פסקי דין על עיסא שחאדה | פסקי דין על מרדכי זרח

16943-03/10 א     04/03/2012




א 16943-03/10 עיסא שחאדה נ' מרדכי זרח








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 16943-03-10 שחאדה נ' זרח






בפני

כב' השופטת
מירב בן-ארי


התובע:

עיסא שחאדה


נגד


הנתבע:

מרדכי זרח




פסק דין


1.
לפניי בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף עקב התיישנות ומעשה בית דין.

2.
העובדות הרלבנטיות:

א.
עניינה של התביעה הוא תאונת עבודה נטענת שאירעה לתובע (יליד 1963) ביום 17.7.97, עת עבד בשירותו של הנתבע.

ב.
התובע הגיש תביעה בגין תביעתו לבימ"ש השלום בנתניה, זאת ביום 26.7.01 (להלן: התובענה הראשונה).

ג.
התובענה הראשונה הופסקה, זאת ביום 20.2.05, לפי החלטת בית משפט השלום בנתניה שקבעה כך:


"...הנני מורה על הפסקת התובענה. התובענה תחודש בתוך 6 חודשים מבלי לפגוע באף טענה ומן המקום בו הופסקה. שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך"


ד.
ביום 9.3.10 הוגשה התובענה הנוכחית, לבית משפט זה.

3.
הנתבע טען כי התובענה הנוכחית התיישנה: היא הוגשה כ- 15 שנים לאחר מועד התאונה. לא זו אף זו, התובענה הנוכחית הוגשה מבלי לפרט את ההליכים הקודמים ומבלי לפרט מה אירע 6 חודשים לאחר מתן ההחלטה בדבר הפסקת התובענה הראשונה.

4.
התובע טען כי קביעת נכותו במוסד לביטוח לאומי התעכבה עקב חוסר שיתוף פעולה של הנתבע. עקב המצב הביטחוני, התובע לא יכול היה להשלים את ההליכים במוסד לביטוח לאומי, ומשכך, הופסקה התובענה הראשונה, כאשר נקבע כי התובענה תחודש עם קביעת המוסד לביטוח לאומי, מהשלב בו הופסקה, ומבלי לפגוע בכל טענה.


לטענת התובע, רק ביום 11.3.08 נבדק על ידי הוועדה הרפואית, קביעת הוועדה הרפואית ניתנה רק ביום 2.11.09 ורק באותו מועד ניתן היה לחדש את התובענה. זאת ועוד, הנתבע טען כי לא הצליח לחדש את התובענה בפרק הזמן של שישה חודשים מנסיבות שלא היו בשליטתו, ולא היה טעם להחזיר את התובענה לדיון, כל עוד לא ניתנה החלטת המוסד לביטוח לאומי.

5.
דין הבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות – להתקבל.


אין חולק כי התובענה דנן – התיישנה.


החל ממועד היווצרות העילה – יום התאונה, ועד למועד הגשת התובענה דנן חלפו 12 שנים וכמעט 8 חודשים. בתקופה זו לא נמנית התקופה בה הייתה תלויה ועומדת התובענה הראשונה, תקופה שאינה מגיעה לכדי 4 שנים.


לפיכך, התובענה הנוכחית הוגשה בחלוף כ- 9 שנים ממועד התאונה, ועל כן- התיישנה.


6.
במצב דברים זה, מוטל היה על התובע להצביע על מקור חוקי להארכת תקופת ההתיישנות, אלא שהתובע לא טען כלל למקור כזה, וממילא לא הוכיחו.


טענת התובע לפיה התובענה הופסקה עד לקבלת החלטה סופית במוסד לביטוח לאומי אינה נתמכת בתצהיר, ויתרה מכך – אינה עולה בקנה אחד עם החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 20.2.05. באותה החלטה לא נאמר דבר באשר להמתנה לקביעה במוסד לביטוח לאומי.


נהפוך הוא: בהחלטה נאמר כי התובענה תחודש תוך 6 חודשים, במשמע, על התובע היה לדאוג לחידושה של התובענה ללא כל קשר להליכי המוסד לביטוח לאומי, בפרק הזמן שנקבע בהחלטה.

7.
למעשה, כלל טענותיו של התובע לא נתמכו בתצהיר, וממילא לא ניתן לקבלן, אלא שאף לו הניח הנתבע תשתית ראייתית כלשהי לטענותיו, לא היה בכך כדי להועיל.


עניין של יום ביומו הוא, שתובענות בנזיקין מוגשות לבית המשפט כאשר הליכי המוסד לביטוח לאומי טרם הסתיימו. אין בקיומם של הליכים תלויים ועומדים במוסד לביטוח לאומי כדי לעכב את מניין ההתיישנות. כך, גם בתובענות בהן קביעת המוסד לביטוח לאומי היא בעלת משמעות לתובענה עצמה (תביעות נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים). לא כל שכן, בתובענות בהן קביעת המוסד לביטוח לאומי נעדרת נפקות ראייתית (כפי שהינה התובענה דנן).

8.
בין הנימוקים המרכזיים העומדים ביסוד תקופת ההתיישנות ניתן למנות את הנימוק הראייתי, הקושי של נתבעים פוטנציאליים לשמור ראיות ומסמכים והרצון להקנות להם וודאות בדבר זכויותיהם וחובותיהם ולהגן על אינטרס ההסתמכות שלהם.:


ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל (לא פורסם, ניתן ביום 21.5.08, להלן: עניין אמיתי).


עניין אמיתי, שם נשללה הטענה לפיה תחילת מרוץ ההתיישנות היא במועד התגבשותה של נכות צמיתה, ונקבע כי המועד הקובע מועד התאונה, משקף היטב את הדין לפיו אין כל בסיס משפטי לדחיית תקופת ההתיישנות מהטעם שהמוסד לביטוח לאומי טרם קבע נכות.

9.
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה על הסף, מחמת התיישנותה.

10.
לנוכח התוצאה האמורה, מתייתר הצורך לדון בשאלת מעשה בית דין.

11.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום,
י'
אדר תשע"ב, 04 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 16943-03/10 עיסא שחאדה נ' מרדכי זרח (פורסם ב-ֽ 04/03/2012)