פסקי דין על מלמן ראובן | פסקי דין על מלמן עודדה | פסקי דין על שולדר חברה לבנייה | פסקי דין על לינה הנדסה |

4131/01 א     12/07/2004




א 4131/01 מלמן ראובן, מלמן עודדה נ' שולדר חברה לבנייה בע"מ, לינה הנדסה בע"מ




1
בתי המשפט

א 004131/01
בית משפט השלום חיפה
12/07/2004
תאריך:
כב' השופט א. גנון

בפני
:

מלמן ראובן

מלמן עודדה

בעניין:
התובעים
א. שחף ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. שולדר חברה לבנייה בע"מ

2. לינה הנדסה בע"מ
הנתבעות
1. מ. טלמור ואח'

2. מואנס ח'ורי
ע"י ב"כ עו"ד
שולדר חברה לבנייה בע"מ

ובעניין:
התובעת שכנגד
מ. טלמור ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. מלמן ראובן

2. מלמן עודדה
הנתבעים שכנגד
א. שחף ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
שולדר חברה לבנייה בע"מ

ובעניין:
המודיעה לצד שלישי
מ. טלמור ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
לינה הנדסה בע"מ
הצד השלישי
מואנס ח'ורי
ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה ונזקים אחרים הנובעים מהסכם שנערך בין התובעים לנתבעת מס' 1 (שולדר) לרכישת דירת מגורים ברח' הרצל 145/8 נהריה חלקות 26-4 (חלק) בגוש 18134 (הדירה) לפי חוזה מכר מתאריך 28.11.96 (ההסכם).

2. התביעה הוגשה גם נגד נתבעת מס' 2 אשר בנתה בפועל את הבניין. נטען כי חיובה הוא ביחד ולחוד עם הנתבעת מס' 1, ויצויין כי נספח ג' להסכם שבין התובעים לשולדר, מהווה תוספת שבה נאמר בין היתר שהמוכרים מודיעים לקונים שהובא לידיעתם שהנתבעת מס' 2 (לינה) קיבלה את בניית הבניין בהסכם עם שולדר וכי כל התחייבות שולדר כלפי הקונה כולל האחריות לתיקונים יבוצעו על ידי לינה בלבד ושולדר משוחרר מכל התחייבות ואחריות. על התוספת חתמו התובעים ושולדר ואילו לינה לא חתמה במקום שנועד לחתימתה. בפועל אין חולק שלינה היא שבנתה את הבניין וכי התקשרה בהסכם עם שולדר שבו נטלה על עצמה את מלאכת הבנייה מתחילתה ועד סופה, אולם לינה טענה שאין לה כל יריבות עם התובעים ואינה חבה כלפיהם לכל נזק או ליקוי - שנתגלו בבנייה - אם בכלל.

3. הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד לתשלום סכום של 125,772 ₪ שהתובעים נותרו חייבים לדבריה בגין מחיר הדירה לפי תנאי החוזה.

4. התובעים רכשו את הדירה בהתאם להסכם הנ"ל. מדובר בדירה בבית משותף בקומתו הרביעית. בדירה חדר דיור, פינת אוכל, מרפסת ליד חדר דיור, מרפסות נוספות וכן חדר שינה להורים וחדר שינה נוסף, ממ"ד המהווה חדר שינה, שירותים, חדר ארונות ושירותים צמודים לחדר הורים וכן חדר אמבטיה וחדר שירותים. תוך מהלך הבניה ביצעו התובעים מספר שינויים לבקשתם בהסכמת הנתבעת ועל ידה.

התובעים הגישו חו"ד של מומחה מר קצור שהעריך את שווי תיקון הליקויים בדירה בסך 104,130 ₪ (4.2.00) ואילו מר שטיינר המומחה מטעם הנתבעת דחה את חוות דעתו ואמד את עלות התיקונים בסכומים מזעריים, ממש סמליים.

5. בית המשפט מינה את המומחה מטעמו מר קרלוס וגמן ז"ל, אשר נהרג בפיגוע החבלני במסעדת "מצה" בחיפה. המנוח הגיש חו"ד אולם הצדדים לא הספיקו לשלוח לו שאלות הבהרה, במצב זה התרתי לצדדים להגיש מסמך התייחסות והערותיהם לחוות דעתו.

ביום 16.3.03 ניתן

פסק דין
בהעדר הופעה של הנתבעות. פסק הדין בוטל מאוחר יותר ובישיבה מיום 21.7.03 הוריתי על הגשת סיכומים, לא לפני שאפשרתי לכל צד להגיש תוך 30 יום מסמך ובו הערות או השלמות לחוות דעת המומחה המנוח מר וגמן קרלוס ז"ל. התובעים ניצלו זכות זו. הוריתי לתובעים להגיש סיכומים עד 1.10.03 ולנתבעות עד 15.11.03. התיק הובא אלי למתן

פסק דין
ביום 28.12.03. כבר ביום 18.11.03 בביקורת בתיק היה לי ספק אם נתבעת מס' 1 קיבלה ההחלטה ולמען הסדר הוריתי לשלוח פרוט' הדיון מ- 21.7.03 פעם נוספת, הוריתי שוב על הגשת סיכומים בהתאם להחלטה, כאשר סיכומי נתבעות 1 ו- 2 יוגשו באותו מועד. התובעים הגישו סיכומים ביום 28.12.03 ואילו ב"כ הנתבעת 2 ביקש ארכה להגשת סיכומיו ל- 45 יום, ובהחלטת מיום 24.12.03 הארכתי לו המועד עד 30.1.04 בלבד. עד לרגע זה טרם מצאתי את סיכומי הנתבעות בתיק בית המשפט. החלטתי לא עוד להמתין ופסק הדין ניתן על יסוד החומר לגופם של דברים.

6. התובעים טענו עוד כי את החזקה בדירה קיבלו בחודש פב' 1998 באיחור של כ- 5 חודשים מהמועד המוסכם, ואולם קיבלו פיצויים בגין האחור של 3 חודשים בלבד. כן נטען שגרו בדירה כשנה ללא חיבור הדירה לרשת החשמל שכן "טופס 4" הניתן ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה, לא הונפק ע"י השלטונות. כך גם מעלית הבניין הותקנה באיחור, רק בחודש יולי 1999, שנה ומחצה לאחר שקיבלו חזקה בדירה, מה שגרם להם סבל ומניעת הנאה מלאה מן הדירה.

7. המומחים התייחסו לאותם ליקויים נטענים, ונחה דעתי כי חוות הדעת של המנוח קרלוס וגמן משקפת באופן מפוקח ומציאותי את מצב הדירה והליקויים בה, מבלי להפריז או להגזים לצד זה או לצד אחר, מה שניכר באורח בולט בשתי חוות הדעת של הצדדים.

המומחה התייחס גם למספר עניינים שמצריכים את התערבות בית המשפט ובהם אדון להלן.

סה"כ עלות התיקונים על פי המומחה קרלוס וגמן ז"ל היא 8,275 ₪ ובתוספת 827 ₪ פיקוח הנדסי ומע"מ הסכום הוא 10,649 ₪ התיקונים כוללים טיח, צבע, מסגרות, ריצוף חיפוי קירות, נגרות ועוד. כן קבע המומחה שלשם ביצוע התיקון נדרש דיור חילופי ל- 3 ימים. המחירים נכונים ל- 2/2001.

8. פרוזדור.
בעניין זה סבור המומחה כי קיים ליקוי שלא ניתן לתקנו ויש לקבוע פיצוי ירידת ערך.

המומחים של בעלי הדין ובעלי הדין עצמם סבורים כי יש לסטות ממסקנות המומחה. התובעים טוענים שהליקוי ניתן לתיקון ועלותו כ- 5,000 ₪ והנתבעת סבורה שאין כלל ליקוי. אני סבור שהמדידות שנעשו על ידי מר וגמן ז"ל הן רלבנטיות לבדיקת רוחבו של פרוזדור כנדרש בתקנות התכנון והבניה. אמנם הסטייה אינה גדולה ומדובר בס"מ בודדים ושלא לכל אורכו של הפרוזדור, ולכן אני סבור שהפחתת הערך אינה משמעותית. הפער ברוחבו אינה מגרעת פונקציונלית ממשית ובאתי למסקנה שיש מקום לפצות עבור ליקוי זה בסכום גלובלי של 3,000 ₪ (נכון להיום).

9. חדר ממ"ד.
מר וגמן ז"ל בדק ומצא כי אורכו 3,4 מ' ורוחבו 2.66 מ'. ובפינתו קיטום של 60 ס"מ. שטחו קטן אפוא מן הנדרש בתקן שהוא 2.84 x 2.66. מכאן שהשטח קטן מן המינימום. יש צורך להתייחס לעניין זה לאור טענת הנתבעת.

הממ"ד משמש חדר שינה, ואכן נמצא שמסקנות וגמן מתאימות למציאות וקיים פער קטן במידות, הגורם להקטנת שטחו. גם כאן אין לקבל את טענת התובעים שיש לבצע שינוי ובניה מחדש בעלויות גבוהות מה גם שיש לזכור ששינויים במבנה חדרים סמוכים נעשו במהלך הבניה. אני קובע פיצוי עבור ליקוי קל זה בשיעור 4,000 ₪ (נכון להיום).

10. חדר שינה אמצעי.
שטחו קטן מן הנדרש, קרי 2.65x 2.30 מ', שהם 6.09 מ"ר. הקטנת השטח נלקח עבור חדר שינה של ההורים ושינוי זה שהתובעים ביקשוהו היה גורם להקטנת מידות החדר אולם מסקנתו של המומחה היא שהחדר תוכנן ונבנה שלא על פי דרישות התקן.

בחדר שינה זה קיימת אפוא סטייה גם בתכנון המקורי של הקבלן. המעניין הוא שהקונים שביקשו שינויים בקרבתו לא דאגו לבצע שינויים בחדר זה, וגם השינויי שבוצע הותיר מידות לא תקינות. בנסיבות אלה ראוי לפצות את התובעים בסך 2,000 ₪ (נכון להיום).

11. חדר שינה הורים.
בחדר שינה זה ביצעו התובעים שינוי ע"י שינוי המידה והתקנת ארון בקיר מחיצה שבנו בו. בחדר זה אין כל פגם.

12. חדר שינה סמוך לסלון.
החדר שהיה במקורו חדר שינה בוטל ע"י התובעים לפי תכנונם מחדש של השטחים והנו חלק מן המטבח ועל כן אין מקום לקבל את התביעה בגין שטחו - כפי שקבע גם המהנדס וגמן.

13. הליקויים בדירה אינם אפוא כצעקתה או כפי שמומחה התובעים ביקש לתארם. הרושם הוא שהתובעים פיתחו לעצמם ציפיות מופרזות.

הליקויים הם כמתואר ע"י המומחה מר וגמן עליהם יש להוסיף פיצוי בסך 9,000 ₪ נכון להיום בגין ליקויים שאין לתקנם.

14. התובעים זכאים גם לפיצוי עבור עגמת נפש וטרדה כמו גם בגין דמי דיור חילופי, כפי שיפורט להלן.

15. הנתבעת טענה כי חיבורה הזמני של הדירה למקור חשמל של דירה אחרת נעשה על ידה ועל חשבונה - וזאת עד לחיבורי הקבע של הדירה, לכן לא היה מקום לתביעה בנדון.

הנתבעת טענה עוד שהיתה תמיד מוכנה ועדיין מוכנה לבצע התיקונים הנדרשים ושקיומם הוכח.

אשר למועד מסירת הדירה, ובמענה לטענה בדבר איחור במסירה של כ- 5 חודשים, הכחישה הנתבעת את הטענה מבלי ליתן פירוט בכתב ההגנה.

בהסתמך על החומר שהוצג בפני
, ומבלי שנשמעו עדים בתיק זה, באתי למסקנות הבאות:

התובעים אמורים היו לקבל את הדירה במועד שנקבע בהסכם והנתבעת איחרה במסירתה לתקופה של כ- 5 חודשים, ואף במועד שבו נמסרה קשה לומר שהיא היתה "מוכנה" לחלוטין למגורים, הראיה היא שטופס 4 ממהנדס העיר והוועדה המקומית טרם הוצא, בעטיים של גורמים שלא קשורים בתובעים. משך למעלה משנה לא היה חיבור תקני לחשמל והעובדה שהנתבעת "השיגה" מקור חשמל, מן הסתם שלא על פי הדין ודיני התכנון והבניה, וכי היא נשאה בהוצאה, אינה מפחיתה מחומרת הבעיה. דירה שאינה מחוברת כדין לחשמל לא רק מהווה מקור של סכנה, אלא היא נוהג נפסד שיש לעוקרו מן השורש. יתר על כן אם נכנסו התובעים ואכלסו את הדירה עשו כן תוך סיכון עצמי.

בנסיבות אלה, יש לפצות את התובעים גם עבור האיחור הנוסף בסכום שאני קובעו לפי אומדנה בשיעור של 1,000 $ שהם במעוגל כיום 4,600 ₪. (מעבר לפיצוי עבור שלושה חודשים שכבר קיבלו מן הנתבעים).

הפיצוי עבור עגמת הנפש בגין הליקויים והעובדה שהדירה היתה במשך כשנה ללא חשמל מסודר ותקני, והבניין ללא מעלית שפועלת, אני מעמיד על סך של 10,000 ₪ (נכון להיום).

כמו כן זכאים התובעים לפיצוי עבור שלושה ימי מגורים חלופיים למשך התיקון בסך של 1,300 ₪ (נכון להיום).

התובעים זכאים לפיצוי כספי, ולא נמצאו ראיות שיש בהן להצביע על סירובם לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים. בכל מקרה, בגלל אופי התיקונים, היקפם המצומצם יחסית ומערכת היחסים בין הצדדים ראוי שהצדדים "ינתקו" מגע ביניהם, ויש למנוע מצב שבו ביצוע התיקונים ע"י פועלי או שליחי הנתבעת יגרום לסכסוכים חדשים או למכשול בהשלמת העבודות. לפיכך החלטתי שהנתבעות יפצו את התובעים.

16. ההסכם לרכישת הדירה נעשה עם נתבעת מס' 1, אולם מן החומר שהוגש ברור ונגלה כי הנתבעת מס' 2 שהתקשרה עם הנתבעת מס' 1 נטלה את האחריות לכל הנעשה בבניין כולל להתחייבות חב' שולדר כלפי הקונים, על עצמה. הנתבעת מס' 2 טענה לחוסר יריבות אך טענה זו אינה במקומה. הנתבעת מס' 2 לא חתמה אמנם על נספח ג' להסכם המכר, אולם נראה לי שגם ובהעדר חתימתה ולאור כלל הנסיבות ברורה התחייבותה הישירה כלפי התובעים. הדירה נבנתה על ידה וזו הצהירה בכתב ובע"פ כי היא הקבלן המבצע ותהיה אחראית כלפי הדיירים לכל ליקויים בעבודה ובחומרי הבניה; זאת ועוד נציגיה הם שמסרו פיזית את הדירה לתובעים ועסקו בתיקונים שונים בדירה בשנת הבדק. אין להוציא מכלל אפשרות גם קיומה של עילה חוזית לטובת צד ג', בהתאם לפסיקה בנדון (שוצוטטה ע"י ב"כ התובעים). בכל מקרה גם אם לא חתמה הנתבעת מס' 2 על הנספח להסכם, הרי שפעלה הלכה למעשה כמי שחתמה באופן מהותי - והתנהגותה מצביעה על כך שהעדר החתימה - עניין טכני הוא בלבד. כך למשל במכתב מיום 1.1.98 אל הנתבעת מס' 1 אישרה שהחברה תהיה אחראית כלפי הדיירים על ליקויים בעבודה או בחומרי הבנייה. הנתבעת מס' 2 תהא אחראית אפוא עבור חלק מן הנזקים שנקבעו בפסק הדין - כאשר לא חייבתיה בגין נזקים שלא נובעים מעבודה וחומרים. נוסף לאמור לעיל אחריותה בנזיקין שרירה וקיימת גם מעבר לעילה החוזית; חבות זו עולה מפרטי הליקויים שעל פניהם נובעים או מעבודה גרועה או מחומרים בלתי ראויים.

אשר להודעת צד ג' ששלחה נתבעת מס' 1 לנתבעת מס' 2 בדין יסודה, והיא מבוססת היטב על הוראות ההסכם בינן שצורף להודעה. כל חיובי הנתבעת כלפי התובעים יחולו אפוא בהודעת צד ג' כמפורט להלן.

17. מהאמור לעיל עולה כי הפיצויים והתשלומים להם זכאים התובעים הם כמפורט להלן ואני מחייב הנתבעת מס' 1 לשלמם לתובעים:

א. פיצוי בגין הליקויים כפי שקבע המומחה, בסכום של 10,649 ₪, סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 15.2.01 עד לתשלום בפועל, וכן
ב. הפיצויים עבור הליקויים שלא ניתן לתקנם כמפורט לעיל סה"כ 9,000 ₪ נכון להיום, הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד לתשלום בפועל, וכן

ג. פיצוי בגין עגמת נפש וטרדה, כמפורט לעיל בסכום של 10,000 ₪ נכון להיום הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד התשלום בפועל, וכן

ד. פיצוי עבור האיחור במסירה בסך 4,600 ₪ נכון להיום. הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד התשלום, וכן

ה. פיצוי עבור דיור חילופי 1,300 ₪ נכון להיום.

ו. הוצאות המשפט לרבות עלות שכ"ט המומחה קרלוס וגמן ז"ל, כפי שהתובעים שילמו לו, בשערוך מיום התשלום ע"י התובעים עד ליום ההשבה בפועל, וכן 1/3 מאגרת המשפט בשערוך, וכן שכ"ט עו"ד 6,000 ₪ + מע"מ.

18. אני מחייב את הנתבעת מס' 2 (לינה הנדסה בע"מ
) לשלם לתובעים יחד ולחוד את הסכומים הבאים - אשר חיוביה הם יחד ולחוד עם הנתבעת מס' 1 (חיובי הנתבעת 2 מתייחסים לחלק מכלל הנזקים אך לא לנזק הנובע מליקוי בתכנון):

א. פיצוי בגין הליקויים שקבע המומחה בסך 10,649 ₪ בצירוף ריבית הפרשי הצמדה כחוק מיום 15.2.01.

ב. פיצוי עבור עגמת נפש וטרדה בסך 8,000 ₪ נכון להיום. (חלק מסכום הפיצוי בראש נזק זה).

ג. פיצוי עבור האיחור במסירה בסך 4,600 ₪ נכון להיום.

ד. פיצוי לדיור חילופי בסך 1,300 ₪ נכון להיום.

ה. הוצאות המשפט כולל חלק ששילמו התובעים למומחה בית המשפט בשערוך מלא ליום ההשבה, וכן 1/3 אגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

19. כפי שנאמר לעיל, לא חייבת את הנתבעת מס' 2 במלוא הפיצויים וזאת ביחסיה עם התובעים; פיצוי עבור שגיאות וליקויי תכנון אין להשיט עליה אולם חלה עליה חובה בגין איחורים רבים בבניה ואי השלמת הדירה.

20. באשר לתביעה שכנגד, עיקרה של התביעה נטולת יסוד היא. התביעה הוגשה להוות "משקל נגד" התביעה העיקרית.

ביום 28.2.98 נערך גמר החשבון והתובעים קיבלו את החזקה בדירה, מתברר מן החומר שהחשבון כולו כולל יתרת חוב שהיתה אותה שעה. התובעים נפגשו עם מר שולדר ומסרו לו סך 5,500 ₪ וכן שיקים ובסה"כ 102,060 ₪. אותה שעה טרם חובר הבניין לרשת החשמל והיתה התחייבות הקבלן לעשות כן מיד.

לא רק זאת התובעים נדרשו ושילמו עד כ- 1,000$ כחלקם במס רכוש ובאותה הזדמנות גם שילמו תוספת זו. שאר טענות ההגנה של הנתבעים שכנגד בדין יסודן ומתברר שאין לתביעה שכנגד על מה לסמוך. אם היו פערים קטנים בגין כמה ימים של הפרש, הרי שהתובעת שכנגד זנחה אותם וויתרה עליהם, מה גם שאיחור קל בתשלום של 450,000 ₪ ב- 7 ימים נבע ממעשיה של התובעת שכנגד ומבקשותיה לאור החלפת הבנק המלווה. מסקנה - התביעה שכנגד נדחית.

21. באשר להליכי צד ג' - נמצא שהצד ג' התחייב בהסכם עם שולחת ההודעה לשפות בכל הנזקים וההוצאות כולל נטילת אחריות מלאה לכל מהלך הבנייה. יחד עם זאת אין הצד ג' שותף לאחריות הנובעת מתכנון לקוי, וגלל כן, ולמרות שחייבתי את צד ג' בחיוב ישיר כלפי התובעים אני מחייבה בהליכי צד ג' לשלם לשולחת ההודעה את כל הסכומים ששולחת ההודעה תשלם לתובעים לפי סעיף 17 של פס"ד זה; הסכומים ישולמו לשולחת ההודעה בצירוף הוצאות משפט בגין הליכי צד ג' וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ בגין הליכי צד ג'.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ג בתמוז, תשס"ד (12 ביולי 2004).

א. גנון
, שופט
קלדנית: רחל








א בית משפט שלום 4131/01 מלמן ראובן, מלמן עודדה נ' שולדר חברה לבנייה בע"מ, לינה הנדסה בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/07/2004)