שאמר למתלונן.

16.
אשר על כן, טוען ב"כ הנאשם יש בנסיבות המקרה כדי להצדיק את ההמלצה של שירות המבחן, ולקבל אותה. ועל כן, עותר ב"כ הנאשם להעמיד את הנאשם תחת פיקוח על מנת שיוכל להשתלב בהליכי שיקום, שזה גם האינטרס של המאשימה.


דיון והכרעה:
17.
מדובר בנאשם, יליד 1986, כבן 26. הנאשם ללא כל עבר פלילי.
הנאשם הודה בביצוע עבירה חמורה של סחיטה באיומים, שהמחוקק קבע בצידה עונש מאסר של 7 שנים.
לעבירה זו יש מרכיב של איומים, אך ההבדל בינה לבין עבירת האיומים הוא בכך שהאיום במקרה זה, נועד לגרום לאדם המאוים לעשות מעשה או להמנע מלעשות מעשה, שזה המרכיב השני של העבירה.

18.
בענייננו, כפי שנאמר בסעיף 10 לכתב האישום, ביום 19.5.2010, כאשר הגיע המתלונן לאתר ופגש באתר את הנאשם, שכאמור לא היה מועסק על ידי המתלונן כשומר באותו שלב, אמר לו המתלונן שיעוף מהמקום, שכן הנאשם הוא זה שיקבע מי יעבוד באתר, ואיזה שכר יקבל. הנאשם הוסיף שעוד יבוא הקץ של המתלונן.

19.
הדברים הם חמורים והנאשם הודה באמירתם, יחד עם זאת, יש לראותם בהקשר הכולל של האירוע נשוא כתב האישום, שמקריאתו עולה כי לנאשם מיוחס אירוע אחד של סחיטה באיומים של המתלונן, כמפורט לעיל.

20.
הנאשם הבהיר לשירות המבחן כי הוא ביצע את המעשים המיוחסים לו, על רקע הפסקת עבודתו באתר וכביטוי לכעס שנגרם לו עקב כך שחברת השמירה פיטרה אותו, כשבאותה העת היה נתון גם לקשיים כלכליים.

21.
הנאשם כפי שעולה מהתסקיר, הודה מיד במיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו. שירות המבחן מתרשם כי מעורבותו באירוע גרמה לו לבושה ועם זאת יש בה משום הרתעה לעתיד.

22.
עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם הביע נכונות ורצון להשתתף במערך הטיפולי של שירות המבחן וזאת על רקע הבנתו כי פעל באופן לא סביר באירוע נשוא כתב האישום ורצונו לבחון את המניעים שהביאהו לידי כך.

23.
מדובר בנאשם, צעיר, ללא כל עבר פלילי, ששירות המבחן ממליץ להשתמש בהליך המשפטי בעניינו כגורם מדרבן ומרתיע.

24.
לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ולאור האמור לעיל, דהיינו הודאתו המיידית של הנאשם, במיוחס לו בכתב האישום, העדר עברו הפלילי, נכונותו להשתלב בהליכי טיפול והתסקיר החיובי שהוגש בעניינו, מצאתי כי יש לקבל את המלצת שירות המבחן, על כל מרכיביה.

25.
אשר על כן,
אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
צו מבחן, למשך 12 חודשים, במהלכו ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית בשירות המבחן.

ב.
250 שעות של שירות לתועלת הציבור, לפי תוכנית שיתווה שירות המבחן.

ג.
6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה כמו עבירה בה הורשע.


ד.

נדחה לקבלת חו"ד של שירות המבחן ליום 20.3.12 בשעה 10.30.


ה.
עותק החלטה זו ישלח לשירות המבחן להגשת חו"ד לעניין מקום ביצוע עבודות

השל"צ.


ו.
הודע לנאשם כי היה ולא יתייצב ישמע המשפט בהיעדרו.









פ בית משפט שלום 49139-05/10 מדינת ישראל נ' חמיד אל גדיפי (פורסם ב-ֽ 07/02/2012)