פסקי דין על כפר הים ניהול (1994) בע"מ | פסקי דין על דניאל יהושע ביטון

18543-03/11 תאמ     21/03/2012




תאמ 18543-03/11 כפר הים ניהול (1994) בע"מ נ' דניאל יהושע ביטון








בית משפט השלום בעכו



תא"מ 18543-03-11 כפר הים ניהול (1994) בע"מ
נ' ביטון






בפני

כב' השופט
ג'מיל נאסר


תובעת
כפר הים ניהול (1994) בע"מ


נגד

נתבע
דניאל יהושע ביטון



פסק דין



המדובר בתביעה שטרית בגין שיק ע"ס 6,990 ₪, ז.פ 15/8/09.

התובעת הינה פרויקט ייחודי אשר כולל מגורים, נופש, פנאי וכן מגוון של שירותי בילוי שונים.
הנתבע הנו בעלים של חברה להפקות המפיקה ארועים כגון בר-מצוות וכנסים. הנתבע הזמין מאת התובעת שירות הקשור למסיבת בר-מצווה שהיתה אמורה להתקיים ביום 4/8/09. במועד המיועד לקיום בר-המצווה ארגנה התובעת ארוע נוסף שקשור לבנק איגוד. הנתבע הופתע לגלות כי מתקיים במקביל למסיבת הבר-מצווה ארוע רב משתתפים של הבנק (כ - 200 איש), דבר אשר מנע בעד לקוחותיו לקיים את הארוע שלהם.

לאחר שניתנה רשות להתגונן הועבר התיק לבית המשפט כאן. שמעתי אתמול ראיות הצדדים ומייד לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה. מטעם התובעת העיד מנהלה, מר שלומי נחום ואילו מטעם הנתבע העיד הוא בעצמו ולא הובאו עדים נוספים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לדחות את התביעה.

מהעדויות ששמעתי היום, ניתן ללמוד על כך כי הנתבע הזמין מאת התובעת מתחם של בריכה בכפר הים וזאת עבור לקוחותיו שביקשו לקיים מסיבת בר-מצווה. על פי הנתונים של ההזמנה, התחייבה התובעת לספק את המתחם של הבריכה, שולחנות וכסאות וכן את הבר היחידי הקיים באותו מתחם של הבריכה. כמו כן, עולה על פי ההזמנה כי שכירת המקום הינה משעה 12:00 וברציפות עד השעה 20:00. לאחר שהגיעו לקוחותיו של הנתבע לארוע, הופתעו לגלות כי מתקיים במקביל ארוע רב משתתפים של הבנק, כולל במה ורמקולים עם מגברים לצורכי נאומים. בנוסף, נדרש הנתבע לפנות את הבר מהשעה 14:30, אחרת תיאלץ התובעת להפסיק את הארוע של הנתבע וציבור לקוחותיו ולפנותם מכל המתחם של הבריכה.

על פי הראיות ששמעתי היום, אני נותן אמון בעדות הנתבע לגבי מהלך הדברים הנ"ל. זאת ועוד, טענת התובעת לפיה הבר לא הושכר לנתבע ולקוחותיו ברציפות מהשעה 12:00 עד 20:00 מהווה עדות בעל פה נגד מסמך בכתב. בהקשר זה, נשאל מנהל התובעת מדוע הוא טוען כי הבר הושכר רק מהשעה 12:00 עד השעה 16:00 וכי הדבר מנוגד לתוכן ההסכם, הוא ענה שלמרות שהעניין לא נרשם בהזמנה, הרי כך היה הסיכום. אין לקבל טענה זו בהיותה עדות בעל פה הסותרת מסמך בכתב.

אין מחלוקת כי על פי הנוהל הרגיל של התובעת, היא אמורה לקבל את התמורה בסיום הארוע ולא בתחילתו או במהלכו. כך גם העיד מנהל התובעת. יחד עם זאת, במקרה שבפני
נו, אני מקבל את עדות הנתבע כעדות אמינה ולפיה הוא נדרש לקראת השעה 14:30 להמציא תשלום לידי התובעת, אחרת יופסק הארוע וזאת על הרקע של סירוב הנתבע ולקוחותיו לפנות את הבר. בהקשר זה, התערב מנהל אחר של התובעת (שלא העיד היום בפני
י) ועל פי סיכום בין הצדדים, נמסר לתובעת שיק בטחון עד הסדרת הנושא.

נכון הדבר שבפני
נו תביעה בעילה שטרית ועל כן יש לבחון אם עומדות לנתבע הגנות על פי דיני השטרות. בעניין זה הגעתי למסקנה כי יש לראות בעובדות כפי שהוכחו במהלך שמיעת הראיות בתור כשלון תמורה מלא. התמורה על פי ההסכם בין הצדדים ואשר בגינה התחייב הנתבע לשלם לתובעת הינה "חבילה שלמה" שכוללת הן את המקום והציוד הנלווה, והן האפשרות לקיים את מסיבת בר המצווה. אופן התנהלות הדברים כפי שהוכח, מנע באופן ממשי מאת הנתבע ולקוחותיו לקיים את ארוע בר-המצווה ועל כן יש לראות בכך כשלון תמורה מלא.

לאמור לעיל יש להוסיף ולציין כי על פי עדות עד התובעת היה במקום בר אחד בלבד. אין
מחלוקת כי התובעת השכירה בו זמנית את הבר הנ"ל לשני ארועים שונים, מתוך ידיעה כי אין בידיה לקיים התחייבות זו. אין להתיר לתובעת להסתתר מאחורי הטענה שיש בידיה שטר שהיא מחזיקה בו בתמורה, ולהכשיר את ההפרה של החוזה בין הצדדים.
יש לזכור כי מדובר בצדדים קרובים לפי השטר, ולכן הם רשאים להעלות טענות של נזק האחד כלפי השני, נוכח העובדה כי מדובר באותה עסקת יסוד.

מעבר לאמור לעיל, אוסיף ואציין כי אני מקבל את עדותו של הנתבע כעדות אמינה בכל הקשור למסירת השיק נשוא הדיון כשיק בטחון בידי התובעת. הוכח בפני
י כי מייד לאחר תחילת ארוע בר המצווה הייתה אווירה "לא נעימה", עקב ההפרעה של משתתפי הבנק. בעניין זה, העיד מנהל התובעת שאכן כך הוא המצב, אך לטעמו יש לזקוף עניין זה לחובת הנתבע אשר לא הסביר ללקוחותיו כי אמור להתקיים ארוע מקביל. הטענה של התובעת בדבר ידיעת הנתבע אודות קיום ארוע מקביל איננה מגובה במסמך בכתב כלשהו והיא סותרת את האמור בהזמנה שבין התובעת לנתבע.

מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה לדחות את התביעה, הן לאור קבלת הטענה של כשלון תמורה מלא והן לאור הטענה כי מדובר בשיק בטחון שלא היה נכון להגישו לביצוע, במסגרת תיק הוצל"פ.

אני דוחה את התביעה ומורה על סגירת תיק ההוצל"פ, ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסך 2,000 ₪.

בתיק קיים פיקדון שהפקיד הנתבע ויש להשיבו אל הנתבע באמצעות בא כוחו לאחר שיימסרו פרטי חשבון הבנק על פי הנוהל המקובל.


המזכירות תעביר פסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
כ"ז
אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.















תאמ בית משפט שלום 18543-03/11 כפר הים ניהול (1994) בע"מ נ' דניאל יהושע ביטון (פורסם ב-ֽ 21/03/2012)