פסקי דין על עו"ד אלי אליה | פסקי דין על ברי זיו בע"מ

32433-09/11 א     11/03/2012




א 32433-09/11 עו"ד אלי אליה נ' ברי זיו בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



11 מרץ 2012

ת"א 32433-09-11 ברי-זיו בע"מ נ' משרד עו"ד: אלי אליה





מספר בקשה:7

בפני

כב' השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה


המבקש

עו"ד אלי אליה


ע"י ב"כ עו"ד יוסף יפרח


נגד


המשיבה

ברי זיו בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד לירן שגב


החלטה

1.
בפני
בקשה מטעם הנתבע להורות על סילוק התובענה שהוגשה כנגדו ע"י התובעת על הסף מחמת טענה לחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ומחמת מעשה בית דין.


תמצית טענות המבקש

2.
המשיבה הסתירה מעיני בית המשפט את פרטיכל בית המשפט בת.א. (כפר סבא) 3951/07 מיום 23.11.08 לפיו הגיעו הצדדים דשם,
מר אברהם טנא וגב' מרים טנא, להסדר מוסכם לפיו ישלמו למשיבה סך של 1,200,000 ₪ בתוך 60 יום.

כמו כן נקבע בהסכם כי "התובעת תהיה רשאית להמשיך בהליכים כנגד החייבים האחרים בתיק ההוצל"פ, קרי, ציון אליה, והבוסתן של אליה ו/או כל חייב אחר".

3.
לאחר שניתן פסק הדין בהסכמה כנגד ה"ה טנא, המשיבה הגיעה להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט לפיו הוסכם כי הסך של 850,000 ₪ יהווה סילוק מלא ומוחלט של הסך של 1,200,000 ₪ שנקבע בהסכם.

(ראה: נספח ה' לבקשה).

4.
לטענת המבקש, תביעה זו הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט, לא רק בשל העלמת העובדות והסתרתן אלא גם כדי לשמש אמצעי סחיטה במשא ומתן המתנהל בין המשיבה לבין אביו של המבקש, מר ציון אליה, על מנת להוציא ממנו כספים לשם סיום הפרשה, תוך איום כי אם לא ייעתר לתביעותיה הכספיות של המשיבה, יינקטו כנגד בנו- המבקש, הליכים משפטיים.

5.
עוד, טוען המבקש, כי אינו בגדר חייב או "חייב אחר" בתיק ההוצאה לפועל, בהתאם להסכם הפשרה, והמשיבה רשאית לתבוע רק חייבים שכבר החלו הליכים כנגדם במועד הסכם הפשרה.

6.
עוד מוסיף הוא כי הלכה היא כי כאשר ניתן

פסק דין
בפשרה, הסכום שנקבע בו מהווה התקרה לסכום הפיצויים המגיעים לתובעת, ואין התובעת יכולה לתבוע סכומים נוספים ונתבעים נוספים בתביעות נוספות בגין אותו נזק.


(ראה: ד"ר עמוס הרמן, "מבוא לדיני הנזיקין", עמ' 212-213).

7.
משהתפשרה המשיבה עם בני הזוג טנא אין היא יכולה לתבוע את המבקש, עורך דין, שכן הפשרה מנתקת את הקשר הסיבתי ומונעת את האפשרות לנהל משפט בתוך משפט.

תמצית טענות המשיבה

8.
לטענת המשיבה, הלכה היא כי דחיית תובענה הינו אמצעי חמור בו יש לנקוט רק במקרים קיצוניים, אשר המקרה דנן אינו אחד מהם.

9.
לטענת המשיבה, אין היא זקוקה לאישורו של המבקש לצורך נקיטת הליכים כלפי מי מהחייבים או כלפיו.
10.
כן טוענת היא כי הסיבה היחידה שבגינה נאלצה להתפשר עם הערבים, בני הזוג טנא, הינה העובדה
כי היה קיים סיכוי גבוה מאוד שאלמלא עשתה כן היתה נותרת ללא ערבותם, וכל זאת בשל התנהלות הנתבע אשר חתם כמי שהסביר לערבים את משמעות חתימתם.

תשובת המבקש

11.
למשיבה אין הסבר מדוע הוסתרו מבית המשפט עובדות ומסמכים שונים.

12.
המשיבה אינה עושה מאמץ להתמודד עם הטענות המשפטיות שמעלה המבקש בבקשתו, לחלק מהטענות אין לה מענה וליתר הטענות כלל אינה מתייחסת בתגובתה.

13.
לאחר עייני בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, הרי שהגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, והכל מן הטעמים שיפורטו כדלקמן.

14.

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984,
רשאי בית המשפט לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

15.
הלכה היא כי מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הינם אמצעי דיוני חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף, בדרך כלל, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - (156.

16.
סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי שיש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וכאשר ברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.


ראה לעניין זה:
ע"א 109/84
ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח'
, פ"ד מ"א
(1) 577;
ע"א 642/89
עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה
פ"ד מו
(1) 470;
ע"א 50/89
פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח'
, פ"ד מה
(4) 18;
ע"א 450/70
מדינת ישראל נ' זאב יוליס
, פ"ד כד
(2) 522;
ע"א 693/83
שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו
, פ"ד מ
(2) 668.

17.
לטענת המבקש, אין המשיבה יכולה לתבוע אותו לאור הסכם הפשרה, ברם, בנסיבות העניין המונח בפני
ולאור טענות הצדדים, על מנת לבדוק אם כך הדבר, סבותרני, כי יש צורך בשמיעת ראיות ואין מקום להכריע בעניין כטענת סף בטרם נערך בירור עובדתי.

18.
כמו כן, לא מצאתי לנכון להצדיק סילוקה של התובענה על הסף בטענות של חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט, בשלב הנוכחי, בטרם דיון עובדתי בה.

19.
טענות אלו ראוי שתתבררנה בדרך של הבאת ראיות.



לסיכום:

20.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

21.
הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ תחולנה על פי התוצאות בתיק העיקרי.



המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 32433-09/11 עו"ד אלי אליה נ' ברי זיו בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/03/2012)