פסקי דין על עסטה רחלי | פסקי דין על י.י. מבני מתכת וקונסטרוקציה 2010 | פסקי דין על יובל שיטרית |

22040-11/11 תק     13/03/2012




תק 22040-11/11 עסטה רחלי נ' י.י. מבני מתכת וקונסטרוקציה 2010 בע"מ, יובל שיטרית








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 22040-11-11 רחלי נ' י.י. מבני מתכת וקונסטרוקציה 2010 בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
הלית סילש

התובעת
עסטה רחלי


נגד

הנתבעים
1.י.י. מבני מתכת וקונסטרוקציה 2010 בע"מ
3.יובל שיטרית




פסק דין


לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים להשיב לידיה סכומים אשר שולמו ביתר ביחס להזמנת עבודה להתקנת שני מעקות, כמו גם פיצוי בגין התאמת אחד המעקות למבנה.

בכתב התביעה טענה התובעת כי הצדדים התקשרו בהסכם במסגרתו נשכרו שירותי הנתבעים לשם ייצור והתקנה של שני מעקות. האחד במדרגות הבית, והאחר, בחלקו העליון של הבית.
במועד ההתקשרות שולמה לנתבעים מלוא התמורה ואולם בהמשך, ביקשה התובעת לבטל חלק מן ההתקשרות והוסכם בין הצדדים כי יושב לידיה סך של 2,400 ₪.
כתב התביעה כלל בחובו טענות מרובות כנגד הנתבעים ביחס לאספקה, ביצוע והתקנה של המעקה שהוזמן, כאשר לשיטת התובעת, על אף פניות חוזרות ונשנות מטעמה ובאמצעות עורכי דינה, לא טופלו על ידי הנתבעים, והתמורה העודפת לא הושבה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי עקב היקף הזמנת העבודה המקורית, נקבע שיעור תמורה נמוך במיוחד. ואולם, מקום בו ביקשה התובעת לבטל חלק ניכר מההתקשרות, עמדה לנתבעים הזכות לשנות את הסכום לתשלום, בהתייחס לכל מטר עבודה.
עוד נטען על ידי הנתבעים כי לאחר ייצור וביצוע פריט העבודה, כמו גם מתן הנחיות באשר לצביעתו, ביקשה התובעת לשנות את הצבע.
כן טענו הנתבעים כי בניגוד למצגי התובעת או מי מטעמה, התברר בדיעבד, כי האתר לא היה מוכן להתקנה.
הוסיפו הנתבעים וטענו כי למעשה היה בפעולות ומחדלי התובעת כדי לגרום לנתבעים לנזק כבד, עד כי אין כל הצדקה להשבת סכום כלשהו וכי דין התביעה להדחות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן.

מהראיות אשר הוצגו בפני
עלה במפורש כי היקף ההזמנה המקורי השתנה כך שהמעקה הפנימי בבית בוטל וכל שנותר מן ההזמנה הוא המעקה בגג.
עוד עלה כי למעשה שילמה התובעת לנתבעים את מלוא סכום התמורה עוד קודם ביצועה של העבודה ביחס לשני המעקות.
איני סבורה כי עומדת לנתבעים האפשרות לשנות את שיעור הסכום לתשלום, בדיעבד, בשל טענה כי המחיר המקורי היה נמוך.
שמורה לכל צד להתקשרות בחוזה האפשרות להחליט מהם תנאי ההתקשרות. עם זאת, משהגיעו הצדדים לכלל הסכמה ביחס לסכום, אין צד אחד יכול לשנותם על דעת עצמו.
מטופס ההזמנה בכתב עלה כי ההסכמה בין הצדדים התייחסה ל-500 ₪ למטר.
אין הנתבעים יכולים בדיעבד לקבוע כי שיעור הסכום הרלוונטי הוא 600 ₪ למטר.
גם אילו היתה מתקבלת טענת הנתבעים כי ביטול חלק מן ההתקשרות על ידי התובעת מצדיק שינוי של התמורה למטר, הרי עדין היה על הנתבעים להוכיח מהו הסכום החלופי שהוסכם או לכל הפחות מהו הסכום הראוי. דבר מאלו לא הוצג בפני
.

טענו הנתבעים במסגרת כתב ההגנה כי המעקה נצבע בהתאם להנחיות התובעת.
מתוך שכך, הוסיפו הנתבעים וטענו כי משביקשה התובעת לשנות את הצבע, היה עליה לשלם בגין כך, תשלום נפרד ונוסף.

לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעים בסוגיה זו.
מכתבי הטענות עלה כי הצבע למעקה לא נבחר בעת ביצוע הזמנת העבודה.
למעשה, הצדדים לא חלקו על כך שהיה על התובעת לעדכן את הנתבעים באיזה צבע היא מבקשת לצבוע את המעקה.

בכתב ההגנה בסעיף 7, טענו הנתבעים כי התובעת הודיעה טלפונית מהו הצבע בו היא מבקשת לעשות שימוש. טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי.
בנוסף, במסגרת הדיון בפני
הועלתה לפתע טענה עובדתית שונה לחלוטין, על פיה השיחה בעניין זה נעשתה עם בעלה של התובעת ולא עם התובעת עצמה, וכי יכול והתובעת לא הייתה מודעת לכך.
מדובר בטענות עובדתיות סותרות אשר יש בהן כדי לעורר סימני שאלה לא מועטים באשר למהימנות גרסתם של הנתבעים.

זה המקום לציין כי הנתבע 2 אישר בדיון כי ככתב ההגנה נערך ונכתב על ידו וכי בחלקים אחרים של כתב ההגנה צוינה מעורבותו של בעלה של התובעת.
נוכח כך, וככל שהיה ממש בטענות הנתבעים, ניתן היה לצפות כי ייטענו טענה זו מלכתחילה ובצורה מפורשת.

הוסיפו הנתבעים וטענו כי נאמר להם על ידי הקבלן כי בית התובעת ערוך ומוכן להתקנת המעקה.
הוסיף הנתבע 2 וטען כי הסתמך על דברי הקבלן לצורך הייצור וראה את דבריו של הקבלן כדברי התובעת עצמה.
בנוסף, הפנו הנתבעים את שימת הלב לטופס ההתקשרות בין הצדדים במסגרתו נכתב כי ייצור המעקה החיצוני יעשה באופן מידי.
מתוך כל אלו, ביקשו הנתבעים ללמוד כי הייצור נעשה בהתאם לנתונים שנתבקשו ועל כן על התובעת לשלם תשלום נוסף , שמקורו בצורך בהתאמת המעקה לנתונים הפיזיים בשטח.

גם בעניין זה לא מצאתי לנכון לקבל את טענות הנתבעים.
עיון בטופס ההזמנה מלמד כי זמן האספקה הוגדר כך שזו תבוצע בתוך שלושה שבועות מיום התקנת השיש.
מכך אני למדה כי במועד בו התקשרו הצדדים טרם הותקן השיש וכי היה בהתקנתו כדי להשליך על התקנת המעקה.
זאת ועוד, הדעת נותנת כי התקנתו של מוצר בפועל והתאמתו לבית המגורים תעשה לאחר שבעל המקצוע, יגיע למקום, יבחן את המקום ויוודא את הנתונים הפיזים הקיימים בו והתאמתם למוצר אותו הוא מבקש לספק.

באשר לטענתו של הנתבע 2 לעניין ההנחיות שנתקבלו מן הקבלן, הרי שהנתבעים לא ביקשו לזמן את הקבלן ולמעט טענה שבעל פה מצד הנתבע 2 בסוגיה זו, לא הוכח דבר.
מאידך, צירפה התובעת את נספח ה' לכתב התביעה, ממנו עלה כי בניגוד מפורש לטענות הנתבעים, המדידה של המעקות בחודש מאי נעשתה לצורך תמחור בלבד ולא לצורך ביצוע מאחר ועדין לא הותקנו והמדרגות.
עוד הופיע באותו נספח כי לשיטת הקבלן, עבודת הנתבעים הייתה חלקית בלבד והיה מקום להשלימה.

זה המקום לציין כי לכתב התביעה צירפה התובעת מכתבי התראה מרובים אשר נשלחו לכאורה לנתבעים.
במכתבים אלו עולות דרישות מפורשות להשבת הסך של 2,400 ₪, כמו גם השלמת ביצוע העבודה.
מטעמים השמורים עם הנתבעים, לא נשלחה ביחס למכתבים אלו כל תשובה.
עובדה זו עומדת לחובתם של הנתבעים, שכן מקום בו לשיטת הנתבעים הוסכם בין הצדדים כי הסך של 2,400 ₪ לא יושב לידי התובעת ומקום בו לשיטת הנתבעים הוסכם על תשלום נוסף בגין צביעה חוזרת, או התקנה נוספת, ניתן היה לצפות כי תשלח על ידם תגובה מפורשת בעניין זה לתובעת.

לאחר שנתתי את דעתי לכל אלו, באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים ולהורות כי הוסכם בין הצדדים על השבת הסך של 2400 ₪ וכן כי היה על הנתבעים להשלים את התקנת המעקה בגג הבית כדבעי ללא כל תשלום נוסף.

התובעת צירפה חשבונית ממנה אני למדה כי לכאורה שולם על ידה סך של 4,000 ₪ לצורך סיום התקנת המעקה בגג.
אני מודעת לטענות הנתבעים, על פיהן שווי עבודות אלו נמוך בהרבה. עם זאת, משבחרו הנתבעים שלא לבצע את העבודה בעצמם ומשנדרשה התובעת להשלימה באמצעות צד שלישי, הרי שהיא זכאית להפרע מן הנתבעים בגין מלוא נזקיה.

הוסיפה התובעת ועתרה לפיצוי בגין הוצאות משפטיות בהיקף של 3,000 ₪.
בגין רכיב נזק זה איני מוצאת כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו.
ההליך שבפני
הוא הליך בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתו אין בעלי הדין נדרשים לסיוע משפטי.
זאת ועוד, הגם שהתובעת צירפה את מכתבי הדרישה אשר נשלחו על ידי באי כוחה, הרי לא צורף לכתב התביעה כל מסמך המלמד על כך שהתובעת נדרשה לתשלום בגין אלו או מה היה
שיעורו של אותו תשלום.

סוף דבר
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 6,400 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ביום 13.11.11 ועד לתשלום בפועל.
כן יישאו הנתבעים בהוצאות ההליך בסך של 550 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תבקש לשלוח העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.
בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום,
י"ט
אדר תשע"ב, 13 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 22040-11/11 עסטה רחלי נ' י.י. מבני מתכת וקונסטרוקציה 2010 בע"מ, יובל שיטרית (פורסם ב-ֽ 13/03/2012)